עורך דין צבאישירות קבע
שירות הקבע בצבא הינו שירות ביטחון אשר, להבדיל משירות החובה, לא נקבע בחוק אלא נקבע במסגרת הסכם אישי בין איש הקבע לבין צה"ל, תיאורטית, כמו כל הסכם עבודה אחר. אולם, אנשי קבע, בשל מעמדם המיוחד, נתונים למערכת יחסי עובד - מעביד מיוחדת ושונה ממערכת דיני העבודה ה"רגילה".
כך למשל, אנשי הקבע כפופים לדרישות התנהגות שונות מעובד רגיל וכפופים למערכת דינים רחבה יותר מהאזרח הרגיל. חוק השיפוט הצבאי, למשל, חל עליהם, הדין הפלילי שבו כמו גם הדין המשמעתי שבו, למרות שאינו חל על אזרחים שאינם עובדי צבא. כתבי אישום כנגד אנשי קבע מוגשים לבתי הדין הצבאיים והמערכת הצבאית מטפלת בהם במקרים הפליליים כמו גם במקרים של בעיות משמעת אז מועמדים אנשי הקבע לדין משמעתי בפני מפקדיהם כמו כל חייל אחר.
לבד מכך, אף סכסוכי העבודה של אותם אנשי קבע נפתרים בדרכים שונות מאשר סכסוכי העבודה ה"רגילים". אנשי הקבע אינם יכולים לפנות בתביעות לבית הדין לעבודה. עד לאחרונה, לא היה קיים שום פורום חוץ צבאי אליו יכול היה איש הקבע לפנות במקרים של התרת התחייבות לשירות למשל, לבד מבית הדין הגבוה לצדק אשר, מטבעו, אינו המקום המתאים לבצע בירורים עובדתיים באשר לטענות שהיו לאיש הקבע כנגד מפקדיו בצבא. לאחרונה, שנותה החקיקה באופן בו הוקם מעין "בית דין לעבודה" מיוחד לאנשי הקבע - ועדת הערר לאנשי הקבע.
ועדת הערר מורכבת מהרכבים של שלושה שופטים (שופט בדימוס ושני נציגי ציבור) אשר אינם אנשי צבא וסמכויותיה לדון בעתירות של אנשי הקבע כנגד הצבא בכל הנוגע לענייני שכר (כולל זכאות לרכבי שכר, חופשה, מחלה, מענקי שחרור, ניכויים, תוכניות שירות וכו'), פיטורים משירות קבע וקבלה לשירות קבע. הועדה בעצם באה למלא את הואקום שהיה קיים במשך עשרות שניים בהם לא היה גורם חוץ צבאי שיבחן את החלטות הצבא בכל הנוגע למשרתי הקבע. ועדה זו אמורה לבחון את החלטות מפקדיו של איש הקבע בכל הנוגע לנושאים אלה, כך למשל, יכולה ועדת הערר לאנשי הקבע למנוע את פיטוריו של משרת קבע או לקבוע החזרים של רכיבי שכר וכו'.
להחלטות של ועדת הערר לאנשי הקבע (בקטיגוריה "פסיקה").
ועדת הערר לאנשי הקבע תדון אך ורק בנושאים אלה וכל עתירה בנושא אחר תידחה על הסף. כל שאר הנושאים הנוגעים לשירות הקבע יידונו על ידי בית המשפט המחוזי בשבתו כבית דין לעניינים מנהליים.
