תביעות קצין תגמולים

כידוע, שירותם של חיילי צה"ל בצבא ההגנה לישראל הינו שירות חובה, המחויב על פי הוראותיו של חוק שירות ביטחון (נוסח משולב), התשמ"ו – 1986. הווה אומר: בניגוד למצבם של מועסקים בשוק העבודה הפרטי, אשר בוחרים מיוזמתם לעבוד תחת מעסיקם ו/או לשהות במקום עבודתם מכוח בחירתם החופשית, הרי שחיילי צה"ל אינם רשאים לבחור באם לשרת בצה"ל או לא. חובתם לשרת בתנאים מסוימים ולשהות בבסיס צבאי כזה או אחר – הינה חובה שבחוק.

 מכוח חובה זו – קמה גם חובתו של משרד הביטחון לדאוג להכיר ולפצות במידת הצורך את אותם החיילים אשר נפגעו במהלך ועקב שירותם הצבאי, בין אם מדובר במי שסובלים ממחלה, מחבלה או מנכות, כפי שיובהר בהמשך המאמר.

 הסמכות לתבוע הכרה בנכות עקב השירות הצבאי מוסדרת בחוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט-1959 [נוסח משולב]  - (להלן: "חוק הנכים"). החוק מונה שורה של זכאים להגיש תביעת נכות (לדוגמא: חייל בשירות קבע, חייל משוחרר, חייל שנקבע לו פרופיל 24 ארעי, חייל בשירות מילואים, עובדי שב"כ, עובדי מוסד וכיוצ"ב). ברבות השנים, הורחבה הסמכות לתבוע נכות גם לעובדי שירות בתי הסוהר, משטרת ישראל, עובדי משמר הכנסת, נציגי ישראל בקונסוליות ישראל בגולה וכיוצ"ב.

 למאמרים נוספים בנושא נכה צה"ל

התנאי שמציב חוק הנכים להכרה בנכות הינו כי הנכות נגרמה במהלך ועקב השירות הצבאי. הגוף המטפל בתביעות הנכות הינו קצין התגמולים – אגף השיקום, המשויך מקצועית למשרד הביטחון.

חוק הנכים מציין מפורשות כי הכרה בנכות אפשרית כאשר ניתן להוכיח כי החייל חלה במחלה במהלך ועקב שירותו הצבאי או כאשר חלה החמרה במחלה ממנה סבל עוד קודם לשירות הצבאי או כאשר נגרמה לו חבלה תוך כדי שירותו הצבאי  - וכן נדרש להוכיח כי חלה נכות כתוצאה מן האמור.

 נכות מוגדרת בחוק הנכים כ "איבוד הכושר לפעול פעולה רגילה, בין גופנית ובין שכלית, או פחיתתו של כושר זה". על פי פסיקת בתי המשפט מן השנים האחרונות, הורחב מושג הנכות, והוא מכיל היום 

 על חייל המבקש לתבוע נכות מקצין התגמולים להוכיח בראיות של ממש (מסמכים רפואיים, חוות דעת מומחים, תצהיר בשבועה חתום על ידי עורך דין, דו"ח פציעה, סיכום רפואי וכיוצ"ב ראיות) כי המחלה ו/או הנכות נגרמו לו עקב השירות הצבאי ובמהלכו.

על התובע נכות לשכנע את קצין התגמולים כי לא זו בלבד שהוא סובל מנכות או מחלה בזמן הגשת התביעה, אלא יש להוכיח בנוסף כי המחלה או הנכות נגרמו תוך כדי השירות הצבאי (דרישה זו הינה דרישה כרונולוגית, המתייחסת למועד תחילת הופעת המחלה או הנכות) וכן נדרש להוכיח כי המחלה או הנכות נגרמו עקב השירות הצבאי, היינו: בקשר ישיר לתנאי השירות הצבאי.

פעמים רבות, מצליח התובע להוכיח בראיות כי הוא סובל ממחלה או נכות אולם אין הוא עובר את רף ההוכחה כי המחלה נגרמה עקב השירות הצבאי ותנאי השירות שהותאמו לו. לשם כך, נדרש התובע להמציא מסמכים וראיות להוכחת תנאי השירות (כמו לדוגמא אישורים בדבר חשיפה לחומרים מסוכנים במהלך השירות הצבאי או חשיפה לתנאי קור וחום קיצוניים או עומסים גופניים משמעותיים וכיוצ"ב).

לאחר הגשת התביעה, בדרך כלל בסיוע עורך דין הבקיא בתחום, מועברת התביעה יחד עם הראיות התומכות בה לעיון ובחינה אצל קצין התגמולים, אשר רשאי לאשרה, ובכך למעשה מתקבלת "הכרה" בנכות, או לדחותה. היה ונדחית ההכרה בנכות, ראשי התובע להגיש ערעור על ההחלטה. את הערעור יש להגיש בתוך פרז זמן של 45 ימים מאז קבלת הודעת הדחייה, והוא נדון על ידי ועדת הערעורים שליד בית משפט השלום.

במידה וניתנת הכרה בנכות על ידי קצין התגמולים, מועבר התובע לבדיקה בפני ועדה רפואית, אשר תפקידה לאמוד, על פי קריטריונים רפואיים מקצועיים את מידת נכותו של התובע, ואת שיעור נכותו (שיעור הנקבע באחוזים). 

(*) כל האמור לעיל, אינו בבחינת חוות משפטית ואינו משמש תחליף לייעוץ משפטי.

(*) הערה: מאמר זה נכתב בלשון זכר, אך מתייחס לנשים וגברים כאחד.