השתמטות בצבא - התחמקות משירות צבאי

עד כמה שיישמע מוזר הדבר, אין כל הגדרה משפטית מוסדרת למונח "משתמט משירות צבאי". המונח "השתמטות" הושרש למשפט הצבאי

עד כמה שיישמע מוזר הדבר, אין כל הגדרה משפטית מוסדרת למונח "משתמט משירות צבאי". המונח "השתמטות" הושרש למשפט הצבאי באמצעות ההבחנה שיוצרת הפרקליטות הצבאית בהתייחסותה למיועדים לשירות ביטחון שאינם מתייצבים בלשכת הגיוס במועד הקבוע להם בצו הגיוס וזאת להבדיל מ"עריקי בקו"ם" (כאלה שהגיעו לבקו"ם אך החלו בהיעדרות משירות צבאי זמן קצר לאחר מכן) או "עריקי סדיר" רגילים (חיילים שהחלו בביצוע עבירת היעדר מן השירות במהלך השירות הצבאי שלהם).

רבים סבורים כי כל עוד לא "חוילו" בלשכת הגיוס, אין לצבא סמכות לשפוט אותם מאחר ואינם חיילים. אכן, סמכותו של בית הדין הצבאי ושל חוק השיפוט הצבאי מוחלת ברגיל על חיילים אשר התגייסו לשירות. סמכות זו לא הייתה מוחלת על משתמטים בצבא ללא הסדרת העניין בחוק שירות ביטחון. סעיף 35 לחוק שירות ביטחון מסדיר את החלת הסמכות גם על משתמטים בצבא. סעיף זה קובע כי כל מיועד לשירות ביטחון אשר חייב להתייצב לשירות סדיר, רואים אותו כמי שנמנה עם הכוחות הסדירים של צבא-הגנה לישראל מן הזמן שנקבע בצו להתייצבות; לא התייצב, ללא צידוק מספיק, רואים אותו כאילו באותו זמן עזב את השירות שלא ברשות.

חלוקה גסה של סוגי צווי הגיוס אשר קיימים לפי חוק שירות ביטחון מראה על שני סוגים שונים של צווי גיוס. צו גיוס אישי וצו גיוס כללי.

צו הגיוס האישי, זה אשר מוצא על ידי מפקד לשכת הגיוס או חייל שהוסמך על ידו, מחייב את המיועד לשירות ביטחון החל מהרגע שהגיע לידיעתו. חוק שירות ביטחון קובע גם מספר חזקות אשר די אם הצבא יוכיח כי פעל לפיהן ייקבע בית הדין הצבאי כי המשתמט היה מודע לצו הגיוס האישי ובעצם נעדר מן השירות מהתאריך הקבוע בצו. כך, למשל, אם יוכח כי הצו נמסר למשתמט או למי מבני משפחתו הגרים איתו ושאינו למטה מגיל 18 בזמן המסירה; אם נשלח בדואר רשום לפי מען מקום מגוריו הקבוע ואף אם נשלח בדואר רגיל לפי מען מקום מגוריו הקבוע כל עוד לא הוכח אחרת.

על מנת למנוע מצב בו אזרחים "נופלים בין הכיסאות" ובשל תקלות כאלה או אחרות לא מקבלים צווי גיוס אישיים דבר שבעצם יביא לפיטורם משירות עם חלוף הזמן הקבוע בחוק לגיוסם (שנתיים מהגיעם לגיל 18), קבע המחוקק את צו הגיוס הכללי. צו הגיוס הכללי הינו בעצם צו אשר מוצא פעמיים בשנה על שר הביטחון ומפורסם ברשומות ועל גבי לוחות המודעות ברחבי הארץ. צו זה בעצם קורא לכל מיועד לשירות ביטחון בגילאים המתאימים, אשר לא קיבל צו אישי לביתו, להתייצב בלשכת הגיוס הקרובה לביתו בתאריך מסוים הקבוע באותו הצו. כך מחילים את חובת הגיוס על כלל חייבי הגיוס ולא "מפספסים" אף אחד. נדירים המקרים בהם נמצא חייל אשר אף אחד מהצווים אינו חל עליו. המחוקק דורש התנהלות אקטיבית של המיועד לשירות ביטחון לברר את חובת גיוסו גם אם לא קיבל את צו הגיוס לידיו.

לסיכום, השתמטות בצבא הינה עבירה חמורה, אשר בתי הדין הצבאיים מתייחסים אליה בחומרה. אומנם השופטים מבינים כי החייל טרם הפנים את המשמעת הצבאית ומתחשבים בכך אולם, מאידך, ההתייחסות שונה לחייל אשר ניסה לשרת וברח לעומת חייל אשר כלל לא ניסה לעשות כן. מומלץ לכל מלש"ב לברר מעמדו על מנת להימנע מאי נעימויות אשר יכולות להביא גם למעצר והגשת כתב אישום בבית הדין הצבאי.

מחפשים ייעוץ או סיוע משפטי בנושא השתמטות בצבא? צרו קשר עם משרד עורך דין צבאי03-528-8580

עו"ד עידן פסח

עו"ד עידן פסח להציג את כל הפוסטים של עורך דין צבאי עו"ד עידן פסח

שימש במהלך שירותו הצבאי כתובע צבאי וכסניגור צבאי בכיר. במהלך שירותו, היה עו"ד פסח מבכירי והידועים שבסניגורים הצבאיים וטיפל ב"כבדים" שבתיקי הסניגוריה, בכל שלבי ההליך לרבות דיוני מעצר, הקראות, טיעונים לעונש ומשפטי הוכחות במגוון הנושאים הפליליים והצבאיים הקיימים. 

השארת תגובה