חוק השיפוט הצבאי - ארמי

חוק השיפוט הצבאי, התשט"ו – 1955, מהווה בעצם מעין קודקס משפטי אשר דן בכל ההליכים המשפטיים הצבאיים בצה"ל. מכוחו
חוק השיפוט הצבאי, התשט"ו – 1955, מהווה בעצם מעין קודקס משפטי אשר דן בכל ההליכים המשפטיים הצבאיים בצה"ל. מכוחו של החוק הוקם כל מערך הפרקליטות הצבאית ומערך בתי הדין הצבאיים אשר מקבלים ממנו את הסמכות להעמיד לדין את כל אלה אשר נמצאים בתחולתו, גם בעבירות אשר אינן עבירות "צבאיות". בניגוד לסברת רבים, תחולת חוק השיפוט הצבאי איננה חלה רק על חיילים בפועל. לבד מתחולתו הברורה של החוק על חיילים בשירות סדיר (חובה וקבע), תחולת החוק משתרעת גם על אנשי מילואים (לעיתים אף בזמנים שאינם בשירות מילואים פעיל בעבירות מסוימות), מי שקיבל נשק מטעם הצבא, מי שנמצא במשמורת הצבא, אזרחים עובדי צבא ואפילו כאלה שבפועל אינם חיילים אולם בשל טעות מסוימת דימו אותם בתום לב להיות חיילים!  רבים טועים לחשוב כי עם שחרורם משירות צבאי לא ניתן יותר להעמידם לדין בגין עבירות שביצעו במהלך השירות אולם סיום השירות הצבאי אינו מביא מיד להפסקת תחולת החוק על החייל המשוחרר. היקף תחולת החוק על משוחררים מושפע ממספר גורמים. כך, למשל, ניתן להגיש לבית הדין הצבאי כתב אישום כנגד חייל בעבירה שביצע במהלך שירותו הצבאי עד שנה מיום שחרורו (תלוי בסוג העבירה). ניתן אף להעמיד חייל לדין משמעתי בפני מפקדו עד חצי שנה מיום שחרורו של החייל מן השירות. פרק נכבד בחוק השיפוט הצבאי עוסק בהוספת עבירות צבאיות לרשימת העבירות הפליליות בספר החוקים שלנו. העבירות הקבועות בו הינן מגוונות מאוד חלקן נחשבות חמורות מאוד ובצדן עונשי מאסר לתקופות ארוכות מאוד. עבירות בולטות המעוגנות בחוק השיפוט הצבאי הן עבירות כגון: בגידה, עזרה לאויב, גילוי ידיעות, נטישת משמרת, אלימות כלפי מפקד, אלימות כלפי ממלא תפקיד, אלימות כלפי חייל, התעללות, ביזה, היעדרות מן השירות, עריקה, התנהגות שאינה הולמת ועוד. עבירות אלה נידונות בדרך כלל בבתי הדין הצבאיים לצד עבירות פליליות "רגילות" אשר מופיעות בחוקים אחרים. מי מאתנו לא היה חשוף בשלב כזה או אחר בפני איום של "העלאה למשפט" על ידי מפקדיו בצבא? הדין משמעתי הינו בעצם אחד האמצעים של מפקדי הצבא לאכוף את הסדר והמשמעת ביחידות.  גם הדין משמעתי בצה"ל מוסדר בחוק השיפוט הצבאי. חוק זה הוא שמעניק למפקדים את הסמכות לשפוט חיילים ולהענישם בעונשים שונים – אתראה, ריתוק, קנס, נזיפה, נזיפה חמורה, הורדה בדרגה ואף מחבוש! בשל העוצמה הרבה אשר ניתנת בידי המפקדים המגיעה לכדי שלילת חירותם של חיילים לתקופות של עד 28 ימים, מסדיר חוק השיפוט הצבאי את ההליך המשמעתי כולו החל מסמכויות המפקדים לפי דרגתם, דרכי מילוי התלונה, גביית עדויות ודרכי הטיפול בה. החוק מאפשר לערור על תוצאות הדין משמעתי למפקדו של קצין השיפוט ואף מעניק סמכויות מיוחדות לרמטכ"ל (סמכות אשר הואצלה לאלופים להמתיק את העונש שהוטל על החייל) ולפרקליט הצבאי הראשי (סמכות המגיעה עד כדי יכולת לבטל את ההליך המשמעתי) על מנת שיוכלו לפקח על ההליכים המשמעתיים בצבא. כאמור, חוק השיפוט הצבאי הקים את כל המנגנון המשפטי הצבאי בפרק אשר עוסק כולו במוסדות המשפטיים הצבאיים. החוק קובע את דרכי מינוי הפרקליט הצבאי הראשי וסמכויותיו, כמו גם את דרכי מינוי התובעים והסניגורים הצבאיים. אף עניינם של בתי הדין הצבאיים על סוגיהם (בית הדין הצבאי לערעורים, בית הדין הצבאי המחוזי, בית הדין הצבאי לתעבורה, בית הדין הצבאי הימי ובית הדין הצבאי המיוחד) מוסדר בחוק השיפוט הצבאי כמו גם דיני המעצר הצבאיים, סמכויות החיפוש של השוטרים ועוד.
עו"ד בני קוזניץ

עו"ד בני קוזניץ להציג את כל הפוסטים של עורך דין צבאי עו"ד בני קוזניץ

שימש במהלך שירותו הצבאי כתובע צבאי. במהלך שירות זה ניהל עו"ד קוזניץ מספר רב של דיוני מעצר, הקראות, טיעונים לעונש ומשפטי הוכחות במגוון הנושאים הפליליים והצבאיים הקיימים. במסגרת שירות המילואים שלו משמש עו"ד קוזניץ כסניגור צבאי במילואים וכיו"ר הועדה לתפיסת רכוש בפיקוד המרכז. 

השארת תגובה