השתמטות מהצבא

בישראל חל "חוק גיוס חובה", שמחייב כל אזרח כשיר (מבחינה פיזית ונפשית) להתגייס לצבא בהגיעו לגיל 18.

ובכל זאת, ישנם צעירים שמחליטים לא להתגייס, ולבצע השתמטות מצה"ל. השתמטות מצה"ל היא פעולה שאינה חוקית, ובמהלכה צעיר מועמד לגיוס לא מגיע ליום הגיוס שלו ולא מתייצב בבקו"ם לפי צו הגיוס. 

מהי השתמטות מהצבא, מהן הסיבות להשתמטות מצה"ל, מה ההבדל בין השתמטות לנפקדות או עריקות, מהו העונש על השתמטות ואיך לצאת מהצבא בדרכים חוקיות – כל הפרטים במדריך הבא.

השתמטות משירות צבאי – הגדרה משפטית

עד כמה שיישמע מוזר הדבר, אין כל הגדרה משפטית מוסדרת למונח "משתמט משירות צבאי". המונח "השתמטות" הושרש למשפט הצבאי באמצעות ההבחנה שיוצרת הפרקליטות הצבאית בהתייחסותה למיועדים לשירות ביטחון שאינם מתייצבים בלשכת הגיוס במועד הקבוע להם בצו הגיוס וזאת להבדיל מ"עריקי בקו"ם" (כאלה שהגיעו לבקו"ם אך החלו בהיעדרות משירות צבאי זמן קצר לאחר מכן) או "עריקי סדיר" רגילים (חיילים שהחלו בביצוע עבירת היעדר מן השירות במהלך השירות הצבאי שלהם).

רבים סבורים כי כל עוד לא "חוילו" בלשכת הגיוס, אין לצבא סמכות לשפוט אותם מאחר ואינם חיילים. אכן, סמכותו של בית הדין הצבאי ושל חוק השיפוט הצבאי מוחלת ברגיל על חיילים אשר התגייסו לשירות. סמכות זו לא הייתה מוחלת על משתמטים בצבא ללא הסדרת העניין בחוק שירות ביטחון. סעיף 35 לחוק שירות ביטחון מסדיר את החלת הסמכות גם על משתמטים בצבא. סעיף זה קובע כי כל מיועד לשירות ביטחון אשר חייב להתייצב לשירות סדיר, רואים אותו כמי שנמנה עם הכוחות הסדירים של צבא-הגנה לישראל מן הזמן שנקבע בצו להתייצבות; לא התייצב, ללא צידוק מספיק, רואים אותו כאילו באותו זמן עזב את השירות שלא ברשות.

מהי השתמטות מצה"ל

השתמטות מצהל הינה בעצם כינוי לאחת מענפי עבירות ההיעדרות מן השירות הקיימות בחוק השיפוט הצבאי. רבים טועים לחשוב כי עבירת ההשתמטות מצהל הינה עבירה שונה מהעבירות ההיעדרות מן השירות הקיימות בחוק אולם הדבר אינו כך. ההבדל היחיד בין "משתמט" מצהל שביצע עבירת השתמטות מהצבא לבין נעדר מן השירות או עריק "רגיל" הינו בעצם העובדה שמבצע עבירת השתמטות מצהל הינו חייל שמעולם לא הגיע ללשכת הגיוס ביום גיוסו. זאת, להבדיל מהעריק ה"רגיל" אשר התחיל את שירותו ורק לאחר מכן החל לבצע את עבירת ההיעדרות מן השירות.

מתי מגישים כתב אישום במקרי השתמטות מצהל?

על פי מדיניות התביעה הצבאית הראשית, קו פרשת המים לפיו מתקבלת ההחלטה בדבר הגשת כתב אישום בגין עבירת היעדרות מן השירות בעניינם של משתמטים שונה מהותית מהקו שסומן לגבי חיילים המבצעים עבירות היעדרות "רגילות". בעוד הנעדר ה"רגיל" יועמד לדין פלילי בבית הדין הצבאי לאחר היעדרות משירות ארוכה מ-75 ימים הרי שחייל שביצע השתמטות מצה"ל, זאת אומרת, מעולם לא הגיע ללשכת הגיוס ביום הגיוס שלו ואף לא לאחר מכן, יהיה חשוף להגשת כתב אישום פלילי רק לאחר היעדרות של למעלה משנה.

אילו סוגי עבירות מייחסים למשתמטים?

גם בעת בחירת סוג העבירה המיוחס לחייל שביצע השתמטות מצהל שונה המצב בין מי שביצע עבירת היעדרות מן השירות "רגילה" לבין מי שביצע עבירת השתמטות מהצבא. כידוע, כאשר עבירת ההיעדרות מן השירות הינה לתקופה ארוכה, למעלה משלוש שנים, תשקול הפרקליטות להגיש כתב אישום בגין עבירת "עריקה" שינה עבירה מסוג פשע. אצל משתמטים לעומת זאת, התקופה שבגינה תישקל העדפת עבירת "עריקה" לפי סעיף 92 לחוק השיפוט הצבאי על פני עבירת "היעדרות מן השירות" לפי סעיף 94 לחוק השיפוע הצבאי, הקלה יותר, עומדת על חמש שנים.

הסיבות להשתמטות מצה"ל

מועמדים לגיוס בוחרים בדרך של השתמטות מצה"ל מסיבות שונות ואישיות, כאשר יש כמה סיבות נפוצות להשתמטות מצה"ל:

• חוסר מוטיבציה – הרבה פעמים הסיבה להשתמטות מצה"ל נובעת מחוסר רצון להתגייס וחוסר מוטיבציה מכל סיבה שהיא. שירות צבאי דורש מחויבות של שנתיים-שלוש, וישנם צעירים שאינם מעוניינים בכך ללא סיבה "מוצדקת". חשוב לזכור שמדובר על חוק מדיני, ולכן ההשתמטות גוררת עונשים. 

• חשש מסיכון – סיבה נוספת יכולה להיות פחד מגיוס לצבא וחשש מסיכון חיים. צעירים שחוששים מסיכון במהלך שירותם הצבאי הרבה פעמים בוחרים בדרך של השתמטות מצה"ל.  

• חוסר התאמה – ישנם מועמדים לגיוס שמחליטים שאינם מתאימים למסגרת הצבאית ולכן מוותרים עליה מראש, בדרך לא חוקית של השתמטות מצה"ל. צעירים כאלו אולי לא התאימו למסגרות קודמות (כמו בתי ספר), ויש להם קושי להקשיב למרות.

מה זה עריקות ונפקדות, ומה ההבדל בינן לבין השתמטות מצה"ל?

פעמים רבות מתבלבלים בין המושגים "השתמטות" לבין "עריקות" ו-"נפקדות", וחשוב לעשות סדר בין המושגים השונים:

• השתמטות – השתמטות, כפי שציינו, מתרחשת כאשר אדם שמועמד לגיוס לא מתייצב ביום גיוסו, ולמעשה לא נענה לצו הגיוס שלו. לעתים הוא בוחר בדרכים לא חוקיות כדי להשיג פטור מגיוס. 

• נפקדות – נפקדות בצבא היא סוג של השתמטות חלקית. מדובר על חייל שכן התגייס והוא כבר חלק מהמערכת הצבאית, אך הוא נעדר מהשירות הצבאי שלו. חייל שנעדר עד 20 יום נחשב לנפקד.  

• עריקות – חייל שלא התייצב בצבא למעלה מעשרים ימים נחשב כבר עריק. ככל שימי ההיעדרות נערמים, כך הוא יהיה חשוף לכתבי אישום פליליים ולעונשים כבדים.

• עריקות ממילואים – עריקות ממילואים מתרחשת כאשר חייל מילואים לא מתייצב בבסיס לפי צו המילואים שלו. עריקות ממילואים שונה מעריקות רגילה, וכך גם העונשים שלה. 

איך לצאת מהצבא באופן חוקי?

גיוס לצה"ל הוא אמנם חובה, אך הרבה פעמים נשאלת השאלה איך לצאת מהצבא באופן חוקי, שאינו נחשב להשתמטות. יש כמה דרכים לקבל פטור משירות: 

• פרופיל 21 – פרופיל 21 הוא הפרופיל הרפואי הנמוך ביותר, והוא ניתן מנסיבות רפואיות-גופניות או נפשיות. אדם בעל פרופיל כזה זכאי לפטור מיידי משירות צבאי. 

• טעמי דת – נשים דתיות וכן בחורי ישיבה זכאים לפטור משירות צבאי.

• נישואים והריון – נשים נשואות או נשים בהריון זכאות לפטור משירות צבאי. שימו לב – גברים נשואים אינם זכאים לפטור מסיבה זו. 

• טעמי מצפון – ישנם אנשים שמסרבים להתגייס מטעמי מצפון. הם אינם רוצים לקחת חלק מארגון צבאי, מסרבים להחזיק בנשק, וטוענים כי הגיוס הצבאי אינו מתאים להשקפת עולמם. מועמדים כאלו עומדים בפני ועדת מצפון, שקובעת האם ניתן להעניק להם פטור.

ההשלכות על משתמטים מצה"ל 

משתמטים מצה"ל שלא התייצבו בבקו"ם במסגרת צו הגיוס שלהם עוברים עבירה חמורה. המשטרה הצבאית פועלת לאיתור משתמטים ועריקים, ומביאה אותם למעצר ולמשפט צבאי. העונש על השתמטות תלוי מאוד בנסיבות ההשתמטות, בזמן ההשתמטות ובהרשעות קודמות. במקרים קלים משתמטים יקבלו מאסר על תנאי ונזיפה. במקרים חמורים יותר, משתמטים ישפטו בפני שופט בבית דין צבאי, ועלולים לשבת בכלא צבאי עד שלוש שנים וכן גם לגרור רישום פלילי, שהוא בעל השפעה משמעותית על החיים האזרחיים. 

עומדים מול עונש על השתמטות? זה הזמן לפנות לעורך דין צבאי

עונש על השתמטות יכול להיות חמור במיוחד, וכאמור לגרור איתו רישום פלילי בעל השפעה משמעותית על החיים אחרי השחרור. אם אתם, או ילדיכם, עומדים מול גורמים צבאיים בנושאי השתמטות, כדאי מאוד לפנות לייעוץ משפטי שניתן על ידי עורך דין צבאי בעל ידע מקיף בתחום, כלומר עורך דין צבאי מומחה בתחום ההשתמטות מהצבא. אנחנו מזמינים אתכם לפנות למשרד עורך דין צבאי בני קוזניץ ועידן פסח המומחים בתחום, כדי לצמצם ככל האפשר את הנזק הנגרם מהשתמטות.