עונש מחבוש בצבא – ארמי

עונש המחבוש הינו העונש החמור ביותר אשר מפקד יכול להטיל על חייל לפי חוק השיפוט הצבאי במסגרת הדין המשמעתי. חוק
עונש המחבוש הינו העונש החמור ביותר אשר מפקד יכול להטיל על חייל לפי חוק השיפוט הצבאי במסגרת הדין המשמעתי. חוק השיפוט הצבאי מגדיר בעצם כמה סוגי עונשים לפי הסדר הבא: אתראה, ריתוק, קנס, נזיפה, נזיפה חמורה, מחבוש והורדה בדרגה. אין ספק כי עונשי המחבוש, אשר מרוצים בבסיסי הכליאה או במעצרים השונים, מהווים את העונש ממנו חוששים חיילים יותר מכל לאור שלילת חירותם הדרמטית. כמות ימי המחבוש אשר מותר להטיל על חייל נקבעת בעצם לפי מעמדו של קצין השיפוט. על פי חוק השיפוט הצבאי, קצין שיפוט זוטר יכול להטיל על חייל עד שבעה ימי מחבוש ואילו קצין שיפוט בכיר יכול להטיל על חייל עד שלושים וחמישה ימי מחבוש. בפועל, מטעמים של זכויות יסוד ורצון להקטין את הפגיעה בחירותם של החיילים, הגביל הצבא את עצמו וקבע שהעונש המקסימלי אשר ניתן להטיל יהיה עשרים ושמונה ימי מחבוש בלבד אותם יכולים להטיל אך ורק קצינים בדרגת אלוף משנה ומעלה. קצינים בדרגת סגן אלוף (אלה בדרך כלל הקצינים אשר מנהלים את ההליכים המשמעתיים בצבא) יכולים להטיל עונש מחבוש מקסימלי בן עשרים ואחד ימים בלבד למרות שאף הם מוגדרים כקציני שיפוט בכירים. לבד מעונשי המחבוש בפועל, יכול קצין השיפוט להטיל על החייל הנשפט בדין משמעתי עונשי מחבוש על תנאי. במידה והחייל יבצע עבירה דומה בתקופת התנאי, יכול קצין השיפוט להפעיל את עונש המחבוש או להאריך את תקופת התנאי. קצין השיפוט יכול להאריך את תקופת המחבוש המותנית פעם אחת בלבד כך שאם חייל מורשע בעבירה דומה פעם שניה בתקופת התנאי אין לקצין השיפוט שיקול דעת והוא מחויב להפעיל את המחבוש המותנה ולשלוח את החייל לרצות את העונש בכלא צבאי. חייל אשר נידון לעונש מחבוש בפועל אמור לרצותו החל מרגע גזירתו. פקודות המטכ"ל קובעות מספר פרמטרים לפיהם ניתן לדחות את תחילת ביצוע העונש אולם החלטה על דחייה אמורה להתקבל על ידי קצין השיפוט ולהיות מתועדת על גבי הטופס. החלטה לדחיית  ריצוי עונש מחבוש אשר לא מתועדת בצורה מסודרת תוביל את שליש בסיס הכליאה להתעלם ממנה ופשוט לספור את ימי המחבוש ממועד קביעת גזר הדין. לאחר גזירת עונש המחבוש על החייל, יכול החייל לפעול בשתי דרכים מקבילות על מנת למנוע את רוע הגזירה. אפשרות ראשונה היא להגיש ערר על גזר הדין (ואף על ההרשעה עצמה) תוך שבעים ושתיים שעות למפקדו של קצין השיפוט. מפקדו של קצין השיפוט, לאחר קבלת הערר, יכול לעשות כרצונו בעונש – יכול הוא להפחיתו, לשנותו לעונש אחר ואף להחמירו והכל לפי סמכויותיו. אפשרות שניה היא סמכותו של הרמטכ"ל להמתיק את בעונש המחבוש שהוטל על החייל. סמכות זו הואצלה לאלופים השונים. מקום בו מוטל על חייל עונש מחבוש, יכול הוא לפנות ללשכת האלוף הרלוונטי ליחידתו ולבקש כי האלוף יורה על המתקת העונש. האלוף רשאי להפחית בעונש ואף לבטלו אך אינו רשאי להחמיר בענישה. רבים שואלים האם ניתן על פי ניסיון העבר לנבא מה העונש שיוטל על חייל לאחר ביצוע עבירה מסוימת. האם נהוג, למשל, להטיל עונש מחבוש בגין עבירה ספציפית ולאיזו תקופה. לצערנו, בהליכי הדין המשמעתי לא ניתן להסתמך על תקדימים מהעבר והכל נתון לשיקול דעתו הבלעדי של כל מפקד ומפקד. המפקד מחויב, כמובן, טרם גזירת העונש לשקול את מהות העבירה, התנהגותו של החייל הנשפט, עברו המשמעתי וכו' טרם גזירת העונש.
עו"ד עידן פסח

עו"ד עידן פסח להציג את כל הפוסטים של עורך דין צבאי עו"ד עידן פסח

שימש במהלך שירותו הצבאי כתובע צבאי וכסניגור צבאי בכיר. במהלך שירותו, היה עו"ד פסח מבכירי והידועים שבסניגורים הצבאיים וטיפל ב"כבדים" שבתיקי הסניגוריה, בכל שלבי ההליך לרבות דיוני מעצר, הקראות, טיעונים לעונש ומשפטי הוכחות במגוון הנושאים הפליליים והצבאיים הקיימים. עו"ד פסח התמחה מטעם הסניגוריה בטיפול בתיקים מיוחדים ומתוקשרים, לרבות בעבירות סחר בסמים, אלימות, ועד לתיקי הריגה. בין היתר, שימש עו"ד פסח כסניגור המוביל במשפט המפורסם של הרג פעיל השלום הבריטי תום הורנדייל. כיום, ממשיך עו"ד פסח לייצג נאשמים רבים בערכאות הצבאיות והאזרחיות ומתמחה בייצוג במשפט הפלילי והצבאי אל מול גורמי התביעה, בתי המשפט והתקשורת.

השארת תגובה