מורה נבוכים ביחס לצו גיוס בחירום צו 8

צו 8 - חובה להתייצב? כמה זמן התראה? מהן ההשלכות? מורה נבוכים לנושא קריאה לשירות מילואים בזמן חירום (צו 8)   בימים

צו 8 - חובה להתייצב? כמה זמן התראה? מהן ההשלכות?

מורה נבוכים לנושא קריאה לשירות מילואים בזמן חירום (צו 8)

  בימים אלה של לחימה בגזרת עזה במסגרת מבצע "צוק איתן" אנו נתקלים בעשרות פניות למשרדנו בנושא זימון אנשי מילואים לתעסוקה בצו 8. לפיכך, ראינו לנכון לפרט במאמר זה את הכללים לזימון אנשי מילואים בצו 8, מהן החובות של צה"ל בעניין בטרם הזימון, מהם כללי המשחק ולבסוף משמעות הזימון, אי התייצבות לזימון וכיוצ"ב.

מהו צו 8 ?

למעשה, המונח "צו 8" אינו מופיע בשום חוק או תקנה. מדובר בביטוי שהשתרש בציבור הישראלי לצו חירום, הקורא לאנשי מילואים לגיוס חירום מיידי, תוך חריגה מכללי הגיוס המקובלים. הסיבה ההיסטורית למונח "צו 8" קשורה לעבודה כי היה זה סעיף מספר 8 בחוק ההיסטורי משנת 1949 שקבע את הסמכות לגייס לחירום. מאז שונה הסעיף במספר חוקים שונים עד אשר החוק ההיסטורי החליף בשנת 2008 בחוק המילואים החדש (חוק שירות המילואים, התשס"ח - 2008 - להלן: "חוק המילואים החדש") אשר קובע כי: שר הביטחון רשאי, באישור הממשלה, כאשר קיימות נסיבות חירום ולאחר ששוכנע שביטחון המדינה מחייב זאת: (1)לקרוא, בצו, לכל חייל מילואים להתייצב לשירות מילואים כפי שנקבע בצו, במקום ובזמן שנקבעו בצו, ולשרת שירות מילואים כל זמן שהצו עומד בתוקפו; (2)להסמיך, בצו, פוקד או מוסמך, לקרוא לחייל מילואים להתייצב ולשרת כאמור. כפי שניתן לראות, כאשר שורר מצב חירום במדינה ו/או כאשר ביטחון המדינה מחייב זאת, רשאי שר הביטחון להורות על גיוס חירום מיידי, אשר אינו עומד בתנאים הקבועים בחוק לגיוס מילואים רגיל. על איש המילואים להתייצב, מעכשיו לעכשיו, במקום ובזמן שהורו לו, ועליו להישאר במסגרת צו 8 עד שנאמר לו אחרת. מה ההבדל בין צו 8 לצו שמ"פ רגיל ? צו שמ"פ (שירות מילואים פעיל) רגיל הוא צו שחייב לעמוד בשורה ארוכה של כללים ותקנות, ובכלל זה לכלול התראה מספקת בהתאם למספר ימי השמ"פ (בדרך כלל התראה של 60 יום לפחות לפני הגיוס למילואים), וכן קיימות הגבלות ביחס לאופן משלוח הצו (דואר רשום, אישורי מסירה וכיוצ"ב). צו רגיל לשמ"פ מוגבל גם במספר ימי התעסוקה (עד 36 ימי תעסוקה ברצף בכל שנה) וכן קיימות מגבלות ביחס למרווחים בין שמ"פ לשמ"פ ביחס לאותו חייל. בשונה מכך, צו 8 הינו צו שהכללים אינם חלים עליו. לפיכך, אין חובה להתראה מראש, אין הכרח לזימון באמצעות צו כתוב בדואר (בדרך כלל הזימון הוא טלפוני אישי לחייל ו/או באמצעי התקשורת). כמו כן, אין מגבלות ביחס למרווחי שמ"פ ו/או לתקופת השמ"פ בזמן חירום.

מגבלות חריגות בזמן חירום

בשונה מצו רגיל - אין חובה לזמן בצו 8 באמצעות דואר ישראל. הדבר ברור לאור העובדה כי צו 8 ניתן בעתות חירום, מעכשיו לעכשיו, וכין אין הגיון בשליחתו בדואר ובהמתנה להגעתו לביתו של החייל ולידיעתו. כמו כן, ראוי לציין כי סעיף 12 לחוק המילואים החדש מאפשר, במקרים נדירים בלבד, לשר הביטחון לאסור יציאתם של חיילים מילואים לחו"ל (כמובן, בשלב שטרם זומנו בצו 8 בפועל), וזאת תוך קביעה של מקצועות ותפקידים הכרחיים, אשר נדרשים למאמץ המלחמתי. מאז נחקק החוק בשנת 2008 לא ידוע מקרה בו נעשה שימוש בסמכות הזו, ואולם חשוב לדעת כי הסמכות קיימת.  

צו 8 חל רק על גברים או גם על נשים

האפשרות לקרוא בצו 8 נתונה לשר הביטחון הן ביחס לגברים והן ביחס לנשים. למעשה, הוראות הקריאה לשמ"פ אינן מאבחנות בין גבר לאישה, הן במצב רגיל והן במצב חירום, למעט ביחס להוראות קונקרטיות כדוגמת ענייני הריון וכיוצ"ב.  

מה קורה אם לא התייצבתי לצו 8?

סעיף 13 לחוק המילואים החדש מציין מפורשות כי חייל מילואים אשר חייב להתייצב לשירות מילואים, בין אם בצו רגיל ובין אם בצו 8, רואים אותו לעניין חוק השיפוט הצבאי (להלן: "החש"ץ") כאילו היה בשירות מן הזמן שנקבע להתייצבותו בצו או בקריאה לפי חוק זה; לא התייצב, בלא צידוק מספיק, רואים אותו כאילו באותו זמן עזב את השירות שלא ברשות. משמעותה הוראה זו הינה פשוטה: אם זומן חייל מילואים לשמ"פ, רגיל ו/או בצו 8, חובה עליו להתייצב. היה ולא התייצב במועד ובמקום שנמסרו לו - הוא נחשב כמי שעזב את המקום שלא ברשות, ובלשון העם נחשב "נפקד" ו/או "עריק". למרות שהחוק עצמו לא קובע מדרג עונשי שונה בין נפקד/עריק משמ"פ רגיל לעומת נפקד/עריק מצו 8, הרי שבפועל קיים הבדל ברמות הענישה ביחס לעריקים מסוגים שונים אלו. על המשמעות של עריקות בזמן חירום ניתן ללמוד מפסיקה ענפה של בתי הדין הצבאיים, אשר קבעו זה מכבר כי יש להחמיר בענישתם של משרתי מילואים שנפקדו משמ"פ חירום, יותר מאשר במצב רגיל, וזאת בשים לב לנחיצותם במערכה, הפגיעה במשמעת ובמוכנות היחידה וכיוצ"ב שיקולים המכבידים את הענישה בשעת חירום. כמו כן, יתכן הבדל בין הערכאה הדנה בעבירה ביחס לעריקים אלה. בעוד שבמקרים של עריקות משמ"פ רגיל יכול והדיון יהיה בפני קצין שיפוט ביחידה/בכלא הצבאי הרי שבעבירות של עריקות מצו 8 יכולה התביעה הצבאית לא רק לבקש להחמיר בענישה אלא להורות על העמדה לדין במסגרת פלילית (כתב אישום בבית דין צבאי), מה שמשליך גם על נושאים נוספים מלבד הענישה, כגון רישום פלילי באזרחות, מאסר על תנאי, הורדה בדרגות וכיוצ"ב.   * מאמר זה נכתב בלשון זכר ואולם מתייחס לזכר ונקבה, כאחד. * למידע נוסף, התייעצות פרטנית ו/או קבלת ייעוץ משפטי מיידי הנך מוזמן ליצור קשר עם משרדנו: משרד עורכי הדין קוזניץ, פסח ושות', בטלפון שמספרו: 03-5288580, 03-5288570. במקרי חירום בלבד ניתן ליצור קשר טלפוני ישיר עם עורכי הדין: עורך דין צבאי בנימין קוזניץ - 0524445559 עורך דין צבאי עידן פסח - 0505531062  

 

 

עו"ד עידן פסח

עו"ד עידן פסח להציג את כל הפוסטים של עורך דין צבאי עו"ד עידן פסח

שימש במהלך שירותו הצבאי כתובע צבאי וכסניגור צבאי בכיר. במהלך שירותו, היה עו"ד פסח מבכירי והידועים שבסניגורים הצבאיים וטיפל ב"כבדים" שבתיקי הסניגוריה, בכל שלבי ההליך לרבות דיוני מעצר, הקראות, טיעונים לעונש ומשפטי הוכחות במגוון הנושאים הפליליים והצבאיים הקיימים. עו"ד פסח התמחה מטעם הסניגוריה בטיפול בתיקים מיוחדים ומתוקשרים, לרבות בעבירות סחר בסמים, אלימות, ועד לתיקי הריגה. בין היתר, שימש עו"ד פסח כסניגור המוביל במשפט המפורסם של הרג פעיל השלום הבריטי תום הורנדייל. כיום, ממשיך עו"ד פסח לייצג נאשמים רבים בערכאות הצבאיות והאזרחיות ומתמחה בייצוג במשפט הפלילי והצבאי אל מול גורמי התביעה, בתי המשפט והתקשורת.

השארת תגובה