מדריך להורים – עצות זהב להורים שילדם התגייס לצבא (או צפוי להתגייס)

גיוסם של חיילים מהווה פרשת דרכים משמעותית ביותר בחייהם, אבל לא רק בחייהם. גיוסו של ילד, ואין זה משנה לאיזו יחידה צבאית, הוא פרשת דרכים מרכזית בחייו של כל הורה. הצבא מפיץ מידע רב לחיילים הצעירים המתגייסים, אך המידע המופץ להורים הוא מינימלי. למרות הניסיונות בצבא להגביר את הפתיחות, ישנם, עדיין, גופים צבאיים רבים אשר כלל אינם מתקשרים עם הורים של חיילים. הסיבות לכך מגוונות, והנן "באשמת" הצבא, שאינו מוכן, תמיד, לקבל התערבות חיצונית, וגם ב"אשמת" ההורים, אשר אינם יודעים כיצד לדבר ב"שפה" של הצבא.

בראש ובראשונה יש להבין כי הצבא הוא מערכת שונה לחלוטין מן המערכת האזרחית, מערכת הנשלטת על ידי משמעת. החייל קם בשעה שהמפקד אומר לו, עושה כל היום מה שהמפקד אומר לו, וגם הולך לישון מתי שהמפקד אומר לו. הוא לובש מה שהצבא אומר לו ללבוש, ואוכל מה שהצבא אומר לו לאכול. הוא איננו אדון לעצמו.

נערים המגיעים מרקע שונה, מעולמות שונים ולתפקידים שונים בצבא, מתמודדים בדרכים שונות עם השירות הצבאי. גם הורים שונים אחד מן השני ומתמודדים עם גיוסם של ילדיהם בדרכים מגוונות.

רוב החיילים אינם רוצים ואינם מתכננים להפר את הכללים, אולם במקרים רבים, ובמיוחד בתחילת השירות, הם מתקשים להתמודד עם המשמעת הנוקשה, ומוצאים את עצמם עומדים בפני הליכים משפטיים צבאיים כאלה או אחרים.

מה עושים כשהילד לא מסתדר או מסתבך?
מה עושים אם הילד, חלילה, נכנס לכלא?

ישנם הורים המרבים להתערב בשירות הצבאי, וישנם הורים הדוגלים באי-התערבות. מהי הדרך הנכונה?

הדרך הנכונה עוברת אי-שם באמצע. ישנם מקרים בהם לחייל נעשה עוול אמיתי, ורצוי ונכון להתערב בנעשה. ישנם מקרים בהם עדיף שלא להתערב.

לא ניתן, במסגרת מאמר, להגדיר באופן מדויק את המקרים בהם נכון להתערב. יחד עם זאת, על מנת לדעת כיצד לנהוג, נדרש כי להורים יהיה מידע רב כיצד ניתן לנהוג. מאמר זה – מטרתו לספק מעט מידע ולפתוח צוהר בפני ההורים לעולם השונה והמיוחד הנקרא "צה"ל".

המאמר בנוי בדרך של שאלות ותשובות, המתייחסות למצבים אופייניים. השאלות בדויות מדמיוננו הפרוע.

1. לא נראית לי הדרך בה מתנהג המפקד של הבן שלי אליו. אני רוצה להתערב, אבל אני לא רוצה לגרום לילד לנזק. איך עושים את זה?

קודם כל, תמיד נכון וחשוב שכאבא, תדע מה קורה לבן שלך. זה חשוב גם לו. גם אם הבן אומר לך "עזוב, אבא, אני אסתדר", חשוב לו לדעת שאתה מתעניין במה שקורה. חשוב שתקבל מן הבן מידע מלא ככל האפשר, וחשוב עוד יותר שתבין שלפעמים הבן לא מוסר לך את כל המידע.

הורים רבים לחיילים אשר ייצגתי אמרו לי "אני יודע שהבן שלי לא ישקר לי". רבים מאותם חיילים הודו בפני שהם משקרים להוריהם. עליך להבין שלפעמים הבן אינו מציג בפניך את התמונה המלאה. אם כך הם פני הדברים, הבן עושה כך בגלל שהוא חושש מתגובתך, או מכך שתתאכזב ממנו.

כמו כן, אל תהסס לדבר עם מפקדיו של הבן שלך כדי לדעת מה עובר עליו. אין בכך כל פסול, ואף מרבית המפקדים מכבדים הורים המתעניינים בגורל ילדיהם.

עליך לזכור מספר כללי ברזל:

• ·        לעולם אל תגיד למפקדיו של הבן שלך מה לעשות.
• ·        לעולם אל תצעק על מפקד של הבן שלך.
• ·        לעולם אל תגיד למפקדיו של הבן שלך שהם עושים משהו שהוא לא בסדר.

מפקדים בצבא מכבדים מעורבות הורים אך שונאים התערבות של הורים בענייניהם. בכל שיחה עם המפקד עליך לכבד את העובדה שהוא מפקד של בנך. עליך להבין שאם לא תכבד אותו, אתה עלול להזיק לבנך.

כיצד, אם כן, תתמודד עם מפקד המתייחס לבנך באופן שאינו נראה לך הולם?

• ראשית, שאל אותו האם מה שבנך מספר לך באמת נכון. אל תניח, כאמור, מראש, שבנך דובר אמת. תן למפקד את התחושה כי אתה סומך על מילתו לא פחות משאתה סומך על בנך. מרבית המפקדים יאמרו לך את האמת, ואלה שיתביישו לומר לך את האמת, ישנו את התנהגותם. רק במקרים נדירים, מפקדים ממשיכים להתנהג לחייליהם באופן בלתי הולם, ומשקרים במצ"ח נחושה להוריהם של אותם חיילים.

• שנית, שאל אותו מדוע הוא מתנהג כך. נסה להבין, והקשב לו בפתיחות. ייתכן והוא ישכנע אותך, אך גם אם לא, זכור את כללי הברזל.

• שלישית, אם תשובתו תהיה כי הבן שלך בעייתי, נסה להבין ממנו מדוע ושוחח על כך עם הבן. נסה להגיע לפתרון בדרכי נועם. אם הבן יבין כי היחס אליו נובע מהתנהגותו, ייתכן והוא ישנה אותה.

• רביעית, אם השתכנעת כי המפקד אינו נוהג כשורה, ואינו מוכן לשנות את דרכיו, הסבר לו בנימוס כי אתה סבור שהוא טועה, ותשקול לפנות לגורמים המוסמכים. ייתכן ובשלב זה, המפקד ישנה את התנהגותו בשל החשש מביקורת.

• חמישית, פנה בנימוס למפקדיו של המפקד, ספר להם על דרך התנהגותו של המפקד, ושאל אותם האם העניין תקין מבחינתם, ומדוע. בקש מהם לבדוק את העניין ולטפל בו בדרך בה יראו לנכון, תוך שאתה מסביר להם כי תכבד את הדרך בה יבחרו לטפל בנושא.

• שישית, פנה לגורמים המוסמכים, לבד, או באמצעות עורך-דין. הגורמים המוסמכים הם הפרקליטות הצבאית, קצינת פניות הציבור ונציב קבילות החיילים.

  אם תנקוט בשיטה זו, מרבית הבעיות של בנך בצבא ייפטרו. הורים רבים טועים וצועקים על מפקדיהם של ילדיהם, ובדרך זו, נותנים בידי המפקדים מפלט פשוט של טריקת הטלפון, והפנייתם לגורמי חוץ. בדרך כלל, גם מנציב קבילות החיילים ומקצינת פניות הציבור לא תצמח הישועה, אם לא תהיה בידיך את מלוא האינפורמציה על הנעשה ביחידה.

  2. הבן שלי צפוי להתגייס בעוד כארבעה חודשים. אין לו שיבוץ מוגדר, הוא לא הולך לאף קד"צ, אבל הוא מאוד מוכשר במחשבים והייתי רוצה שיגיע לממר"ם.

  קודם כל, אנחנו מאוד מקווים שגם הבן שלך מעונין להגיע לממר"ם, כי אם לא – הוא לא יגיע. ככלל, ממר"ם הנה יחידה אליה מתקבלים, למעט במקרים חריגים, רק חיילות וחיילים בעלי פרופיל עורפי (64 ומטה). על פי הכללים הנהוגים היום בצבא, מרבית החיילים בעלי הפרופיל הקרבי, מיועדים ליחידות קרביות.

  יחד עם זאת, במקרים רבים ישנו שיבוץ מסוים המתאים לחייל כלשהו גם מבחינת כל הנתונים, ובכל זאת, הסיכויים שהחייל יגיע לאותו תפקיד סתם באמצעות כך שיבקש להגיע אליו בלשכת הגיוס, הם אפסיים.

  באופן כללי, הצבא לא "אלוף" בשיבוץ חיילים לתפקידים המתאימים, וזאת בלשון המעטה. צריך לזכור שלשכת הגיוס היא חברת כוח האדם הגדולה ביותר בישראל, ושעיקר המשימה שלה היא לשלוח לכל יחידה את כמות החיילים הנדרשת לה, בלי שום קשר לאיכות החיילים.

  כיצד תוכל לעזור לבנך להגיע לתפקיד המתאים לו?

  בדרך כלל, הזמן המתאים להתחיל לפעול הוא כחצי-שנה עד שנה לפני הגיוס. העיקרון בלשכת הגיוס הוא שברגע שנותר לחייל כלשהו 3 חודשים עד הגיוס, אז הוא "נעול" בגיוס, ועל מנת להעבירו לגיוס מאוחר יותר, נדרש אישור של ראש מנהל גיוס או של סגנו. קבלת אישור כזה היא כמעט בלתי אפשרית.

  אם בנך הוא "תותח" בתחום כלשהו, עליך להגיע באופן אישי לאנשים האחראים על תחום זה בצבא, ולדאוג שהם ידעו על קיומו של בנך.

  כך, למשל, אם הבן שלך הוא מומחה במחשבים ואתה רוצה שיגיע לקורס מיחשוב בממר"ם, עליך למצוא את הגורם האחראי לקורס זה. מדובר במפקד בית הספר למחשבים (ביסמ"ח) שנמצא בשלישות הראשית. עליך לנסות להשיג את מספר הטלפון והפקס של אותו אדם, ולשלוח לו פניה מסודרת, זמן רב לפני הגיוס, המפרטת את כישוריו של בנך, את המוטיבציה שלו לשרת בתפקיד מחשוב, וכו´, ולבקש ממנו לזמנו לראיון. רצוי עוד יותר שהפניה תיכתב על ידי החייל המיועד. עליך להתקשר לוודא כי הפנייה הגיעה, ואף הונחה על שולחנו של אותו אדם.

  דרך טובה עוד יותר היא לנסות ולמצוא מפקד זוטר יותר באותו המקום, אשר ירצה "להרשים את הבוס" ולבקש ממנו שיניח את הפניה שלך על שולחנו של המפקד, עם המלצה לזמן את הבן לראיון.

  בדרך זו, אם יתרשם הגורם המתאים כי מדובר בחייל המתאים לקורס מיחשוב, הוא כבר ידאג כי החייל יישלח אליו מן הבקו"ם. לחלופין, כדאי לבקש ממנו מכתב כלשהו, על פיו החייל מתאים, על פניו, לשיבוץ במסלול המיועד, ואת המכתב הזה, להעביר יחד עם פניה שלכם, ללשכת הגיוס.

  בהכנת הפנייה, מומלץ להסתייע באנשים בעלי ניסיון בסגנון כתיבה צבאי (מדובר בסגנון כתיבה שונה מן המקובל במערכת האזרחית), ובעלי כושר ניסוח. כמו כן, המלצה מקצין בכיר בצבא (לא משנה מה תפקידו) תועיל תמיד.

  3. אני הסברתי לבת שלי שבצבא הכי טוב להיות ראש קטן. היא אומרת לי שלא חינכתי אותה להיות ראש קטן, אבל היא לא מבינה שפשוט ככה זה בצבא.

צר לנו, אבל בתך צודקת.

הורים רבים ממליצים לילדיהם לנקוט בצבא מדיניות של "ראש קטן": לא להתנדב לבצע דבר, לשמור על פרופיל נמוך, ולא להתבלט. דרך התנהגות זו מתאימה לחיילים מסוימים, אשר אף נוקטים בה באופן אינטואיטיבי, אך לעתים קרובות, מדובר בהמלצה גרועה מאוד.

הצבא מעודד היום מאוד חיילים להתבלט לטובה. התבלטות לטובה בטירונות תעלה את תחושת הערך העצמי של בתך, תסייע לה מבחינה חברתית, תסייע לה לקבל שיבוץ טוב יותר בסיום הטירונות, אך חשוב מכל – התבלטות בצבא תבנה אצל בתך אישיות של מנהיגה גם בעתיד. כאשר אתה מכין את בתך לקראת הטירונות, עודד אותה להתנדב לסייע לחברותיה ככל שניתן, ולקחת על עצמה משימות נוספות (כמובן, בכמות סבירה).

מלבד זאת, גם אם בתך אכן תשמור על "מדיניות ראש קטן", מפקדיה יבחינו בכך, וידעו לתת לה משימות נוספות בכל זאת. בדרך זו ייגרם לה תסכול רב. עליך לעודד את בתך לקחת עליה משימות ולהתייחס לכך כחוויה, ולא לנסות להתחמק מכך.

4. "הבת שלי התגייסה זה עתה. קשה לה מאוד בטירונות והיא חוזרת הביתה בבכי"

אין זה נדיר שחיילים ממררים בבכי בתחילת דרכם הצבאית, אך חשוב מאוד לא להקל בכך ראש. מרבית החוויות אותן עוברים חיילים בטירונות הנן כאלה אשר אנשים סבירים מסוגלים להתמודד אתם. יחד עם זאת, לחיילים מסוימים קשה מאוד עול המשמעת, חיילים אחרים לא מצליחים להסתדר מבחינה חברתית, ולעתים, נעשים במערכת הצבאית דברים אסורים ובלתי חוקיים, ואם זה המקרה – חשוב לדעת זאת מוקדם ככל האפשר.

ככלל, רצוי היה כי תכיני את בתך עוד לפני הגיוס לקראת הטירונות ותסבירי לה את חשיבותה הרבה של המשמעת בצבא. חשוב שתסבירי לה כי עליה לבצע את המוטל עליה, מבלי להתווכח, וכי עליה לעמוד במשימות.

מפקדים רבים צועקים על החיילים שלהם וישנם חיילים רבים החשים כי מדובר בהתנכלות אישית. ברוב המכריע של המקרים, הצעקות הן חלק מן המערכת האמורה להפוך אזרח לחייל. צעקות אלה צפויות להיפסק, ברוב המכריע של המקרים, לקראת סוף הטירונות.

חשוב שתנסי להבין ממנה האם הדבר הגורם לה לבכות הוא המשמעת הנוקשה, חוסר השליטה בזמן שלה, או יחס המפקדים. אם כך הוא הדבר, חשוב שתסבירי לה שלא מדובר בעניין אישי ושזוהי בסה"כ חוויה אשר כולם עוברים.

אם לא אלה הגורמים, חשוב להבין מהי הבעיה. ייתכן ונעשים בבסיס מעשים אסורים של חיילים או של מפקדים. כמו כן, ייתכן כי "יחס המפקדים" אליו התייחסנו קודם כתופעה טבעית, תופס צורה של קללות והשפלות.

הצבא נלחם בתופעות אסורות במלוא המרץ ואין להשלים איתן. אם בתך מספרת לך דברים הצורמים לך ונראים לך בלתי סבירים, אנו ממליצים כי בראש ובראשונה תפני אלינו, או לגורם צבאי מבקר (הרחבה על כך בהמשך), על מנת לברר אם מדובר בעניין נורמלי.

אין דברים נכונים, בהקשר הזה, מדבריו של כב´ נשיא בית המשפט העליון, השופט אהרון ברק, לפיהם השירות הצבאי אינו חוצץ בין אדם לזכויותיו. לכל חייל זכויות אדם בסיסיות, ואין לפגוע בהן.

ישנה שמועה בצבא כי חיילים הם "רכוש הצבא". שמועה זו אינה נכונה. אף חייל הוא לא רכוש של אף אחד.

חשוב מאוד שתסבירי לבתך שעליה להפעיל שיקול דעת. הפסיקה קבעה מפורשות מספר פעמים כי פקודות שהן בלתי מוסריות באופן מובהק אסור לבצע, וביצוען מהווה עבירה פלילית. חשוב שתסבירי לבתך כי אם אינה בטוחה כי פקודה אשר קיבלה היא פקודה חוקית, יש גורמים אליהן תוכל לפנות ולהתייעץ.

במקרה של תופעות אסורות, יש לפנות לגורמים המוסמכים על מנת לעצור אותן.

5. הבן שלי כבר חודשיים בטירונות, ועוד לא חזר הביתה פעם אחת. כל הזמן המפקדים מרתקים אותו לבסיס, ואני דואג שהוא ישתגע שם

קודם כל, במידה ואתה מכיר את הבן שלך כמי שיתקשה לעמוד בריתוקים המוטלים עליו, או שאתה מזהה אצלו מצוקה נפשית, רצוי מאוד שתיידע את מפקדיו בדבר.

עם זאת, ייתכן בהחלט שהבן שלך הוא, בלשון הצבא, "יהלום מנצנץ", ומתקשה להסתגל למסגרת. כדאי מאוד שתשוחח איתו ותנסה להבין מדוע אינו מצליח להסתדר עם מפקדיו.

יחד עם זאת, בהחלט ייתכן שמפקדיו מגזימים בשימוש בסמכויותיהם. חשוב מאוד שתדע מה בדיוק הילד עשה, ומדוע מרתקים אותו, ואם הדברים אינם נראים לך תקינים, בדוק והתייעץ. אנו ממליצים "להסתובב" באתר על מנת ללמוד מהם הצעדים אשר למפקדים מותר לנקוט כנגד חייליהם. באתר מידע רב בנוגע לצעדים אלה, המתחלקים, כעיקרון, לשלוש קטגוריות:

צעדים פיקודיים

תרגול נוסף – למפקדים מותר לתרגל את חייליהם "תרגול נוסף". כלומר, מותר להם לבקש מהחיילים לבצע שוב ושוב פעולה מסוימת עד שיבצעו אותה כהלכה.

מניעת חופשה – למפקדים בדרגות מסוימות מותר לשלול את חופשתם של חייליהם. למניעת חופשה כללים נוקשים שיש לעמוד בהם.

דין משמעתי

קצינים יכולים "לשפוט" את חייליהם, ולהטיל עליהם עונשים, החל מהתראה, וכלה ב-35 ימי מחבוש (כלא). את מדרג סמכויות הענישה ניתן למצוא באתר.

צעדים פליליים

צעדים אלה יינקטו רק במקרים חמורים ביותר, כאשר המפקדים אינם אלה שנוקטים בצעדים, אלא המערכת המשפטית הצבאית.

במקרים רבים מאוד, מפקדים בצבא אינם מודעים לסמכויותיהם ולחובות המוטלות עליהם בנוקטם צעדים שונים.

כמו כן, במקרים רבים ישנן פעולות רבות אשר ניתן לעשות על מנת להפחית את "רוע הגזירה". כך, למשל, כאשר חייל מועמד לדין משמעתי, הוא יכול לפנות לפרקליטות הצבאית (אם ההליך נערך באופן בלתי חוקי), הוא יכול להגיש ערעור על ההליך למפקדו של קצין השיפוט, והוא אף יכול לפנות לאלוף הפיקוד בו הוא משרת בבקשה להמתקת העונש.

מרבית החיילים אינם מודעים לכל זכויותיהם, ולעתים, עצה מן ההורים יכולה לסייע להם רבות.

הערה חשובה

ניתן ליצור קשר עם משרדינו בכל עת, בטלפון 03-5163962.