סעיף 130 לחוק השיפוט הצבאי קובע כי עבירה מסוג התנהגות שאינה הולמת חלה על חייל בדרגת סמל או בדרגה גבוהה יותר,
מאמר זה עוסק במצב של כליאת שווא, ובזכות החייל הנכלא כליאה כזו לקבל פיצויים בגינה. המאמר סוקר את המצבים בהם עשוי חייל להיכלא כליאת שווא.
המצב הקיים היום בהליכי הדין המשמעתי בצבא מטיל את חובת התיעוד של ההליך המשפטי ושל שמירת זכויות החייל על קצין השיפוט. אם קצין השיפוט מנצל חובה זו לרעה, לחייל אין כל דרך להתמודד עמו.
מדריך מפורט ביותר לקצין השוהה בכלא 6, הכולל תיאור מפורט של כל הליך הקליטה בכלא, השהות בו, תיאור הקציניה בכלא וכו´.
פסק הדין בעניינו של יוסי פילנט, החייל אשר התבצר בבית של מתנחלים וקרא לסרב לפנותו, נקבעו שינויים דרמטיים בהליך הדין המשמעתי בצה"ל: 1. פסק משמעתי מרשיע חייב בהנמקה. הנמקה זו מהווה בסיס להפעלת סמכויותיו של ס´ הפצ"ר בהתערבות בהליך המשמעתי. 2. קצין השיפוט חייב לבחון את הראיות המובאות בפניו באופן עצמאי. 3. על קצין השיפוט מוטלת חובה לרשום את טענותיו של החייל הנשפט בטופס התלונה.
ביום 12 ביולי 2004, התקבל בכנסת תיקון חשוב ביותר לחוק השיפוט הצבאי, הכולל שינויים בהליכי הדין המשמעתי בצה"ל. להלן ייסקרו עיקרי השינויים.
הליך הדין המשמעתי (דמ"ש), הליך פיקודי שמטרתו, במקור, לטפל בבעיות משמעת, משמש לעתים בצבא כתחליף להעמדה לדין פלילי בפני בית דין צבאי. המאמר סוקר את ההבדלים העיקריים בין ההליך המשמעתי לבין ההליך הפלילי בצבא.
מטרת הדין המשמעתי היא בעיקר לאפשר את תפקודה התקין של היחידה ולשמור על הסדר והמשמעת, ולכן הדין המשמעתי הוא הליך פיקודי בעל מאפיינים של הליך שיפוטי. להלן תקציר זכויות החייל הנשפט בהליך המשמעתי, כפי שהופץ בצה"לנט. להדפיס ולשמור.
