עריקות ממילואים – השתמטות משירות מילואים

עריקות ממילואים מהי?

עריקות ממילואים הינה חלק מהעבירות אשר מטופלות על ידי הפרקליטות הצבאית. איש מילואים אשר נשלח אליו צו מילואים כחוק ואינו מתייצב ביחידתו לשירות מילואים כפי שנדרש ממנו, נחשב כחייל אשר חוק השיפוט הצבאי חל עליו החל ממועד תחילת המילואים ועל כן ניתן לייחס לו עבירה של היעדר מן השירות שלא ברשות במסגרת כתב אישום בבית הדין הצבאי או בדין משמעתי.

יחידתו של החייל מוחזקת כמי ששלחה צו מילואים כחוק לחייל אם שלחה את הצו לכתובתו הידועה לה. מחובתו של איש המילואים לעדכן את כתובתו ברישומי היחידה וטענה לפיה הצו לא הגיע לידיעתו מאחר ונשלח לכתובת בה אינו מתגורר כבר לא תישמע על ידי בית הדין הצבאי ואיש המילואים ייחשב כמי שביצע עריקות ממילואים (עריק מילואים)

אופן הטיפול בעריקות ממילואים

החלטת הפרקליטות הצבאית באם להגיש כתב אישום כנגד איש המילואים בגין עבירה של עריקות ממילואים או להסתפק בדין משמעתי במסגרתו יישפט איש המילואים על ידי קצין שיפוט בכיר מסתמכת על מספר קריטריונים:

חייל מילואים אשר היעדרותו הנוכחית הינה עריקות שנייה או יותר בתוך חמש שנים יועמד ככלל לדין בבית דין צבאי בגין היעדרות משירות מילואים.

חייל מילואים אשר נעדר משירות מילואים לתקופה ארוכה משנה יועמד גם כן, ככלל, לדין בבית דין צבאי בגין עבירת עריקות ממילואים.

גם היעדרות משירות מילואים בן למעלה מ-21 ימים, אף אם התקופה קצרה משנה, תוביל להעמדה לדין בבית דין צבאי בדרך כלל.

קריטריונים אלה כמובן אינם קריטריונים בלעדיים ולפרקליטות עריקים שיקול הדעת המלא מתי להעמיד לדין איש מילואים בגין עבירת עריקות ממילואים. העמדה לדין בבית דין צבאי של איש מילואים כמוה כהעמדה לדין של חייל חובה. העבירה המיוחסת לאיש המילואים הינה, בד"כ, עבירת היעדרות מן השירות שלא ברשות לפי סעיף 94 לחוק השיפוט הצבאי והעונש הקבוע בצידה הינו עד שלוש שנות מאסר. במקרה בו תהיה בידי הפרקליטות ראייה כי צו המילואים נשלח כדין בדואר רשום לכתובתו הידועה של החייל, בית הדין הצבאי בד"כ יורה על מעצרו של איש המילואים בגין עילת המעצר של חשש להימלטות מאימת הדין.

כיצד ניתן להתגונן?

עורך דין צבאי בישראל אמור לבחון את תיק החקירה ולבדוק האם צו המילואים נשלח כחוק לכתובת הידועה של איש המילואים. זהות הגורם החותם על הצו היא קריטית, כמו גם הראיות אשר נמצאות בידי הפרקליטות לעצם משלוח הצו. במידה ואלה יוכחו מעל לכל ספק סביר הרי שבית הדין הצבאי ירשיע את איש המילואים בגין עבירה של היעדרות משירות מילואים.

מה הן רמות הענישה?

רמות הענישה בגין עבירות עריקות ממילואים מעט שונות מרמות הענישה אשר נגזרות על חיילי חובה אשר מבצעים עבירות של היעדר מן השירות. במסגרת קביעת העונש בית הדין הצבאי בוחן את מספר ההיעדרויות של איש המילואים, תקופת המילואים אליה זומן ולא הגיע, תקופת היעדרותו ונסיבותיו האישיות. אנשי מילואים בד"כ מגיעים לבית הדין הצבאי ומציגים את נסיבותיהם האישיות כמו משפחה שעליהם לפרנס, מקומות עבודה ועסקים שממתינים להם. הצבא אומנם מודע לכך, אולם הפרקליטות הצבאית מבקשת מבית הדין גם לקחת בחשבון כי אנשי מילואים אחרים עוזבים את אותם מקומות עבודה בדיוק על מנת לשרת במילואים ומבקשת להעניש בחומרה את אלה שאינם נושאים בנטל ומבצעים עריקות ממילואים.

רבים טועים לחשוב כי האחריות על שמירת הקשר בין היחידה לבין איש המילואים מוטלת על היחידה בלבד. תקנות שירות ביטחון קובעות חובה מיוחדת על איש מילואים ליצור קשר עם יחידתו אם במשך שבעה עשר חודשים רצופים מתום שירות המילואים שאליו נקרא לא קיבל צו התייצבות בכתב או כל הוראת התייצבות אחרת או לא התייצב ביחידת המילואים שלו. על איש המילואים מוטלת החובה לפנות ליחידתו במכתב רשום, פקס או מברק ולמסור ליחידתו שוב את הפרטים הנדרשים ליצירת קשר עמו. איש מילואים אשר לא יצר קשר עם יחידתו חשוף להעמדה לדין משמעתי על ידי יחידתו ואם חלפו חמישים ושלושה חודשים ממועד יצירת הקשר האחרון חשוף הוא אף להעמדה לדין בבית הדין הצבאי בגין עבירה של אי יצירת קשר.

לסיכום

לסיכום, צה"ל רואה חשיבות רבה בחלוקת הנטל ועריקות ממילואים איננה מתקבלת בסבר פנים יפות על ידי המפקדים.

*תמונה קרדיט מויסייב. מתוך אתר פיקיוויק