יש לי שאלה..

עתירה לבג"צ בדרך כלל כרוכה בהשקעה כספית ובהמתנה נכבדת.

העניין הוא סובייקטיבי בין אדם לאדם, ולסדר העדיפויות שלו.
אם מישהו חושב שהוא יוכל לשנות משהו בעתירתו – הוא יוכל גם ליצור תקדימים שיעזרו לחיילים אזרחים רבים.
מי שמאמין שמה שהוא חותר אליו חשוב מספיק, אז ייתכן שעתירה לבג"צ מבחינתו הא הגיונית,משתלמת וכדאית.

מבחינת השקעה כספית אין כל כך בעיה .
השאלה שלי היא לגבי הסמכות של בג"ץ לגבי החלטות כלפי חוק השיפוט הצבאי.. האם יש לו סמכות לבטל אותן?

לראיה לכך יבוא העניין שעתירות לבג"צ גרמו לביטול פסקים בדין משמעתי לפי חוק השיפוט הצבאי.

בג"צ הוא הגוף העליון במדינה לחוק ולצדק.
לטעמי, יש דוגמאות טובות לכוחו מול הצבא.
השם אליס מילר מוכר?
לדעתי העובדה שבג"צ החליט לקבוע שבנות יוכלו להתמיין לקורס טיס, וצה"ל יישם את ההחלטה וכיום ישנן בנות טייסות ונווטות, מראה על כוחו של בג"צ.

הנני רוצה להעיר את עינייך שבצבא ממעט בג"ץ להתערב ושרק עתירות בודדות מתוך מאות עתירות של חיילים מתקבלים שם!
אפשר לומר שמבחינה מסויימת בג"ץ אכן קבול בסטיגמה שצריך לתת לצבא חסינות מסוייימת מטעמים של בטחון המדינה אע"פ שאלו לא נכונים.
חוץ מהמקרה של פילנט ושל יששכרוב שבמקרים אלו הייתה תבוסה קשה לפרקליטות הצבאית שהוציאה אותה מן הבועה שחיו בה במשך שנים ואכן מאז הפרקליטות לא מזלזלת בפניות של עו"ד ואיום בעתירה כמו בעבר.

דוד שלום,

ואפילו הייתי מוריד את יששכרוב, כי שם זה היה בערעור פלילי ולא בבג"צ, והמטרה לא הייתה לשנות את הדין הצבאי אלא את הדין הכללי.

כמו כן, מעבר למקרים שציינת היו מספר מקרים נוספים בהם המדינה התקפלה לפני או אחרי דיון (ומה לעשות – הדברים האלה לא מתפרסמים).

כן, יש לרוב שופטי בג"צ בעיה קשה מאוד של גישה. אבל כן, דברים טובים מאוד צומחים לפעמים מעתירות לבג"צ.

בברכה,
עו"ד זאב פישר

אינני עו"ד צבאי אך עסקתי בשני תביעות נגד משרד הביטחון

לדוגמא: ברגע ששופט בבג"ץ הוא ניצול שואה הוא רואה בצבא גוף קדוש שאסור לגעת בו גם אם הוא טועה או עובר על החוק.. מבחינתו צה"ל הוא התשובה לכאב שהיה לו בעבר ולכן גם האובייקטיביות שלו כלפי הצבא נפסלת לצערי שלא כמו במקרים אחרים: פלילי, מדיני ..

ולצערנו הרב הצבא מנצל זאת לרעה נגד חיילים.
מאידך אני יכול לומר שהצבא שלנו {בגלל בג"ץ} הוא הכי חלש במרותו כלפי חיילים ביחס לצבאות אחרים בעולם ששם הענישה גדולה יותר {והמדובר הוא בצבאות במדינות דמוקרטיות} אך במדינות אלו גם הגיוס אינו חובה..

אני רואה בבג"ץ כלי מרסן לצבא. כי אילולא בג"ץ הצבא היה הורס חיילים וגם את הצבא..
הצבא צריך להבין שאת עצמו הוא הורס!
ראיה לכך היא כמות העריקים , כמות המשתמטים , אחוז המוטיביציה הנמוך ליחידות קרביות שלא כמו פעם.
הצבא שולח קצינים לבית הספר אך אינו מבין שהשינוי שיפותר את הבעיות הללו הוא הדימוי שלו.
כאשר מלשבי"ם קוראים על התעלליות בחיילים ורמיסה גסה ע"י צה"ל. נוצרת בהם תחושה כי המשרת בצה"ל הוא פראייר וטיפש שגם תורם וגם "חוטף"..
אני לא אשכח את אחייני שהוא מלש"ב שראה בליל שבת אחת כתבה בטלויזיה על חיילים קרביים שמעשנים סמים ובאותו רגע אמר לעצמו – אני בקרבי לא יהיה כי ההשפעה שם רע ואני לא רוצה לקלקל את עצמי ולהיות מסומם. כמובן שהכתבה אינה מראה את האמת אך ההשפעה של גבוהה ופוגעת בתדמית של צה"ל באופן קשה לדעתי ..לכן הצבא צריך לעשות מאמצים בכיוון של התדמית כלפי המשלבי"ם.
הנתונים פשוט קשים שפורסם ש- 60% אחוז מן החיילים בצבא בשנה הראשונה לשירותם משתחררים על נפשי או אי התאמה- זה סחף שלא נדע איפה יגמר.