עזרה בגיוס

שלום, אשמח לעזרתכם.

בגיל 16 הגעתי לצו הראשון, בהתרגשות, קצת בחששות מהלא נודע, אך במטרה לעשות את המיטב למען המדינה. בצו הראשון סיפרתי בנתונים האישיים על הקשיים האישיים שעברתי, לאחר הצו הראשון נקבעה לי פגישה עם קב"ן לעוד מספר חודשים. בפגישה איתו סיפרתי לו על כל מה שעברתי, על כל הקשיים שיש לי מבלי להחסיר שום פרט. בסוף הפגישה הקב"ן קבע לי קה"ס 42 בהתרשמות שאני כשירה לגיוס למרות הקשיים.

לאחר כמעט חצי שנה, זומנתי ליום המא"ה, הגעתי מלאת מוטיבציה במטרה להוכיח את כישוריי, נהניתי מאוד מיום זה והתרגשתי לקראת הגיוס. לאחר חודש מיום המאה, קיבלתי ציונים. הציונים היו מאוד טובים ולאחר מכן, קיבלתי את המנילה, ששם נפתחו לי 32 תפקידים טובים בעקבות הצלחותיי ביום המא"ה.

לא קיבלתי אף מיון לשום תפקיד. לא ניתנה לי האפשרות להוכיח את עצמי, הדבר היחיד שקיבלתי זה הודעה ששובצתי כטכנאית בחיל האוויר, תפקיד שאותו דירגתי מתוך 32 התפקידים במקום האחרון. אני מודעת לכך שהתפקידים נבחרים לפי צורכי הצבא ולא לפי רצונותיי למרות שמנסים להתחשב בכך, אבל אין לי שום זיקה או עניין לתפקיד הזה ולנושא, אף פעם לא התעניינתי בכך או הייתי טובה בזה. יותר מכך, התפקיד אינו התאים לי מבחינה רפואית, יש לי עין עצלה שמכאיבה לי את הראש ומקשה על הראייה, צילינדר גבוה כמו כן, יש לי בעיה תורשתית של "Tremor" (רעידות בידיים) דבר המקשה עלי בהחזקה והתעסקות בחפצים בעיקר כשצריך לדייק בהתעסקות בחפץ, כמו תיקונים. דבר שגרם לי לסבול הרבה שנים בחיי האזרחיים ולכן, התפקיד מאוד הפחיד אותי.

ניסיתי לפנות למיטב בבקשה לשנות את התפקיד, אך נעניתי בשלילה. התפקיד מאוד הלחיץ אותי, הייתי ילדה, לא הבנתי את משמעות פעולותיי, הייתי מבולבלת, לא ידעתי מה אני רוצה מעצמי,  ובסופו של דבר לאחר הרבה תסכול ותקופה קשה שעברה עלי בזמנו, הגעתי לפסיכיאטר וזאת ההתרשמות שהוא קיבל ממני בגלל התקופה הקשה, ולכן הוא כתב לי מכתב שבו הוא ממליץ או על פטור מהצבא או על שירות בתנאים מותאמים.

לאחר ששלחתי את המכתב למיטב, תוך יומיים זומנתי לקצינת ברה"ן, ובעודי בתקופה הלא טובה שלי, כן הבעתי בפניה את רצוני להתגייס, אך את החששות הגדולות שלי מהתפקיד. לא ידעתי מה לעשות, הרגשתי חסרת אונים מולה, בעודה אומרת לי שאני לא מתאימה לצבא וקבעה לי פטור שלא באמת רציתי ולא משקף אותי אך התזמון של הפגישה בהתחשב בנסיבות שהיו קיימות באותה תקופה לא היה טוב.

לאחר שסירבתי לחתום על קבלת הפטור, כי גם במצב הקשה שהייתי באותה התקופה, בתוך תוכי ידעתי שגיוס לצה"ל זה הדבר שאני רוצה לעשות ושזה חשוב לי מאוד ואני לא מוכנה לוותר על זה,  זימנו אותי בתוך חודש לוועדה רפואית שלא ידעתי את משמעותה. כשהגעתי לוועדה, ישב פסיכיאטר צבאי שלא נתן לי לדבר ובתוך דקות שיחרר אותי עם פטור ללא כל בדיקה חדשה של המצב אלא על סמך הפגישה עם קצינת ברה"ן.

לאחר הועדה הלכתי ישירות לתא מתנדבים כדי להתנדב לצבא, הנחתי שתהליך ההתנדבות יהיה יותר קל מאשר להתווכח עם הפסיכיאטר שלא מוכן לשמוע אותי ושככה אוכל להגיע ביותר קלות לשירות המיוחל. לא תיארתי לעצמי שיסרבו לי להתנדבות, לא ידעתי שדבר כזה אפשרי ולכן, שסירבו לי, הגשתי ישר ערעור על הסירוב מפאת רצוני להתחיל את השירות בעודי בת 18.  אך, גם הוא סורב ללא כל הסבר. לאחר הסירוב נאמר לי שנשאר לי עוד ערעור אחד אחרון ולכן, ניגשתי לפסיכיאטר שבו, לאחר בחינה של מצבי קבע שאני כשירה לגיוס ואף מומלץ לי מאוד להתגייס כדי להחזיר את חיי למסלול הנורמטיבי ושזה יועיל לי מאוד ולא יהיה בכך שום נזק לעצמי או לצבא. כמו כן, אספתי גם מכתבי המלצה ממורים לשעבר ומעסיקים, אנשים שהכירו אותי טוב, לתקופות ארוכות  ויודעים מי אני ומה יכולותיי.

כאשר שלחתי את המסמכים שאספתי למען הערעור האחרון נאמר לי שהוא למעשה כבר הוגש למרות שאני אישית לא הגשתי אותו עדיין ונפלה איזושהי טעות במערכת. דבר שהרס לי את הסיכויים שיאשרו לי את ההתנדבות.

כמו כן, פניתי לאותו פסיכיאטר ראשון שנתן לי את המכתב שבגללו קיבלתי את הפטור, הגעתי אליו לאחר תקופה של כמעט שנה שבה נפגשנו מספר פעמים שם הוא ראה את מצבי ואת ההתפתחות האישית שלי. במכתבו הוא כתב שהוא ממליץ להחזיר אותי לגיוס , שאני מסוגלת לכך ושניכר שיפור משמעותי.  אך כשרציתי לשלוח את המכתב הזה ואת האחרים נאמר לי שהערעור האחרון שלי כבר סורב ולא ניתן להגיש ערעור נוסף. הסיבה היחידה שלא אישרו את הערעור היא בגלל שלא הגיעו אליהם בזמן המסמכים העדכניים על מצבי, למרות שהמסמכים היו בידיי ורק בגלל הטעות עם הגשת הערעור לא הספקתי להציג את המסמכים בזמן. ולכן, החליטו לסרב לי את ההתנדבות. הדבר היה לא צודק ולא ניתנה לי ההזדמנות שמגיעה לי.

לאחר הסירוב האחרון רציתי להגיש ערעור על הפטור מכיוון שאני רוצה יכולה ומסוגלת להתגייס כרגיל כמו כולם לצבא.

צמוד לאותה תקופה שהגשתי את בקשת ההתנדבות ולאחר הועדה הרפואית ווידאתי עם נציגי מיטב השונים עשרות פעמים שאני יכולה לערער על הפטור ושאין מגבלת זמן וכך נאמר לי שוב ושוב ולכן, המשכתי עם תהליך ההתנדבות מאחר שכבר פתחתי תיק ולא ניסיתי לערער על הפטור. אך בזמן זה, כאשר אני מנסה לערער על הפטור נאמר לי על ידי נציגת מיטב במפתיע שלמעשה הועדה ב05/05/19 הייתה הערעור על הפטור ושהיה לי חודש לערער על הקביעה לאחר הועדה, אך לא ידעתי בכלל בזמן זה את משמעותה ואת עצם הדברים הללו. כמו שציינתי לעיל הועדה התקיימה סמוך למועד קבלת הפטור, לא ידעתי מה המשמעות, מה זה אומר ואיך זה קובע את המשך הגיוס שלי.

אף אחד לא אמר לי שום דבר לגבי הועדה הזאת ולכן הגעתי אליה בחוסר ידע ובעמדת נחיתות, אם אז היה לי את הידע שיש לי היום הייתי מגיעה לוועדה כמו שצריך ויודעת איך להתנהל. יותר מכך, מועד הוועדה נקבע מיד לאחר הפגישה עם קצינת הברה"ן ולכן לא היה שום סיכוי שמשהו במצבי ישתנה בזמן כה קצר, הדברים אז היו נראים אחרת מהיום. מצבי השתנה, גדלתי, התבגרתי והתפתחתי, רצוני העז להתגייס רק גובר ככל שעובר הזמן ויש לי היום חוות דעת מתקנות מפסיכיאטרים שאז לא היו לי.

טענתי היא שהדברים לא התנהלו בצורה נכונה והוגנת לגביי.

חייבת את עזרתכם. מה אפשר לעשות? אני ממש רוצה להתגייס. הם עכשיו בעמדה של "היה לך חודש לערער אחרי הועדה ונגמר זהו אי אפשר"