כיצד מתנהלת בקשת חנינה מהנשיא

החוק קובע כי המרשם הפלילי, "תעודת היושר" המונפקת על ידי משטרת ישראל, כולל בתוכו גם רישום בגין ביצוע עבירות עליהן הורשע החייל בבתי הדין הצבאיים. רבים אינם יודעים זאת אולם כמעט כל הרשעה בבתי הדין הצבאיים, למעט עבירות מאוד ספציפיות (התנהגות שאינה הולמת למשל), גוררת עמה רישום פלילי, מלא או מופחת, אשר מלווה את החייל עוד שנים ארוכות לאחר תום השירות הצבאי שלו. השפעת הרישום הפלילי  ארוכת טווח. מקומות עבודה רבים, ממשלתיים ופרטיים, מסרבים לקבל לעבודה אזרחים אשר גיליון ההרשעות שלהם אינו "נקי", מכרזים רבים של רשויות המדינה כוללים בתוכם דרישה להצגת גיליון הרשעות קודמות ולמעשה כמעט כל צעד שיבצע המשוחרר הטרי למען עתידו, יושפע מאוד מהמעשים בגינם הורשע במהלך שירותו הצבאי. אין ספק כי מרבית מבצעי העבירות כלל אינם יודעים על ההשפעה הרבה הזו על עתידם ולעיתים, לאחר שחרורם, נמצאים הם בפני שוקת שבורה לאור מעשי שטות שביצעו בעברם.

חוק יסוד: נשיא המדינה, מעניק לנשיא המדינה את הסמכות לקצר את תקופות ההתיישנות והמחיקה, שחלות על רישום פלילי הנובע מהחלטות בית משפט, אשר לא הסתיימו בזיכוי הנאשם. בכך יכול בעצם הנשיא, "למחוק" את הרישום הפלילי ולהעניק לחייל המשוחרר את האפשרות להתחיל דף חדש בחייו.

מומלץ להכין את הבקשה בסיוע עורך דין הבקי בתחום ולהגישה, באמצעות דואר רשום, ישירות לכתובת בית הנשיא בירושלים.

במסגרת הבקשה מתאר המבקש את נסיבות העבירה (תוך צירוף פסק הדין הרלוונטי) ואת נסיבותיו האישיות של הפונה (בצירוף מסמכים רלוונטיים) אשר יתארו בפני נשיא המדינה את מצבו האישי של הפונה ואת הסיבות המצריכות את קבלת הבקשה. לבקשה ניתן לצרף כל מסמך אשר יכול לשפוך אור על המבקש ואורחות חייו (המלצות מפקדים, המלצות מעסיקים, תעודות הצטיינות ותעודות אחרות).

בניגוד לסברה הרווחת, ניתן לקבל חנינה יותר מפעם אחת בחיים. כמובן, שבפעם השנייה הנשיא ייקח בחשבון שהפונה כבר קיבל חנינה אחת והדבר ישפיע על החלטתו בבקשת החנינה הנוספת. לא ניתן לערער על החלטת הנשיא אולם ניתן להגיש בקשה נוספת לאחר חצי שנה ממועד קבלת ההחלטה אותה מבקשים לשנות. הנשיא ידון בבקשה רק כאשר הסתיימו כל ההליכים המשפטיים בתיק וגזר הדין חלוט ומומלץ לשקול הגשת בקשה שכזו רק לאחר תום תקופת התנאי שנגזרה על המבקש.