עבירות רכוש בצבא – משפט צבאי

חוק השיפוט הצבאי מתייחס למספר עבירות הנוגעות לשמירה על הרכוש הצבאי. לכל חייל ישנה חובה מינימלית לשמירת הרכוש הצבאי שנמצא ברשותו, לרבות הצורך לשמירה מוגברת יותר כשמדובר בנשק או צלם.

סעיף העבירה הראשון הנוגע לעבירות כנגד רכוש צבאי הינו הסעיף הנוגע להשמדת רכוש. כאן מפריד המחוקק בין השמדת רכוש צבאי "רגיל" שעונש המאסר בגינו יכול להגיע עד שבע שנות מאסר לבין השמדת רכוש צבאי שהוא כלי טיס כלי שיט או כלי תחבורה שאז העונש המרבי קופץ לחמש עשרה שנות מאסר.

עבירה נפוצה יותר היא העבירה הנוגעת להוצאת רכוש צבאי מרשות הצבא. חשוב לזכור – הכוונה בהוצאת רכוש צבאי מרשות הצבא איננה נוגעת רק להוצאת רכוש מהבסיס, גם העברתו למקום אחר בתוך הבסיס, כך שלא ניתן יהיה להשתמש בו, מממשת את יסודות העבירה. כאן החלוקה היא לפי שווי הרכוש הצבאי המוצא. במידה ושוויו של הרכוש קטן מעשר משכורות טוראי הרי שהעונש המקסימלי בגין העבירה יהיה שלוש שנות מאסר וסיכוי גבוה כי כלל לא יוגש כתב אישום אלא ההליך יועבר לדין המשמעתי אז העונש המקסימלי יהא 21 ימי מחבוש כמו גם לא יגרור עמו רישום פלילי כלשהו. במידה וערך הרכוש המוצא יהיה גדול מעשר משכורות טוראי הרי שהעבירה הופכת להיות עבירה מסוג פשע ועונש המאסר המקסימלי בגינה, לפי חוק השיפוט הצבאי, יהיה שבע שנות מאסר.

המחוקק התייחס כמובן בצורה מיוחדת לחיילים אשר עושים שימוש במעמדם והקרבה שלהם לנשק צבאי על מנת להוציאו מרשות הצבא. ראשית נבקש להבהיר כי הגדרת "נשק" על פי חוק השיפוט הצבאי הינה הגדרה רחבה מאוד. נשק יכול להיות אקדח או רובה סער כמובן, אך יכול להיות גם חלקים ואביזרים של כלי נשק, תחמושת, חומרי נפץ, ציוד לחימה אחר ומכשירים המשמשים כלי עזר להפעלה או להכוונה של נשק. אפילו אין משמעות לעובדת שמישותו של הנשק! בתי הדין הצבאיים מתייחסים בחומרה רבה למוציאי הנשק והעונש המירבי כנגד הוצאת נשק מרשות הצבא יכול להגיע אף עד חמש עשרה שנות מאסר.

מאחר והרכוש הצבאי זמין לחיילים 24 שעות ביממה, מצא המחוקק לנכון לאסור על החיילים אף לבצע שימוש ברכוש הצבאי לצורכיהם האישיים. כך למשל, חייל שמשתמש ברכוש צבאי שלא למטרות הצבא דינו עד שנתיים מאסר לפי חוק השיפוט הצבאי ובפועל סביר להניח כי ההליך יסתיים בדין משמעתי. אולם, חייל אשר משתמש בנשק צבאי שלא למטרות הצבא מבצע עבירה מסוג "פשע" אשר תידון בבית הדין הצבאי ויכולה, על פי החוק, להכניסו לכלא עד חמש שנים.

לבד מהחובות הפסיביות של הימנעות מלהוציא את הרכוש הצבאי מרשות הצבא או הימנעות משימוש בו, הצבא מטיל על חייליו חובות אקטיביות לשמירה על הרכוש הצבאי. הצבא דורש מחייל לנקוט במועד הנכון בכל האמצעים הסבירים הנדרשים על מנת למנוע קלקול או אובדן של רכוש צבאי ומי שלא פועל כך יידון בדין משמעתי בד"כ. במידה והרכוש עליו לא שמרו הוא "נשק צבאי" חשוף החייל הרשלן לחקירת מצ"ח ואף להגשת כתב אישום כנגדו בגין התרשלותו בשמירתו על הנשק. כך למשל, רבים הם המקרים בהם מוגשים כתבי אישום לבתי הדין הצבאיים כנגד חיילים אשר משאירים את נקם האישי ברכב בעת יציאתם לבילוי וזאת בניגוד לכל הנהלים. הנשק נגנב ומגיע לגורמים עוינים או פליליים.

המחוקק לא התעלם אף מתופעת "השלמת הציוד" וקבע כי חייל שנטל ציוד לצורכי יחידה שהציוד לא היה מיועד לה או שעיכב ציוד של הצבא דינו מאסר שנתיים. כמובן שעניינים כאלה בד"כ נידונים בדין משמעתי.

כפי שניתן לראות, עבירות הרכוש לפי חוק השיפוט הצבאי הינן רבות ומגוונות. הענישה שונה מעבירה לעבירה ורמות ההוכחה הנדרשת לגבי רשלנותו של החייל שונות בין עבירה לעבירה. גם הרישום הפלילי מושפע מסוג העבירה ועל כן, במקרה של חקירת מצ"ח כנגד חייל בגין עבירות רכוש, רצוי להיוועץ בעורך דין צבאי המכיר את החוק והעבירות המנויות בו במהירות האפשרית.