פטור מהצבא על פי חוק לבנות קווקזיות ובוכריות - האם קיים?

מדי שנה מחצית מבנות ישראל אינן מתגייסות לצה"ל. בשנים האחרונות אחוז הבנות שמקבלות פטור משירות צבאי אף חוצה

מדי שנה מחצית מבנות ישראל אינן מתגייסות לצה"ל. בשנים האחרונות אחוז הבנות שמקבלות פטור משירות צבאי אף חוצה את 50% - זאת אומרת יותר בנות משוחררות משירות צבאי בכל שנה מאשר בנות המתגייסות לשירות. במאמר זה נטפל בשאלת פטור מהצבא לבנות קווקזיות ובוכריות. הסמכות של צה"ל לפטור אישה משירות צבאי קבועה מפורשות בחוק שירות בטחון [נוסח משולב], התשמ"ו - 1986 (להלן: "החוק"). בחוק קיימים מספר סוגים שונים של פטורים לגבי נשים (לגבי גברים לא חלים כלל הפטורים המפורטים):

  • פטור אישה נשואה
  • פטור אמא לילד/אישה הרה
  • פטור הכרה דתית
  • פטור הווי משפחתי דתי
  • פטור מצפון

כאמור, במאמר זה נסקור אך ורק את סמכות צה"ל לפטור אישה משירות בטחון עקב הווי משפחתי דתי ומצפון ביחס לבנות העדה הקווקזית והבוכרית. סעיף 39 לחוק קובע כי: "(ג) יוצא-צבא, אשה, שהוכיחה באופן שנקבע בתקנות לרשות שנקבעה על פיהן, כי טעמים שבמצפון או טעמים שבהווי משפחתי דתי מונעים אותה מלשרת בשירות בטחון, פטורה מחובת אותו שירות. (ד) יוצא-צבא, אשה, הרואה עצמה נפגעת על ידי החלטה של רשות כאמור בסעיף קטן (ג) רשאית, בתנאים ובדרך שייקבעו בתקנות, לערור עליה לפני ועדת ערר שימנה שר הבטחון. (ה) ועדת הערר לא תהא קשורה בסדרי דין ובדיני הראיות אלא תפעל בדרך שתראה מועילה ביותר לבירור השאלות העומדות להחלטתה.   החוק כאמור קובע מנגנון ולפיו מיועדת לשירות בטחון צריכה להגיש בקשה בטרם הגיוס לגורם המוסמך ולבקש קבלת פטור על רקע הווי משפחתי דתי או מצפון. במהלך השנים האחרונות רבות מבנות העדה הקווקזית והבוכרית מקבלות מצה"ל פטור מוחלט משירות על רקע סעיף זה. על פי הפרוצדורה הקיימת והתקנות שהוצאו מכוח החוק, על המבקשת פטור מהצבא לבנות קווקזיות להגיש תצהיר חתום כדין על ידי עורך דין או שופט בית משפט שלום התומך בבקשתה וכן לצרף ראיות ושמות שני עדים לפחות התומכים בהצהרתה בדבר אורח חיים והווי משפחתי דתי המקשים על שירות צבאי. לאחר הגשת ההצהרה, ובתנאי שלא הוגשה באיחור, יעביר מפקד לשכת הגיוס את הבקשה לוועדת פטור, אשר מונה לכל הפחות 3 אנשים וביניהם יו"ר. הועדה מוסמכת לדון בבקשה רק על בסיס המסמכים בכתב ולאשר אותה. חשוב לציין כי הועדה אינה כפופה לסדרי דין ומוכרים לנו מקרים שבהם הוועדה ערכה בדיקה עצמאית (כגון כניסה לחשבון הפייסבוק של המצהירה ודרישה לעיון בטלפון סלולרי של המצהירה ובתוכנת ווצאפ) על מנת לבחון את אמיתות ההצהרה ואורח החיים שעליו הוצהר בתצהיר. במקרים רבים - ובעיקר בנוגע לעדה הקווקזית והבוכרית - נוהגת הוועדה לזמן את המצהירה פנים מול פנים ולשמוע טענותיה בעל פה וכן לשמוע את העדים שצויינו גם כן פנים מול פנים. חשוב להדגיש: איחור בהגשת הבקשה יכול להוביל לשלילת הבקשה לפטור מהצבא אף אם מתקיימים הטעמים וקיימות ראיות התומכות בבקשה. ולכן - משרדנו ממליץ להקדים ולהגיש את הבקשה מייד לאחר קבלת צו ראשון ואף ניתן קודם לכך. אם הוועדה משתכנעת כי אכן קיימים טעמים של הווי משפחתי דתי או מצפון שאינם מאפשרים שירות צבאי - היא מוסמכת להעניק למצהירה פטור משירות ובמקרה כזה מועד הגיוס מבוטל וצו הגיוס נגנז. היה והוועדה שוללת את ההצהרה ואינה מעניקה פטור - ניתן להגיש ערר לוועדת ערר, אשר יש לה סמכות לקבל את הערר ולהעניק פטור או לדחות את הערר ולאשר את הגיוס. את הערעור יש להגיש לכל המאוחר בתוך 30 ימים מרגע קבלת החלטת הוועדה. איחור בהגשת הערעור יוביל לכך שהוא כלל לא ידון בפני ועדת הערר. חשוב לציין כי אין זכות ערעור לאחר החלטתה הסופית של וועדת הערר.   בשנים האחרונות ניכרת מגמה של החמרה ושל צמצום מתן פטור מהצבא לבנות קווקזיות ובוכריות. מבדיקה שערך משרדנו בשנת 2015 התברר כי כיום למעלה מ- 70% מהבקשות שמוגשות על ידי בנות העדה הקווקזית והבוכרית נשללות על ידי צה"ל והן מחויבות בגיוס. מכאן, שיש חשיבות לבצע את התהליך באופן נכון ומחושב, יש להתכונן לראיון בלשכת הגיוס, יש ללמוד ולהבין את התהליך ולהכיר את הדין הצבאי. משום כך, אנו ממליצים לבצע את התהליך המשפטי בליווי עורך דין צבאי הבקיא בתחום מומחיות זה.   * הכותב הינו עורך דין צבאי, רס"ן במילואים בפרקליטות הצבאית, ומי שמתמחה במשפט הצבאי על כל רבדיו.

עו"ד עידן פסח

עו"ד עידן פסח להציג את כל הפוסטים של עו"ד עידן פסח

שימש במהלך שירותו הצבאי כתובע צבאי וכסניגור צבאי בכיר. במהלך שירותו, היה עו"ד פסח מבכירי והידועים שבסניגורים הצבאיים וטיפל ב"כבדים" שבתיקי הסניגוריה, בכל שלבי ההליך לרבות דיוני מעצר, הקראות, טיעונים לעונש ומשפטי הוכחות במגוון הנושאים הפליליים והצבאיים הקיימים. 

השארת תגובה