הפרת חוזה קבע: וועדה להתרת התחייבות - מתי היא מתכנסת?

מאמר זה מיועד לקצינים ונגדים (זכר ונקבה, כאחד) אשר משרתים במסגרת שירות קבע בצה"ל, ועניינם נדון בפני וועדה להתרת

מאמר זה מיועד לקצינים ונגדים (זכר ונקבה, כאחד) אשר משרתים במסגרת שירות קבע בצה"ל, ועניינם נדון בפני וועדה להתרת התחייבות בצה"ל, ביוזמתם או ביוזמת המערכת.

וועדה להתרת התחייבות הינה ועדה מקצועית המתכנסת בצה"ל (בראשות  ואשר במסגרתה מתקבלת ההחלטה האם להתיר את התחייבותו החוזית של משרת הקבע להמשך שירות בצה"ל.

במרבית המקרים, היוזמה להתרת ההתחייבות מגיעה דווקא מכיוון המערכת ולא מכיוונו של משרת הקבע, ואולם על פי הדין יכול כל אחד מן הצדדים לבקש להתיר את ההתחייבות על פי העילות הקבועות בחוק.

להלן, אפוא, הסבר אודות וועדה להתרת התחייבות:

המסגרת המשפטית

הועדה להתרת התחייבויות בצה"ל פועלת על פי כללים סדורים והנחיות מקצועיות המוסדרות בהוראת פיקוד עליון מספר 3.0501 שכותרתה "שירות קבע בצה"ל" - להלן: "ההוראה".

ההוראה מבחינה בין הפסקת שירות קבע ובין התרת התחייבות. הפסקת שירות הקבע, בעיקר ביחס לקבע מובהק ובמקרים שבהם אין התחייבות מכוח תכנית שירות קונקרטית עליה התחייב משרת הקבע - אפשרית בהודעה מטעם משרת הקבע ו/או מטעם המערכת, ובלבד שניתנת התראה בת שנה לכל הפחות ממועד ההודעה ועד מועד השחרור. הדבר נכון הן ביחס להפסקת שירות מטעם המערכת ובין אם מדובר בהפסקת שירות מצידו של משרת הקבע.

יחד עם זאת,  בשונה מהפסקת שירות, נושא התרת ההתחייבות הינו סבוך יותר. בכל הנוגע להתרת התחייבות לשירות קבע בצה"ל, הרי שיש להבחין בין התרת התחייבות על פי בקשת משרת הקבע ובין התרת התחייבות על פי יוזמת צה"ל.

התרת התחייבות על פי בקשת משרת הקבע

במקרה שבו משרת הקבע מבקש להתיר את התחייבותו, עליו להגיש בקשה מנומקת בכתב למחלקת הסגל (קצינים) או מקשל"ר מנהל נגדים (לגבי נגדים). הבקשה תועבר לוועדה המייעצת ויתקיים דיון בפני הועדה בנוכחות המבקש. כמו כן, בדרך כלל יידרש המבקש להציג ראיות ואסמכתאות התומכות בבקשתו. במידה ונדחתה בקשתו של משרת הקבע להתיר התחייבותו - הוא רשאי להגיש בקשה נוספת אך בחלוף 6 חודשים מאז בקשתו הראשונה ו/או מוקדם יותר במקרה שבו חל שינוי בנסיבות העומדות בבסיס הבקשה.

התרת התחייבות ביוזמת צה"ל

במרבית המקרים, עילה זו היא הנפוצה ביותר וכזו הדורשת ייצוג וליווי משפטי מצד עו"ד צבאי הבקיא ברזי הפקודות והנהלים בנושא התרת התחייבות. משרתי הקבע לרוב אינם מודעים לזכותם להיות מלווים בעורך דין פרטי אשר יכול לייצגם בפני הועדה ולתרום לקידום מטרתם בפני הועדה.

עילות להתרת התחייבות

ההוראה קובעת כי במקרים הבאים, יכול צה"ל ליזום הליך של התרת התחייבות ביחס למשרת הקבע ולכנס וועדה להתרת התחייבות:

  1. מקום בו משרת הקבע איבד ו/או ויתר על אזרחותו הישראלית
  2. מקום בו בוטל תפקידו הצה"לי של משרת הקבע ו/או צומצם תפקידו ובמקביל אין מקום חלופי מתאים להמשך העסקתו (באישור הרמטכ"ל בלבד)
  3. כאשר משרת הקבע אינו ממלא תפקידו כראוי (תפקודי לקוי) ו/או אינו מתקדם בהתאם לתכנית הקידום ו/או שאינו עונה על נתונים אישיים נדרשים (לדוגמא - כושר פיסי מינימאלי)
  4. כשקיים חשש של ממש כי החייל ביצע עבירה פלילית שיש עמה קלון, ופרקליט צבאי חיווה דעתו והמליץ על שקילת התרת התחייבותו של החייל
  5. כשהחייל התנהג באורח החורג מאמות המידה הנדרשות מחייל בשירות קבע בדרגתו ובמעמדו, בין אם ההתנהגות מהווה עבירה ובין אם לאו, וניתנה חוות דעתו של הפרקליט הצבאי הראשי או סגנו
  6. לאחר הרשעתו של חייל בבית דין צבאי או בבית משפט אזרחי בעבירה שיש עמה קלון או שהוטל עליו עונש מאסר לריצוי בפועל בגין עבירה, אף אם אין עמה קלון (למעט עבירות תנועה)
  7. כאשר יש טעמים של צמצום הכוחות הסדירים
  8. כאשר אין אפשרות לשבץ את החייל בתפקיד מתאים לאחר שחזר מחל"ת, אם שהה בחל"ת שישה חודשים ויותר

בחירות לכנסת ולרשויות המקומיות

בנוסף, צה"ל יכול ליזום ועדה להתרת התחייבות של משרת קבע מקום בו  נכלל שמו של הנ"ל ברשימת מועמדים לבחירות לכנסת ו/או לבחירות לרשויות המקומיות. קיראו על כך עוד, כאן.

יובהר, כי הועדה להתרת התחייבויות מקיימת דיון לגופו של עניין ומעבירה המלצתה לראש אכ"א. ראש אכ"א הינו היחיד שהוא בעל הסמכות להורות על התרת ההתחייבות בסופו של דבר.

ערעור על החלטה בנושא התרת התחייבות לקבע

החלטת צה"ל בנושא התרת התחייבותו של משרת קבע - נתונה לערעור מצד משרת הקבע (למעט בעילה של היכללות ברשימה הרצה לכנסת/מועצה מקומית - אז אין למשרת הקבע זכות ערעור כלל).

את הערעור יש להגיש בתוך 14 ימים מקבלת החלטתו של ראש אכ"א בדבר התרת ההתחייבות לאחר שעיין בהמלצת ועדה להתרת התחייבות. הערעור ידון בפני הרמטכ"ל עצמו ולאחר הדיון בערעור אין זכות ערעור נוספת וההחלטה הינה סופית.

נוהל עבודת וועדה להתרת התחייבות

על פי ההוראה, על הגורמים השלישותיים ביחידה להעביר לידי הועדה להתרת התחייבויות את תיקו האישי והרפואי של משרת הקבע הכולל בחובו הן את מהות העילה להתרת ההתחייבות וכן מסמך אודות עברו הצבאי של משרת הקבע, חוות הדעת בעברו והמלצות מפקדיו. עובר לקיומו של הדיון בפני הועדה מוזמן בדרך כלל משרת הקבע למחלקת הסגל לריאיון שימוע  במסגרתו מוצגים בפניו התהליך, עילת ההתרה וכן מפורטות בפניו זכויותיו בהליך ובכלל זה זכותו להיוועץ ולהיות מיוצג על ידי עורך דין.

ניכרת חשיבות מכרעת לקיומו של הליך השימוע הנ"ל וכן לתהליך השמעת הטיעונים מצד משרת הקבע בפני הועדה. בדרך כלל, נהוג להכין טיעונים, עדים ואסמכתאות בפני הועדה מתוך כוונה לשכנע כי אין מקום להתיר את ההתחייבות בניגוד לרצונו של משרת הקבע, אף אם מתקיימת עילה בדין (נפתחה חקירת מצ"ח, הרשעה בבית דין צבאי וכיוצ"ב). בתום הדיון בוועדה, מעבירה הוועדה את המלצותיה לראש אכ"א, לשם קבלת החלטה סופית בעניין.

חשיבותו המכריעה של עורך דין בנושא התרת ההתחייבות

בדומה לכל הליך משפטי (יובהר: התרת התחייבות לשירות קבע מכוח חוזה - הינה הליך משפטי לכל דבר ועניין !) בקיאותו של עורך דין המכיר את התחום ופועל בו - מסייעת בהכרח להצלחת התיק ויש בה כדי להעלאות משמעותית את הסיכוי לשכנע את הוועדה בעמדתו של משרת הקבע.

בדרך כלל, ניצב משרת הקבע לבדו מול מערכת גדולה וכוחנית אשר מביאה בפני הועדה את הנתונים השליליים דווקא מתוך מטרה להתיר את ההתחייבות, ביוזמת המערכת. לפיכך, עורך דין צבאי הבקיא ברזי המשפט הצבאי ואשר מייצג דרך קבע בוועדה להתרת התחייבויות - יכול לספק תקדימים משפטיים ולהפריך טענות שונות מצד המערכת - ובכך לסייע למשרת הקבע במלחמתו במערכת.

לפיכך, נציע כי בכל הליך הנוגע להתרת התחייבות לשירות קבע, יקדים משרת הקבע ויתייעץ עם עורך דין העוסק בתחום הצבאי, אף בשלבים הראשונים של התהליך וכבר בסבב הראיונות הראשון עוד בטרם התכנסה הועדה. ניסיון העבר מלמד כי יש בכך כדי להעלות משמעותית את סיכויי ההצלחה מצדו של משרת הקבע.

עו"ד בני קוזניץ

עו"ד בני קוזניץ להציג את כל הפוסטים של עורך דין צבאי עו"ד בני קוזניץ

שימש במהלך שירותו הצבאי כתובע צבאי. במהלך שירות זה ניהל עו"ד קוזניץ מספר רב של דיוני מעצר, הקראות, טיעונים לעונש ומשפטי הוכחות במגוון הנושאים הפליליים והצבאיים הקיימים. במסגרת שירות המילואים שלו משמש עו"ד קוזניץ כסניגור צבאי במילואים וכיו"ר הועדה לתפיסת רכוש בפיקוד המרכז. 

השארת תגובה