נפקדות בצבא לעומת עריקות מהצבא – מהם ההבדלים?
נפקדות מהצבא או עריקות?
לא אחת פונים אל משרדנו בשאלה מה היא בדיוק "נפקדות מהצבא" ומה ההבדל בינה ובין "עריקות" משירות צבאי.
נוכח חשיבות הסוגיה, ראינו לנכון לתת הסבר מקיף אודות המונחים הללו. באופן כללי, ניתן לומר כי המונחים "נפקדות" ו/או "נפקד" למעשה לא מצויים כלל בחוק השיפוט הצבאי ואין להם מעמד משפטי.
ישנם הבדלים בין עריקות לנפקדות בצבא
המונח "נפקד" מצוי אך רק בפקודות המסדירות הפן השלישותי של ההיעדרות. חוק השיפוט הצבאי אינו מכיר במונח "נפקד" וכלל אינו מאזכר אותו. המקום היחיד בו מופיע הביטוי "נפקד" הינו בפקודת מטכ"ל מספר 31.0513 שכותרתה "היעדרות משירות סדיר" ואשר נועדה להסדיר את הטיפול בחיילים הנעדרים משירותם בצה"ל.
על פי פקודת מטכ"ל 31.0513 "נפקד" הינו:
-
- חייל שנקרא להתייצב לשירות, ולא התייצב במועד שנקבע;
- חייל שעזב את יחידתו או את תפקידו ברשות, אך לא חזר בזמן;
- חייל שלא נמצא במקום שהיה צריך להימצא בו באותו זמן, לרבות חייל שיצא מן הארץ ללא קבלת היתר על-פי פקודות הצבא;
- חייל שנשלח מיחידתו ליחידה אחרת ולא התייצב ביחידה החדשה במועד
בנוסף, מגדירה פקודת מטכ"ל 31.0513 כי "עריק" הינו " חייל שנפקד יותר מ- 14 ימים רצופים.
זאת אומרת, על פי הפקודה, אין למעשה כל הבדל משמעותי ו/או משפטי בין המונחים "נפקדות מהצבא" ו"עריקות מהצבא" אלא בכל הנוגע לתקופת ההיעדרות.
מן הראוי להבהיר, כי נפקדות מהצבא ועריקות הם למעשה הגדרות שונות לאותה עבירה צבאית, "היעדר מן השירות שלא ברשות", המופיעה בסעיף 94 לחוק.
עבירה זו, קובעת כי "חייל שנעדר משירותו בצבא, או מהמקום שהוא חייב כדין להימצא בו אותה שעה, דינו - מאסר שלוש שנים, אלא אם הוכח כי היה לו היתר או הצדק סביר אחר לכך".
כך למעשה, גם נפקד וגם עריק, בשעה שהם מובאים למשפט צבאי (בין אם במסגרת דין משמעתי ביחידה או בכלא ובין אם מוגש נגדם כתב אישום בפני בית הדין הצבאי) – מואשמים באותה עבירה ממש.
ההבדל היחידי הקיים בין המונחים "נפקד" ו"עריק"
הבדל זה נוגע לאופן הטיפול השלישותי בהם. על פי פקודת מטכ"ל 31.0513 יש לחלק ל- 3 תקופות את תקופות היעדרותו של חייל מיחידתו.
תקופה ראשונה – בין היום ה- 1 להיעדרות ועד ליום ה- 14.
תקופה שנייה – בין היום ה- 15 להיעדרות ועד ליום ה- 45.
תקופה שלישית – בין היום ה- 46 להיעדרות ואילך.
הטיפול של היחידה בנושא הנפקדים מתייחס בעיקר לתקופות הראשונה והשנייה (זאת אומרת, עד ליום ה- 45 להיעדרות).
חובתה של היחידה לקיים ביקור בית בתוך 8 ימים מתחילת הנפקדות והפקודה מאפשרת ליחידה לשפוט את הנפקד, במידה והתייצב מנפקדותו, ביחידה.
במקרה וההיעדרות עוברת את רף 14 הימים – מזינה היחידה את החייל כ"עריק" ואז למעשה עובר הדיווח אודות ההיעדרות מהיחידה למספר גורמים, ובכלל זה למשטרה הצבאית ולמקשל"ר (מפקדת קצין שלישות ראשי).
בין היום ה- 15 להיעדרות ועד ליום ה- 45 חובה על היחידה לקיים ביקור בית נוסף לעריק וליטול ממנו את הנשק, במידה ולא נלקח בביקור הראשון.
היה והעריק התייצב ביחידתו או בכלא הצבאי במסגרת היום ה- 15 ועד היום ה- 45 לעריקות – ניתנת בידי היחידה האפשרות לשפוט אותו בדין משמעתי (באמצעות שיפוט על גבי טופס 630).
יחד עם זאת – היה ומדובר בעריקות של מעל 30 ימים ובעברו של החייל היעדרות נוספת משירות (אפילו נפקדות בצבא שהינה קצרה) – לא ניתן יהיה לשפוט אותו ביחידה באופן אוטומטי אלא רק לאחר שיתקבל אישור לכך מאת הפרקליטות הצבאית שתבחן האם להגיש כתב אישום לבית דין צבאי.
מעבר ליום ה- 46 לעריקות, יוצא הטיפול בעריק מהיחידה ועובר לטיפול מערך מיט"ב. במסגרת מיט"ב מזינים את דבר העריקות ומדווחים לשלל גורמים, ובכלל זה משטרת ישראל, ביטוח לאומי וכיוצ"ב.
סיכום
למדנו, אם כך, כי החוק אינו רואה כל הבדל בין "נפקד" ו "עריק" וכי שניהם עוברים את אותה עבירה צבאית שעניינה "היעדרות משירות".
ההבדלים היחידים נוגעים לטיפול היחידה במי שנעדר ממנה ובחובות היחידה לבצע ביקורי בית ולדווח לגורמים חוץ-צבאיים אודות דבר ההיעדרות.
עוד למדנו כי בד"כ כלפי נפקדים ישנה סמכות לשיפוט משמעתי, ואילו ביחס לעריקים יש סמכות להגשת כתב אישום פלילי לבית דין צבאי ושיפוט משמעתי ייעשה, ככלל, רק לאחר קבלת אישור מטעם הפרקליטות.
על הכותב: קוזניץ בנימין
שימש במהלך שירותו הצבאי כתובע צבאי. במהלך שירות זה ניהל עו"ד קוזניץ מספר רב של דיוני מעצר, הקראות, טיעונים לעונש ומשפטי הוכחות במגוון הנושאים הפליליים והצבאיים הקיימים.
זקוקים לייעוץ משפטי מעורך דין צבאי?
השאירו פרטים ואנו נחזור אליכם עוד היום
