פרישה מצהל במודל החדש - האם כל פורש צריך עורך דין צמוד ?

פרישה מצהל: פנסיה תקציבית מול פנסיה צוברת, ומה שביניהן מאמר מאת עורך דין צבאי בנושא "פרישה מצהל ופנסיה צבאית" עד

פרישה מצהל: פנסיה תקציבית מול פנסיה צוברת, ומה שביניהן

מאמר מאת עורך דין צבאי בנושא "פרישה מצהל ופנסיה צבאית"

עד שנת 2016 ידע כל משרת קבע כי במעמד פרישה מצהל הוא זוכה ל- 2% פנסיה בגין כל שנת שירות. בנוסף, במעמד הפרישה מצהל נהג צהל להעניק תוספת של 6% עד 20% בסמכות הרמטכ"ל, כך שבפועל - הגיעו משרתי הקבע לפנסיה של 60%-70% ממשכורתם הקובעת ביום הפרישה, במסגרת הפנסיה התקציבית. אלא, שבשנת 2016 נפל דבר. צהל שינה מקצה לקצה את התייחסותו לנושא פרישה משירות קבע. בעקבות דו"ח ועדת לוקר והביקורת הרבה שהופנתה כנגד צהל מהמגזר הציבורי והפרטי, הוחלט לשנות באופן גורף את מודל שירות הקבע ואף את נושא הפרישה מצהל. כיום המצב שונה לחלוטין. אין יותר מענקים, אין בונוסים ואין הגדלת זכויות. החישוב נעשה במסגרת הפרשות לקרן פנסיה במסלול פנסיה צוברת, כפי שנהוג במשק מאז שנת 2004. במסגרת השינוי במודל הקבע בצהל ניתן למנות 3 אבני דרך משמעותיות שהצטברו האחת לשנייה לאורך השנים: א. הסכם מעבר צהל לפנסיה צוברת בשנת 2004 ב. דוח ועדת לוקר (דוח הוועדה לבחינת תקציב הביטחון) - יוני 2015 ג. הורדת גיל הפרישה מצהל (שער פרישה בגיל גיל 35) וצמצום תקנים בצהל במסגרת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו־2018) - מיום 29.12.2016 בשבועות האחרונים החלו, לראשונה אי פעם, לפרוש משרתי קבע אשר נמנים על מודל הפנסיה הצוברת. עד כה, לא היו פורשי צהל במודל פנסיה צוברת משום שלא נצבר וותק מספק לפרישה מצהל של מי שנכנסו לקבע לאחר יום 01.01.2004. כעת, עם הורדת גיל הפרישה מצהל - החלו מקרים ראשונים של פורשי קבע המשוחררים עם פנסיית גישור בגיל מוקדם יחסית (42 עד 47) ואשר מחושבת להם פנסיית גישור עד הגיעם לגיל 67, גיל הפרישה הנהוג במשק.

אלא, שהכאוס חוגג.
צהל אינו ערוך ו/או מעודכן כיצד יש לחשב את פנסיית הגישור, ועל כן כל פורש מקבל הסברים וחישובים שונים.
חמור מכך: צהל מסרב לבצע סימולציות פרישה למשרתי קבע מאחר והוא אינו מעוניין שהחישובים יהיו רשומים על גבי הכתוב, בשים לי כי צפויים בשנת 2017 שינויים בחוקים השונים, אשר ישפיעו (לרעה) על חישוב הפנסיה הצוברת.

מעבר צהל מפנסיה תקציבית לצוברת

ראשיתו של השינוי ביום 01.01.2004 - אז נקבע כי צהל עובר למודל של פנסיה צוברת, במקום פנסיה תקציבית שהייתה נהוגה עד לאותו המועד. פרישה מצהל השתנתה לבלי היכר. ההבדל בין מודל הפנסיות הוא תהומי ממש. על פי שינוי זה, משרת קבע שהחל שירות קבע לאחר יום 01.01.2004 יימנה על מודל חדש של פנסיה צוברת. על פי המודל כל שנה יפריש המשרת אחוז מסוים בעצמו לקרן פנסיה, במקביל להפרשות של צהל כמעסיק. השינוי הוא משמעותי וגורר השפעה ישירה על גובה הפנסיה הנצברת של משרת הקבע. כמו כן, לראשונה נקבע כי משרתי הקבע יזכו לפנסיית גישור אשר תשולם להם מגיל הפרישה בצהל (42 עד 47) ועד גיל 67. גובהה של פנסיית הגישור ואופן חישובה נותרו לוטים בערפך, וקיימת מחלוקת רבה בין צהל ובין הפורשים הנוכחיים ביחס לאופן החישוב.   פרישה מצהל פנסיה צוברת מול פנסיה תקציבית פרישה מצה"ל

דוח ועדת לוקר

בשנת 2013 מינה ראש הממשלה בנימין נתניהו, בהחלטת ממשלה, את הוועדה בראשותו של האלוף במיל' יוחנן לוקר, לבחון את נושא תקציב הביטחון ולהציע שינויים בחוק לשם הסדרת תקציב הביטחון והפחתתו. חלק מרכזי מעבודת ועדת לחוקר נגע לאוכלוסיית משרתי הקבע. בתום עבודתה הציעה ועדת לוקר מספר הצעות לחסכון תקציבי. בין היתר המליצה על הפחתה דרסטית של מספר משרתי הקבע (עד כדי 38 אלף משרתים בלבד) וכן קיצוץ בשכר ובהוצאות הפנסיה לפורשי צהל. בסופו של יום הממשלה החליטה לאמץ רק חלק מן ההמלצות. דוח הוועדה הוא שהוביל לשינוי הדרסטי שהתרחש בסוף שנת 2016 ולהסכם בין משרד האוצר ומשרד הביטחון לשינוי מצבת כח האדם ולשינוי חישוב הפנסיה הצוברת של משרתי הקבע. לקריאה נוספת על דוח ועדת לוקר הנכם מוזמנים לעיין בדוח הוועדה - דוח ועדת לוקר פרישה מצה"ל

 

חוק ההתייעלות התקציבית מיום 29.12.2016

ביום 29.12.2016 העבירה הכנסת חוק חשוב מאין כמותו. ממש בשולי שנת 2016 הוכנסו לתוך החוק שינויים רבים הקשורים בצהל ובשירות הקבע. בחוק נקבעו כמה קביעות מרחיקות לכת: צהל יצמצם את כמות הפורשים לכדי 35% מהכמות שקיימת כיום; צהל יבטל 40 סוגי תפקידים בקבע ויעבירם למסלול תעסוקת אזרחים; צהל יבטל את מענק 12 המשכורות לפורשי צהל ואת מענק הרמטכ"ל; גיל הפרישה מצהל יירד לגיל 35 לאחר 14 שנות קבע; פנסיית הגישור תבוטל ובמקומה ישולם מענק חד פעמי וכיוצ"ב. מדובר למעשה במהפכה של ממש. צהל גזר על עצמו תכנית שינויים אדירה, אשר מתחילה להיות מיושמת בשבועות אלה. אגף כח האדם בונה בימים אלה תכנית להיפרדות מאלפי משרתי קבע: שחרור בגיל 35 וכן שינוי מודל שירות הקבע. בנוסף, מענק 12 משכורות (בסך של 200,000-300,000 ש"ח לכל פורש) אשר היה נהוג עד עתה במעמד הפרישה - יבוטל לאלתר !

האם כל פורש מצהל צריך עורך דין ורואה חשבון צמודים ?

עד כמה שזה נשמע אבסורד - יתכן והתשובה חיובית. צהל אינו ערוך כלל לתכנית השינויים שהונחתה עליו בסוף שנת 2016 ובמקביל מצוי כבר בהליך שחרור של עשרות משרתי קבע בימים אלה ממש. אותם משרתי קבע, המשתייכים למסלול הפנסיה הצוברת - מקופחים לרעה. הם אינם זוכים לסימולציית פרישה בכתב (עד כה היה נהוג לבצע סימולציית פרישה ולקבל העתק בכתב). בנוסף, החישובים שנמסרים להם אינם סופיים ו"כפופים לשינויים". חמור מכך-  הוחלט לבטל את מענק 12 המשכורות (פגיעה של מאות אלפי שקלים) - מבלי שקיימת הנחיה מפורשת לכך בחוק. התקנות המאפשרות ביטול מענק 12 משכורות טרם תוקנו אבל בפועל צה"ל מתעלם ומקפח את זכויות הפורשים כבר עכשיו. לעמדתנו, וכפי שנחשפנו אגב טיפולנו במספר תיקים של פרישה מצהל בשבועות האחרונים - חובה לפעול משפטית, בגיבוי רואה חשבון ואקטואר, לשם מיצוי זכויות משרתי הקבע. מדובר בשינויים שעתידים להתקבע בחודשים הקרובים בחקיקה ובפקודות מטכ"ל - באורח שיפגע בסכומים של חצי מליון - מליון ש"ח לכל משרת קבע הפורש בשנת 2017 ואילך. לפיכך, נמליץ בפני משרתי הקבע להקדים תרופה למכה. לתכנן כראוי כל צעד וצעד ולעמוד על מיצוי זכויותיהם הפנסיוניות (לרבות חישוב פנסיית גישור והתעקשות על מענק 12 משכורות) למול צה"ל. משרדנו מצוי בשיתוף פעולה עם משרד אקטוארים הבקיא בזכויות משרתי הקבע. אנו פועלים במקרים פרטניים לביטול גזירות וקיפוח כלכלי המיושם בימים אלה כנגד פורשי שירות הקבע.

למידע נוסף, הנכם מוזמנים ליצור קשר עם עורך דין צבאי ממשרדנו בטלפון: 03.5288580 או 03.5288570. 
או ישירות לעו"ד בנימין קוזניץ בטלפון נייד 052.4445559 או עו"ד עידן פסח 050.5531062.

    קרדיט תמונת שער: אתר פליקר, דובר צה"ל.

עו"ד עידן פסח

עו"ד עידן פסח להציג את כל הפוסטים של עורך דין צבאי עו"ד עידן פסח

שימש במהלך שירותו הצבאי כתובע צבאי וכסניגור צבאי בכיר. במהלך שירותו, היה עו"ד פסח מבכירי והידועים שבסניגורים הצבאיים וטיפל ב"כבדים" שבתיקי הסניגוריה, בכל שלבי ההליך לרבות דיוני מעצר, הקראות, טיעונים לעונש ומשפטי הוכחות במגוון הנושאים הפליליים והצבאיים הקיימים. עו"ד פסח התמחה מטעם הסניגוריה בטיפול בתיקים מיוחדים ומתוקשרים, לרבות בעבירות סחר בסמים, אלימות, ועד לתיקי הריגה. בין היתר, שימש עו"ד פסח כסניגור המוביל במשפט המפורסם של הרג פעיל השלום הבריטי תום הורנדייל. כיום, ממשיך עו"ד פסח לייצג נאשמים רבים בערכאות הצבאיות והאזרחיות ומתמחה בייצוג במשפט הפלילי והצבאי אל מול גורמי התביעה, בתי המשפט והתקשורת.

השארת תגובה