פרישה מצה"ל במנגנון פנסיה תקציבית למול פנסיה צוברת

רבות נכתב על נושא זכויות הפנסיה של משרתי הקבע בצה"ל. יש הטוענים כי משרתי הקבע זוכים להטבות פנסיוניות מפליגות

רבות נכתב על נושא זכויות הפנסיה של משרתי הקבע בצה"ל. יש הטוענים כי משרתי הקבע זוכים להטבות פנסיוניות מפליגות ומרחיקות לכת לעומת המקובל במגזר הפרטי. ואולם, בשנים האחרונות חלו שינויים משמעותיים דרמטיים בנושא הסכמי הפרישה של משרתי הקבע, ומכאן הצורך להבהיר במאמר זה, על קצה המזלג, מהם השינויים שחלו וכיצד על הפרט להיערך אליהם באופן שלא יקפח זכויותיו ערב הפרישה מצה"ל.

מנגנון הפנסיה התקציבית בצה"ל

מנגנון הפנסיה התקציבית חל על כל משרת קבע שהחל את שירות הקבע ו/או שהתחייב לשירות קבע בצה"ל (כגון עתודאים, תוכניתנים וכיוצ"ב) בטרם המועד הקובע שחל ביום 31.12.2003. על פי מנגנון זה, בהתאם למקובל במשק הישראלי, צובר כל משרת קבע סכום של 2% מתוך משכורתו הקובעת ביום פרישתו משירות בגין כל שנת קבע. משרת הקבע לא נדרש להפריש מדי חודש סכומים לקרן פנסיה ולמעשה נטל הפנסיה מוטל במלואו על משרד הביטחון אשר נדרש לשריין עתודות כספיות ניכרות כל שנה בשנה בגין זכויותיו של משרת הקבע בגין השנה האמורה. חשוב לציין כי לצורך חישוב מספר שנות השירות, מגדיר החוק הצבאי כי גם שירות החובה (שלוש שנים לגברים, שנתיים לנשים) וכן תקופות נוספות (חופשת לידה וכיוצ"ב) נספרים לצורך חישוב וותק השירות, וכן זוכה הפורש לתוספת אחוזים לוותק ("תוספת רמטכ"ל" בגובה 6-8 אחוזים נוספים), וכל זאת עד לתקרה של 70% מהשכר ערב הפרישה. משמעות הדבר, כי פורשי הפנסיה התקציבית זכאים לגמלה חודשית החל מיום פרישתם מצה"ל ועד לסוף חייהם בגובה 70% משכרם הקובע ערב הפרישה. המדובר בסכומים גבוהים למדי, בשים לב כי גיל הפרישה מצה"ל הינו נמוך יחסית למשק הישראלי (בדרך כלל במהלך שנות ה- 40 לחייהם) כך שמדובר בפנסיה גבוהה יחסית במשק, המשולמת למשך תקופת חיים ממושכת ואינה כפופה לשינויים כלשהם במשק ו/או במצב הכלכלי ו/או בהישגי שוק ההון.

השינוי במנגנון הפנסיה והמעבר לפנסיה צוברת

ביום 31.12.2003 נפל דבר. צה"ל עבר למנגנון פנסיה צוברת ובכך שינה מקצה לקצה את כללי המשחק בכל הנוגע לפנסיית משרתי הקבע. החל ממועד זה, כל משרת קבע "חדש" נדרש בכל חודש לספוג ניכוי במשכורתו (בגובה 7% ממשכורתו ברוטו) המופרש לקרן פנסיה "אזרחית" בעוד צה"ל מפריש בזמן אמת בכל חודש את חלקו בגובה 13.5% מהשכר ברוטו (כך שמדי חודש מופרש סך של 20.5% ממשכורתו של הפרט לקרן הפנסיה). הכספים שמופרשים נצברים בקרן הפנסיה עד למועד הגעתו לגיל הפרישה במשק (גיל 67 לגברים וגיל 62 לנשים) ורק אז קרן הפנסיה משלמת לפורש את גמלת הפנסיה שנצברה לזכותו בקרן. יש לציין כי קרן הפנסיה משקיעה את כספי ההפרשות של משרת הקבע בשוק ההון כך שיתרת הכספים תלויה בביצועי הקרן בשוק ההון הישראלי והיא אינה מובטחת בדומה לפנסיה התקציבית (שאינה כפופה לשינויים). נשאלת השאלה, מהו הנוהל לגבי תגמולי הפנסיה הצוברת בשנים הרבות שבין גיל הפרישה של הפרט מצה"ל (במהלך שנות ה- 40 לחייו) ועד הגיעו לגיל הפרישה במשק (גיל 67/62) - ממוצע של 20 שנים ?! האם הפרט לא זוכה לפנסיה בשנים אלה ? ובכן - הפתרון שנמצא בין משרד האוצר ומשרד הביטחון היה לקבוע כי משרתי הפנסיה הצוברת יזכו לפנסיית גישור בשנים הללו, מתוך תקציב הביטחון וללא קשר לקרן הפנסיה, עד הגיעם לגיל הפרישה במשק, אז יזכו לגמלה מהקרן עצמה. פנסיית הגישור היא שעומדת כעת בשיאו של מאבק אדיר ושל מחדל מתמשך הפוגע אנושות בעשרות ומאות משרתי קבע מדי יום ביומו. הבעיה טמונה בכשלים של משרד האוצר ומשרד הביטחון להגיע להסכמה כיצד תחושב פנסיית הגישור הזו. בשנת 2008 נחתם הסכם (להלן: "הסכם 2008") שהבטיח למשרתי הקבע כי תינתן להם פנסיית גישור וכי היא תחושב על פי משוואה מתמטית המשקללת את סכומי קרן הפנסיה שנצברו, כולל תחשיב צפי הפקדות עתידי וצפי ביצועים עתידי בשוק ההון וכן תתחשב בנתוני וותק שירות הקבע של הפורש. כמו כן, הובטח כי לחישוב המשוואה יתווסף סך של 12 משכורות קבע (שכר של שנה שלמה בשירות הקבע, על פי השכר הקובע ערב הפרישה) כך שסכומי קרן הפנסיה יועלו משמעותית לצרכי חישוב פנסיית הגישור (להלן: "המענק"). מנגנון חישוב זה הביא לכך שפנסיית הגישור המשולמת לפורש אמורה להיות קרובה עד מאוד לחישוב פנסיה תקציבית של משרתי הקבע שאינם במנגנון הפנסיה הצובר, ובחלק מן המקרים החישוב הוביל לפנסיית גישור הגבוהה מזו התקציבית. בין שנת 2008 ועד 2016 ולמרות הסכם 2008 לא התרחש ולו מקרה אחד של פרישה לגמלאות של משרת קבע במנגנון הפנסיה הצוברת ולכן הנושא לא טופל כלל על ידי צה"ל ומשרד האוצר. הסיבה כי לא היה מקרה שכזה טמונה בעובדה כי משרתי הקבע שהוכנסו למנגנון פנסיה צוברת החלו את שירות הקבע רק לאחר שנת 2004 ועד לשנת 2016 טרם הגיעו לוותק שירות ו/או לגיל פרישה משירות קבע ועל כן הנושא הוגדר תיאורטי בלבד. ואולם, שנת 2016 הגיעה ועמה החלו הפורשים הראשונים לבחון מהי הפנסיה הצוברת לה יזכו. חישובים אלה נעשו רק בשנת 2016 ולפתע התברר לצה"ל ולמשרד האוצר כי הבעיה הינה חמורה וכי אין תקציב לעמוד בהסכם 2008. נוכח האמור, בחודש אוגוסט 2016 הזדרזו משרדי הממשלה, לרבות משרד האוצר לחוקק חוק שכותרתו "תיקון 31 לחוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) [נוסח משולב], התשמ"ח - 1985 (להלן: "התיקון לחוק") אשר הוביל לביטול הכללים שנקבעו בהסכם 2008 האמור, ונועדו להפחית בצורה ניכרת את פנסיית הגישור שעליה סוכם. עוד נקבע כי שר הביטחון ושר האוצר יתקינו תקנות שיקבעו מפורשות את חישוב פנסיית הגישור, כאשר נקבעו עקרונות לחישוב האמור המבטיחים כי לא יתאפשר מצב שפנסיית הגישור תהא גבוהה מפנסיה תקציבית "רעיונית" המחושבת כאילו משרת הקבע היה נמנה על מנגנון תקציבי (קרי: 2% לשנה). החוק חייב את שר האוצר ושר הביטחון להתקין את התקנות עד ליום 30.06.2017. בפועל, למרות הקבוע בחוק טרם הותקנו התקנות עד לרגע זה (מרץ 2019) וצה"ל פועל מאז 06/2017 ועד עתה באורח בלתי חוקי בהקשר זה, תוך שהוא מחשב את פנסיית הגישור כראות עיניו וללא חוק המסמיך אותו לעשות כן. מצב זה הוביל במספר רב של מקרים להבטחות שווא לפורשי הקבע כי יזכו לפנסיית גישור מסוימת ולאחר הפרישה התברר כי צה"ל אינו עומד בהתחייבותו כלפיהם, אפילו אם ניתנה בכתב במסגרת סימולציית פרישה ונחתמה על ידי הגורם המוסמך בענף תשו"ג.

המחדל בנושא הפנסיה הצוברת

כפי שתואר, החל משנת 2016 ועד עתה (משך 3 שנים) מוצאים עצמם משרתי קבע רבים פורשים משירות עקב הגיעם לגיל הפרישה המינימאלי (לדוגמא, מוחזרי שירות ו/או משרתי קבע שהתגייסו לצה"ל לאחר שירות קודם בשב"כ/מוסד/משטרה) - כאשר הם אינם זוכים לפנסיית גישור הקרובה לזו שהובטחה להם. בחלק מהמקרים מגיע הפער בפנסיית הגישור לסכומים של 5,000 ₪ - 7,000 ₪ מדי חודש בחודשו ! המדובר בסכומים המצטברים לכדי 1.5 - 2 מליון ₪ לכל משרת קבע בחישוב השנים עד להגעה לגיל הפרישה במשק !!! צה"ל, מצידו, מתרץ את כישלונו בנושא זה באי הסכמות בינו ובין משרד האוצר, אשר אינו מאפשר לצה"ל להמשיך ולשלם פנסיית גישור שהבטיח למשרתיו משך שנים ארוכות. בימים אלה ממש (מרץ 2019) מטפל משרד קוזניץ, פסח ושות' במספר רב של מקרים שכאלה, כאשר חלקם אף מובאים בפני בתי המשפט במסגרת תביעות משפטיות לצורך הכרעה משפטית לגבי מחדל צה"ל האמור ולקבלת פסקי דין המחייבים את צה"ל לשאת בתשלומי פנסיה צוברת כפי שהתחייב בפני משרתיו.

ייעוץ מיידי לכלל משרתי הפנסיה הצוברת

אנו ממליצים לכל משרת קבע המצוי במנגנון הפנסיה הצוברת לקבל ייעוץ מיידי, אף אם הוא מצוי בטרם סיכום פרישה מחייב, לשם בחינת זכויותיו לפנסיה צוברת באורח שאינו מקפח את זכאותו. לעיתים, ניתן לעכב את מועד הפרישה ו/או לכלכל את פעולות הפרט למול המערכת באורח שיכול להוביל להקטנה ו/או לביטול הסיכון לפגיעה בזכויותיו של משרת הקבע. למידע נוסף בנושאי פנסיה תקציבית ופנסיה צוברת ולקביעת פגישת ייעוץ ניתן ליצור קשר עם משרד קוזניץ, פסח ושות' המתמחה בדיני הצבא ומערכת הביטחון בטלפון 03-5288580  או דרך האתר.

עו"ד עידן פסח

עו"ד עידן פסח להציג את כל הפוסטים של עורך דין צבאי עו"ד עידן פסח

שימש במהלך שירותו הצבאי כתובע צבאי וכסניגור צבאי בכיר. במהלך שירותו, היה עו"ד פסח מבכירי והידועים שבסניגורים הצבאיים וטיפל ב"כבדים" שבתיקי הסניגוריה, בכל שלבי ההליך לרבות דיוני מעצר, הקראות, טיעונים לעונש ומשפטי הוכחות במגוון הנושאים הפליליים והצבאיים הקיימים. 

השארת תגובה