רפורמה בנושא הרישום הפלילי בצה"ל

רפורמה בנושא הרישום הפלילי בצה"ל

ביום 28.03.2011 אישרה כנסת ישראל את אחד התיקונים החשובים ביותר בנוגע למשפט הצבאי ולגורלם של אלפי חיילי צה"ל שהורשעו בביצוע עבירה במהלך שירותם הצבאי, בסדיר ובמילואים.

במסגרת התיקון לחוק (תיקון מס' 63 לחוק השיפוט הצבאי), נכנסה לתוקף רפורמה של ממש בנושא הרישום הפלילי בצה"ל, באופן בו הוגבלה מסירת מידע אודות הרשעה פלילית של חיילי צה"ל לידי הציבור וכן קוצרה תקופת הרישום, כהגדרתה בחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א – 1981.

כידוע, רישום פלילי הינו רישום המנוהל על ידי משטרת ישראל, ונותר לכל הפחות למשך 17 שנים. רישום זה מועבר דרך קבע לרשימה ארוכה של גורמים, ובכלל זה לגורמים ממלכתיים וממשלתיים, רשויות מקומיות, קונסוליות ושגרירויות, כלל הגופים שקמו על פי חוק ומחויבים לביצוע מכרזים וכיוצ"ב. כמו כן, מזה שנים רבות מתבקשים אזרחים רבים להציג "תעודת יושר" במסגרת הליכי קבלתם לעבודה, וזאת אף שהדבר מנוגד באופן עקרוני לתכלית החוק.

עד לכניסתו של התיקון לחוק, המצב המשפטי שחל בנושא הרישום הפלילי לא הותיר כל אפשרות של מחיקה, ביטול או סיוג רישום פלילי שניתן לחיילים שהורשעו בבית דין צבאי בביצוע עבירות פליליות או צבאיות, אלא באמצעות פנייה לנשיא המדינה בבקשת חנינה. כמו כן, עד כניסתו של השינוי הייתה קיימת רשימה מצומצמת של עבירות צבאיות (כגון התנהגות שאינה הולמת, התנהגות מבישה וכיוצ"ב) אשר לא גררו מלכתחילה רישום פלילי מכביד. ואולם, כל יתר העבירות, בין אם עבירות פליליות מחוק העונשין ובין אם עבירות צבאיות מחוק השיפוט הצבאי (כגון עריקות, אלימות כלפי חייל, הוצאת רכוש מצה"ל, גניבה מחייל וכיוצ"ב) – הובילו באופן אוטומטי לרישומה של העבירה במרשם הפלילי, אף אם מדובר בהרשעה בעבירה צבאית בבית דין צבאי.

כפועל יוצא של המצב ששרר עד לתיקון הנוכחי, מצאו עצמם עשרות אלפי משרתי צה"ל, בשירות חובה, קבע ומילואים – כמי שנושאים רישום פלילי מכביד במרשם הפלילי המנוהל במשטרת ישראל, וזאת נוכח הרשעתם בבית דין צבאי בביצוע עבירות במהלך שירותם הצבאי.

ברור, כי מקום בו מדובר בחייל שהורשע במהלך שירותו הצבאי בעבירה פלילית פר-אקסלנס, כגון הריגה, גניבה, אלימות קשה וכיוצ"ב, הרי שדבר רישומו במרשם הפלילי אינו שונה מאזרח המורשע בעבירות דומות. ואולם, רבים הם המקרים בהם מוכתם רישומם הפלילי של חיילי צה"ל בגין הרשעתם בעבירות שכלל אינן קיימות בחוק הפלילי הרגיל, כגון חיילים שהורשעו בעבירות של עריקות עקב מצוקה כלכלית ו/או חיילים שהורשעו באובדן ציוד צבאי או באלימות קלה ביותר כלפי חיילים אחרים. מקרים כגון אלה הובילו לחוסר שווין בין חיילים המורשעים בבית דין צבאי ובין מקביליהם הנשפטים בבתי משפט אזרחיים.

התיקון לחוק בא לתקן מצב אי שוויוני זה. על פי התיקון, חייל המורשע בעבירה מסוג עוון (עבירה שעונשה כפי הקבוע בחוק הינו בין 3 חודשים ל- 3 שנים) לא יישא רישום פלילי מכביד אלא בתנאים מסוימים.

על פי התיקון לחוק, במקרים הבאים (תנאים חלופיים ולא מצטברים) לא יוטל רישום פלילי על חייל שהורשע בבית דין צבאי:

1.         על החייל לא הוטל עונש מאסר בפועל בבית הדין הצבאי (עונש שכולו על תנאי עומד בתנאי זה);
2.         על החייל הוטל עונש שאינו עולה על 2 חודשי מאסר בפועל;
3.         על החייל הוטל עונש שאינו עולה על 3 חודשי מאסר בפועל, ובתנאי שחלק מן המאסר (שאינו עולה על מקסימום 2 חודשים) –       ירוצה בעבודה צבאית;
4.         על החייל הוטל עונש שאינו עולה על 4 חודשי מאסר בפועל, ובתנאי שכל העונש מרוצה בדרך של עבודה צבאית;

כמו כן, התיקון לחוק התייחס באופן נקודתי לסוגיית הרשעתם של נפקדים ועריקים בצה"ל, וקבע כי הרישום הפלילי לא יחול על עריק שהורשע בבית דין צבאי, בתנאים הבאים:

1.         על העריק הוטל עונש שאינו עולה על 3 חודשי מאסר בפועל – במקרה זה הרישום לא יחול אלא אם שופט צבאי קבע כי הרישום יחול עקב חומרת העניין;
2.         על העריק הוטל עונש שנע בין 3 ל- 6 חודשי מאסר בפועל – במקרה זה הרישום יחול, אלא אם כן קבע שופט צבאי כי יש  טעמים שלא יחול, כאשר הסמכות מצויה בידי השופט הצבאי;
3.         על העריק הוטל עונש העולה על 6 חודשי מאסר בפועל – הרישום יחול בכל מקרה, ללא שיקול דעת של השופט;

בנוסף, קבע התיקון לחוק כי שורה ארוכה של עבירות צבאיות, המנויות בתוספת השנייה לחוק, כלל לא תירשמנה במרשם הפלילי במשטרת ישראל, ללא כל תלות בעונש המוטל על החייל.

כך לדוגמא, עבירות מסוג איום ועלבונות כלפי מפקד, התנגדות לפעולה חוקית, חריגה מסמכות, גרימת נזק לרכוש, נטילת ציוד, טיסה ללא רשות, התגייסות במרמה, רשלנות לגבי תעודות, התרשלות, סירוב לסייע לשוטר צבאי, התנהגות פרועה, התחזות, פגיעה במשמעת ואי קיום הוראות – כולן עבירות ללא רישום פלילי כבר מרגע ההרשעה וללא כל תנאי.

הנה כי כן, למדים אנו כי התיקון לחוק השיפוט הצבאי, אשר אושר בכנסת ביום 28.03.11 וייכנס לתוקף ביום 28.09.11 – הינו שינוי מבורך וחשוב במערכת המשפט הצבאי.

התיקון שם קץ לשנים ארוכות של חוסר איזון בין חיילי צה"ל ובין משרתי ביטחון אחרים (שוטרים, סוהרים וכו') ובוודאי בין חיילי צה"ל לאזרחי המדינה שאינם חיילים, ואין לנו אלא להביע את צערנו כי התיקון לא בא לעולם שנים ארוכות קודם לכן, במהלכן נוספו למאגר הרישום הפלילי בישראל עשרות אלפי חיילים צה"ל, אשר הורשעו בבתי דין צבאיים על עבירות צבאיות, - שכיום, רצה הגורל, כלל אינן נרשמות במרשם הפלילי.