33.0145 איסור פגיעה על רקע מיני

תוקף סעיפים  1 עד 42 מה- 19 בינו´ 2003 1. פקודה זו מהווה תקנון על-פי החוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח1998-. 2. אופן הטיפול
תוקף סעיפים  1 עד 42 מה- 19 בינו´ 2003 1. פקודה זו מהווה תקנון על-פי החוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח1998-. 2. אופן הטיפול בחייל או בחיילת שהיו קורבן לפגיעה על רקע מיני (אונס, ניסיון לאונס, מעשה מגונה, ניסיון למעשה מגונה, הטרדה מינית) יהיו כמפורט בפקודה זו. אחריות   3. יועצת הרמטכ"ל לענייני נשים הינה הממונה על קביעת המדיניות בנושא ההטרדה המינית, וביצוע בקרה על מימושה. 4. באחריות כל מפקד לוודא הטמעת הוראה זו והנורמות המעוגנות בה בקרב פקודיו ולבצע בקרה על מימושה. 5. אלופי הפיקודים, מפקדי הזרועות ומפקדי החילות יקבעו גורם פרט אחראי בפיקוד, בזרוע, או בחיל לטיפול ולביצוע מעקב אחר הטיפול בהטרדות מיניות והצגת נתונים רלוונטים, כאמצעי למימוש אחריותם. דרג הטיפול לא יהיה נמוך מדרג הרמ"ד.   הגדרות   6. בפקודה זו: א. "חייל" - חייל או חיילת בשירות חובה, בשירות קבע, בשירות מילואים פעיל, בשירות מילואים או בשירות חובה בתנאי קבע ועובד צה"ל. ב. "מפקד" - כהגדרתו בסעיף 1 לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו1955- (להלן - חוק השיפוט הצבאי). ג. "אדם" - חייל כהגדרתו בפקודה זו או אדם אחר שאינו חייל, המצוי בשטח מחנה צבאי. ד. "גורם מטפל" - גורם מהגורמים שהחייל יכול לקבל מהם טיפול, כמפורט בסעיף 14 להלן. ה. "הראה" - במילים או בהתנהגות, ובלבד שלא היה ספק סביר לגבי משמעות ההתנהגות. ו. "התייחסות" - בכתב, בעל-פה, באמצעות מצג חזותי או שמיעתי, לרבות באמצעות מחשב או חומר מחשב או בהתנהגות. ז. "ניצול מרות" - במישרין, בעקיפין, בגלוי או במרומז, תוך ניצול מעמדו של המפקד או של המעביד. ח. "מסגרת יחסי שירות או עבודה" - מקום השירות או העבודה; מקום אחר שבו מתנהלת פעילות מטעם צה"ל תוך כדי שירות או עבודה תוך ניצול מרות בשירות או ביחסי עבודה בכל מקום שהוא. ט. "חוק העונשין" - חוק העונשין, התשל"ז1977-.   י. "ענייני עבודה" - קבלה לשירות, קבלה לעבודה, תנאי שירות ותנאי עבודה, לרבות התנאים הפיזיים הסביבתיים הקשורים למסגרת השירות או ליחסי העבודה, לרבות תורנויות צבאיות, שיבוץ בתפקידים וביחידות, קידום בשירות ובעבודה, הכשרה או השתלמות מקצועית או צבאית, פיטורים והתרת התחייבות לשירות קבע, פטור משירות צבאי, הטבות ותשלומים הניתנים לחיילים ולעובדים במסגרת העבודה או בקשר לפרישה משירות או מעבודה או לשחרור משירות. יא. "רע"ן פרט" - רע"ן פרט או בהעדרו רמ"ד פרט או בהעדרם קצין תנאי שירות בפיקודים, בזרועות ובחילות. יב. "עו"ס נשים" - עובדת סוציאלית מנמ"רית (מנהלה מרחבית) בפיקוד צפון, מרכז או דרום.   הטרדה מינית והתנכלות   7. הטרדה מינית היא כל אחד מהמעשים האלה: א. סחיטה באיומים, כמשמעה בסעיף 428 לחוק העונשין, כשהמעשה שהאדם נדרש לעשותו הוא בעל אופי מיני. ב. מעשים מגונים, כמשמעם בסעיפים 348 ו- 349 לחוק העונשין. ג. הצעות חוזרות בעלות אופי מיני המופנות לאדם שהראה למטריד כי אינו מעוניין בהן. ד. התייחסויות חוזרות המתמקדות במיניותו של אדם המופנות לאדם שהראה למטריד כי אינו מעוניין בהן. ה. התייחסות מבזה או משפילה המופנית לאדם ביחס למינו או למיניותו, לרבות לנטייתו המינית. ו. מעשים או התייחסות, כאמור בסעיפי משנה א או ה לעיל, גם אם המוטרד לא הראה למטריד כי אינו מעוניין במעשים או בהתייחסות האמורות. ז. הצעות או התייחסויות, כאמור בסעיפי משנה ג או ד לעיל, המופנות למי מהמנויים שלהלן ובנסיבות המפורטות בסעיפי משנה אלו, גם אם המוטרד לא הראה למטריד כי אינו מעוניין בהצעות או בהתייחסויות האמורות: 1) אדם במסגרת יחסי מטופל-מטפל; 2) אדם במסגרת יחסי השירות או העבודה, תוך ניצול מרות ביחסי שירות או עבודה; 8. התנכלות היא פגיעה מכל סוג שהוא שמקורה בהטרדה מינית או בתלונה או בתביעה שהוגשו על          הטרדה מינית. בסעיף זה: "הטרדה  מינית" - לפי הגדרתה בסעיף 7 לעיל, ובלבד שלעניין פגיעה שמקורה בהטרדה מינית לפי סעיף 7, סעיפי משנה ג או ד לעיל, די בהצעה או התייחסות אחת בלבד.   איסור הטרדה מינית והתנכלות   9. לא יטריד חייל מינית ולא יתנכל.   הטרדה מינית והתנכלות הן בלתי חוקיות   10. הטרדה מינית והתנכלות מהוות: א. עבירה פלילית העלולה לגרום להעמדתו של המטריד או של המתנכל לדין בפני בית דין צבאי. ב. עבירה על חוק השיפוט הצבאי, התשט"ו1955- שבגינה ניתן להעמיד את המטריד או את המתנכל לדין משמעתי. ג. עוולה אזרחית שבגינה ניתן להגיש תביעה משפטית - בתביעה כזו ניתן לתבוע פיצוי כספי וסעדים אחרים, קבועים או זמניים מהמטריד, מהמתנכל, ובמקרים מסוימים - מצה"ל כארגון בו הם משרתים.   הפעולה שהמתלונן יכול לנקוט בה במקרה של הטרדה מינית או התנכלות   11. חייל שהוטרד מינית יהיה זכאי לטיפול ולהדרכה, כמפורט בסעיפים 12 עד 18 להלן. כמו כן, הוא יכול להגיש תלונה נגד המטריד, כמפורט בסעיף 20 להלן.   אופן הטיפול בהטרדה מינית   12. חייל שהוטרד מינית יהיה זכאי לקבל טיפול, הדרכה, הכוונה וייעוץ. 13. החייל רשאי להחליט לאילו גורמים יפנה, אם בכלל. 14. א. חייל, למעט עובד צה"ל, יוכל לפנות לגורמים המפורטים להלן לשם קבלת טיפול והדרכה: 1) רע"ן פרט; 2) עו"ס נשים; 3) המפקד הישיר או מפקד היחידה. נחשד המפקד בהטרדה מינית, יטפל בנושא מפקדו; 4) רופא היחידה; 5) קר"פ נשים; 6) הקב"ן; 7) ניתן לפנות לקפ"ץ במסגרת הקו הפתוח על מנת שתפנה להמשך טיפול. ב. עובד צה"ל יפנה לגורמים האלה: 1) מרכז תע"ץ - עובדת סוציאלית; 2) מפקד היחידה (או מפקדו, כאמור בסעיף משנה א, סעיף קטן 3). ג. 1) המפקד חייב בדיווח מיידי לגורם הפרט הפיקודי, הזרועי או החילי, ובהתייעצות עמו לגבי המשך הטיפול. 2) רופא היחידה, קר"פ נשים והקב"ן רשאים להתייעץ עם עו"ס נשים לגבי המשך הטיפול, מבלי למסור מידע מזהה לגבי החייל. כשיש חשש להטרדה עתידית נוספת, יש להתייעץ עם פרקליט צבאי. 15. הטיפול וההדרכה יינתנו לחייל, תוך התחשבות מרבית במצבו הנפשי והגופני ויבוצעו ביעילות      וללא-דיחוי. 16. יש לוודא שמירת סודיות מרבית, שמירה על כבוד החייל ומעורבות מספר מועט של גורמים, ככל האפשר. לא יפורסמו שמו של החייל וסימנים אחרים, העלולים לחשוף את זהותו.   פנייה לטיפול וייעוץ באשר להטרדה מינית   17. פנה חייל שהוטרד מינית לאחד הגורמים המטפלים, המפורטים בסעיף 14 לעיל, יהיה הטיפול בו כמפורט להלן: א. החייל יקבל הדרכה וייעוץ בדבר דרכי הטיפול והפעולה העומדות לרשותו, לרבות לגבי האפשרות להגיש תלונה או להגיש תביעה משפטית נגד המטריד. ב. החייל יופנה לקבלת טיפול, לרבות טיפול רפואי או פסיכולוגי, על-פי שיקול דעתו של הגורם המטפל אליו פנה ובכפוף להסכמתו של החייל. ג. החייל יופנה, בהסכמתו, לקבלת טיפול במוסד רפואי מתאים, בהתאם למצבו הגופני והנפשי. ד. הטיפול בחייל יתבצע תוך שמירה על הסודיות, אלא אם כן חייב הגורם המטפל לגלות מידע לצורך הטיפול עצמו או על-פי דין. 18. בכל שלבי הטיפול (רפואי, המשך שיבוץ וליווי למתקן חקירה) ילווה חייל שהוטרד מינית כמפורט      להלן: א. חייל או חיילת ילוו על ידי חייל/ת, קצין/ה או על ידי נגד/ת מיחידתו/ה, לפי בחירתם. ב. עובד צה"ל ילווה על ידי מלווה שמינה מפקד היחידה, לפי בחירת העובד. ג. במהלך הבדיקה וקבלת הטיפול הרפואי יועבר החייל ברכב שיוקצה על ידי היחידה על-פי החלטת מפקד היחידה, רע"ן פרט או עו"ס נשים למוסד הרפואי, ובסיומה יוחזר ליחידתו או לביתו על-פי הנחיית הגורם הרפואי.   המשך שירות - שינוי שיבוץ   19. חייל שהוטרד מינית והביע רצונו לעבור יחידה, או שהגורם המטפל סבר כי יש צורך בכך - יופנה על ידי הגורם המטפל לאחד מהגורמים המנויים בסעיף 14, סעיף משנה א, לפי בחירת החייל, לשם קבלת המלצה בדבר המשך שירותו ושיבוצו. ההמלצה האמורה תועבר לרע"ן פרט אשר יוודא יישומה.   הגשת תלונה נגד המטריד ובירורה   20. מי שסבור כי הטרידו אותו מינית או התנכלו לו בשירות הצבאי, או בהיותו בשטח מחנה צבאי, רשאי לפעול בהתאם לאפשרויות המפורטות להלן: א. הליך פלילי: הנפגע יכול להגיש תלונה במצ"ח או לפרקליט הצבאי הפיקודי או החילי. ב. הליך אזרחי: הנפגע יכול להגיש, תוך שלוש שנים, תביעה בבית משפט כנגד המטריד או המתנכל. אם התובע טוען שצה"ל אחראי לפגיעה, ניתן להגיש תביעה גם נגד צה"ל כמעסיק. ג. הליך פיקודי - 1) הגשת תלונה למפקד היחידה, לרע"ן פרט או לעו"ס נשים. 2) תלונה לאחד מהגורמים המנויים בסעיף משנה 1 לעיל תוגש בכתב או בעל-פה. הוגשה תלונה בעל-פה תירשם על ידי הגורם שבפניו הוגשה, המתלונן יחתום על הרישום כדי לאשר את תוכנו והגורם שבפניו הוגשה התלונה ימסור לו עותק מהרישום החתום. 3) פנייה לרע"ן שיל"ן במפקדת יועצת הרמטכ"ל לענייני נשים, התלונה תירשם ותועבר לטיפול רע"ן פרט בפיקוד, בזרוע או בחיל. ד. הנפגע מהטרדה מינית או מהתנכלות יכול לבחור אם ליזום הליך אחד או יותר מההליכים האמורים. ה. על אף האמור לעיל, חייל המשרת שירות מוכר לפי סעיף 26 א לחוק שירות ביטחון [נוסח משולב] התשמ"ו1986-, יגיש תלונה בהתאם לתקנון של המסגרת האזרחית בה הוא משרת אלא אם הוטרד במסגרת צבאית או על ידי גורם צבאי. 21. בירור התלונה יתבצע ביעילות וללא דיחוי. 22. בירור התלונה ייעשה תוך שמירת סודיות מרבית, שמירה על כבוד החייל ומעורבות מספר מועט של גורמים, ככל האפשר. לא יפורסמו שמו של החייל וסימנים אחרים, העלולים לחשוף את זהותו. 23. לא תוגש התלונה לגורם שהוא בעל נגיעה אישית לעניין או למעורבים בו. אופן הטיפול בתלונה שהוגשה למפקד היחידה, לרע"ן פרט או לעו"ס נשים 24. "אחראי" - לעניין סעיפים 25 עד 35, הגורם אליו הוגשה התלונה בהליך הפיקודי: מפקד היחידה או רע"ן פרט פיקודית. היה וממלא תפקיד רע"ן פרט פיקודי הינו גבר, עליו למנות רמ"ד, אישה, מטעמו לצורך ריכוז הסוגיות הנוגעות לפקודה זו. 25. האחראי יידע את החייל באשר לדרכי הטיפול בתלונה. האחראי יפעל לבירור ראשוני של התלונה. לשם כך, יוכל להיעזר בגורמים נוספים, בהסכמת החייל המתלונן. 26. האחראי לא יטפל בתלונה אם הוא בעל נגיעה אישית לנושא התלונה או מעורב בה. 27. האחראי לא יגלה מידע שהגיע אליו במהלך בירור התלונה, אלא אם חייב לעשות זאת לשם הבירור או על-פי דין. 28. האחראי ידאג לכך שהמתלונן לא ייפגע במהלך בירור התלונה, לרבות במהלך בירורה במצ"ח ובזמן התנהלות הליכים משפטיים בנוגע אליה כתוצאה מהגשת התלונה. 29. האחראי יעביר דוח כתוב של בירורו והמלצותיו לאחר הסכמת החייל המתלונן, להמשך טיפול למפקד היחידה בה משרת החייל ולמפקד היחידה בה משרת האדם לגביו נטען כי הטריד. 30. מפקד היחידה שבה משרת החייל ומפקד היחידה שבה משרת הגורם נגדו נטען כי הטריד מינית לא יפעלו, אלא לאחר קבלת דוח האחראי ועל בסיס הדוח שהועבר על ידי האחראי ובהתייעצות עם הפרקליט הפיקודי באחת או יותר מהדרכים המפורטות להלן: א. מתן הוראות למעורבים במקרה, לרבות בדבר כללי התנהגות ראויים במסגרת השירות או יחסי העבודה, הרחקת הנילון מהחייל המתלונן, נקיטת צעדים פיקודיים - הכול כדי למנוע הישנות המעשה או כדי לתקן פגיעה שנגרמה לחייל. ב. החלטה על המשך הטיפול על-פי מידת החומרה והנסיבות, לרבות נקיטת צעדים פיקודיים בנוגע להמשך שירותו ותפקידו של הנילון (העברה מתפקיד, הדחה, השעיה, התרת התחייבות). ג. העברת התלונה למצ"ח, בהתאם לאמור בסעיפים 32 עד 35 להלן. ד. היה ועל בסיס דוח האחראי, עולה בצורה ברורה חשש של ממש לתלונות שווא, לא ינקוט המפקד צעדים נגד המטריד אלא ידווח על כך למצ"ח. 31. האחראי יידע את המתלונן ואת רע"ן הפרט הפיקודי בנוגע לאופן הטיפול בתלונה. על-פי אופי המקרה ובכפוף לשיקול דעת האחראי, יידע אף את עו"ס נשים בפיקוד.   דיווח למצ"ח על ידי אחראי   32. עם הגשת התלונה על ידי החייל לאחראי יבהיר האחראי לחייל כי ביכולתו להגיש תלונה למצ"ח או לבקש כי האחראי יעבירה למצ"ח. האחראי מחויב להעביר את התלונה למצ"ח, אם החייל ביקש זאת. 33. היה המידע שבידי האחראי בדבר הטרדה מינית פיזית של חייל שאירעה במסגרת הצבאית או שהיה מעורב בה מי שחוק השיפוט הצבאי חל עליו - ידווח על כך למצ"ח. היה המידע נוגע לחיילת -  ידווח על כך לרע"ן הפרט הפיקודי של החיילת.   חובת דיווח על-פי דין   34. בתום בירורו הראשוני יוכל האחראי לדווח על המקרה למצ"ח, גם אם לא הייתה הטרדה מינית פיזית, רק אם הסכים החייל לכך. 35. במקרים שונים קיימת חובת דיווח לרשויות: א. איש סגל רפואי שבדק חייל פצוע ויש חשש סביר שהפציעה נובעת ממעשה אלימות על רקע מיני - יפנה את החייל לחדר המיון הקרוב ויודיע על כך מייד לתחנת המשטרה הקרובה ביותר. במקרה של ספק האם מדובר במעשה של אלימות יש להתייעץ עם הפרקליט הפיקודי או החילי. ב. בהתאם לסעיף 368 ד לחוק העונשין, התשל"ז1977-, אם היה לאדם (לרבות, איש סגל רפואי) יסוד סביר לחשוב כי זה מקרוב נעברה עבירה בקטין או בחסר ישע בידי אחראי עליו, חובה על האדם לדווח על כך בהקדם האפשרי לפקיד הסעד או למשטרה.   פתיחת חקירה עצמאית על ידי מצ"ח   36. ההחלטה בדבר פתיחת חקירה כשהצטבר בידי מצ"ח מידע על הטרדה מינית, תהיה נתונה לשיקול דעת מצ"ח. נוהל חקירת מצ"ח 37. חייל שהוטרד מינית והביע נכונות להיחקר, יחקר על ידי חוקר מצ"ח מיומן. במידה ונחקרת חיילת על ידי חוקר, תוכל על-פי בקשתה להיחקר בנוכחות חיילת. מפקד בסיס יוכל, על-פי שיקול דעתו, לתאם נוכחותם של רע"ן פרט, העו"ס הפיקודי או קב"ן בחקירה, אם לפי בקשת החייל ואם לאו, בתנאי שהחייל הסכים לכך. החקירה תיערך בחדר נפרד ללא נוכחות נחקרים אחרים. פרטי זהותו של הנחקר ופרטי החקירה יימסרו אך ורק  למי שמוסמך לכך על-פי סעיף זה.       נוהל שיפוט נאשם בדין משמעתי   38. א. "בעל הכשרה משפטית" - מי שרשום, זכאי להיות רשום בפנקס לשכת עורכי הדין או מי שהוא בעל השכלה משפטית גבוהה כאמור בסעיף 25 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א1961-. ב. שיפוט בדין משמעתי בגין מעשה המהווה הטרדה מינית ייעשה על ידי קצין שיפוט בדרגת אל"ם, לפחות, בעל הכשרה משפטית או שעבר הכשרה מיוחדת, שקבע הפרקליט הצבאי הראשי, לשיפוט בעניינים אלו. ג. קצין בדרגת סא"ל ומעלה העומד לדין משמעתי בגין מעשה המהווה הטרדה מינית יישפט על ידי קצין שיפוט בדרגת תא"ל, לפחות, בעל הכשרה משפטית או שעבר הכשרה מיוחדת, שקבע הפרקליט הצבאי, לשיפוט בעניינים אלו. ד. קצין השיפוט ינהל את הדיון תוך שמירה על כבודם של המתלונן, העדים והנאשם.   התרת התחייבות לשירות קבע   39. הורשע משרת קבע בבית דין צבאי או בדין משמעתי, על-פי הוראת פרקליט או שלא על-פי הוראת פרקליט, בעבירה שעניינה הטרדה מינית או התנכלות, יפנה למחלקת הסגל-הענף המתאים, לפרקליט הצבאי הראשי, לסגנו או לפרקליט צבאי, לשם קבלת חוות דעת, אם לנוכח ההליכים המשפטיים שהתנהלו, יש ליזום הליך של התרת התחייבות, על-פי הכללים והעילות המפורטים בהפ"ע 3.0501. 40. משך הזמן המרבי שיעבור בין ההליכים, לאחר הרשעת משרת קבע בבית דין צבאי או בדין משמעתי בעבירה שעניינה הטרדה מינית או בהתנכלות יהיה: א. מהחלטת ההרשעה בבית דין צבאי או בדין משמעתי ועד להודעה למחלקת הסגל-הרע"ן            המתאים - שבועיים, באחריות קצין השיפוט והפרקליט הפיקודי. ב. מקבלת ההודעה במחלקת הסגל ועד להעברתה לפצ"ר או לסגנו לשם מתן חוות דעת לוועדה להתרת התחייבות - שבועיים, באחריות מחלקת הסגל. חוות הדעת תינתן מוקדם ככל האפשר, ולא יאוחר משלושה שבועות מיום קבלת ההודעה. ג. מיום המלצת הפצ"ר או סגנו על העמדה בפני הוועדה להתרת התחייבות ועד כינוס הוועדה המייעצת לראש אכ"א - מוקדם ככל האפשר, ולא יאוחר מחודש, באחריות מחלקת הסגל.   פרסום, הסברה ושינון   41. באחריות המפקדים להביא פקודה זו לידיעת כל אחד מהמשרתים תחת פיקודם, לרבות אנשי מילואים ועובדי צה"ל, ולהבהיר כי כל הטרדה מינית פסולה מיסודה. זאת על ידי קיום פעולות הסברה אחת לשנה, לפחות, על ידי קצין שדרגתו רס"ן, לפחות, ופעולות הסברה מיוחדות נוספות במסגרת הכשרות בסיסיות, אל"ת (אימון לקראת תעסוקה מבצעית) ואל"ל (אימון לקראת לחימה) ועל ידי פרסום הפקודה ודף מידע שיופץ על ידי יועצת הרמטכ"ל לענייני נשים בנושא, במקום גלוי לעין ביחידה או במקום העבודה. 42. צה"ל יאפשר לעובדי צה"ל להשתתף בשעות העבודה בפעולות הדרכה והסברה, שעניינן מניעת הטרדה מינית והתנכלות, שמארגן בתכיפות סבירה ארגון עובדי צה"ל, ובלבד שאין בכך כדי לפגוע במהלך התקין של העבודה.  
""
עו"ד בני קוזניץ

עו"ד בני קוזניץ להציג את כל הפוסטים של עו"ד בני קוזניץ

שימש במהלך שירותו הצבאי כתובע צבאי. במהלך שירות זה ניהל עו"ד קוזניץ מספר רב של דיוני מעצר, הקראות, טיעונים לעונש ומשפטי הוכחות במגוון הנושאים הפליליים והצבאיים הקיימים. במסגרת שירות המילואים שלו משמש עו"ד קוזניץ כסניגור צבאי במילואים וכיו"ר הועדה לתפיסת רכוש בפיקוד המרכז. 

השארת תגובה