35.0210 – חוקת התשלומים למשפחות חיילים בשירות חובה – נוהל הגשת הבקשות

כללי

1. התשלום למשפחות החיילים המשרתים בשירות חובה מבוסס על העקרונות הכלולים בחוקת התשלומים (להלן - החוקה), כפי שאושרה על ידי ועדת העבודה והרווחה של הכנסת. 2. פקודה זו מפרטת את עקרונות הזכאות, כפי שנקבעו בחוקה ואת נוהל הגשת הבקשות ואישורן. 3. חוקה זו נובעת ממדיניות הרווחה של צה"ל, ומטרתה להבטיח קיום מינימלי מחייב למשפחות חיילים הנזקקות לכך. תוקף סעיף  4 מה- 21 מאי 96 4. בקשת החייל לתשלום משפחתי תאושר:- א. על ידי מקשל"ר-מדור תשלומי משפחה. ב. על ידי לשכת הגיוס - אם הבקשה הוגשה על ידי מיועד לשירות ביטחון ללשכת הגיוס בזמן התייצבותו לרישום. 5. להלן תפורט חוקת התשלומים למשפחות חיילים בשירות חובה.

פרק א - הגדרות

1. בחוקה זו- א. "חייל" - חייל המשרת בשירות חובה בצה"ל עפ"י פרק שלישי לחוק שירות ביטחון. ב. "חייל רווק" - לרבות אלמן או גרוש שאינו אב לילד, שאותו הוא צריך לפרנס. ג. "ילד" - לרבות ילד חורג או מאומץ, שטרם מלאו לו 18, או שטרם מלאו לו עשרים שנים ועיקר זמנו מוקדש ללימודים במוסד חינוכי, או שטרם מלאו לו עשרים ושתים שנה והוא בשירות חובה בצה"ל. ד. "אב בודד" - אב אלמן או גרוש או אב החי בנפרד מאשתו. ה. "אם בודדת" - אם אלמנה או גרושה, אם החיה בנפרד מבעלה או שאין עמה בן זוג. ו.  "הורה בודד" - אב בודד או אם בודדת. ז. "הורי חייל" - זוג הורים או הורה בודד. ח. "בוגר" - בן הורי החייל, שהוא רווק מגיל 18 שנה או יותר. ט. "בוגרת" - בת הורי החייל, שהיא רווקה בגיל 18 או יותר. י.   "חוק הביטוח הלאומי" - חוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשכ"ח1968-. יא. "חוק הבטחת הכנסה" - חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א1980-.

יב. "מוסד לימודים" - מוסד להשכלה גבוהה, שהוכר על ידי המועצה להשכלה גבוהה, המקנה תואר אקדמי או תעודה אחרת, לרבות סמינר למורים וגננות. יג. "לימודים" - לימודים לקראת תואר ראשון או לימודים לקבלת תעודה, במוסד לימודים. יד. "השכר הממוצע" - הצירוף, בעיגול, לשקל הקרוב, של שני אלה:- 1) הממוצע החודשי של השכר הממוצע למשרת שכיר בשלושת החודשים האחרונים שלגביהם היו נתונים בידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ב- 15 לחודש שקדם ליום העדכון (להלן בהגדרה  זו -  "ממוצע שכר"). 2)  תוספת לממוצע השכר בשיעור הפיצוי שניתן בתקופה שמתום שלושת החודשים ששימשו בסיס לחישוב ממוצע השכר, ועד ליום העדכון. לעניין הגדרה זו "יום העדכון" - 1 באפריל של כל שנת כספים, ואם חל פיצוי לאחר מכן - 1 בחודש שבו חל הפיצוי. טו. "פיצוי" - תשלום של תוספת יוקר המשתלמת לפי המדד או תשלום של מקדמה על חשבון תוספת יוקר או תשלום פיצוי בעד התייקרות לעובדים השכירים במשק לפי הסדר בין ארגון עובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של העובדים במדינה, לבין ארגון המעבידים, שלדעת השר הינו יציג ונוגע בדבר. טז. "שיעור הפיצוי" - השיעור השווה לשיעור הגדלת שכר העבודה לעובדים השכירים במשק כתוצאה מתשלום הפיצוי. יז. "שכר בסיסי" - 50 אחוז מהשכר המוצע, כפי שיוגדל מיום תחילת הפיצוי בהתאם לשיעור הפיצוי. אם לאחר קביעת השכר הממוצע, כאמור, הושג פיצוי בשל התייקרות מכוח הסכמים, שנעשים לפי סעיף 200 לחוק הביטוח הלאומי, יוגדל השכר הבסיסי, האמור, מיום תחילת הפיצוי בשיעור השווה לשיעור שבו גדלו קצבאות הרווחה (המ"מ) כתוצאה מתשלום הפיצוי. יח. "הכנסה" - הכנסה ממקור כלשהו, בניכוי תשלומים בגין מס הכנסה, ביטוח לאומי ומס אחיד, הכנסה שמדווח לגבי חבר קיבוץ או חבר אגודה שיתופית לנציבות מס ההכנסה. הנ"ל למעט:- 1) קצבת ילדים לפי פרק ה לחוק הביטוח הלאומי. 2) הענקה משתלמת לפי סעיף 40 (ב1-) לחוק חיילים משוחררים (בחזרה לעבודה), התש"ט1949-, והתקנות על פיו (קי"צ). 3) סכום שראש אכ"א פרט יקבע, שאין להביאו בחשבון לעניין זה, כגון: מילגת לימודים, תשלומי צדקה או פיצוי חד פעמי, הכנסתו של חייל בשירות חובה מעבודה פרטית שהותרה לו כחוק. 4) תמיכה המתקבלת ממי שרואים אותו על פי חוקה זו כתומך בהורה של חייל. 5) מענק המשולם על ידי משרד הקליטה לחיילים נשואים, שהם "עולים חדשים". 6) קצבת "ניידות" חודשית המשולמת למוגבל בניידות על ידי המוסד לביטוח לאומי או על ידי אוצר המדינה לצורך שימוש ברכב. 7) דמי מחייה המשתלמים לפי סעיף 90 א לחוק הביטוח הלאומי. 8) הכנסתו של בן נשוי או בן קטין.

כ. "תשלום חלקי" - סכום המשולם לבן משפחה של חייל שאינו מגיע לתשלום המלא. כא. "גיל פרישה" - לגבי אב - גיל 60. כב. "נטול השתכרות" - כל אחד מאלה:- 1) אב בגיל פרישה. 2) אם בודדה. 3) אב הנתון במעצר או במאסר שיש לו ילד או אישה, שפרנסתם עליו ובתנאי שאין לו הכנסה מכל מקור שהוא. 4) מי שעל פי אישור רפואי של רופא אינו מסוגל לעבוד עבודה מלאה או חלקית מטעמים רפואיים. 5) מחוסר עבודה, שרשום בלשכת העבודה כדורש עבודה, והניח דעתה של הרשות, כי הלשכה לא סידרה אותו בעבודה מתאימה, כמשמעותה בסעיף 2 לחוק הבטחת הכנסה או בסעיף 127 לחוק הביטוח הלאומי, לפני העניין.

כג. "תומך" - בן בוגר רווק הגר בבית הוריו, אינו נטול השתכרות, והכנסתו החודשית עולה על     "השכר בסיסי" ייחשב כמי שתומך במשפחתו בסכום של 25 אחוזים מההכנסה העולה על "השכר הבסיסי". כד. "תומכת" - כנ"ל לגבי בת בוגרת. כה. "רשות" - רשות לתשלומי משפחה שמונתה כאמור בפרק ה בסעיף 1. כו. "נקודת קצבה" - כמשמעות המונח בסעיף 33א לפקודת מס הכנסה. כז. "הכנסה מעבודה" - לרבות הכנסה מעסק וממשלח יד. כח. "הכנסה נזקפת" - 1) כל הכנסה שאינה מעבודה, לרבות הכנסות מרכוש, גמלאות דמי אבטלה, דמי מחלה מקצבאות הרווחה וגמלאות בלבד תזוכה נקודת קצבה אחת. 2) 70 אחוזים מהכנסה מעבודה, לאחר שמכל ההכנסה מעבודה נוכו שתי נקודות קצבה לגבי הכנסתו של כל אחד מבני הזוג.

2. פרשנות - כל האמור בחוקה, במין זכר, הכוונה גם למין נקבה, וכל האמור בלשון יחיד הכוונה גם לרבים, וזאת כשאין הוראה מפורשת אחרת ואין בהקשר או בגוף העניין דבר שאינו מתיישב עם משמעות זו.

פרק ב - תשלום לבן זוג של חייל

1.  זכות לתשלום מלא - אשת חייל, אם לילד אחד, שפרנסתו עליה, זכאית לתשלום המלא לאשה. 2. תשלום לאשת חייל בהריון - אשת חייל, שאינה אם לילד שפרנסתו עליה, והיא בהריון:-

א. זכאית לתשלום מלא מהחודש הרביעי להריונה, אם היא מחוסרת הכנסה ואם יש לה הכנסה נזקפת שאינה מגיעה כדי התשלום המלא להפרש בין התשלום המלא לבין הכנסתה הנזקפת. ב. דינה בשני חודשי הריונה האחרונים, כדין אשת חייל שהיא אם לילד.

3. תשלום מלא לאשת חייל שאינה אם לילד - אשת חייל מחוסרת הכנסה, שאינה אם לילד שפרנסתו עליה, זכאית לתשלום מלא, כל זמן שהיא מוכיחה, להנחת דעתה של הרשות, כי היא אחת מאלה:-

א. אינה מסוגלת לעבוד מטעמים רפואיים.

ב. לומדת בבית ספר תיכון, תיכון מקצועי, בבית ספר לאחיות או במוסד להכשרה מקצועית, שיקום או הסבה מקצועית, המוכר על ידי משרד העבודה והרווחה, והלימודים בהם מעסיקים אותה כל ימות השבוע במשך רוב שעות היום.

ג. לומדת עברית באולפן או לומדת מקצוע, וטרם עברו שלוש שנים מיום שהגיעה לארץ.

ד. מחוסרת עבודה הרשומה בלשכת העבודה כדורשת עבודה, והלשכה לא סידרה אותה בעבודה מתאימה.

4. תשלום חלקי לאשת חייל -

א. אשת חייל, שאינה אם לילד ואינה מחוסרת הכנסה אולם הכנסתה הנזקפת איננה מגיעה כדי התשלום המלא, זכאית לתשלום ששיעורו בהפרש שבין התשלום המלא לבין הכנסתה הנזקפת, בתנאי שמיצתה להנחת דעתה של הרשות, את כל האפשרויות למימוש הכנסה.

ב. אשת חייל, שמשרתת שירות סדיר בצה"ל בתנאי שירות חובה, או כתחליף - בשירות לאומי, תהיה זכאית לשלושה רבעים מהתשלום המלא. זכאות בני הזוג תהיה בגין אחד הצדדים בלבד.

15. תשלום לאשת חייל הלומדת "במוסד לימודים" -

א. אשת חייל הלומדת "במוסד לימודים", תהיה זכאית לשלושה רבעים מהתשלום המלא, ובתנאי שתמלא אחר כל התנאים הר"מ:- 1) סיימה ביום נישואיה, לפחות שנת לימודים ראשונה, וממשיכה ללמוד באותו מסלול לימודים עיקרי. 2) הוכיחה להנחת הדעת של הרשות לתשלומי משפחה, כי מכסת שעות לימודיה השבועיות הינה 30 שעות, לפחות.

ב. אשת חייל, כאמור, אשר לומדת בשבוע פחות מ30- שעות שבועיות אך לא פחות מ16- שעות שבועיות זכאית למחצית התשלום המלא.

ג. מי שזכאית לשלושת רבעי התשלום או למחצית התשלום לא יראו את הכנסותיה ממקור כלשהו בשיעור של עד רבע או מחצית התשלום, הכל בהתאם למקרה, כמקור המקזז את זכאותה לתשלום.

ד. הוועדה המיוחדת תהיה רשאית להורות על הפחתת התשלום או שלילתו לפי סעיפים א ו-ב לעיל, אם שוכנעה, כי לחייל או לבת זוגו מקורות קיום או תמיכה המספיקים כדי מחייתם. פרק ג - תשלום להורי החייל

1. זכות לתשלום מלא - הורי חייל רווק זכאים לקבל תשלום מלא להורים, אם נתקיימו בהם כל אלה:-

א. האב נטול השתכרות או האם בודדה.

ב. אין להם תומך.

ג. אין להם הכנסה או זכויות למימוש הכנסה.

2. זכות לתשלום חלקי - הורי חייל רווק, שנתקיימו בהם הוראות סעיף 1  (א ו-ב) שיש להם הכנסה שאינה מגיעה כדי התשלום המלא, יהיו זכאים להפרש שבין התשלום המלא לבין הכנסתם הנזקפת, בתנאי שמיצו, להנחת דעתה של הרשות, את כל האפשרויות למימוש הכנסה.

3. זכות לתשלום חלקי למי שאינו נטול השתכרות -הורי חייל רווק, שיש להם הכנסה בין מעבודה ובין ממקור אחר, יהיו זכאים להפרש שבין הכנסתם הנזקפת לבין התשלום המלא, ובלבד שנתמלאו בהם התנאים האלו:-

א. אינם נטולי השתכרות.

ב. הכנסתם הנזקפת אינה מגיעה כדי התשלום המלא.

ג. מיצו, להנחת דעתה של הרשות, את כל אפשרויות ההשתכרות.

4. הניכוי של תומך - הורי חייל רווק, הזכאים לתשלום לפי חוקה זו, ואשר יש להם תומך אחד או יותר, יהיו זכאים לתשלום ההפרש שבין התשלום המלא לבין הכנסתם הנזקפת, לאחר שנוכה ממנה סכום התמיכה, בו חייבים התומכים.

5. מי שאינו נחשב כתומך - כתומך לפי הגדרה בחוקה זו יראו בתושב ישראל או בתושב השטחים המוחזקים בידי צה"ל; לא יראו בו כתומך, אם הוא אחד מהמפורטים להלן:-

א. כלוא בבית הסוהר לתקופה העולה על חודש ימים, ובתנאי שאין לו הכנסה מכל מקור שהוא.

ב. חייל בשירות חובה.

ג. חייל משוחרר משירות חובה למשך תקופה של מחצית חודשי שירותו בפועל מתאריך 1 בחודש שלאחר השחרור.

ד. לומד בבית הספר, כאמור בפרק ב סעיף 3 סעיף משנה ב ו"במוסד לימודים" כאמור בסעיף 5 סעיף משנה א סעיף קטן 2, ובתנאי שאין לו הכנסה מכל מקור שהוא.

ה. לומד באולפן לעברית אשר הלימודים בו מעסיקים אותו במשך רוב שעות היום.

ו.             נמצא בקיבוץ כמועמד לחברות בו.

6. תשלום להורי חייל נשוי - הוריו של חייל נשוי, שנתמלאו בהם התנאים המזכים בתשלום לפי פרק זה, ואשר אשתו זכאית לתשלום לפי פרק ב, יהיו זכאים לתשלום בגובה ההפרש שבין השכר הבסיסי לבין התשלום המשולם לבת הזוג, בתנאי שסך כל התשלום המשולם לבן הזוג ולהורים לא יעלה על 120 אחוזים מהשכר הבסיסי.

 פרק ד - תשלומים אחרים 

1. תשלום לחייל אב לילד - חייל אב לילד שפרנסתו עליו, והוראות פרק ב אינן חלות עליו, זכאי לתשלום המלא המשולם לאשה, בהתאם לאמור בפרק ב סעיף 1.

2. תשלום לאחי חייל ללא הורים - חייל רווק, שהוא יתום משני הוריו או שהוריו אינם תושבי ישראל ויש לו בארץ אח שהוא ילד, שפרנסתו על החייל, זכאי לתשלום המלא המשתלם לאשה בהתאם לאמור בפרק ב סעיף 1.

3. תשלום למי שייחשב כהורה החייל - גדל החייל בהיותו ילד ועד למועד גיוסו בבית סבו או סבתו או אצל קרובי משפחתו בשל מות הורה, גירושי הורים או מסיבות משפחתיות אחרות, יראו את הסב והסבתא או קרוב המשפחה האמור לעניין פרק זה ופרק ג, כאילו הם הורי החייל, ובמקרה זה לא יהיו הורי החייל הטבעיים זכאים לתשלום לפי פרק ג.

4. תשלום מכוח פסק-דין -

א. ניתן נגד החייל פסק דין המחייב אותו בתשלום מזונות, או חיובים כספיים אחרים המוטלים על בן זוג, שמקורם במעמד האישי, והחייל או מי שפסק דין ניתן לטובתו מסר אותו לידי הרשות בצירוף בקשה לתשלום, תבצע הרשות את התשלום למי שזכאי לו לפי פסק הדין.

ב. התשלומים לפי פסק הדין לא יעלו בשום מקרה על התשלום המלא המגיע לאשת החייל.

ג. לרשות היה יסוד להניח, כי החיוב לפי פסק דין, שניתן בהסכמה, על פי הודעה או בהיעדר הגנה, נקבע למראית עין, על החייל מבקש התשלום לפי אותו פסק דין להוכיח, כי החיוב הוא כן.

5. תשלום להורי חייל שהתגרשו - חייל רווק יהיה רשאי להגיש בקשת תשלום עבור הוריו שנפרדו או התגרשו, והתשלום שישולם לשניהם או לאחד מהם על פי בקשת החייל לא יעלה על התשלום המלא שהיה משולם להם ביחד או לחוד לולא התגרשו או נפרדו.

פרק ה - רשות - ועדה מיוחדת

1. רשות לתשלומי משפחה -

א. ראש אכ"א פרט ימנה רשות לתשלומי משפחה, אחת או יותר, לעניין חוקה זו.

ב. הרשות תהיה מוסמכת לדון בבקשה לתשלומים לפי חוקה זו, ולהחליט בה, ואם היא סבורה שנסיבות המקרה מצדיקות חריגה מהוראות החוקה, רשאית היא להעביר בקשה לדיון בפני ועדה מיוחדת.

2. החלטת הרשות למפרע -

א. החלטת הרשות יכולה להיות בדיעבד מיום גיוסו של החייל או ממועד הגשת הבקשה, הכול לפי התאריך המאוחר יותר, אלא אם החליטה לתת מועד אחר בתוקף להחלטתה.

ב. רשות לא תשתמש בסמכותה לתת תוקף להחלטתה, למועד הקודם ביותר משישה חודשים מיום הגשת הבקשה, אלא אם שוכנעה, כי טעמים מיוחדים מנעו את החייל מלהגיש את הבקשה מועדה.

3. תקופות אישור הזכאות -

א. הרשות רשאית לאשר תשלום לפי חוקה זו לתקופה שלא תעלה על 12 חודשים, וכן היא רשאית מידי פעם לתת אישורים נוספים לתשלום לתקופה נוספת שלא תעלה על 18 חודשים, ובתנאי שבתום תקופה זו תסתיים זכאותו של מקבל התשלום.

ב. על אף האמור לעיל, רשות הפועלת בלשכות הגיוס, רשאית לאשר לזכאי תשלום לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים.

ג. לאשת חייל, אם לילד שפרנסתו עליה, יאושר תשלום ללא המגבלות המוזכרות לעיל, עד לתום תקופת הזכאות לקבלת התשלום.

4. דרכי בדיקה -

א. הרשות תיעזר, לשם קבלת החלטותיה, במסקנות המבוססות על חקירת בית, וכן רשאית היא להסתמך על אישורים, מסמכים והחלטות של מוסדות הרווחה במדינה, או של גופים ממשלתיים או ציבוריים לשם קביעת הכנסתו או כושר השתכרותו של זכאי.

ב. הרשות רשאית לדרוש מהחייל או מהזכאי להעביר לרשותה מסמכים כאמור, כתנאי לביצוע תשלום לפי חוקה זו.

5. עיון מחדש -

א. רשות רשאית לעיין מחדש בהחלטתה, בין ביוזמתה ובין על פי בקשת החייל או מפקדו, אם נתגלו עובדות שלא היו בפניה בעת מתן ההחלטה הקודמת, אם חל שינוי בעובדות המחייבות מתן החלטה חדשה או אם התברר כי החלטה קודמת בטעות יסודה.

ב. הרשות מוסמכת להורות, בעקבות עיון מחדש בהחלטתה, על מתן הפרשי תשלום לזכאי או על החזרתם על ידי מי שקיבל אותם שלא כדין, אולם לא תחייב בהחזרת תשלומים ששולמו לפני מועד העיון מחדש אם שוכנעה שהושגו בתום לב.

6. השגה -

א. ראה עצמו הזכאי או החייל נפגע על ידי החלטת הרשות, רשאי להשיג עליה לפני הוועדה מיוחדת במכתב השגה מנומק.

ב. הוועדה המיוחדת לא תזדקק להשגה אם מקבל כבר הזכאי או החייל את התשלום המלא על פי חוקה זו.

7. ועדה מיוחדת -

א. ראש אכ"א פרט ימנה ועדה מיוחדת, אחת או יותר, לעניין חוקה זו ויקבע את אחד מחבריה כיושב ראש הוועדה, ואולם מי שמונה כחבר ועדה מיוחדת לא ידון בעניין שדן בו ברשות.

ב. 1) ועדה מיוחדת תהיה מוסמכת לדון בבקשה שהועברה אליה על פי סעיף 1 סעיף משנה ב וכן בהשגה לפי סעיף 21 סעיף משנה א על החלטת הרשות ולהחליט בהן. בהחלטתה רשאית הוועדה המיוחדת להורות על הגדלת התשלום הקבוע בחוקה זו או על תשלום, אף אם החוקה אינה מזכה בקבלתו, ובלבד ששוכנעה כי קיימות נסיבות אישיות, לכליות או משפחתיות מיוחדות המצדיקות הוראה כאמור. 2) כן תהיה מוסמכת הוועדה המיוחדת להורות על הפחתת התשלום או שלילתו בנסיבות מיוחדות אם שוכנעה, כי לחייל או למשפחתו מקורות קיום או תמיכה המספיקים למחייתם.

ג. על אף האמור בסעיף משנה ב לעיל, הוועדה המיוחדת לא תהיה מוסמכת להעניק תשלום למשיג, בסכום העולה על התשלום המלא, כקבוע בחוקה זו לגבי המשיג.

ד. 1) הוועדה המיוחדת הדנה בהשגה, רשאית לדחות את ההשגה ולאשר את החלטת הרשות, או לקבל את ההשגה כולה או מקצתה ולתקן או לשנות את החלטת הרשות. 2) החלטת הוועדה המיוחדת תהיה מנומקת וסופית.

3) ראש אכ"א פרט רשאי להורות, כי בקשה פלונית או סוג פלוני של בקשות יועברו מישרין לוועדה מיוחדת, ומשהועברו כך, תהיה הוועדה המיוחדת מוסמכת לדון ולהחליט בהן.

4) הוראות סעיפים 2 ו3- יחולו על החלטות הוועדה המיוחדת בשינויים המחוייבים.

8. עדיפות החלטות ומסירת החלטה -

               החלטות הוועדה המיוחדת עדיפות, בכל מקרה, על החלטת הרשות. החלטת הרשות והוועדה המיוחדת תימסר לחייל.

9. תשלום לפני מועד גיוס -

א. אין בהוראות פרק זה כדי לגרוע מזכותו של אדם להגיש בקשה לתשלום עוד לפני התייצבותו לשירות סדיר, ומשעשה כן, הוא רשאי, להגיש בקשה לעיון מחדש בהחלטת הרשות או הרשות רשאית לעיין מחדש בהחלטתה ביוזמתה, הכול לפי סעיף 6 סעיף משנה א, וכן רשאי הוא להשיג השגה במישרין לוועדה מיוחדת ולהחלטת הרשות והוועדה המיוחדת תימסר לו, אף אם עדיין אינו חייל.

ב. בשום מקרה, לא יהיה אדם זכאי לתשלום לפי חוקה זו, בעד תקופה קודמת למועד חיולו לשירות חובה.

פרק ו - ביטוח רפואי

פרק זה בוטל בתאריך 26 באוג´ 97.

פרק ז - תשלומים לחייל

1. מענק חודשי - חייל רווק שהוריו או אחד מהם זכאים ומקבלים תשלום לפי חוקה זו, יקבל מענק חודשי מיוחד, שגובהו ייקבע מזמן לזמן על ידי ראש אכ"א-פרט, והוא ישולם כל זמן היות הזכאות בתוקף.

2. קשר "עקד" -

א. חייל, שנמנה עם בני העדה הדרוזית באמונתו הדתית והוכיח, להנחת דעתה של הרשות, כי קשר קשר של "עקד" עם בת זוג, יקבל תשלום לפי חוקה זו.

ב. שיעור התשלום, תוקפו והוראות בדבר הכנסתה הנזקפת של בת זוגו ייקבעו מזמן לזמן על ידי ראש אכ"א-פרט.

3. חיילת הרה או אם לילד המשרתת שירות חובה על פי התנדבות כדין תהא זכאית לתשלום מלא החל מהחודש השמיני להריונה כדין אשת חייל שהיא אם לילד.

פרק ח - שלילת זכאות ותקופות שבהן לא ישולם תשלום 

1. מימוש נכס -

א. שוכנעה ועדה מיוחדת, כי מי שזכאי או שמבקש להיות זכאי לתשלום לפי חוקה זו, מימש נכס מנכסיו, שמאפשר לו קיום הולם , אף ללא תשלום לפי חוקה זו, תהיה רשאית הוועדה שלא לאשר לו תשלום, או להפסיקו, בהתחשב במטרת מימוש הנכס.

ב. אם בבעלות הזכאי או המבקש להיות זכאי לתשלום לפי חוקה זו נכס שלא מופקת ממנו הכנסה, תתייחס הרשות לנכס כאילו מופקת ממנו הכנסה בהתאם לשיעורים ולכללים הנהוגים בחוק הבטחת הכנסה ובתקנות על פיו.

2. תקופות בעדן לא ישולם התשלום -

א. מי שבבעלותו רכב מנועי לא יהיה זכאי לתמיכה משפחתית. הוראה זו לא תחול לגבי אלה:- 1) רכב מנועי שנכה ברגליו מקבל מאוצר המדינה תשלום להחזקתו.

2) רכב מנועי של מי שאינו מסוגל לעבוד בעבודה כלשהי בגלל מחלה, לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים מיום הגשת הבקשה לתמיכה, ובלבד שהפקיד את רישיון הרכב המנועי אצל הרשות המוסמכת להוצאת אותו רישיון. ב. לא ישולם תשלום משפחתי על פי חוקה זו עבור תקופות אלה:- 1) תקופה בה החייל הוא עריק, נפקד או עצור, בכל מתקן כליאה.

2) תקופה בה נמצא חייל במאסר, על פי פסק דין של בית משפט או של בית דין צבאי, למעט מאסר בשל עבירת תעבורה כמשמעותה בחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו1955-, עליה נידון לתקופה שאינה עולה על 60 ימים. 3)  תקופת חופשה ללא תשלום העולה על חודש.

4) תקופה העולה על שלושה חודשים, שבה שוהה בן משפחה הזכאי לתשלום או שבגינו ניתן התשלום, מחוץ לשטח מדינת ישראל או מחוץ לשטח המוחזק בידי צבא ההגנה לישראל. 5) תקופה בה שוהה בן משפחה הזכאי לתשלום, למעט אשת חייל אם לילד, במוסד שכל החזקתו היא על חשבון אוצר המדינה או גוף ציבורי אחר.

3. תשלום למשפחות חיילים במעצר או במאסר, מינימום תשלום לזכאי - רשות רשאית לאשר לבן משפחה של החייל, שחל עליו סעיף 2 סעיף משנה ב סעיף קטן 1 בשל מעצר החייל או סעיף קטן 2, מחצית התשלום לו היה זכאי אלמלא הסעיפים האמורים, אם שוכנעה שקיימות נסיבות כלכליות או משפחתיות המצדיקות זאת.

פרק ט -  מימוש זכויות ממוסדות חוץ על ידי הזכאים 

1. הפנייה למוסדות - הרשות תבחן לפני אישור התשלום לזכאי את זכותו לקבל קצבה, תגמול, מהאדם מהמוסד או מהגוף האחר ותפנה אותו תחילה לממש מלוא זכויותיו. במקרה זה תהיה הרשות רשאית לאשר את ההפרש שבין סכום הזכאות מהמוסד האחר לבין התשלום המלא לו הוא זכאי.

2. תשלומי ביניים - שוכנעה הרשות שמימוש הזכויות כאמור יתעכב, תהיה רשאית לאשר תשלום לזכאי על פי חוקה        זו לתקופה שלא תעלה על ארבעה חודשים.

3. חישוב התשלום על פי החוקה - מומשו הזכויות כאמור, ייעשה חישוב התשלום מחדש מיום התשלום על פי החוקה והזכאי יקבל בסופו של חשבון רק את ההפרש שבין התשלום המלא ששולם לו, ובין התשלומים ששולמו לו, מכוח חוק הסדר או הסכם.

פרק י - תשלומי יתר, קיזוז ותשלומי כפל

1. תשלומים -

א. שולמו תשלומים לפי חוקה זו בטעות ומעל למגיע, רשאי ראש מנהל התשלומים של צה"ל לאחר מתן הודעה למי שקיבל אותם תשלומים להורות, כי תשלום אחר, המגיע לאותו אדם על פי חוקה זו, יופחת עד שיוחזר בדרך זו מלוא התשלום ששולם מעל למגיע, ובלבד ששום תשלום חודשי פרט לתשלום האחרון, לא יופחת ביותר מ50- אחוזים.

ב. אין בהוראות סעיף זה, כדי לגרוע מחובת בן משפחת החייל שקיבל את התשלום הנדון להחזירו או מן הזכות לדרוש או לאכוף החזרתו בכל דרך חוקית אחרת.

ג. על אף האמור בסעיף א לעיל, אם שולמו תשלומים לפי חוקה זו, בשל הטעיית הרשות על ידי &nb