מעמדם של משתמטי גיוס והדרך להסדרת מעמדם

סמכות הגיוס לצה"ל מעוגנת כיום בחוק שירות ביטחון - לצה"ל כיום כלים רבים לגייס חיילים אשר אינם מעונינים בכך

דרך המלך לגיוס חיילים הנה לאחר ביקור בלשכת הגיוס, הכולל מבדקים, בחינות ובדיקות רפואיות, המכונה "צו ראשון". יחד עם זאת, מלש"בים (מועמדים לשירות ביטחון) אשר נמנעים מלהגיע לצו הראשון, וסבורים כי כך יוכלו "להימלט" מן הגיוס, ולנתק כל מגע עם צה"ל מגויסים בכל זאת מכוח סעיף מיוחד בחוק שירות ביטחון, המאפשר לצבא לגייס חייל גם בלא שעבר בלשכת הגיוס, וזאת אם סירב המלש"ב לשתף פעולה, ונמנע מלציית לצווים שנשלחו אליו. מבחינה משפטית, תאריך ההתייצבות אשר נקבע על גבי צו המוצא מכוח אחד הסעיפים שהוזכרו לעיל, הנו תאריך הגיוס, הלכה למעשה. כלומר, מאותו יום נחשב המלש"ב כמי שחלה עליו חובת גיוס, ובמידה ואינו מגיע - נחשב כמבצע עבירה של העדר מן השירות בלא רשות, עבירה בניגוד לסעיף 94 לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955, ונקרא "משתמט גיוס". לאחר הכרזה על אדם כמשתמט גיוס, מוצאת כנגדו פקודת מעצר, והחיפושים אחריו נמשכים עד מעצרו על ידי משטרה צבאית או משטרת ישראל. במידה ומתבצע המעצר על ידי משטרת ישראל, יועבר המשתמט להמשך טיפולה של המשטרה הצבאית. חשוב לציין כי מטבע הדברים, ככל שההשתמטות ארוכה יותר, כך תיחשב לעבירה חמורה יותר, והסנקציה אשר תוטל בגינה תהיה קשה יותר. הגורם האחראי בצה"ל על טיפול משפטי בעריקים, בכלל, ובמשתמטים בפרט, הנו פרקליטות נפקדים ועריקים, אשר מושבה בבסיס השלישות ברמת-גן, והנה חלק מהפרקליטות הצבאית. ההחלטה המהותית המתקבלת על ידי פרקליט/ת עריקים ונפקדים היא האם לטפל בהשתמטות בדרך של דין משמעתי, היינו - שיפוט על ידי קצין שיפוט, או בדרך של הגשת כתב אישום, המביא למשפט בפני בית דין צבאי. הגורמים המשפיעים על ההחלטה הנם, בין היתר: אורך תקופת ההשתמטות, הנסיבות שהביעו לתחילת ההשתמטות, נסיבותיו האישיות והמשפחתיות של המשתמט, ומכלול הנסיבות המיוחדות של כל מקרה ומקרה. החלטתו של פרקליט נפקדים ועריקים מתקבלת לאחר מעצרו של המשתמט. מעצרו של המשתמט, כפי שצוין לעיל, מתבצע מכוח פקודת מעצר המוצאת על ידי המשטרה הצבאית, ומאפשרת להחזיק את המשתמט במעצר למשך זמן של עד 48 שעות. במידה ומוגש כתב אישום, יוארך, בדרך כלל, המעצר, עד לתום ההליכים המשפטיים נגד המשתמט. אין צורך להרחיב במילים על כך שהליך המעצר אינו נעים, בלשון המעטה, ובדרך כלל, "נוחת" על המשתמט "כרעם ביום בהיר", וגורם להלם רב לו ולבני משפחתו. לכן, רצוי מאוד להסדיר את העניין אל מול רשויות הצבא מבעוד מועד, בטרם מעצרו של המשתמט. ביתר שאת אמורים הדברים לגבי משתמטים השוהים בחו"ל ואשר חוששים ממעצרם בשדה התעופה עם בואם ארצה. פנייה מתאימה ומוקדמת לגורמים המוסמכים וסיום ההשתמטות מיוזמתו של המשתמט, ייזקפו לזכותו, יעמדו לנגד עיני הגורמים המוסמכים בבואם להחליט בעניינו, ויסייעו בפתרון העניין באופן טוב יותר מבחינת המשתמט.  

אם אתם מחפשים עו”ד צבאי, אנחנו מזמינים אתכם להתייעץ עם עו”ד בני קוזניץ, עו”ד צבאי עם ניסיון של שנים בתחום הדין הצבאי.