38.0104 - בדיקה או נתיחה של גופת חייל

כללי   1. ניתוח שלאחר המוות של גופת חייל, אשר נהרג או נפטר, מוסדר בחוק האנטומיה והפתולוגיה, התשי"ג - 1953,
כללי   1. ניתוח שלאחר המוות של גופת חייל, אשר נהרג או נפטר, מוסדר בחוק האנטומיה והפתולוגיה, התשי"ג - 1953, בחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו - 1955, בחוק חקירת סיבות מוות, התשי"ח - 1958, במידה שהוא חל בהתאם להוראות סעיף 298 א´ (ג´) לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו - 1955 ובפ"מ 33.0305.   הגדרות   2. "קרוב משפחה" - בן או בת זוג של הנפטר (בהתאם לבדיקה ברישומי הצבא או בהתאם לתמצית רישום אשר תומצא ממשרד הפנים, לפי המאוחר מבין השניים), ובהעדר בן או בת זוג כאמור - ילדיו (ובלבד שגילם מעל גיל 18), ובהעדר ילדים כאמור - הוריו הביולגים או הוריו המאמצים לפי חוק אימוץ ילדים, התשמ"א - 1981, ובהעדר קרוב כאמור - אחיו או אחותו של הנפטר (ובלבד שגילם מעל גיל 18).   נוהל הביצוע   3. קצין משטרה צבאית שהוסמך ע"י פצ"ר לצוות על בדיקה או נתיחת גופה של חייל לפי סעיף 298 ו´ (ב) לחש"צ, התשט"ו - 1955, (להלן "הגורם המוסמך") יבדוק הצורך בנתיחת גופה. הגורם המוסמך יצווה על ניתוח גופה אם ראה שיש יסוד סביר לחשש שהמוות נגרם בעבירה, ברשלנות או בהזנחה, או אם היה סבור כי הדבר דרוש לבירור סיבת המוות כשיש יסוד סביר לחשוש שסיבת המוות אינה טבעית, או אם החייל מת       בהיותו נתון במעצר, במחבוש ובמאסר או בהיותו מאושפז בבי"ח לחולי נפש. 4. תקנה 12 לתקנות האנטומיה והפתולוגיה, התשי"ד - 1954, קובעת כלהלן: "הרופאים המוסמכים לקבוע בתעודה שנחתמה על ידיהם שניתוח גוויה משמש לאחת המטרות המותרות לפי החוק כאמור בסעיף 6 לחוק, הם:- א. לגבי אדם שמת בבית חולים - הרופא שטיפל בו לאחרונה לפני מותו, מנהל של בי"ח או ממלא מקומו, ומנהל המחלקה של בית החולים שבה מת האדם או ממלא מקומו. ב. 1) לגבי אדם שמת מחוץ לבי"ח - הרופא שטיפל בו באחרונה לפני מותו, ואם לא היה בטיפולו של רופא - כל רופא אחר, רופא ממשלתי ומנהל בי"ח או מנהל המכון הפתולוגי לרפואה משפטית על שם ליאופולד גרינברג, ובהעדרו - ממלא מקומו.   2) היה האדם המת חייל, יכול שיהיה אחד משלושת הרופאים קצין רפואה ראשי של צה"ל או רופא אחר שהוא הסמיך ודרגתו אינה פחות מסא"ל. 5. סעיף 9 לחוק האנטומיה והפתולוגיה שהוסף בשנת 1981 קובע כלהלן:- "חוק זה לא יפגע בהוראות חוק חקירת סיבות המוות, התשי"ח - 1958, אולם שופט חוקר כאמור באותו חוק לא יצווה על ניתוח גוויה אלא אם ראה שיש יסוד סביר לחשש שהמוות נגרם בעבירה או ברשלנות או בהזנחה, ולאחר שניתנה לאחד מבני המשפחה הודעה על כוונתו לצוות כאמור: התייצב אחד מבני המשפחה או אדם או גוף בעל ענין בהליך כאמור, תינתן לו הזדמנות להשמיע דבריו.   סדרים לפי חוק השיפוט הצבאי, תשט"ו - 1955   6. סעיף 298 ו´ (א) לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו - 1955, קובע, כי שופט חוקר רשאי, אם היה סבור כי הדבר דרוש לבירור סיבת המוות, לצוות על בדיקת או נתיחת גופת חייל ע"י רופא או מומחה אחר, על דחיית הקבורה עד לאחר הבדיקה או הניתוח, או על פתיחת הקבר והוצאת הגופה לשם ביצוע הבדיקה או הניתוח. 7. בהתאם לסעיף 298 ו´ (ב) לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו - 1955, כל עוד לא נתמנה שופט חוקר יהיו הסמכויות המפורטות בסעיף 6 לעיל נתונות לקצין משטרה צבאית שהפרקליט הצבאי הראשי הסמיכו לכך בכתב (ראה כתב ההסמכה בנספח א´ להוראה זו), ואולם, לא יורה קצין משטרה צבאית שהוסמך כאמור על פתיחת קבר, אלא אם קיבל את הסכמת המשפחה, או על פי צו של שופט. 8. מודגש כי צו שניתן לצורך חקירת סיבת המוות, כאמור בסעיפים 6 ו7- לעיל, דיו כדי להתיר את נתיחת הגופה, ואין צורך באישור של שלושה רופאים.   נוהל ביצוע   9. קצין משטרה צבאית שהוסמך ע"י פצ"ר לצוות על בדיקה או נתיחת גופה של חייל לפי סעיף 298 ו´ (ב) לחש"צ, התשט"ו - 1955, (להלן "הגורם המוסמך") יבדוק הצורך בנתיחת הגופה. הגורם המוסמך יצווה על ניתוח גופה אם ראה שיש יסוד סביר לחשש שהמוות נגרם בעבירה, ברשלנות או בהזנחה, או אם היה סבור כי הדבר דרוש לבירור סיבת המוות כשיש יסוד סביר לחשוש שסיבת המוות אינה טבעית, או אם החייל מת בהיותו נתון במעצר, במחבוש ובמאסר או בהיותו מאושפז בבי"ח לחולי נפש. 10. הגורם המוסמך יודיע באופן מיידי טלפונית, על החלטתו למקשל"ר-ראש מדור נפגעים וק. ערים (להלן "הגוף המרכזי"), שיודיע על החלטת הגורם המוסמך למקרפ"ר-ענף רפואה, למטכ"ל-רב"צ-ענף או"ק ולקצין העיר המתאים שיפעל בהתאם מול המשפחה. 11. הגוף המרכזי, ינחה את קצין העיר המתאים, בכל מקרה מוות של חייל, להביא לידיעת קרוב המשפחה את האפשרות העומדת לרשותם לביצוע נתיחה שלאחר המוות לבירור סיבת המוות המדויקת.   12. קצין העיר או נציגו יביאו לידיעת קרוב משפחתו של החלל, בהתאם לאמור בסעיף 11 לעיל, את האפשרות לבצע את נתיחת הגופה ואת זכותו של קרוב המשפחה להתייחס לנושא. 13. הודיע קרוב המשפחה כי הינו מעונין בביצוע הנתיחה או שאין לו הסתייגות לביצועה, יחתים קצין העיר או נציגו את קרוב המשפחה על כתב הסכמה (לפי הדוגמא בנספח ג´) ויאשרה בחתימתו. הודעה על כך תועבר באופן מיידי לגוף המרכזי ובאמצעותו לגורם המוסמך ולידיעת מקרפ"ר-ענף רפואה ולמטכ"ל-רב"צ-ענף או"ק. 14. במקרה וחזרה בה המשפחה מהסכמתה לביצוע הנתיחה, יודיע על כך קצין העיר באופן מיידי טלפונית לגוף המרכזי, על מנת שזה יפעל לאי ביצוע הנתיחה ובכפוף לאמור בסעיף 18 להלן. 15. הודיע קרוב המשפחה על הסתייגותו מביצוע הנתיחה, יבהיר לו קצין העיר או נציגו כדלהלן: א. הסמכות הסופית להחליט על ביצוע הנתיחה נתונה בכל מקרה בידי הגורם  המוסמך, אשר ישקול נימוקי המשפחה להתנגדות, בצד הצורך לבצע הנתיחה לצורך גילוי האמת בחקירה. ב. משמעות אי ביצוע הנתיחה, אם אכן לא תבוצע עפ"י החלטת הגורם המוסמך, לגבי אי גילוי האמת ותביעות משפטיות בעתיד. 16. קצין העיר או נציגו יערוך דוח (לפי הדוגמא הניתנת בנספח ב´ להוראה זו) בו תיערך רישומת מדויקת של הדברים שנאמרו. קצין העיר או נציגו יציע לקרוב משפחה לחתום על גבי הדוח ובכל מקרה יחתום בעצמו על גבי הדוח. 17. הודעה על הסתייגותה של המשפחה תועבר מיידית לגוף המרכזי ובאמצעותו לגורם המוסמך, ולידיעת מקרפ"ר-ענף רפואה ולמטכ"ל-רב"צ-ענף או"ק. 18. עם קבלת הסתייגות המשפחה, יבחן הגורם המוסמך פעם נוספת את הצורך בקיום הנתיחה. במידה והגורם המוסמך נוטה לסבור כי לא ניתן לוותר על ביצוע הנתיחה, יתייעץ טרם קבלת החלטה סופית עם התובע הצבאי הראשי או ממלא מקומו. הגורם המוסמך יודיע תוכן החלטתו לגוף המרכזי, שיידע את מקרפ"ר-ענף רפואה, מטכ"ל רב"צ-ענף או"ק. הגוף המרכזי יורה לקצין העיר להביא את ההחלטה לידיעת קרוב המשפחה. 19. א. ביצוע הנתיחה, באמצעות המכון לרפואה משפטית, יהיה בתאום עם מקרפ"ר-ענף רפואה. לא תבוצע נתיחת גופה, אלא משחלפו 4 שעות מעת מסירת ההודעה ע"י הגורם המוסמך כמפורט בסעיף 10 דלעיל, אולם ניתן לבצע הנתיחה לפני כן, אם נתקבלה קודם לכן הודעה כי המשפחה איננה מסתייגת מביצוע הנתיחה. ב. ביקשה משפחה פרק זמן נוסף לשם שקילת עמדתה והסכימה לדחיית ההלויה בהתאם, או שהקצין העיר פנה וביקש לעכב ביצוע הנתיחה - תינתן ארכה נוספת לפני שתבוצע נתיחה.   חריגים   20. פתיחת קבר תעשה אך ורק בהסכמת המשפחה ובהעדר הסכמה, באמצעות צו של שופט. 21. הסכמת משפחה לנתיחת גופה אינה נדרשת במקרה שהחייל חתם טרם מותו על כתב הסכמה בלתי מסוייגת לניתוח גוויתו אולם באחריות הגורם המרכזי לאשר פנייה לקרוב משפחה כמפורט בסעיף 2 לעיל לאחר התרשמות ק´. העיר כי קרוב המשפחה אינו כשיר לקבל החלטה לגבי נתיחת גופת יקירו. 22. הסכמת קרוב המשפחה אינה נדרשת במקרה של חייל החתום טרם מותו על "כתב הסכמה בלתי מסוייגת לניתוח גוויתו" למרות האמור לעיל, באחריות הגורם המרכזי ליידע את קרובי המשפחה, טרם ביצוע הנתיחה.   ____________________________________________________________________________ הוראה זו באחריות: אכ"א-נפגעים-ענף קשר למשפחות   נספח א´ חוק השיפוט, התשט"ו - 1955 כתב הסמכה 1. בתוקף סמכותי לפי סעיף 298 ו´ (ב) לחש"צ, התשט"ו - 1955, הנני מסמיך בזאת את קציני המשטרה הצבאית הממלאים את התפקידים הבאים:- א. קמצ"ר ב. ס´ קמצ"ר ג. רע"ן שיטור ד. מפקד מצ"ח 2. תוקף הסמכה זו, מתאריך חתימתה. 3. בטלות כל ההסמכות שניתנו על פי סעיף זה בעבר.   ______________                                                                                                  אורי שהם,     תא"ל תאריך                                                                                                            פרקליט צבאי ראשי   נספח ב´   הודעת המשפחה על אי הסכמה לנתיחת גופה 1. פרטי החלל:  

שם משפחה

דרגה

מספר אישי

שם פרטי

  2. בתאריך ____________ שעה ____________ במקום _________________________  

כתובת

שם פרטי

שם משפחה

מספר ת.ז.

קרבה משפחתית לחלל

  3. המלצתי לקרוב/י המשפחה להסכים לנתיחת הגופה והסברתי, כי בדרך זו ניתן יהיה לזהות את הסיבה המדויקת למוות וכך: א. לסייע לגילוי האמת בחקירת הארוע ולקיומה האפשרי של הליכים משפטיים בעתים (בתחום הפלילי, לענין קיומו או אי קיומו של קשר סיבתי בין הפגיעה למוות, בתחום הניזקי לענינן של תביעה עפ"י חוק התגמולים וכיו"ב). ב. לסייע בהצלת חיי חיילים אחרים, כתוצאה מהפקת לקחים נכונים, ביחוד בתחום הטיפול הרפואי ובשיפור אמצעי המיגון. 4. לאחר שהסברתי לקרוב/י המשפחה את האמור לעיל והתרשמתי כי הבין/ו את דברי, הסתייג/ו קרוב/י המשפחה מביצוע הנתיחה והגיב/ו כדלקמן:- __________________________________________________________________________ __________________________________________________________________________ __________________________________________________________________________   5. הסברתי לקרוב/י המשפחה, כי הגורם המוסמך בחוק לקבוע סופית בשאלת הנתיחה, ישקול בין היתר, את ההסתייגות ונימוקיה.   ______________________                                                                           _________________ חתימת קרוב המשפחה                                                                                    חתימת רושם הדו"ח   _____________________________                                     _____________________________ מס´ ת.ז.              שם משפחה ופרטי                                           מ.א.     דרגה     שם משפחה ושם פרטי   ______________________ חתימת קרוב משפחה   ______________________ מס´ ת.ז   שם משפחה ופרטי       נספח ג´ הסכמת קרוב משפחה לניתוח שלאחר המוות 1. פרטי החייל  

שם משפחה

דרגה

מספר אישי

שם פרטי

  2. אני הח"מ:  

כתובת

שם פרטי

שם משפחה

דרגה

מספר ת.ז.

קרבה משפחתית לחלל

  * בן/ בת זוג, בן, בת (שאינם קטינים), הורה, אח, אחות (שאינם קטינים). מסכים לניתוח שלאחר המוות של _______________ הנזכר לעיל. שם ומשפחה   בתאריך ____________ שעה ____________ במקום _________________________.   _________________________________                                                 ___________________ (מס´ זהות)                (שם משפחה ופרטי)                                                           חתימת קרוב משפחה   3. ההסכמה נחתמה בנוכחותי _________________________________                 _____________ מספר אישי      דרגה      שם משפחה ופרטי                             חתימה
עו"ד בני קוזניץ

עו"ד בני קוזניץ להציג את כל הפוסטים של עו"ד בני קוזניץ

שימש במהלך שירותו הצבאי כתובע צבאי. במהלך שירות זה ניהל עו"ד קוזניץ מספר רב של דיוני מעצר, הקראות, טיעונים לעונש ומשפטי הוכחות במגוון הנושאים הפליליים והצבאיים הקיימים. במסגרת שירות המילואים שלו משמש עו"ד קוזניץ כסניגור צבאי במילואים וכיו"ר הועדה לתפיסת רכוש בפיקוד המרכז. 

השארת תגובה