בג"צ 1930/94 יובל נתן ואח´ נ´ שר הביטחון ואח´

פסק הדין החשוב ביותר שניתן עד כה בנוגע להתחייבויות הקשיחות. מתייחס לחתימה על התחייבות לשירות סדיר נוסף (שס"ן).

*קרדיט תמונה שאולה הייטנר. מתוך אתר פיקיוויקי

פסק-דין

 

השופט מ´ חשין:ו העותרים חייבו עצמם לשרת בצה"ל, בתנאי שירות חובה, תקופה בת שישה חודשים בנוסף על תקופת שירותם הסדיר. עתירתם היא לביטול התחייבותם זו, ועל כך שמענו טיעונים מכאן ומכאן. לאחר תום שמיעת הטיעונים החלטנו על דחייתה של העתירה תוך חיוב העותרים בתשלום הוצאות בסך 000, 10ש"ח, והודענו כי נימוקינו להחלטתנו ניתן לחוד. הגיעה עת נימוקים.

עיקרי העובדות שלעניין השאלות שבמחלוקת

 

.2העותרים הינם חיילים בשירות סדיר בצה"ל (כך היו בעת שמיעתה של העתירה, ואנו נדבר במצב הדברים כפי שהיה באותו יום). עיסוקם כתיבה ועריכה בעיתון "במחנה" היוצא לאור מטעם חיל חינוך. בטרם גויסו לצבא עברו העותרים - באותה עת:נ מיועדים לשירות ביטחון - מיון, ונמצאו כשירים לשמש כתבים ועורכים בעיתון. לאחר גיוסם וסיום אימון בסיסי בטירונות - אך בטרם הוצבו לעבודה בעיתון- הבהירו רשויות הצבא לעותרים כי תנאי מוקדם הוא לשיבוצם ככתבים וכעורכים בעיתון, כי יתחייבו לשרת בצה"ל תקופת שירות סדיר נוסף (שס"ן) בת שישה חודשים, בתנאי שירות חובה. העותרים הסכימו להצעה, וחתמו על "הצהרת התנדבות לשירות סדיר נוסף בתנאי שירות חובה" (נספח א´ לפקודת מטכ"ל 31.0110). להלן נכנה הצהרה זו - הצהרת ההתנדבות. וזה לבה של הצהרת ההתנדבות:ב

 

"אני........................ מצהיר בזאת, כי הנני מתנדב לשרת בשירות סדיר תקופה נוספת של ..................... חודשים, החל מגמר שירות החובה או החל מתאריך ......................, והנני מוותר על זכותי להשתחרר או לקבל פיטור מן השירות הסדיר, בתום תקופת שירות החובה.

 

הנני מסכים לשרת בזמן שירותי הנוסף הנ"ל בתנאי השירות, בהם משרתים חיילים בשירות חובה, כמפורט בפ"מ (פקודת מטכ"ל - מ´ ח´) .31.0110

 

בהצהרה זו:ו ´שרות חובה´ - השירות הסדיר, שמשרת החייל לפי חוק שירות ביטחון, תשי"ט- 1959(נוסח משולב)".

 

העותרים, כל אחד מהם, חתמו על הצהרת התנדבות, ולאחר מכן שובצו לקורס כתבים צבאיים שנמשך כשישה שבועות. עם סיומו של הקורס הוכתרו העותרים במקצוע הצבאי של "עיתונאי צבאי", והוצבו לתפקיד של כתבים בעיתון. להשלמה נוסיף כי העותרים אינם כולם בני אותו מחזור גיוס:נ מקצתם ותיקים והם בתקופת השס"ן; מקצתם עומדים בתוך שירות החובה ולקראת כניסה לשס"ן; מקצתם בעיצומו של שירות החובה; ועותרת אחת מצויה בתחילתו של שירות החובה. ואולם בפי כולם - ותיקים ומי שאינם ותיקים - דרישה ועתירה אחת:ב כי ייעשה והתחייבותם לשירות נוסף בן שישה חודשים תבוטל ­מעיקרה או מעתה - וכי יוטל עליהם לשרת בצה"ל ככל מגויסים אחרים שלא חתמו על התחייבות לשירות סדיר נוסף.

 

.3שלוש עילות הן שמעלים העותרים בטיעוניהם, ולדבריהם זכאים הם למבוקשם מכוח כל אחת מאותן עילות, לא כל שכן במשקלן המצטבר. ואלו הן העילות:ו אחת, רשויות צה"ל לא היו מוסמכות להתקשר עם העותרים בהתחייבות השס"ן שתיים, אם אמרת כי הרשויות קיימו בכל זאת סמכות בידיהן, כי אז הופעלה אותה סמכות בהיעדר סבירות ומכאן שההתחייבות בטלה; ושלישית, הרשויות נהגו בהפליה בין העותרים לבין חיילים אחרים בצה"ל. המשיבים השיבו לטיעונים אלה את שהשיבו, והוסיפו מצדם טענות סף של מניעות ושל שיהוי.

 

שלא כדרך המלך, נדון תחילה בטיעוני העותרים, ולאחר מכן נעבור ונדון בטיעוני הסף שהעלו המשיבים.

לטענת חוסר הסמכות

.4העותרים חתמו על "הצהרת התנדבות" לשרת בצה"ל, והרשויות עומדות על קיום התנדבות זו שנטלו העותרים על עצמם:נ לשרת בצה"ל שישה חודשים נוספים על תקופת שירות החובה, ובתנאי שירות חובה. טוענים העותרים כי אותה הצהרה שהצהירו אין בה כוח משפטי לחייבם בשירות, וממשיכים הם וטוענים כי כל שנעשה - שלא בסמכות נעשה. הבה נבדוק טענה זו מקרוב. נושא ההתנדבות לשרת בצה"ל נדון מפורשות בחוק שירות בטחון [נוסח משולב], תשמ"ו- 1986(להלן נכנה אותו - החוק), וקובע סעיף 17בו כך:ב

"התנדבות .17(א) מי שאינו חייב בשירות סדיר רשאי להתנדב לשירות לשירות בכוחות הסדירים של צבא-הגנה לישראל... הכל בתנאי שהגיע בטחון לפחות לגיל שבו היה מותר לקרוא אדם לשירות לפי סעיף .14

(ב) החייב בשירות סדיר לפי חוק זה רשאי להתנדב לתקופת שירות סדיר נוספת על התקופה שהוא חייב בה, בין אם טרם התחיל בשירות סדיר, בין אם הוא משרת אותה שעה בשירות כאמור ובין אם השתחרר משירותו...

 

(ג) התנדבות כאמור בסעיף זה תהא בהצהרה חתומה ביד המתנדב וטעונה אישור שר הבטחון; ההצהרה תפרט את תקופת ההתנדבות.

 

(ד) המשרת באישור שר הבטחון כמתנדב לפי סעיף זה, דינו לעניין זכויותיו וחובותיו לפי כל חיקוק כדין מי שמשרת מכח חוק זה שירות סדיר...

 

(ה) מי שהתנדב לשירות סדיר או לתקופת שירות סדיר נוספת... יהיה חייב בשירות עד תום התקופה הנקובה בהצהרת ההתנדבות, אלא אם כן הורה שר הבטחון על שחרורו במועד מוקדם יותר...

 

(ו) שר הבטחון רשאי לקבוע בתקנות תקופות התנדבות

 

 

 

לשירות וכללים בדבר קבלת מתנדבים לשירות ובדבר שיחרורם מהשירות.

 

(ז) תקופת שירות סדיר ששירת אדם כמתנדב תופחת מתקופת השירות הסדיר שיהיה חייב בה.

 

(ח) סעיף זה אינו חל על קבלה לשירות קבע ועל שחרור ממנו".

 

קריאתו של סעיף 17למתחילה ועד סוף תלמדנו כי שני סוגים הם בהתנדבות לשירות ביטחון:ו התנדבותו של מי שאינו חייב בשירות סדיר (סעיף 17(א)) והתנדבותו של החייב בשירות סדיר (סעיף 17(ב)). התנדבותו של מי שאינו חייב בשירות סדיר היא - למותר לומר - לשירות סדיר, והתנדבותו של החייב בשירות סדיר היא - גם כאן למותר לומר - "לתקופת שירות סדיר נוספת על התקופה שהוא חייב בה...". המבקשים להתנדב לשירות - או לשירות נוסף - אמורים לחתום על הצהרה המפרטת את תקופת ההתנדבות (סעיף 17(ג), ו"מי שהתנדב לשירות סדיר או לתקופת שירות סדיר נוספת... יהיה חייב בשירות עד תום התקופה הנקובה בהצהרת ההתנדבות. . . " (סעיף 17(ה)).

 

תקנות שירות בטחון (התנדבות לשירות בטחון), תשל"ד-1974, מוסיפות ומדברות בתנאים לקבלתו של מתנדב לתקופת שירות סדיר נוספת ובחיוביו של אותו מתנדב, וקובעת תקנה 2בהן:נ

 

"תנאים .2מי שחייב על פי החוק בשירות סדיר והתנדב לשרת בכוחות לקבלת מתנדב הסדירים של צבא-הגנה-לישראל לתקופה נוספת על זו שבה הוא לתקופת שירות חייב, ישרת שירות למשך אותה תקופה אם הוא ממלא אחר התנאים סדיר נוספת סדיר האלה:ב

 

(1) הגיש הצהרה חתומה בידו, ובה הוא מבקש לשרת תקופת שירות סדיר נוספת הנקובה בה, והוא מציין את המועד או המאורע שכאשר יחולו תתחיל תקופת השירות הסדיר הנוספת; (2) שר הבטחון אישר את התנדבותו".

 

כך אף פקודת מטכ"ל 31.0110שמיום 1.9.66, אשר על פיה נערכו הצהרות ההתנדבות:ו 

 

 

 

" 31.0110התנדבות לשירות סדיר נוסף

 

 

 

התנדבות לשירות סדיר נוסף - בתנאי שירות חובה

 

.1התנדב חייל להמשיך בשירות סדיר נוסף בתנאי שירות חובה, לאחר שיסיים את תקופת השירות, בה הוא חייב עפ"י חוק שירות ביטחון, תשי"ט- 1959(נוסח משולב) (להלן - שירות חובה נוסף), ישרת באותם תנאים, בהם משרת חייל בשירות חובה.

 

.2חייל המבקש להתנדב לשירות חובה נוסף, ימלא הצהרה בנוסח הניתן בנספח א´ לפקודה זאת(הנוסח עליו חתמו החיילים - מ´ ח´) ויגיש אותה למפקד יחידתו.

 

 .3 ....".

 

בהיקבץ כל אלה אל בקעה אחת - בראשם החוק, עוקבות אותו התקנות וסוגרת את הטור פקודת מטכ"ל - מסקנה נדרשת מאליה היא, ולו לכאורה, כי רשויות צה"ל פעלו בסמכות מלאה ומפורשת, בין מכאן בין מכאן: הרשויות רשאיות ומוסמכות היו לקבל את הצהרות ההתנדבות של העותרים, וממילא חייבים העותרים לדבוק בהתחייבותם ולשרת בצה"ל כאשר הצהירו. מה היא אפוא טענת העותרים ותישמע? .5טוענים העותרים כי רשויות הביטחון נעדרו סמכות להתקשר עמהם לעניינו של שירות סדיר נוסף; וכל כך למה, אלא שהחוק עניינו ב"התנדבות" לשירות סדיר נוסף, ואילו הם - העותרים - הרי לא "התנדבו" כלל לשרת בצה"ל. ומשידענו שהעותרים אינם מי ש"התנדבו" לשרת בצה"ל, כך הילוכה של הטענה, ממילא נוסיף ונדע שרשויות הביטחון נעדרות סמכות היו לקבל מהם את כתב "הצהרת ההתנדבות": כתב שהיה, אמנם, הצהרה אך "התנדבות" לא הייתה בו. ואם אלה פני הדברים, זה סופה של הטענה, ראוי שבית המשפט יצהיר על כך ויאמר דברו.

 

טענה זו, כמוה כמקצת מטענותיהם האחרות של העותרים, יפה וראוי היה לה שלא הועלתה משהועלתה. אכן, העותרים אינם מן המתנדבים בעם, ובשוררה "לבי לחוקקי ישראל המתנדבים בעם..." (שופטים, ה, ט [א]) לא נתכוונה דבורה הנביאה לא לעותרים ולא לשכמותם. גם אבן-שושן לימדנו כי "התנדב" פירושו: "התעורר לפעלה מסוימת מרצון בלא בקשת גמול ושכר" וכי "התנדבות" עניינה "עשיית דבר מתוך רצון חופשי, מנדיבות לב, החלצות מרצון" (א´ אבן שושן, המלון החדש (קרית ספר, תשנ"א) ערכים "נדב" ו"התנדבות")). ידענו כולנו - ובכך נסכים עם העותרים - כי לא "התנדבו" לשס"ן, וכי לא חתמו על "הצהרת התנדבות" "מנדיבות לב" אלא ביודעם כי יזכו לתמורה של ממש: כי ישמשו כתבים ועורכים בעיתון "במחנה". ואולם אנו, לא נשאל עצמנו על מי שוררה דבורה הנביאה אלא על מי ביקש החוק להסב דבריו, ומי הוא אותו "מתנדב" שהוראות סעיף 17לחוק מדברות בו.

 

אמנם, בתחילה - וגם בימינו אלה - היו ויש מתנדבים של אמת, ועליהם אמר ראש הממשלה ושר הביטחון דוד בן-גוריון:

 

"בארץ נפוצה דעה מוטעית ומסוכנת, שעם הקמת המדינה, נעשים כל הדברים בתוקף חוק ובמנגנון פקידותי, ואין צורך בהתנדבות חלוצית, כי המדינה היא כביכול כל יכולה... עדיין ציבורנו אינו מבין דיו, שאמנם כוחה המחייב של המדינה הוא גדול ורב, אבל אינו כל יכול, ובלי התנדבות מתמדת של כל חלקי הציבור - התנדבות לשמור על בטחון המדינה, התנדבות לקליטת עולים, התנדבות לבנין הארץ וישוב השממה - לא נעמוד במשימות הגדולות שההסטוריה היהודית הטילה על דורנו" (ד"כ 3(תש"י) 512).

 

ראה עוד שם, בעמ´ 514, 518-519, 527, 528, 536, .538עם זאת, אין ספק קל בדעתנו כי בקובעו את שקבע בסעיף 17לחוק - ובדברו ב"מתנדבים" - אמר החוק לפרוש חופתו על כל מי שמרצונו החופשי - ובלא כפייה, הצהיר כי מבקש הוא להוסיף ולשרת בשירות סדיר לאחר סיום השירות שהוא חייב בו על-פי חוק, גם אם "מתנדב בעם" אין הוא. התנדבות בענייננו - ובגדריו של החוק - פירושה: הבעת רצון מתוך בחירה חופשית לשרת בשירות סדיר נוסף מעבר לשירות החובה. יהא אשר יהא הגורם הממריץ את פלוני "להתנדב" לשירות סדיר נוסף; כל עוד מתחייב הוא מרצונו החופשי - אם תרצה: אין הוא מתחייב שלא מרצונו החופשי - נראה אותו "מתנדב", והרי נטל על עצמו מרצונו החופשי את שלא חייב היה ליטול על עצמו (וגם זה אחד מפירושי "התנדבות"). לא נמצא לנו כי העותרים הועמדו לפני מצב של אין בררה - בתחומי הסבירות - או כי "התנדבותם" נבעה מאילוץ אשר עיקר את יסוד הרצון והבררה; לו כך היה, אף פסקתנו הייתה אחרת. ואולם כולנו ידענו כי העותרים יכולים היו שלא לחתום על הצהרת התנדבות, ולשרת בצה"ל כחבריהם, מי ב"גולני", מי בחיל מודיעין, מי בחיל תותחנים ומי בצנחנים. העותרים הם שבחרו לחתום על הצהרות ההתנדבות, וה"לחצים" שהיו נתונים בהם (ונוסיף ונדבר בהם להלן) הם מסוג הלחצים שכולנו נתונים בהם תמיד, בכל יום ובכל עת ובכל שעה, ואין בהם כדי לפגום בהתנדבותם-התחייבותם. לעותרים עמדה הבררה החופשית, ומשבחרו בדרך שבה בחרו, אל נא יתלוננו כי אין הם "מתנדבים". העותרים היו כמתנדבים שהוראות סעיף 17לחוק חלות עליהם, ואין ולא כלום בטענתם כי לא "התנדבו" לשרת שירות סדיר נוסף. נוסיף כי לדברי המשיבים - ואין טעם כי נפקפק בהם - השתוקקו העותרים עד למאוד לחתום על הצהרת התנדבות וכך לזכות בתפקידי כתבים בעיתון; וכדי להשיג מטרתם זו תיחרו העותרים במבקשים אחרים אשר גם הם ביקשו לחתום על הצהרת התנדבות, ובלבד שיותן להם לשרת שירות ככתבים של העיתון. וכך יטענו לפנינו כהיום הזה? .6מוסיפים העותרים וטוענים - וזה עיקר טיעונם - כי אין זה בסמכותן של רשויות הצבא לחייבם באותה תוספת שירות של שישה חודשים. טוען בא-כוחם, כי בהתאם להוראות סעיף 1(ז) לחוק, יש להפחית מתקופת השירות הסדיר אותה תקופה שאדם שירת כמתנדב; ואם נרכיב הוראת חוק זו על כתפיה של הוראת סעיף 17(ב) לחוק - היא ההוראה החולשת על התנדבות העותרים לשרת שירות סדיר נוסף - יימצא לנו שהעותרים אינם חייבים לשרת שירות סדיר נוסף. אכן, התנדבות לשישה חודשים כהוראתה בסעיף 17(ב) היא התנדבות; אך משהורנו המחוקק בסעיף 17(ז) כי תקופת שירות סדיר כמתנדב יש להפחית מתקופת השירות הסדיר, פשוט הוא שהעותרים (הבנים) אמורים לשרת אך שלוש שנים בלבד, כשאר חבריהם (והבנות שתי שנים); כאומר: שלוש שנות סדיר (כרגיל) ועוד שישה חודשים (כהתנדבות שס"ן) פחות שישה חודשים (כהוראת סעיף 17(ז)), והרי הגענו לשלוש שנות שירות לא יום אחד יתר. אכן, אפשר מעשה להטים - אך הרי זו הוראתו המפורשת של החוק.

 

טענה זו אין בה ממש; לא בפירושו המילולי של החוק, לא בבחינת ההיסטוריה של החקיקה ולא לאור מטרתו ותכליתו של החוק. הבה נבחן שלושה רבדים אלה, אחד לאחד.

 

.7אשר לפירושו המילולי של החוק: למדנו למעלה כי עניינו של החוק הוא בשני אלה: בהתנדב אדם לשירות סדיר - ומקומו של זה בסעיף 17(א) לחוק - ובהתנדב אדם "לתקופת שירות סדיר נוספת על התקופה שהו חייב בה" (ההדגשה שלי - מ´ ח´), ומקומו של זה בסעיף 17(ב) לחוק. החוק מבחין בין זה לבין זה, ולא הרי זה כהרי זה. והנה, הוראת סעיף 17(ז) לחוק היא, כי תקופת שירות סדיר ששירת אדם כמתנדב תופחת מתקופת השירות הסדיר שיהיה חייב בה. ונדייק: בתקופת שירות סדיר מדבר הכתוב, בה ולא בתקופת שירות סדיר נוספת. עותרינו התנדבו לתקופת שירות סדיר נוספת, וממילא אין הם עולים ברשת המילים של הוראת סעיף 17(ז) לחוק. הוראת סעיף 17(ז) רוכבת על הוראת סעיף 17(א) (שירות סדיר "רגיל") ולא על הוראת סעיף 17(ב) (שירות סדיר נוסף). אנו, ענייננו הוא בהוראת סעיף 17(ב), וממילא לא תיגע בנו הוראת סעיף 17(ז). יתרה מזאת (והדברים משתמעים מאליהם): סעיף 17(א) עניינו, כלשונו, במי שאינו חייב בשירות סדיר ומתנדב, בעוד שסעיף 17(ב), כלשונו, עניינו במי שחייב בשירות סדיר ומתנדב לשירות סדיר נוסף. עותרינו הם, למותר לומר, מן האחרונים. והנה, סעיף 17(ז) לחוק מורנו כי תקופת שירות ההתנדבות תופחת מתקופת השירות הסדיר ש"יהיה חייב בה" המתנדב - לשונו היא לשון עתיד - וממילא אין עניינו בעותרינו, אשר היו חייבים בשירות סדיר בעת שחתמו על הצהרת ההתנדבות.

 

 

 

עד כאן - לשון החוק.

 

.8אשר לגלגוליו של חוק, אלה יחזקו ויאששו פירוש הנדרש ממילותיו ומאותיות שבו. תחילת הדברים בחוק שירות בטחון, תש"ט- 1949(להלן נכנה אותו - חוק תש"ט). חוק תש"ט לא העסיק עצמו ב"מתנדבים

עו"ד עידן פסח

עו"ד עידן פסח להציג את כל הפוסטים של עו"ד עידן פסח

שימש במהלך שירותו הצבאי כתובע צבאי וכסניגור צבאי בכיר. במהלך שירותו, היה עו"ד פסח מבכירי והידועים שבסניגורים הצבאיים וטיפל ב"כבדים" שבתיקי הסניגוריה, בכל שלבי ההליך לרבות דיוני מעצר, הקראות, טיעונים לעונש ומשפטי הוכחות במגוון הנושאים הפליליים והצבאיים הקיימים. 

השארת תגובה