גניבה מחייל והונאה בכרטיס חיוב – 50 ימי מאר בדרך של עבודות צבאיות – פסיקה נבחרת

ע/4/09

בבית הדין הצבאי לערעורים

בפני:

             אל"ם דורון פיילס -   המשנה לנשיא

 אל"ם אבי          לוי -   שופט  

 אל"ם רמי          דנן -  שופט

 

בעניין:

 רב"ט מ. ב. - המערערת

נ ג ד

התובע הצבאי הראשי – המשיב

 

ערעור על פסק דין של בית הדין הצבאי המחוזי במחוז שיפוטי חיל האוויר שניתן בתיק ח"א/417/08 (סא"ל מאיה הלר – סגנית הנשיאה ; רס"ן לימור סבו – שוטפת ; סרן רועי זמיר – שופט) בתאריך 31/12/2008. הערעור (חומרת העונש) התקבל.

 

פ ס ק    ד י ן

רב"ט מ. ב. (המערערת) הורשעה בבית הדין הצבאי המחוזי (מחוז שיפוטי חיל האוויר) בשתי עברות שעניינן גניבה מחייל, בניגוד לסעיף 48 לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955,ובעברה שעניינה הונאה בכרטיס חיוב, בניגוד לסעיף 17 רישא לחוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו-1986.

נגזרו לה בגין הרשתה זו 20 ימי מאסר לריצוי בפועלה, ארבעה חודשי מאסר על תנאי, הורדה לדרגת טוראי וכן פיצויים בסך 3,000 ש"ח. עובדות המקרה מלמדות כי ביום 28/1/2007 בבסיס יחידתה הוציאה המערערת מרשות מפקדתה כרטיס חיוב ואחר כך השתמשה בו בשבע הזדמנויות שונות. ערכם הכולל של המוצרים שרכשה בדר זו, 2972.50 ש"ח. המוצרים כללו נעליים, כרטיסי חיוג, ארנקי,ם תכשיטים, מוצרי חשמל ועוד. המפקדת גילתה את מעשה הגנבה ופנתה למצ"ח על מנת שהעניין ייחקר.

המערערת זומנה לחקירה והכחישה תחילה את המיוחס לה ; אחר כך בדתה מלבה סי]פור מעשייה המערב אחרים במעשה הגניבה. לבסוף הודתה בביצוע המעשים וטעה כי עשתה אותם על רקע מצוקה כלכלית שפקדה אותה לנוכח הליך של הפלה, שלו נזקקה.

בית-הדין קמא הנכבד ציין כי מעשיה של המערערת מכוערים ביותר. צוין כי גניבה ממפקד ישיר מערערת את האמון שחייב לשרור בין חיילים ביחידה ומטילה צל כבד על מרקם היחסים בתוככי היחידה.

עוד הדגיש בית-הדין קמא כי המערערת רכשה בכרטיס שהגנבה, מוצרי מותרות, ולא מוצרי צריכה בסיסיים.

בית-הדין קמא דחה את גרסתה והסברה של המערערת למעשיה, ובכלל זה את הסברה כי נקלעה למצוקה כלכלית על רקע אירוע ההפלה.

בית-הדין קמא הנכבד ציין כי "ברגיל, מוצדק היה להטיל על הנאשמת עונש מאסר לתקופה ממושכת. דא עקא, כי לא יכולנו להתעלם מהשיהוי הרבה שחל במקרה זה עד להגשת כתב האישום". צוין כי לא היה בפי נציגת התביעה הסבר מניח את דעת לשיהוי זה, בן 15 חודשים, מיום סיום החקירה (אפריל 2007) ועד ליום הגשת האישום 01/7/2008). צוין כי בשיהוי זה גלום עינוי דין כלפי המערערת, בפרט על רקע העובדה שהיא שוחררה זה מכבר משירות צבאי והתקשתה להתמיד במקום עבודה בהתחשב בחובתה להופיע לדיוני בית-הדין מעת לעת, ובחשש מפני העונש הצפוי להיגזר לה.

טרם נשמעו טיעוני הצדדים, הם הודיעונו כי נקשרו בהסכמה לקבלת הערעור, ובמסגרתה הציעו כי חלף עונש המאסר לריצוי בכליאה אשר הוטל על המערערת בערכאה הראשונה, יוטלו עליה 50 ימי מאסר לריצוי בדרך של עבודה צבאית.

התביעה הדגישה כי הסכמתה לקבלת הערעור נעוצה בטעמים של "לפנים משורת הדין". לנוכח הסכמת הצדדים, התבקשנו להפנות אל רמ"ד שיקום ולבקשה ליתן חוות דעתה לגבי התאמת המערערת לריצוי עונש בדרך של עבודה צבאית. רמ"ד שיקום במקמצ"ר ראיינה את המערער טרם הדיון ומצאה כי היא מתאימה לריצוי עונש מאסר בדרך של עבודה צבאית.

ייאמר מיד, אין שום חומרה בעונש שהוטל על המערערת בערכאה קמא. אכן, כפי שציין בצדק בית-הדין קמא הנכבד, אלמלא השיהוי הרב שחל בטיפול המשפטי בעניין, ראויה הייתה המערערת לעונש מאסר בפועל לתקופה ארוכה הרבה יותר מזו שהוטלה עליה. המערערת מעלה בצורה חריפה באמון שניתן בה ועשתה כן כדי לרכוש מוצרי מותרות בערך בלתי מבוטל. המעשים הם מכוערים וראויים לגינוי ולענישה מרתיעה.

התרענו כבר בעבר לא פעם על כך שמעת לעת מוגשים לבית הדין הצבאיים כתבי אישום בשיהוי ניכר ביחס למועד ביצוע העברות ולמועד השלמת החקירה. במקרים אלו נמצאת מערכת השפיטה הצבאית בפני דילמה קשה – מחד גיסא, מדיניות הענישה בגין ביצוע עברות שלהן זיקה מובהקת לצורכי הצבא, היא מחמירה ורואי לשמרה. מאידך גיסא, תנאי ליישום מדיניות ענישה מחמירה הוא מיידיות הטיפול המשפטי והשיפוטי והימנעות מהתמהמהות בטיפול זה.

כפי שצוין בצדק בפסק הדין קמא, השיהוי בטיפול הביא לכך שהמערערת תשוחרר משירות צבאי טרם הגשת האישום, ולמצב שבו היא נאלצה לנהל את הגנתה כאשר היא איננה עוד נמנית עם הכוחות הסדירים. הדבר הקשה על השתלבותה כחיילת משוחררת בחיים האזרחיים והותיר אותה במשך תקופה שאיננה בהכרח קצובה תחת עננה כבדה של חוסר ודאות לגבי עתידה.

כפי שראינו, עננה זו העיבה על יכולתה להשתלב בשוק העובדה.

אכן, במקרה שלפנינו עניין לנו במערערת, שרואיה הייתה מלכתחילה לענישה חמורה פי כמה מזו שהוטלה עליה לבסוף – מאידך גיסא, עניין לנו במי שעניינה עוכב במידה קיצונית בלא הסבר מניח את הדעת, ולפיכך במי שסבלה מעינוי דין ממשי.

בנסיבות אלו, לא מבלי התלבטות, מצאנו לתת תוקף להסכמת הצדדים ולהורות על קבלת הערעור כך שחלף עונש המאסר לריצוי בפועל שהוטל על המערערת יוטלו עליה 50 ימי מאסר לריצוי בדרך של עבודה צבאית בXXX.

תנאי ריצוי העונש יהיו כדלקמן – בימים א´-ה´ בין השעות 8:30-16:00.

 

המערערת תתייצב לריצוי עונשה ביום 9/2/2009 בשעה 9:00 אצל רמ"ד שיקום במקמצ"ר.

 

ניתן והודע היום, י"ד בשבט התשס"ט, 8 בפברואר 2009, בפומבי ובמעמד בעלי הדין.

 

________________            ________________           ________________ 

         המשנה לנשיא                                 שופט                                           שופט

 

חתימת המגיה: _______________                               העתק           נאמן          למקור

תאריך: _____________________                                רס"ן נילי שרעבי-בלומנטל

                                                                                                ק´             בית             הדין