השעייה מתפקיד

ועדת ערר לפי חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל

נ ג ד

ביום 1.11.2010, הגיש העורר, באמצעות בא כוחו, את הערר שבפנינו.

עניינו של הערר שבפנינו, בטענת העורר כי החלטת ר׳ אגף כח אדם בצה״ל לדחות את הערעור שהגיש העורר על החלטת רמ״ח הסגל לפיה יצא העורר לחופשה ללא תשלום נוכח השעייתו מתפקיד בשל הליכים פליליים המתנהלים נגדו בבית דין צבאי מחוזי - נתקבלה ללא כל הצדקה, ואינה מדתית, לאור שפוגעת פגיעה קשה בכלכלת משפחתו ובו. כן טוען העורר, כי במתן החלטתו פעל המשיב בחוסר סמכות שכן פעל ע״פ הוראת פיקוד עליון 3.0226 ״השעיה והדחה״ אשר תוכנה סותר את חוקי היסוד - חופש העיסוק וכבוד האדם וחירותו, ולפיכך הינה בלתי חוקתית.

בקדם הדיון אשר התקיים בעניינו של העורר ביום 24.2.2011, החלטנו כי מאחר שהתנהלו נגד העורר הליכים פליליים באותה העת, ידחה קדם הדיון במשפט עד לסיומו של ההליך הפלילי.

ביום 1.6.2011, הוגשה ע״י ב״כ העורר בקשה דחופה לקביעת מועד דיון בעניינו של העורר, וזאת בנימוק לפיו חרף שהסתיימו ההליכים הפליליים בעניינו ביום 10.4.2011 ונגזר דינו כך שאין מניעה כי רמ״ח הסגל תשוב ותדון בבקשתו לפרוש מצה״ל - אין היא משיבה לפניותיו.

הדיון אשר נקבע ליום 12.6.2011 התבטל ואולם, לאור הכתובים המונחים בפנינו, אנו מחליטים כדלקמן:

הסעד אשר דרש העורר מהוועדה, כפי שפורט בכתב הערר, ורק בו אנו דנים, הינו כי תבוטל ההחלטה בדבר הוצאתו, תוך שהוא מושעה משירות, לחופשה ללא תשלום.

סעיף 4 לחוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל(הליכים לעניין החלטות הנוגעות לחיילים בשירות קבע), התש׳׳ע-2010, קובע כי לוועדת הערר סמכות לדון בעניינים אשר מפורטים בו, למעט בעניינים אשר הסמכות לדון בהם מוקנית לביהמ״ש לעניינים מנהליים או שניתן לערער עליהם לפי חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל(גמלאות) ננוסח משולב], התשמ״ה-1985, ובלשונו:

״ערר 4. (א) חייל בשירות קבע הרואה את עצמו נפגע מהחלטה של גורם מוסמך בעניינים במפורט להלן, למעט בעניין שניתן להגיש לגביו עתירה לפי חוק בתי משפט לעניינים מינהליים או שניתן לערער עליו לפי חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) [נוסח משולב], התשמ"ה-1985, רשאי לערור על ההחלטה לפני ועדת ערר״

סעיף 36 לתוספת הראשונה בחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התש״ס־2000, קובע כי החלטה אשר עניינה הדחה או השעיה של חייל בשירות קבע תידון בביהמ״ש לעניינים מנהליים, כדלקמן:

״36. חיילים בשירות קבע-

(א) החלטה של רשות, בהתאם לפקודות הצבא בהגדרתן בחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו-1955, בעניין מהעניינים המפורטים להלן, למעט החלטת ממשלה והחלטת שר•, לעניין זה, ״חייל בשירות קבע״ - בהגדרתו בחוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (הליכים לעניין החלטות הנוגעות לשירות קבע), התש״ע- 2010 (להלן - חוק שירות הקבע):

(1)             סיום שירות הקבע בשל בל אחד מאלה:

(א)    התנהגות החורגת מאמות המידה הנדרשות מחייל בשירות קבע בדרגתו או במעמדו /

(ב)    הרשעה בבית דין צבאי או בבית משפט בביצוע עבירה פלילית;

(2)             הדחה או השעיה של חייל בשירות קבע;

(3)             אי-קידומו בדרגה של חייל בשירות קבע

(4)             אי-מינויו של חייל בשירות קבע לתפקיד או הפסקת מינויו באמור;

(ב) החלטה של שר הביטחון לפי סעיף 2 לחוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (חיילות בשירות קבע), התשע״א-2010.״

הסמכות לדיון בהדחה או בהשעיה של חייל בשירות קבע הוצאה במפורש מסמכותה של הוועדה המפורטת בסעיף 4 לחוק והוענקה לביהמ״ש לעניינים מנהליים. לאור זאת, ינמק ב״כ העורר, תוך 14 ימים, מדוע לא ימחק הערר ויועבר לביהמ״ש לעניינים מנהליים. ב״כ המשיבים יעבירו תגובתם תוך 14 ימים נוספים.

ניתנה היום, י״ח סיון, תשע״א(20.6.2011), בהעדר הצדדים ובאי כוחם.

השופט(בדימוס) משה רביד                 גב׳ לינדה שפיר, עו״ד                                מר יהודה שגב

יו״ר הוועדה                                          חברת ועדה                                                  חבר ועדה