שחרור טרם סיום שירות הקבע

  ועדת ערר לפי חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל                                   

 

ועדת ערר לפי חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל                                   
וע׳ 13/10
בקשה1

בעניין:

רס״ל א. ע.                                                   

 

נגד

1.       ראש המטה הכללי, רא״ל גבי אשכנזי

2.       ראש אגף כח אדם, אלוף אבי זמיר

3.       ראש מחלקת הסגל, אל״מ מיכל בן מור

4.       קצין לוגיסטיקה ראשי, תא׳׳ל מופיד גאנם

    החלטה

המבקש שירת בצבא הקבע כרס״ל מספר שנים במהלכן השתחרר ולאחר זמן התקבל שוב לשירות בחודש פברואר 2007. שלטונות צה״ל החליטו לשחרר אותו מצה״ל על אף שהתחייבותו הייתה עד ליום 17.3.2011, והוא אכן שוחרר ביום 15.7.2010.

ב״כ המבקש סבור כי נעשה למבקש עוול וכי החלטת הצבא נגועה בחוסר סבירות קיצוני. בהליך זה הוא מבקש שנורה על החזרתו לשירות כסעד זמני עד לתום הדיון בערעורו.

עיינו עיין היטב בטיעונים שהוגשו בכתב וכן שמענו ברוב קשב את טיעוני הצדדים בפנינו. דעתנו היא כי דין הבקשה לסעד זמני להידחות. עיקר טיעוניו של ב״כ המלומד של המבקש נסב על שיבושים פרוצדוראליים שנפלו לטעמו במהלך הטיפול במבקש, שיבושים שיורדים, על פי הטענה, לשורשו של ההליך עד כדי הצדקה לביטולו ולהחזרת הגלגל אחורנית בצו זמני.

דעתנו בעניין זה שונה.

לא נחשפנו, על פני הדברים, לפגם כה מהותי ושורשי, ובידוע הוא כי בהיעדר פגם יסודי שכזה תימנע הערכאה השיפוטית מלנקוט בצווים השמורים בידה למקרים חריגים וקיצוניים.

נציין כי המבקש הגיש, שבועיים לאחר שחרורו בפועל, עתירה בעניין זה לביהמ״ש העליון, בשבתו כבית משפט גבוה לצדק וכרך בה גם בקשה לצו ביניים. ביהמ״ש העליון, בהחלטה שניתנה (מפי כב׳ השופט אליקים רובינשטיין) ביום 18.8.2010, החליט כי אין מקום ליתן צו שכזה, בין השאר נוכח העובדה משהמבקש כבר שוחרר שבועיים לפני הגשת העתירה. כמו כן החליט ביהמ״ש העליון למחוק את העתירה ולהעבירה לוועדה דנן שהוקמה, כידוע רק לאחרונה.

המבקש הגיש איפא את הבקשה הן לבג״צ והן לוועדה לאחר סיום שירותו הצבאי. בנסיבות אלה צריכה להיות סיבה מיוחדת וחריגה בחומר הראיות לכאורה שמוגש לנו, על מנת להחזיר את המצב לקדמותו. כאמור לא מצאנו סיבה כזו במקרה שבפנינו.

מעיון בחומר ובטיעונים שהושמעו לנו איננו סבורים כי החלטת המשיבים, על פניה, לוקה בחוסר סבירות קיצוני היכול להצדיק השארת המבקש בשירות הקבע הגם שכבר שוחרר, מה גם שבמקרה דנן הבקשה הוגשה כאמור רק לאחר מכן.

אכן, נראה כי לעיתים מדיניות ניהול כוח האדם של הצבא עשויה לגרום לאי נוחות מסוימת לחייל בנקודת זמן מסוימת, אלא שאין בכך די להצדיק התערבות הוועדה.

אין בכל האמור כדי לסתום את הגולל על מאמצי המערער וב״כ לשכנע בצדקת הערעור עצמו שישמע לגופו ככל שהמערער יחליט על כך. כל האמור נוגע לעניין הסעד הזמני המבוקש. אם יימצא כי יש צדק בטענותיו של המערער, לא תהיה מניעה להורות לשלטונות הצבא כל הוראה המתחייבת, וכל נזק, ככל שנגרם, אינו מבחינה זו בלתי הפיך.

הבקשה לצו זמני נדחית. הערעור לגופו ישמע במועד שיקבע.

ניתגה היום, ו׳ השון, תשע״א(14.10.2010), בהעדר הצדדים ובאי כוחם.

לבקשת הצדדים, תשלח להם ההחלטה בפקסימיליה.

מר אריה רוטר, עו״ד השופט(בדימוס) יהושע פלפל הגב׳ לינדה שפיר, עו״ד
 חבר ועדה         יו"ר הוועדה                                       חברת ועדה

העתק מתאים למקור

 

עו"ד בני קוזניץ

עו"ד בני קוזניץ להציג את כל הפוסטים של עו"ד בני קוזניץ

שימש במהלך שירותו הצבאי כתובע צבאי. במהלך שירות זה ניהל עו"ד קוזניץ מספר רב של דיוני מעצר, הקראות, טיעונים לעונש ומשפטי הוכחות במגוון הנושאים הפליליים והצבאיים הקיימים. במסגרת שירות המילואים שלו משמש עו"ד קוזניץ כסניגור צבאי במילואים וכיו"ר הועדה לתפיסת רכוש בפיקוד המרכז. 

השארת תגובה