קידום בדרגה

ועדת ערר לפי חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל                                       

ועדת ערר לפי חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל                                        וע׳ 12/10

בענייו:

רס״ר(גימ׳) ת.ס.

                                                                                                                                        (להלן: ״העורר״)

נגד

צבא ההגנה לישראל

                                                                                                                                      (להלן: ״המשיבה״)

החלטה

ביום 16.9.2010 הגיש העורר, באמצעות בא כוחו, את הערר אשר מונח בפנינו.

עניינו של הערר בבקשת העורר כי עתן לו סעד הצהרתי, לפיו גמלת פרישתו תחושב בהתאם לדרגת השכר שהיתה מגיעה לו אילו היה מקבל דרגת רס״מ, ולפי התקופה הנוספת שבה היה אמור לשרת על מנת לקבל דרגה זו ולמצות את זכויותיו.

ביום 22.2.2011 הניח ב״כ המשיב בפני הוועדה, כתגובה לכתב הערר, בקשה למחיקה על הסף. בין יתר העילות למחיקה על הסף, טען ב״כ המשיב גם להעדר סמכות עניינית.

ביום 13.3.2011 התקיים בפנינו קדם דיון, במסגרתו החלטנו לאפשר לב״כ העורר להגיב לבקשת ב״כ המשיב למחוק את הערר על הסף. ביום 13.4.2011, הגיש ב״כ העורר את תגובתו לבקשה למחיקה על הסף.

בהתבסס על הכתובים אשר הונחו בפנינו עד ליום 13.4.2011, החלטנו ביום 15.5.2011, כי מבלי להביע דעה על הבקשה למחיקה על הסף, יתקיים דיון הוכחות לשמיעת טענות ב״כ הצדדים.

ביום 24.5.2011 הגיש ב״כ המשיב בקשה לפיה תעיין הוועדה מחדש בהחלטתה מיום 15.5.2011, ותיתן החלטה, לפחות, בסוגיית הסמכות העניינית לדון בתיק. ב״כ העורר הגיב לבקשה זו ביום 9.6.2011.

לאחר שקראנו בעיון את טענות הצדדים, אנו מחליטים כי דין הערר להידחות מחמת העדר סמכות עניינית. הסעדים אשר מבקש העורר מהוועדה - סעד הצהרתי וכן קידום בדרגה בדיעבד - אינם באים בגדרי סמכותה של ועדת הערר.

סעיף 11 לחוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (הליכים לעניין החלטות הנוגעות לחיילים בשירות קבע), התש״ע־2010(להלן: "החוק") מעגן את גדרי סמכותה של ועדת הערר וקובע כי אין לוועדה יותר מאשר לגורם המוסמך וכי כל החלטה של הוועדה אינה יכולה לחרוג מסמכותו של הגורם המוסמך אשר קיבל את ההחלטה אשר עליה מבקשים לערור, כדלקמן:

"׳סמכויות ועדת הערר
 11. ועדת ערר מוסמכת לאשר את ההחלטה שעליה עוררים, לשנותה, לבטלה וקבל החלטה אחרת במקומה או להחזיר את העניין עם הוראת לגורם המוסמך, והכל בגדרי סמכותו של הגורם המוסמך.״

לאור האמור לעיל, אין בסמכות הוועדה להעניק סעד הצהרתי, כמתבקש ע״י העורר.

כמו כן, סעד בדמות קידום בדרגה, גם הוא, אינו בסמכות הוועדה, כי אם בסמכות בית המשפט לעניינים מנהליים. סעיף 4 לחוק קובע את העניינים אשר ניתן להביאם לדיון בפני הוועדה וכן מציין במפורש כי לוועדה סמכות לדון בכל עניין המפורט בו, למעט ובכפוף לכך שאינו בסמכות בית המשפט לעניינים מנהליים או שניתן לערור עליו לפי חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גימלאות) [נוסח משולב], התשמ״ה-1985, ובלשונו:

״ערר
 4. (א) חייל בשירות קבע הרואה את עצמו נפגע מהחלטה של גורם מוסמך בעניינים כמפורט להלן, למעט בעניין שניתן להגיש לגביו עתירה לפי חוק בתי משפט לעניינים מינהליים או שניתן לערער עליו לפי חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) [נוסח משולב], התשמ"ה-1985, רשאי לערור על ההחלטה לפני ועדת ערר
,,

סעיף 36 לתוספת הראשונה בחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התש״ס־2000, ס״ק(3), קובע כי החלטה אשר עניינה אי קידום בדרגה של חייל בשירות קבע תידון בבית המשפט לעניינים מנהליים, כדלקמן:

״36. חיילים בשירות קבע-

(א)    החלטה של רשות, בהתאם לפקודות הצבא כהגדרתן בחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו-1955, בעניין מהעניינים המפורטים להלן, למעט החלטת ממשלה והחלטת שר; לעניין זה, ״חייל בשירות קבע,, - כהגדרתו בחוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (הליכים לעני ץ החלטות הנוגעות לשירות קבע), התש״ע- 2010 (להלן - חוק שירות הקבע):

(1)            סיום שירות הקבע בשל בל אחד מאלה:

(א)    התנהגות החורגת מאמות המידה הנדרשות מחייל בשירות קבע בדרגתו או במעמדו;

(ב)    הרשעה בבית דין צבאי או בבית משפט בביצוע עבירה פלילית(

(2)             הדחה או השעיה של חייל בשירות קבע;

(3)             אי-קידומו בדרגה של חייל בשירות קבע;

(4)            אי-מינויו של חייל בשירות קבע לתפקיד או הפסקת מינויו באמור;

(ב)    החלטה של שר הביטחון לפי סעיף 2 לחוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (חיילו ת בשירות קבע), התשע״א-2010.״

בהקשר זה יצוין, כמו גם, כי בענייננו לא נתנה החלטה של גורם מוסמך הדוחה בקשה לקידום לדרגת רס"מ. סעיף 4 לחוק קובע כי ערר יוגש על החלטה של ׳׳׳גורם מוסמך׳׳׳. גם בסעיפים 6 ו־7 לתקנות בתי הדין מינהליים (סדרי דין), התשנ״ב-1992, נכתב במפורש כי תפורט בכתב הערר תמצית ההחלטה שעליה עוררים וכי זו תצורף לערר(בהתאמה).

בהעדר החלטה הדוחה בקשה לקידום וממילא לאור העובדה שהסמכות לדון בעניין זה מסורה לבית המשפט לעניינים מנהליים, אין לוועדה סמכות לדון בסעד זה, אשר אותו מבקש העורר.

לאור כל האמור לעיל, הוועדה מקבלת את בקשת ב״כ המשיב למחיקה על הסף, ולו רק בעילת העדר סמכות עניינית.

ניתנה היום, י״ח סיון, תשע״א(20.6.2011), בהעדר הצדדים ובאי כוחם.

השופט(בדימוס) משה רביד גב׳ לינדה שפיר, עו״ד                                                 מי יהודה שגג

יו״ר הוועדה                                          חברת ועדה                                            חבר ועדה

עו"ד בני קוזניץ

עו"ד בני קוזניץ להציג את כל הפוסטים של עו"ד בני קוזניץ

שימש במהלך שירותו הצבאי כתובע צבאי. במהלך שירות זה ניהל עו"ד קוזניץ מספר רב של דיוני מעצר, הקראות, טיעונים לעונש ומשפטי הוכחות במגוון הנושאים הפליליים והצבאיים הקיימים. במסגרת שירות המילואים שלו משמש עו"ד קוזניץ כסניגור צבאי במילואים וכיו"ר הועדה לתפיסת רכוש בפיקוד המרכז. 

השארת תגובה