פיטורין מצה"ל בעילת צמצום כוחות סדירים - תר"ש גדעון (תכנית רב שנתית) - מעודכן 2016

כידוע, במהלך שנת 2013 החל צה"ל בקיצוץ תקנים במסגרת שירות הקבע ובכלל זה הודיע קבל עם ועדה כי יפוטרו משירות קבע

כידוע, במהלך שנת 2013 החל צה"ל בקיצוץ תקנים במסגרת שירות הקבע ובכלל זה הודיע קבל עם ועדה כי יפוטרו משירות קבע כ- 4,500 אנשי קבע, קצינים ונגדים, בתכנית שהוגדרה כתכנית "התכנסות" (להלן: "תכנית הקיצוץ"). על פי התכנית, צה"ל יפטר עד סוף שנת 2017, במהלך של חודשים בודדים ובאבחה אחת, אלפי משרתי קבע המשרתים בצה"ל מזה שנים ארוכות. בנוסף, צה"ל מקדם תכנית להצערת גיל משרתי הקבע, כך שבפועל למרות העלאת גיל הפרישה, מרבית משרתי הקבע במודל החדש "הקבע הצעיר" יהיו בגילאים צעירים בכ- 10 שנים בממוצע ממה שהיה מקובל במודל הקבע עד עתה. בפועל, מדובר בפיטורין לכל דבר ועניין של עובדים ותיקים אשר כלכלו צעדיהם ותכננו את חייהם מתוך הכרה וציפייה לגיטימית כי יגיעו לגיל פרישה במסגרת שירות הקבע בצה"ל. על פי רוב, מדובר בקצינים ונגדים בגילאים שבין 35 ל- 40, בעלי ותק של 13-18 שנות שירות קבע בצה"ל. קצינים ונגדים אלה, אשר אינם מוגדרים כעובדים על פי חוקי העבודה, אינם זכאים לכלל ההטבות והמסגרת הארגונית והמשפטית לה זוכים עובדים במגזר הציבורי או הפרטי אשר עומדים בפני פיטורין. משום כך, ובשים לב כי התכנית יוצאת לפועל ללא כל הכנה מוקדמת וללא הסבר מפורט בפני משרת הקבע המפוטר ביחס להליך עצמו, לזכויותיו וליכולתו להילחם לשינוי ההחלטה – מצאנו לנכון לכתוב מאמרנו זה, אשר יש בו כדי לסייע בהבנת ההליך האמור, אשר כאמור אינו נהיר דיו למשרת הקבע העומד בפני הפיטורין.   מהו צמצום הכוחות הסדירים ועל פי איזה דין מפוטרים אנשי הקבע ? בניגוד לפיטורין של עובד המועסק במקום עבודה כלשהו, משרת הקבע אינו כפוף לחוקי העבודה הקיימים ואינו זוכה להגנה מצד בתי הדין לעבודה והפסיקה שיצאה תחת ידיהם. משום כך, המסגרת המשפטית הקיימת לגבי פיטורין של איש קבע בצה"ל נסמכת על פקודות צה"ל בלבד. זאת אומרת, הליך הפיטורין (בשונה מנושא הגמלאות לאחר הפיטורין) מוסדר אך ורק בחקיקה פנימית של צה"ל שאף אינה נחשבת ל"חוק מדינה", והיא מצויה במדרג משפטי נמוך יותר. למותר לציין, כי צה"ל רשאי לשנות את האמור בפקודות הפנימיות ביתר קלות ואין המדובר בשינוי חקיקתי הדורש התערבות של כנסת ישראל בדומה לחוק רגיל. במקרה של פיטורין משירות קבע על רקע צמצום הכוחות הסדירים (להלן: "צמצום כוחות") חלה על הנושא פקודה צבאית אחת ויחידה בדמות הוראת פיקוד עליון מס' 3.0508 שכותרתה "נוהל לשחרור משרתי הקבע" (להלן: "ההוראה"). על פי ההוראה הנ"ל, רשאי צה"ל ליזום פיטוריו של משרת קבע המצוי ב"אוכלוסיית היעד", ואשר מצוי בקבע ראשוני ו/או מובהק - וללא כל התראה מוקדמת לפטרו בתוך 3 חודשים משירות בהתאם לקבוע בהוראה. ההוראה קובעת את כלל הפרוצדורות לפיטורין, ובכלל זה את עבודת הרקע שעל צה"ל לקיים בטרם ביצוע הליך הפיטורין כלפי משרת קבע פלוני. כמו כן, קובעת ההוראה את מנגנון ההודעה בדבר הפיטורין, את הליכי הערעור ואת נושא ההטבות, הפיצויים והמענקים אגב הפיטורין וכן נושאי החזר ההתחייבויות הכספיות והליכי השחרור בפועל.   מהי אוכלוסיית היעד - את מי ניתן לפטר עקב צמצום כוחות סדירים ? על פי האמור בסעיף 1.1 להוראה האמורה, האוכלוסייה אותה ניתן לפטר במסגרת צמצום כוחות סדירים הינה "קצינים ונגדים המשרתים בשירות הקבע, וטרם מלאו להם 39 שנים או שגילם עולה על 39, אך טרם השלימו שמונה שנים בשירות הקבע" (האמור מתייחס לנשים וגברים, כאחד). למקרא סעיף זה, ניתן היה לחשוב כי ניתן לפטר משירות קבע רק מי שטרם הגיע לגיל 39 (האוכלוסייה המוכרת בצה"ל כאוכלוסיית "גיל הביניים"). ומי שמעל גיל 39 מוגן מפני פיטורין מצה"ל. ואולם - לא כך הם פני הדברים. סעיף 53 להוראה, שכותרתו "עדכון גילאים" קובע כי החל מתאריך 01.06.2010 - האוכלוסייה אליה מתייחסת ההוראה הינה קצינים ונגדים אשר "טרם הגיעו לגיל המירבי, או שהגיעו לגיל המירבי, אך טרם השלימו שמונה שנים בשירות הקבע". זאת אומרת - במקום ההגדרה הראשונית המתייחסת לגיל 39 כגיל מקסימלי לפיטורין במסגרת צמצום כוחות סדירים, משנה ההוראה את ההגדרה וקובעת כי ניתן לפטר את אוכלוסיית היעד לא רק עד מגבלת גיל 39 אלא עד "הגיל המירבי", אשר מוגדר אף הוא בהוראה. בסעיף 11 להוראה מוגדר הגיל המירבי כגיל הפחות בשנתיים מגיל הפרישה המינימאלי המוגדר בחוק הגמלאות (חוק שירות הקבע בצבא ההגנה לישראל (גמלאות)[נוסח משולב], תשמ"ה - 1985 - (להלן: "חוק הגמלאות"). חישוב הגילאים על פי הגדרת הגיל המירבי מעלה את גיל הפיטורין גם לקצינים ונגדים מעל גיל 39 בהתאם לגיל הפרישה המינימלי לפרישה מצה"ל, אשר עולה בשנים האחרונות באופן עקבי.   הפרוצדורה המחייבת להליך הפיטורין ההוראה מפרטת שלבים מוסדרים וקשיחים לביצוע הליך הפיטורין. כך, מוגדר בהוראה גורם מודיע, שדרגתו אינה פחותה מאלוף משנה (בדרך כלל מפקד או סגן מפקד היחידה אליה משתייך משרת הקבע), אשר עליו מוטלת החובה לזמן את משרת הקבע ולהודיע לו, באופן רשמי ומתועד על גבי הכתוב, כי התגבשה לפטרו עקב צמצום כוחות סדירים. על הגורם המודיע לצייד את משרת הקבע בכתב הודעה ובו נימוקים להחלטה לפטרו משירות. כמו כן, בכתב ההודעה ייקבע מועד לטיעון נוסף מטעם משרת הקבע בפני הגורם המוסמך להחליט בדבר הפיטורין (כמובן שיש הבדל בין הגורם המודיע ובין הגורם המוסמך להחליט). ההוראה קובעת כי בתוך 21 ימי עבודה מאז מסירת כתב ההודעה יוזמן משרת הקבע לראיון בפני הגורם המוסמך (בדרך כלל, הגורם המוסמך הינו קצין החיל הראשי ו/או רמ"ח הסגל ו/או רלכ"א ו/או רמכ"א ו/או רחכ"א ו/או קצין בדרגת אל"מ שהוסמך על ידי אחד מהם). חשוב ביותר: בטרם קיומו של הראיון בפני הגורם המוסמך רשאי משרת הקבע לדרוש את כלל עבודת המטה שהובילה להחלטה לפטרו משירות עקב צמצום כוחות סדירים. עבודת מטה זו, הינה הבסיס החשוב ביותר להחלטת הפיטורין. רבים הם המקרים, בהם משרתי הקבע כלל לא מודעים לזכותם לעיין בנתונים בטרם הראיון בפני הגורם המוסמך, ומשום כך לא מעלים טיעוניהם בעניין זה בטרם קבלת ההחלטה. לאחר השמעת טיעונים מטעם משרת הקבע בפני הגורם המוסמך, מתקבלת ההחלטה על ידי הגורם המוסמך ולמעשה, החל משלב זה מתחיל הליך השחרור הבירוקרטי, לרבות חופשת פרישה והצבה במחלקת פרישה.   פיטורין עקב צמצום כוחות - למה אני ולא משרת קבע אחר ? כאמור, ההוראה מפרטת את נוהל הפיטורין על רקע צמצום כוחות סדירים, וקובעת כי משרת קבע יפוטר על רקע זה רק לאחר עבודת מיון מוסדרת שתיערך על ידי צה"ל. עבודת המיון כוללת איסוף נתונים בזרוע ו/או במערך ו/או ביחידה באורח המהווה בסיס סביר להשוואה ומיון בין משרתי הקבע השונים. כמו כן, קובעת ההוראה כי עבודת המיון תיערך בשיתוף גורמי סגל ומשא"ן ותתבסס על נתוני הערכה וקריטריונים אחרים שייקבעו, ובכלל זה התייחסות לנתונים כגון דירוג מקצועי; חוות דעת תקופתיות; הערכות עמיתים; סוציומטרי; מסלול שירות; ותק; נחיצות; אופק שירות וסיכויי קידום (להלן: "עבודת המיון"). על פי לשון ההוראה, אין לפטר משרת קבע, נגד או קצין, על רקע צמצום כוחות, וזאת מבלי שנערכה עבודת מיון כאמור על ידי היחידה ו/או החיל ו/או הזרוע הרלוונטית. כמו כן, יש לבחון היטב מהי קבוצת הייחוס של אותו משרת קבע העומד בפני הפיטורין ולבחון האם הושם בקבוצת התייחסות התואמת את נתוניו. על פי רוב, משרתי הקבע המפוטרים כלל אינם מודעים לזכותם לעיין בנתונים בטרם קבלת ההחלטה על ידי הגורם המוסמך, ועל כן אינם מתעכבים כלל על נושא זה ומתמקדים בנימוקים אישיים (כלכליים ומשפחתיים בדרך כלל) כנימוקים מדוע אין לשחררם משירות קבע. ואולם - הזכות לעיין בנתונים היא חשובה מאין כמוה, ויש בה, במקרים המתאימים, כדי להתגונן כראוי כנגד ההחלטה לפטר משרת קבע כזה או אחר. כמו כן, בהעדר נתונים מסודרים לא יכול צה"ל להתגונן מקום בו המפוטר נלחם כנגד ההחלטה באפיקים המשפטיים.   זכות ערעור על החלטת הגורם המוסמך ההוראה קובעת מנגנון ערעור בפני ראש אכ"א לאחר החלטת הגורם המוסמך בנושא פיטורין על רקע צמצום כוחות. לאחר החלטה, קיימת זכות ערעור על הפיטורין בתוך 30 ימי בפני ראש אכ"א. על משרת הקבע להגיש ערעורו בתוך פרק הזמן הנתון וחריגה ממנו תוביל לכך שהערעור לא יידון. כמו כן, ההוראה קובעת כי בתוך 3 שבועות מקבלת הנתונים אצל ראש אכ"א - עליה לשגר החלטה בערעור וכי אי מתן החלטה במועד לא מעכבת את מועד הפרישה. החלטת ראש אכ"א בערעור הינה סופית ואין עליה זכות ערעור נוספת. לאחר ההחלטה בערעור, יוצב המפוטר במחלקת פרישה ו/או יושב לשירות, בהתאם לתוכן ההחלטה. בכל הנוגע להליך הגשת ערעור בפני ראש אכ"א, הרי שמדובר בהליך משפטי לכל דבר ועניין, ואנו ממליצים על קבלת ייעוץ משפטי ואף ייצוג במקרה הצורך, שכן ניתן ואף מומלץ בחיוב לתקוף במסגרת הערעור גם עניינים משפטיים ו/או חריגה מהוראות מחייבות בעת קיום הליך הפיטורין, וכלל נדרשת בקיאות משפטית לשם העלאת טיעונים כאמור.   למידע נוסף, ייעוץ אישי ופרטני בנושא שחרור משירות קבע, הנכם מוזמנים ליצור קשר עם משרד קוזניץ, פסח ושות', העוסק בתחום זה ובעל וותק מצטבר של 30 שנות עריכת דין בעניין זה. ליצירת קשר: משרד - 035288580 או בנייד עו"ד עידן פסח 0505531062. 

עו"ד בני קוזניץ

עו"ד בני קוזניץ להציג את כל הפוסטים של עורך דין צבאי עו"ד בני קוזניץ

שימש במהלך שירותו הצבאי כתובע צבאי. במהלך שירות זה ניהל עו"ד קוזניץ מספר רב של דיוני מעצר, הקראות, טיעונים לעונש ומשפטי הוכחות במגוון הנושאים הפליליים והצבאיים הקיימים. במסגרת שירות המילואים שלו משמש עו"ד קוזניץ כסניגור צבאי במילואים וכיו"ר הועדה לתפיסת רכוש בפיקוד המרכז. 

השארת תגובה