עריקות איש מילואים במצב מלחמה

ישיבת גזר דין מיום 08/01/2014 בראשות האב"ד רס"ן שחר גרינברג גזר דין רקע כללי הנאשם, סמ״ר ש.א., הורשע על פי הודאתו

ישיבת גזר דין מיום 08/01/2014

בראשות האב"ד רס"ן שחר גרינברג

גזר דין

רקע כללי

  1. הנאשם, סמ״ר ש.א., הורשע על פי הודאתו בפני בית הדין, בעבירה של היעדרות מן השירות שלא ברשות, לפי סעיף 94 לחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו ~ 1955.

על פי עובדות כתב האישום, נעדר הנאשם מיחידתו, גדוד XXXX, מיום 20/11/2012 ועד יום 28/12/2013, בסך הכל 404 ימים, אשר בסיומם התייצב.

2.מנסיבות היעדרות הנאשם, כפי שעולות ממסמך הפרטים הנוספים(ת/1), עלה כי הנאשם הינו חייל מילואים החל מיום 14/08/2012. ביום 16/11/2012 זומן הנאשם לשירות מילואים פעיל ליום 18/11/2012 ללא מועד סיום, בצו 8, במסגרת מבצע "עמוד ענן". מערכת חייגן הופעלה לכלל החיילים שזומנו, במסגרתה הועברה הודעה טלפונית מוקלטת. הנאשם הקשיב להודעה, התייצב לשירות המילואים ביום 18/11/12, ועזב, ללא אישור, ביום 20/11/12. חיילי יחידת הנאשם שוחררו משירות המילואים ב־23/11/12.

3. עוד עלה ממסמך הפרטים הנוספים, כי ביום 28/11/12, נוצר קשר עם הנאשם, אשר טען כי קצין בדרגת רס"ן שיחרר אותו לביתו, ואמר לנאשם כי אין לו מה לעשות שם. הנאשם לא ידע למסור את שמו של הרס"ן. נמסר לנאשם כי עליו להגיע ליחידתו על מנת להישפט, ובתגובה לכך השיב הנאשם כי מבחינתו זה בעייתי עבורו להגיע עד לשם. בהמשך מסמך הפרטים הנוספים צוין, כי קצינת הקישור ערכה בירור עם כלל הקצינים ביחידה, וממנו עלה כי לא נמצא קצין אשר שיחרר את הנאשם משירות המילואים.

4. מתדפיסו האישי של הנאשם(ת/2) עולה, כי הנאשם התגייס לצה״ל ביום 12/08/2009, הותאם לו פרופיל 97, והוא הוכשר בתפקיד מסגר. בעברו של הנאשם היעדרות יחידה משירות חובה, בת 4 ימים, בגינה נדון בדין משמעתי.

טיעוני הצדדים

5. התובעת הצבאית, סגן אנטוניאן, הדגישה את חומרת מעשיו של הנאשם, כאשר מדובר בהיעדרות משירות מילואים בזמן לחימה, אליו זומן הנאשם בצו 8. התובעת ציינה כי הנאשם עשה דין לעצמו, עזב את שירות המילואים ללא רשות, ולא קיים את חובתו כדין. בנוסף לכך, סירב הנאשם להתייצב לדין משמעתי ביחידה, לאחר שנוצר עמו קשר. עוד ציינה התובעת, כי לטענותיו של הנאשם כי שוחרר על ידי קצין בדרגת רס״ן, מאחר והיה לו פטור מנשק, לא נמצאה כל תמיכה ראייתית. התובעת ביקשה כי בית הדין יחמיר עם הנאשם ויטיל עליו עונש מאסר לריצוי בפועל, בהתאם לרמת הענישה המקובלת בתיקי עריקי מילואים, אליהם הפנתה התובעת ואף הגישה לבית הדין, לצד מאסר מותנה.

6. הסנגור הצבאי, קמ״ש עייש, ציין כי לצד חומרת מעשיו של הנאשם, שאין ההגנה מקלה עימם ראש, יש לשקול את שיקולי הקולא, בהם: עובדת סיום היעדרותו של הנאשם בהתייצבותו, העובדה כי יתר יחידתו של הנאשם שוחררה לאחר 3 ימים מיום תחילת היעדרותו של הנאשם, ולכן, למעשה, נעדר הנאשם מ־3 ימי שירות מילואים פעיל, אותם ביצעו חבריו, ולא מתקופה ארוכה. בנוסף לכך, ציין הסנגור, מדובר בנאשם אשר השתחרר משירות חובה אך 3 חודשים לפני מועד קריאתו לשירות מילואים. שירות החובה שלו תקין ועברו הפלילי נקי.

7. הסנגור ציין כי הנאשם נרשם ללימודי מכינה לקראת לימודי הנדסאי, ובימים אלה נערכים ראיונות קבלה ומיונים לקראת המכינה, כפי שעלה מ-ס/4, עליו חתום מנהל המכללה הטכנולוגית בתל-חי. עוד ציין הסנגור, כי הנאשם הינו עמוד התווך במשפחתו, מסייע בפרנסה, לאור מצבם הכלכלי הקשה של הוריו, והציג תדפיסי חשבון בנק של הורי הנאשם (ס/3), לטענת הסנגור, המשך כליאת הנאשם יפגע במשפחתו, כפי שפירטה אמו של הנאשם בעדותה בפני בית הדין.

8. הסנגור אף הצביע על נסיבותיו הרפואיות של הנאשם, אשר סובל מחבלה בעור התוף שלו, כתוצאה ממכה שקיבל, אשר הביאה לניתוח באוזנו ב־2011, כפי שאומת במסמכים רפואיים אשר הוצגו לבית הדין(ס/2).

9. נוכח כל הנסיבות האמורות, ביקש הסנגור כי בית הדין יסתפק בימי מעצרו של הנאשם עד כה, וימנע מהשתת עונש מאסר לתקופה נוספת. הסנגור הגיש לבית הדין פסיקה של בתי הדין הצבאיים, לתמיכה בבקשתו.

10. בדבריו האחרונים, ציין הנאשם כי הוא מצטער על מעשיו, וכי מדובר בפעם הראשונה בה זומן לשירות מילואים. הנאשם ציין כי קשה לו עם המצב אליו נקלע וכי אין הוא רוצה כי לימודיו יפגעו.

דיון והכרעה

11. קביעת מתחם הענישה ההולם למעשה העבירה בו הורשע הנאשם תעשה תוך התחשבות בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות לביצוע העבירה, כאמור בסימן א׳1 לחוק העונשין (תיקון 113), התשל״ז־1977. זאת, בהתאם לעקרון ההלימה ־ קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם ובין סוג ומידת העונש המוטל עליו.

12. הנאשם נעדר משירות מילואים פעיל, בזמן לחימה, אליו זומן בצו 8. אין חולק על חומרת המעשים, זאת שעה שחבריו של הנאשם נוטלים חלק במאמץ הכללי. אציין, כי אני רואה את מעשיו של הנאשם באופן מפתיע במיוחד, שעה שמדובר במי שהינו תושב קריית שמונה, אשר ספגה במשך שנים רבות פגיעות רבות, במהלך לחימה, חיה בצל סיכונים מתמשכים, וחזקה על תושביה כי יכירו, במשנה תוקף, את החשיבות שבנטילת חלק בהגנה על המדינה.

13. בית הדין הצבאי לערעורים שנה, לא אחת, בעניינם של נאשמים בעבירה של היעדרות משירות מילואים כי:

״נקודת המוצא, עת גאים לגזור עונש בגין היעדרות משירות מילואים פעיל היא הערך של חלוקת נטל שירות המילואים באופן שוויוני, ככל הניתן, בין כלל החייבים בשירות"

(ע׳ 135/08 סמ"ר עטון נ׳ התובע הצבאי הראשי (2008)

(להלן: עניין עטון)

14. במעשי הנאשם התקיימה פגיעה חמורה בערך השוויון בנטל השירות הצבאי וביכולת הצבא לתכנן את השימוש בכוח האדם העומד לרשותו, המחייבת הטלת ענישה מרתיעה בדמות עונש מאסר ממשי (ע׳ 151/07 סמ"ר כהן נ׳ התובע הצבאי הראשי (2009) (להלן; עניין כהן)).  היעדרות הנאשם, ככל היעדרות של חייל משירות מילואים בצה"ל, הביאה לפגיעה בכוננות הצבא, בכשירותו ובחוסנו, במובנם הרחב. כמו כן, נגרמה פגיעה ברורה במשמעת הצבא. במקרה של הנאשם, הפגיעה חינה מהותית יותר, שעה שהיעדרות הנאשם הייתה במהלך לחימה, במסגרת מבצע ״עמוד ענן" אליו זומן הנאשם בצו 8.

15. התנהגותו של הנאשם מצביעה באופן חד משמעי, כי הנאשם עזב את שירות המילואים בידיעה צלולה כי הדבר הינו ללא אישור. כך, ניתן ללמוד ממסמך ת/3 בו מצוין כי נסיונות איתור הנאשם מיד לאחר תחילת היעדרותו, לא צלחו, ואף מכשיר הטלפון הנייד של הנאשם היה מנותק. בהמשך, הצליחה קצינת הקישור של היחידה, סג״מ ש.ל., ליצור קשר עם הנאשם, וביקשה ממנו להתייצב ביחידה על מנת להישפט. הנאשם השיב לקצינת הקישור בזו הלשון: ״זה בעיתי בשבילי להגיע עד לכאן (ראו ת/5).

16. רמת הענישה הנוהגת בעבירה של היעדרות משירות מילואים פעיל שלא ברשות, בתקופות לחימה, מצביעה על ענישה חמורה יותר ביחס לרמת הענישה של היעדרות ממילואים בתקופות בט״ש. גם בזו האחרונה, מוטלים על הנאשמים עונשי מאסר לריצוי בפועל לתקופות של ימים ושבועות, לצד עונשי מאסר מותנים והורדה בדרגה, לעיתים אף קנס כספי(ראו, למשל: עניין כהן לעיל, שם הושתו 11 ימי מאסר בפועל בגין היעדרות בת 953 ימים;  עניין עטון לעיל, שם אושר עונש של 28 ימי מאסר בפועל בגין היעדרות בת 547 ימים, ע׳ 52/11 סמל  קלמי נ׳ התובע הצבאי הראשי (2011), שם הושתו 40 ימי מאסר בפועל בגין היעדרות בת 994 ימים).

17. אציין, כל פסקי הדין שהציגו הצדדים לבית הדין, אינם רלוונטיים, בהיותם שונים לחלוטין מהנסיבות במקרה שלפני. מרבית פסקי הדין שהציגה התביעה הצבאית, עניינם בנאשמים שנעדרו משירות חובה, להבדיל מהנאשם שבפני, שהורשע בהיעדרות משירות מילואים. פסקי הדין שהגישה ההגנה, עניינם בנאשמים אשר נעדרו משירות מילואים לא בזמן לחימה. לפיכך, הן לגבי הפסיקה שהגישה התביעה, והן לגבי הפסיקה שהגישה ההגנה, אין הנדון דומה לראיה.

18. חרף צבר שיקולי החומרא בתיק שלפני, לא ניתן להתעלם אף מקיומם של שיקולי קולא רבים. ראשית, מדובר במי שנקרא לראשונה לשירות מילואים, 3 חודשים בלבד לאחר שחרורו משירות סדיר, שנית, הנאשם התייצב לשירות המילואים מלכתחילה, ולא נעדר לחלוטין. שלישית, מדובר במי שהיעדרותו הסתיימה בהתייצבותו, ולא במעצר. רביעית, תקופת המילואים הממשית, בה שירתו חיילי יחידתו של הנאשם הייתה בת 6 ימים, בהתאם לאמור במסמך הפרטים הנוספים (ת/1), קרי, הנאשם נעדר, הלכה למעשה,

מ״3 ימי שמ"פ בלבד.

19. נוכח כל האמור, מצאתי כי בשים לב לכלל הנסיבות שפורטו לעיל, מתחם הענישה ההולם בתיק זה נע בין 10 ימי מאסר בפועל ל-20 ימי מאסר בפועל, לצד מאסר על תנאי

והורדה בדרגה. 20. במסגרת השיקולים שלא קשורים בביצוע העבירה, שבתי ושקלתי את נסיבותיו האישיות של הואשם מבית, היותו עמוד תווך בבית, מסייע לפרנסת המשפחה, עברו הפלילי הנקי, שירותו הסדיר התקין, הודאתו באשמה, הבעת חרטה, שיקולי השיקום והרצון שלא לפגוע במסלול לימודיו הגבוהים, אשר בימים אלה נערכים מיונים לקראת המכינה הטכנולוגית להנדסאים במכללת תל חי.

21. באיזון כלל השיקולים, בהתאם למתחם הענישה ההולם שקבעתי לעיל, הריני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

א. 14 ימי מאסר לריצוי בפועל, שיימנו החל מיום מעצרו.

ב. 30 ימי מאסר על תנאי למשך שנתיים(2) ממועד שחרורו ממאסר, והתנאי הוא שלא יעבור כל עבירה לפי סעיפים 92 ו-94 להוק השיפוט הצבאי, התשט״ו-

1955.

ג. הורדה לדרגת טוראי.

זכות ערעור תוך 15 ימים.

עו"ד עידן פסח

עו"ד עידן פסח להציג את כל הפוסטים של עורך דין צבאי עו"ד עידן פסח

שימש במהלך שירותו הצבאי כתובע צבאי וכסניגור צבאי בכיר. במהלך שירותו, היה עו"ד פסח מבכירי והידועים שבסניגורים הצבאיים וטיפל ב"כבדים" שבתיקי הסניגוריה, בכל שלבי ההליך לרבות דיוני מעצר, הקראות, טיעונים לעונש ומשפטי הוכחות במגוון הנושאים הפליליים והצבאיים הקיימים. עו"ד פסח התמחה מטעם הסניגוריה בטיפול בתיקים מיוחדים ומתוקשרים, לרבות בעבירות סחר בסמים, אלימות, ועד לתיקי הריגה. בין היתר, שימש עו"ד פסח כסניגור המוביל במשפט המפורסם של הרג פעיל השלום הבריטי תום הורנדייל. כיום, ממשיך עו"ד פסח לייצג נאשמים רבים בערכאות הצבאיות והאזרחיות ומתמחה בייצוג במשפט הפלילי והצבאי אל מול גורמי התביעה, בתי המשפט והתקשורת.

השארת תגובה