מוסדות החקירה בצה"ל: מצ"ח, קצין בודק, וועדת חקירה

מצ"ח



גוף החקירה המשמעותי והחשוב ביותר בצה"ל הנו המשטרה הצבאית החוקרת (מצ"ח), אשר אמונה על מרבית החקירות בצה"ל.

חוקרי מצ"ח עוברים הכשרה מקצועית וממושכת, הכוללת תכנים חקירתיים ומשפטיים.

כאשר מתעוררחשש לביצוע עבירה חמורה כמפורט להלן, חייבת היחידה לפנות למצ"ח, וזו תפתח בחקירה, אלא אם כן הורה פרקליט צבאי אחרת: 


1.   אלימות חמורה (אלימות שגרמה לפציעה שבגינה ניתנו לחייל 7 גימלים או יותר, או אלימות כלפי מפקד, או אלימות כלפי ממלא תפקיד שגרמה לפציעה).


2.       התעללות.


3.       מוות של חייל, שאינו בפעילות מבצעית או כתוצאה ממחלה.


4.       ניסיון התאבדות של חייל.


5.       אונס.


6.       הטרדה מינית, אם המתלונן/מתלוננת ביקש/ה כי תיפתח חקירה.


7.       שימוש בלתי חוקי בנשק, במקרים הבאים: איום בנשק כלפי ממלא תפקיד, איום בנשק המופנה לעבר אדם, הפניית נשק לעבר אדם בנסיבות מחמירות (גם בלי איום), פציעת אדם, ירי.


8.       הוצאת נשק מרשות הצבא.


9.   הוצאת רכוש מרשות הצבא או גרימת נזק לרכוש, בשווי מסוים הנקבע בפקודות (ומשתנה מעת לעת).


10.   הפקרת נשק.


11.   גניבה מחייל בסכום העולה על 10 משכורות טוראי בשירות חובה.


12.   ביזה.


13.   בגידה ועבירות דומות.


14.   קבלת תפקיד בצה"ל או פטור מצה"ל במרמה.


15.   גרימת מום עצמית, לשם התחמקות מתפקיד.


16.   עבירות סמים וסירוב להיבדק לשם גילוי החזקה ושימוש בסמים מסוכנים.


 


ראש אכ"א, ראש אג"א, אלוף פיקוד, מפקד חיל או גיס, וכן הפצ"ר – רשאים להורות על עריכת בדיקה על ידי מצ"ח, גם אם לא מדובר באחד מן המקרים שפורטו לעיל.

כמו כן, מפקדים בצה"ל רשאים לפנות למצ"ח בבקשה לפתוח בחקירה בכל מקרה, אך אין חובה לעשות כן.

לבסוף, מצ"ח יכולה ליזום חקירה בכל מקרה בו היא רואה לנכון לעשות כן, וזאת למעט במקרים בהם החקירה היא בחשד כי קצין בדרגת סא"ל ומעלה עבר עבירה, שאז על מפקד מצ"ח או סגנו להיוועץ עם הפצ"ר או עם הקמצ"ר בטרם תפתח חקירה.

מצ"ח רשאית לחקור בדבר עבירות נוספות אשר החשד לביצוען מתעורר תוך כדי החקירה הראשונית.

ממצאי חקירת מצ"ח מועברים לפרקליט הצבאי אשר מחליט כיצד לנהוג בתיק. הפרקליט הצבאי רשאי להורות למצ"ח להשלים את החקירה בהתאם להנחיותיו בטרם יקבל החלטה כיצד לנהוג בתיק החקירה.


 


קצין בודק




קצין בודק הנו מוסד חקירה צבאי ייחודי, אשר מטרתו, ככלל, לבדוק ולחקור מקרים אשר אינם מצדיקים חקירת מצ"ח.


 


קצין בודק ממונה במקרים הבאים:


·        כאשר קצין שיפוט בכיר מקבל תלונה, אשר אינה נתונה לדין משמעתי, או כאשר הנו מעונין להעביר את הנאשם לבית דין צבאי, או כאשר הנאשם עצמו מבקש לעבור לבית דין צבאי.


·        כאשר פרקליט צבאי הורה על מינויו.


·        כאשר יש לערוך בדיקה בקשר לחוסר בציוד אפסנאי.


·        במקרים של אובדן מסמכים סודיים.



כאשר ממונה קצין בודק, מוסרת על כך היחידה הממנה הודעה לפרקליט צבאי, וממצאיו של הקצין הבודק נמסרים, אף הם, לפרקליט צבאי.

קצין בודק יהא, תמיד, בדרגה הזהה או הגבוה מדרגת החשוד בעבירה.

גביית עדויות  על ידי קצין בודק

קצין בודק מוסמך להזמין כל חייל להופיע בפניו לשם מתן עדות. ההזמנה תהיה בכתב (במקרה דחוף – גם בעל-פה), ותימסר לחייל בצינורות הפיקודיים הרגילים. מפקד יחידת החייל המוזמן חייב לעשות כל שביכולתו כדי לאפשר את הגעת החייל המוזמן לתת עדות.

כמו כן, רשאי קצין בודק לגבות עדות מכל אדם, גם אם אינו חייל, אשר הוא סבור שעדותו יכולה לסייע לבירור העניין ולגילוי האמת. כאשר העד אינו חייל, אין הקצין הבודק יכול לחייבו להופיע ולתת עדות. יחד עם זאת, רשאי הקצין הבודק להגיע לאותו עד ולגבות את עדותו במקום מגוריו או עבודתו, ובמקרה כזה, חייב העד לתת עדות, ובמידה ולא יתנה, הנו עובר עבירה.

עד שנחקר על ידי קצין בודק חייב להעיד אמת בלבד. כמו כן, חייב העד להשיב לכל שאלה של הקצין הבודק, אלא אם כן יש בתשובה כדי להפלילו.

עדות שקר בפני קצין בודק הנה עבירה על החוק! כמו כן, במידה ומעיד עד בפני קצין בודק, ולאחר מכן, משתנה עדותו באופן מהותי בפני בית הדין – אף זו עבירה על החוק!

במידה והחייל החשוד ציין בעדותו אנשים נוספים או ביקש כי תיגבה עדותם, יגבה אותה הקצין הבודק, אלא אם כן הוא סבור שעדותם אינה נחוצה לבירור האמת. במקרה כזה – ירשום הקצין הבודק את נימוקיו לאי-גביית העדות.

קצין בודק אשר אינו יכול לגבות עדות כלשהי, רשאי להסמיך קצין אחר לגבות את אותה עדות, ודין העדות אשר נגבתה בדרך זו – כדין עדות אשר נגבתה על ידי הקצין הבודק.

גביית עדות מחשוד

במידה והקצין הבודק סבור כי יש להאשים אדם כלשהו בעבירה, לא יגבה הקצין הבודק את עדותו, אלא לאחר שהזהירו, בשפה ברורה ומובנת, כי אינו חייב לומר דבר בנוגע לעבירה בה הוא חשוד, וכי כל אשר יאמר יירשם ויוכל לשמש ראייה במשפטו.

כאשר הקצין הבודק רשם את אמרתו של חשוד, יקרא הקצין את האמרה בפני החשוד, יתן לו הזדמנות לתקן את דבריו, ויתחימו על האמרה. חשוד רשאי להעלות את האמרה על הכתב בעצמו.  

הבדל חשוב בין חקירת קצין בודק לחקירת מצ"ח הוא מקרה בו ישנם מספר חשודים והקצין הבודק מציג אימרה של אחד מהם לאחר. במקרה כזה, על הקצין הבודק, להבדיל ממצ"ח, אסור לדרוש מהחשוד להגיב על אמרתו של חברו, ובמידה והביע זה את רצונו להגיב, יש להזהירו.

נטילת ראיות על ידי קצין בודק

קצין בודק רשאי ליטול לידיו ראיות, וכן לקחת מכל עד את טביעות אצבעותיו או לצלמו. העד רשאי לסרב לדרישת הקצין הבודק רק אם יש בכך כדי להפלילו.

ראוי לציין כי הקצין הבודק אינו כפוף לסדרי הדין או לדיני הראיות הנהוגים, והוא רשאי לקבל ראיות על פי שיקול דעתו.

חשוב לציין כי חוסר שיתוף פעולה עם קצין בודק עשוי להוות עבירה של ביזיון בית הדין לגבי קצין בודק.

תוצאות הבדיקה

הקצין הבודק יערוך דו"ח מפורט בו ירשום את כל העדויות אשר שמע, לאחר שאלה אושרו בחתימת הנחקרים (ואם סירבו הנחקרים לחתום בצירוף הערת הקצין הבודק בדבר הסירוב והסיבה לו), וכן יציין את כל הפעולות אשר ביצע לצורך הבדיקה.

הדו"ח יועבר לקצין אשר מינה את הקצין הבודק, ולאחר מכן, לפרקליט הצבאי הפיקודי, אשר יחליט כיצד לנהוג בחומר הבדיקה.

הפרקליט הצבאי מוסמך להחליט על העמדת החייל החשוד לדין משמעתי, הגשת כתב אישום כנגדו, או סגירת תיק הבדיקה.

ועדת חקירה


וועדת החקירה (וח"ק) מוגדרת, בהוראת הפיקוד העליון 2.0715, והנה:


"כלי בידי המפקד לאיתור כשלים בגוף, שעליו הוא מופקד באופן ישיר, או שנמצאים בשרשרת הפיקוד או בתחומים שונים הנתונים להנחייתו המקצועית, במטרה להפיק לקחים ולשפר את תפקוד אותו הגוף".

מטרתה העיקרית של וועדת החקירה היא להסיק מסקנות ולהפיק לקחים.

שר הביטחון, הרמטכ"ל וכל קצין, שהרמטכ"ל אצל לו מסמכותו, רשאי למנות וועדת חקירה לשם חקירת כל עניין הנוגע לצבא.

כל קצין במינוי סגן-אלוף לפחות מוסמך למנות וועדת חקירה, בכל עניין הקשור לגוף עליו הוא מופקד, או הנמצא בשרשרת הפיקוד או בתחומים הנתונים להנחייתו המקצועית.


במידה ווועדת החקירה מונתה בעקבות מכת חום, מכת קור, תאונת אימונים, או מותו של אדם – יהיה ממנה וועדת החקירה קצין בדרגת אלוף.

במקרה של פציעה או מוות שלא בקרב, באימונים או בתאונת דרכים – תהא סמכות למנות וועדת חקירה גם לקצין רפואה ראשי.

במקרים הבאים חובה למנות וועדת חקירה: מות גדנ"עי במסגרת צה"ל; מות שוחר (אדם הנמצא בקורס קדם-צבאי) במסגרת צה"ל; נפילת חייל בשבי האויב שלא בתקופת לחימה; מקרים של פציעות "בינוניות", למעט פציעות בקרב, כאשר לא מתנהלת חקירה של רשות אחרת; במקרים בהם משרד הביטחון הורה על כך בשל גרימת נזק לרכוש צבאי על ידי אזרח או להיפך; כאשר מת חייל, גדנ"עי או שוחר כתוצאה ממחלה.

החברים בוועדת חקירה הנם, ככלל, חיילים או קצינים מן המפקדה בה אירע האירוע אותו חוקרים. החברים יהיו חיילים ללא משוא פנים או ניגוד עניינים לגבי נושא החקירה. בראש וועדת החקירה יעמוד קצין והיא אף יכולה לכלול רק אדם אחד.

על מנת לעודד חיילים להעיד בפני וועדות חקירה ולהגיע לגילוי האמת, נקבע כלל של חיסיון, לפיו העדויות הנשמעות בפני וועדת חקירה לא ישמשו כראיה במשפט, למעט במקרה בו מועמד החייל לדין על עדות שקר בפני וועדת החקירה. יחד עם זאת, ניתן להעמיד חייל לדין משמעתי על סמך מסקנותיה של וועדת חקירה וניתן גם להעביר את חומר החקירה לעיונו של קצין בודק.

ועדת חקירה מוסמכת לחקור כל עד, לרבות אזרח, ועל העד מוטלת החובה להתייצב לישיבת וועדת החקירה אליה זומן. עדות הנמסרת לוועדת חקירה מוקראת לעד, בדומה לאופן בו נעשה הדבר על ידי גופי חקירה אחרים,  והעד מתבקש לחתום עליה. כמו כן, כאשר מדובר בחייל, מוסמכת הוועדה לשלוח אליו שאלון בכתב, והוא חייב לענות עליו.

וועדת חקירה מנהלת, ככלל, את ישיבותיה, בדלתיים סגורות, והעדים מעידים בפניה אחד-אחד, אך הוועדה רשאית להחליט אחרת, לערוך עימותים בין עדים, לשמוע עדותם של עדים ביחד וכיו"ב. לעדים אסור לתאם ביניהם עדויות ואסור להם לדבר על עדותם עם מי מהעדים האחרים.

במידה ותוך כדי עבודת הוועדה הסתבר כי עלול להיפגע שמו הטוב של חייל, רשאי אותו חייל להיות נוכח בישיבות הוועדה הנוגעות לשמו הטוב, לחקור את העדים הרלוונטיים ולהשמיע את דבריו. במקרה זה, רשאי אותו חייל להיות מיוצג על ידי עורך-דין, אך זהו המקרה היחיד בו רשאי חייל המעיד בפני וועדת חקירה להיות מיוצג על ידי עורך דין. על הוועדה חובה להודיע לחייל על זכויותיו אלה.

וועדת חקירה מוסמכת, עוד במהלך עבודתה, להמליץ על השהיה זמנית של חיילים מתפקידם.

בתום עבודת הוועדה, תגיש הוועדה דו"ח לרשות הממנה, אשר יכלול את הפרטים הבאים:


 


1.       נושא החקירה כפי שנקבע בכתב המינוי.


2.       העובדות כפי שנתקבלו על ידי הוועדה.


3.       מסקנות הוועדה, אם נתבקשה להסיק מסקנות.


4.       המלצות הוועדה, אם נתבקשה להמליץ המלצות.


5.       מסמכים ותיעוד נוסף.


 


כמו כן, רשאית הוועדה לציין בפני הרשות הממנה עובדות נוספות שעלו מן החקירה, אף אם עובדות אלה חורגות מן המנדט אשר ניתן לוועדה מלכתחילה.

במקרים בהם מדובר בוועדה אשר מונתה בעקבות מותו של אדם או במקרים בהם חובה למנות וועדת חקירה, חובה להעביר את דו"ח הוועדה לידי פרקליט צבאי. ביתר המקרים, אין חובה כזו, אך אם פרקליט צבאי ידרוש את ממצאי הוועדה, חובה להעבירם לעיונו.





מאת: פסח קוזניץ

לשיתוף לחצו:

מאמרים נוספים בנושא: