משתמט גיוס ומשתמט מצהל

"משתמט מצה"ל" או "משתמט משירות ביטחון" או "משתמט גיוס" הוא כינוי לאדם שהוא מיועד לשירות ביטחון (מלש"ב) אשר לא התייצב במועד הגיוס שנקבע לו לשירות בצה"ל.

חשוב לשים לב כי אין בחוק הצבאי עבירה המגדירה מהי "השתמטות". "משתמט" זו ההגדרה בשפה הצה"לית למי שנמנע מלהתייצב ביום גיוסו בלשכת הגיוס אליה נקרא. כאשר משתמט מועמד לדין לאחר שהתייצב בצבא או לאחר שנעצר על ידי משטרה צבאית או משטרת ישראל, מוגש כנגדו כתב אישום לבית דין צבאי בעבירה של היעדרות מן השירות שלא ברשות, לפי סעיף 94 לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו – 1955, וזאת בדומה לעבירה עליה נשפטים עריקים בשירות סדיר או מילואים.

במידה ותקופת ההשתמטות קצרה יחסית (מספר חודשים בודדים) קיימת האפשרות כי המשתמט לא יובא כלל לבית דין צבאי אלא ייערך משפט בפני קצין שיפוט בלבד.

חשוב להדגיש, כי צה"ל רואה את המשתמט כחייל לכל דבר ועניין החל מהמועד שמופיע בצו הגיוס ולכן טענות של משתמטים רבים ש"לא התחיילתי", "לא עברתי שרשרת חיול" או "אני לא חייל כי לא הייתי בלשכה אף פעם" – הינן חסרות כל משמעות. הצבא מתייחס למשתמט כאל חייל לכל דבר ועניין ואין צורך כי המשתמט יחזיק במספר אישי או במדי צה"ל על מנת להחשיבו כחייל. החל מיום הגיוס, ובמידה והמלש"ב לא התייצב בלשכה לשירות, מתחיל צה"ל בשורה של פעולות לשם הכרזת השתמטות ולאחר מכן מוצאות פקודות מעצר למשטרה צבאית ומצ"ח וכן צו עיכוב יציאה מן הארץ.

ההליכים שמבצעת הלשכה לקראת הכרזה על השתמטות (כמו לדוגמא שיחה טלפונית עם המשתמט או עם משפחתו, משלוח מכתב התראה לכתובת המשפחה וכיוצ"ב) הינם בעלי חשיבות רבה בהליכי השפיטה שיגיעו בשלב מאוחר יותר. לפיכך, מומלץ להיוועץ בעורך דין המכיר את התחום כבר מן השלבים הראשונים של ההשתמטות על מנת שלא לסבך את המצב המשפטי מעבר לסיבוך הקיים מעצם ההשתמטות מגיוס.

חלק ממשתמטי הגיוס מצליחים לצאת לחו"ל גם אם עבר מועד הגיוס, לפעמים כאשר הם עושים זאת תקופה קצרה לאחר מועד הגיוס ובטרם צה"ל הספיק לעכב את היציאה במשטרת הגבולות. חלק מהמשתמטים יוצאים לחו"ל בטרם מועד הגיוס ושוהים בחו"ל תקופות ממושכות מבלי שצה"ל יכול לפעול כנגדם. יחד עם זאת, חשוב להבהיר כי משתמטים השוהים בחו"ל צפויים להיעצר מייד עם כניסתם לארץ בשדה התעופה ולאחר מעצרם מתחיל להתנהל כנגדם הליך שיפוטי מיידי.

מדיניות ההעמדה לדין של משתמט גיוס תלויה בנסיבות ההשתמטות, באורך התקופה של ההשתמטות, ובנסיבותיו האישיות של המשתמט. באופן כללי, קיימת מדיניות מסודרת בפרקליטות הצבאית ביחס לשאלה היכן יועמד לדין המשתמט, כאשר ניתן לפנות בבקשות פרטניות ולנסות למנוע משפט פלילי בהתאם לנסיבות המקרה.

משרדנו מטפל זה שנים ארוכות במשתמטי גיוס מצה"ל ובמקרים רבים כדאי לנסות ולהסדיר את מעמדו של המשתמט בטרם ייעצר או יתייצב מיוזמתו. בחלק מן המקרים, ניתן אף למנוע תסבוכת משפטית או העמדה לדין או רישום פלילי מכביד, ובלבד שפועלים באמצעים משפטיים לפני ההחלטה של הפרקליטות להעמיד את המשתמט לדין.

העונשים הנגזרים על משתמטי גיוס נעים בין ימי מאסר בודדים למקרים של השתמטות קצרה מאוד ו/או במקרה של נסיבות מיוחדות ביותר, ועד לעונשים של חודשי מאסר ואף למעלה משנת מאסר, במקרים החמורים ביותר שהגיעו לבית הדין הצבאי בשנים האחרונות. הענישה תלויה מאוד באיכות הייצוג המשפטי, בנסיבות המקרה ובמצבו הנפשי ו/או סוציואקונומי של המשתמט.

נציע כי בכל מקרה של השתמטות מגיוס עדיף להיעזר או להתייעץ עם עורך דין צבאי העוסק בתחום ובקיא בטיפול במשתמטים. כדאי לזכור כי לא כל עורך דין רשאי לייצג משתמט גיוס בפני בית דין צבאי ויש לוודא כי לעורך הדין המייצג קיים אישור מיוחד לייצוג כאמור.

* הבהרה: האמור במאמר זה נכתב בלשון זכר, ואולם מתייחס לזכר ולנקבה כאחד.