33.0119 – משמעת-הסעת חיילים

הגדרות
תוקף סעיפים 1 עד 3 מה- 30 ביולי 98
1. לצורך פקודה זו:
א. "כלי רכב" - כלי רכב צבאיים.
ב. "נקודת הסעה" - מקום בו מוצב תמרור ג2- - "תחנת הסעה לחיילים".
ג. "תחנת הסעה" - השטח הכולל את המפרץ או את נתיב ההמתנה וכן את המדרכה או את השוליים שליד הסככה. אם תחנת ההסעה לא ליד מפרץ או ליד נתיב המתנה, יתוחם שטחה על ידי סימון ד17- (במקום שאין בו מפרץ) או ד18- (במקום שיש בו מפרץ), כמוגדר בתקנות התעבורה. אם לא ניתן לתחום את שטח תחנת ההסעה כמוגדר בתקנות התעבורה כאמור לעיל, יכלול שטח תחנת ההסעה את הנתיב, המדרכה או השוליים של עשרה מטרים לפני התמרור ג2- (תחנת הסעת חיילים) ושל עשרה מטרים אחרי.
ד. "חייל הממונה על הרכב" - החייל בעל הדרגה הגבוהה ביותר שנמצא ברכב או שהרכב נמצא באחריותו.

חובת הסעה
2. נהג הנוהג בכלי רכב או החייל הממונה על הרכב, חייבים לאסוף חיילים במדים המבקשים הסעה, אם יש ברכבם מקומות פנויים ואם מבקשים החיילים להגיע ליעד הנמצא במסלול נסיעתם. חייל הנמצא בשירות ללא תשלום (להלן - של"ת) והמזדהה לפני נהג הרכב הצבאי או לפני החייל הממונה על הרכב, כאמור, באמצעות תעודת של"ת (טופס 720) - דינו כדין חייל במדים לצורך פקודה זו.
3. בתחום שטח עירוני ובתוך מחנות צבאיים חייבים הנהג או החייל הממונה על הרכב לאסוף חיילים בתחנות ההסעה.
תוקף סעיף 4 מה- 16 במארס 2000
4. נהג רכב צבאי או החייל הממונה על הרכב, לא יאספו חיילים המבקשים הסעה אף כשיש מקומות פנויים ברכב, במקרים האלה:
א. בכלי רכב של המשטרה הצבאית (הנושא שלט "משטרה צבאית"), הנמצא בתפקיד שאינו מאפשר הסעות חיילים, או ברכב משטרה צבאית שאינו משולט המבצע פעילות סמויה, או רכב המלווה כלואי צה"ל.
ב. ברכב צבאי שכור.
ג. ברכב הנושא נשק לצורכי תובלה, תחמושת, חומרי נפץ, אמל"ח, דלק, מזון או ציוד אחר בהתאם לסעיף 33 לפ"מ 33.1102.
ד. בכלי רכב קרביים מהסוגים האלה:
1) רכב קרבי משוריין (רק"ם).
2) נושא נשק (קומנדקר).
3) ג´יפ נושא משגר נ"ט.
ה. ברכב משא, המסיע למעלה משישה נוסעים בתא המטען (אין סעיף משנה זה חל על איסוף חיילים, המבקשים הסעה בשעות החשיכה, ראה פ"מ 33.1108).
ו. כשמבקש ההסעה ממתין במקום שהרכב אינו רשאי לעצור בו, או שאינו יכול לעצור בו בביטחון.
ז. כאשר ברכב נוהגת חיילת לבדה בשעות החשיכה.
תוקף סעיף  5 מה- 30 ביולי 98
5. חייל, שרכב צבאי לא אספו, ולדעתו אין הצדקה לכך, רשאי להגיש קבילה. הקבילה תוגש בכתב, ותישלח למקמצ"ר -171ראש ענף שיטור ומבצעים. בקבילה יצוינו הפרטים האלה:
א. תאריך המקרה ושעת המקרה.
ב. מקום ההתרחשות.
ג. מספרו של הרכב הצבאי.
ד. סוג הרכב.
ה. דרגתו או תיאורו של הנוהג ברכב, במידת האפשר.
ו. כיוון נסיעת הרכב.
ז. פרטיהם האישיים של עדים, אם היו.
ח. חתימת הקובל, פרטיו האישיים ושם יחידתו.
תוקף סעיף  6 מה- 16 במארס 2000
6. מקמצ"ר-רע"ן השיטור והמבצעים יאשר לקובל שקיבל קבילתו ויאתר את הנהג. אם דרגת הנהג שקבלו נגדו היא רס"ן, לכל היותר, יורה על העמדתו לדין משמעתי ויעקוב אחר תוצאות השיפוט. אם דרגת הנהג שקבלו נגדו היא סא"ל, יעביר מקמצ"ר-רע"ן השיטור והמבצעים את הקבילה לעיונו של הפרקליט הצבאי הנוגע בדבר. אם דרגת הנהג שקבלו נגדו היא אל"ם ומעלה, יעביר מקמצ"ר-רע"ן השיטור והמבצעים את הקבילה לעיונו של התובע הצבאי הראשי. הפרקליט הפיקודי והתובע הצבאי הראשי יחליטו אם להורות על העמדת הקצין לדין משמעתי.

זכות קדימה
תוקף סעיפים 7 עד 20 מה- 30 ביולי 98
7. זכות קדימה לממתינים תהיה לפי הכלל "הבא ראשון נוסע ראשון".

תחנות הסעה לחיילים
8. איסוף חיילים לנסיעה ברכב יבוצע בתחנות הסעה ונקודות הסעה רשמיות, הקיימות ביציאות מן הערים, במחנות בסיסיים ובצמתי הכבישים.
9. לאורך כבישים, במקומות שאין בהם תחנות הסעה רשמיות, יקפידו החיילים הממתינים   להסעה על הכללים האלה:
א. בצמתים יש לבקש הסעה רק אחרי הצומת ובמרחק שניים עשר מטרים מהצומת,   לפחות.
ב. אין לבקש הסעה במקום שרכב אינו רשאי לעצור, או שעצירת הרכב תגרום לסיכון או  להפרעה בתנועה, כגון: כביש דו סטרי, שבו נתיב אחד ובמרכזו קו הפרדה רצוף, במקום שבו מוצב תמרור האוסר עצירה וכד´.
ג. במקום שבו מצויה תחנת אוטובוס ואין בה תמרור המציין תחנת הסעה לחיילים, יש  להמתין לאחר התחנה, כדי שהרכב העוצר לחייל לא יפריע לאוטובוס להיכנס  לתחנה.
10. חייל המבקש הסעה, יקפיד לעמוד בתחנת ההסעה ולא יבקש הסעה במקום הנמצא בתחום שלוש מאות מטרים לפני נקודת ההסעה או בתחום שלוש מאות מטרים אחריה, אלא באחד   המקרים האלה:
א. תחנת ההסעה עומדת כך שלא ניתן לראותה ממרחק של שלוש מאות מטרים.
ב. יש צומת דרכים במרחק שלוש מאות מטרים, לכל היותר, לאחר נקודת ההסעה.
11. בשעות החשיכה מומלץ שחייל המבקש הסעה, יהיה מצויד באמצעי מחזיר אור, על מנת   שייראה בצורה ברורה יותר לרכב המתקרב לעברו.

כללי התנהגות בתחנות הסעה
12. חיילים הממתינים להסעה יעמדו בטור אחד על המדרכה, ואם אין מדרכה יעמדו על שולי הכביש ולא עליו, בכיוון הנסיעה. הראשון בטור יעמוד ליד התמרור המציין "תחנת הסעה לחיילים".
13. חייל הממתין להסעה יסמן לעצירה על ידי הושטת זרועו.
14. במקום שעומדים בו שני חיילים, לפחות, יסמן לעצירה רק הראשון בתור.
15. חייל, העוצר רכב לשם הסעה, יפנה לנהג או לבעל הדרגה הגבוהה ביותר ברכב, יברכו לשלום ויבקש לדעת את יעד הנסיעה, כמוגדר בפקודות המשלימות של אמ"ץ-חטיבת המבצעים. אם מעוניין להצטרף לנסיעה לכיוון היעד האמור, יעלה לרכב.

כללי התנהגות ברכב המסיע
16. חייל מוסע יסייע לנהג במקרה של תקלה או במקרה של תאונה.
17. חייל המבקש לעצור את הרכב על מנת לרדת ממנו, יודיע לנהג על רצונו עת שהרכב נמצא במרחק של כמאתיים מטרים לפני מקום העצירה. בהצטלבות או במסעף יעצור הנהג במרחק  של שניים עשר מטרים, לפחות, אחרי ההצטלבות או המסעף. חייל ירד מרכב מצדו הימני.
18. לאחר שירד החייל מן הרכב, יודה לחייל הממונה על הרכב, יברכו לשלום ויצדיע לו - אם הואזכאי להצדעה.
19. אם לדעת החייל הממונה על הרכב עבר החייל עבירת משמעת חמורה - הוא ישקול נקיטת צעדים משמעתיים נגד החייל, בהתאם לסמכויות המוקנות לו בפקודות הצבא מתוקף תפקידו או מתוקף דרגתו.

שינון
20. מפקד היחידה אחראי לשינון הפקודה לחייליו, אחת לשישה חודשים, על ידי פרסום בפקודות השגרה ולפני יציאה מן המחנה לחופשה או בתפקיד.
תוקף סעיף 21 מה- 30 בנוב´ 2000
21. בנוסף לאמור בפקודה זו, הוראות נוספות בדבר התנהגות חיילים בנסיעה בטרמפים יקבעו   בחוזר מפ"ע מעת לעת, ויהוו חלק בלתי נפרד מהוראות פקודה זו. בכל מקרה של סתירה בין הוראות חוזר המפ"ע ובין ההוראות המפורטות בפקודה זו, יגברו ההוראות הנוספות.