מעצר ראשוני – עם וללא פקודת מעצר

המאמר סוקר את הכללים המשפטיים הנוגעים למעצרו של חייל, עם וללא פקודת מעצר.

המאמר סוקר את הכללים המשפטיים הנוגעים למעצרו של חייל, עם וללא פקודת מעצר.

 

מעצר ללא פקודת מעצר

 

שוטר צבאי רשאי לעצור חייל גם ללא פקודת מעצר, בהתקיים התנאים הבאים (ס´ 227 לחש"ץ):

 

 (1 ) להשתמש לגבי כל חייל, ולגבי כל אדם אחר הנמצא במקום שבהחזקת הצבא או המפריע לפעולה של צבא, בסמכויות הנתונות על פי הדין לשוטר לגבי כל אדם;

 

 (2 ) לעצור ללא פקודת מעצר כל חייל כהגדרתו בסעיף 1 שאינו נותן ידיעות המספיקות לזהותו;

 

עילות המעצר ללא צו של שוטר לפי חוק המעצרים הינן העילות הבאות:

 

1. עילות שבמרכזן עומד יסוד סביר לחשש בדבר שיבוש הליכי חקירה, הימלטות מן הדין, מסוכנות לביטחונו של אדם, לביטחון הציבור או לביטחון המדינה.

 

2. בריחה ממשמורת חוקית או הפרת תנאי הערובה לגבי המשוחררים בערובה.

 

3. התנגדות לעיכוב.

 

ס´ 23(ג) לחוק המעצרים קובע כי לא ייעצר אדם ללא פקודת מעצר, אם ניתן להסתפק בעיכוב. כמו כן, במידה וניתן להוציא כנגד החשוד פקודת מעצר, לא ייעצר ללא פקודה כזו.

 

 

במקרים מסוימים, יוכלו כאלה שאינם שוטרים צבאיים לעצור חיילים. כך, רשאי כל חייל לעצור חייל הנמוך ממנו בדרגה במידה ואין שוטר צבאי באזור (במידה וישנו שוטר צבאי באזור, יש למסור את העבריין לשוטר הצבאי), אם עבר עבירה השפיטה בבית דין צבאי (למעלה מ-3 שנות מאסר) (סעיף 228 לחש"צ). פקודת מטכ"ל 33.0209 קובעת כי רצוי כי ייעשה שימוש בסמכות זו רק כאשר המדובר בעבירה חמורה, ישנה סכנת בריחה, ואי עצירתו המיידית של האדם תגרום ל"פגיעה במשמעת או בסדר הטוב של הצבא". כמו כן, רשאי קצין לעצור ללא פקודת מעצר כל חייל (או קצין) המשתתף במריבה, קטטה או הפרת סדר (ס´ 229 לחש"צ). 

 

מרגע שנעצר חייל ללא פקודת מעצר, יש לקבל פקודת מעצר תוך 24 שעות, לכל היותר.

 

מעצר ע"פ פקודת מעצר

 

מרגע שנודע כי ישנה עילת מעצר, יש לעצור את החייל ולא להמתין (ע"מ5/94/ שריקי).

 

פקודת מעצר תהיה תקפה, בכל מקרה, ל-48 שעות. פקודה המוצאת במתכוון לתקופה העולה על 48 שעות – בטלה (ע/215/93 הורוביץ שפיר). במידה והחייל היה עצור קודם לכן ע"י משטרת ישראל, יש להביא תקופה זו בחשבון, כלומר, יש לנכותה מזמן פקודת המעצר (ע"מ/45/96 פארס). יחד עם זאת, זמן העיכוב אינו נכלל בתקופת המעצר, אלא אם כן פעלו החוקרים בחוסר תום לב (ע"מ/61/00 יעקובלב).

 

 

פקודת מעצר של קצין שיפוט ממשטרה צבאית נקראת פקודה אדומה.

 

פקודת מעצר של קצין שיפוט שאינו ממשטרה צבאית נקראת פקודה שחורה.

 

הדין החל לגבי הוצאת פקודת מעצר שחורה הוא ס´ 234(א) לחש"צ, הקובץ כדלקמן:

 

(א) קצין שיפוט רשאי לתת פקודת מעצר, על חייל הנמוך ממנו בדרגה שנחשד או שנאשם בעבירה, לתקופה שלא תעלה על ארבעים ושמונה שעות; היתה פקודת המעצר לתקופה של פחות מארבעים ושמונה שעות, רשאי קצין השיפוט להורות על הארכת המעצר לפרקי זמן נוספים, ובלבד שסך כל תקופות המעצר לא יעלה על ארבעים ושמונה שעות.

 

 

מרגע שנתן קצין שיפוט כאמור פקודת מעצר, יגיש אותה מייד לאישור קצין שיפוט שדרגתו סא"ל לפחות (ס´ 235 לחש"צ). בפועל, בדר"כ מוצעות פקודות המעצר, כעניין שבשגרה, על ידי קציני שיפוט בדרגת סא"ל לפחות. קצין שיפוט בדרגת סא"ל מוסמך להאריך את פקודת המעצר ל-96 שעות (מרגע המעצר) מטעמים הקשורים בפעילות מבצעית או בפעילות כלי שיט.

 

על כל הפעולות של הוצאת פקודת מעצר, אישורה, או הארכתה, טעונות הודעה מיידית לפרקליט צבאי (ס´ 235(ב) לחש"צ).

 

עם חלוף 48 שעות, ישוחרר העציר, אלא אם נידון, בינתיים בדין משמעתי למחבוש, או הובא בפני שופט צבאי להארכת מעצרו. 

 

במידה ומדובר בפקודה אדומה, יש לאשרה על ידי קצין שיפוט בדרגת סרן, לפחות, או על ידי קצין שיפוט שהנו מפקד בסיס משטרה צבאית. יש לעשות זאת בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מתום 24 שעות מרגע המעצר.

 

ניתן להאריך פקודת מעצר אדומה על ידי קצין שיפוט בדרגת סא"ל ממשטרה צבאית ל-72 שעות מרגע המעצר, באחד מהמקרים הבאים: א) ישנו צורך בפעולת חקירה דחופה ביותר, שלא ניתן לבצעה אלא תוך מעצרו של החשוד, ולא ניתן לדחותה עד להבאת העצור בפני שופט. כמו כן, תנאי מקדים הוא כי מדובר בעבירות חמורות (מסוג פשע). ב) נדרשת פעולה דחופה בקשר לחקירה בעבירת ביטחון.

 

על מנת להאריך את הפקודה נדרש אישור מראש של פרקליט צבאי.

 

ישנם כללים המסדירים את שאלת הבאתו של עצור בפני שופט כאשר פקודת המעצר מוצאת בשבת או בחג.

 

ניתן לערער על פקודת מעצר לפרקליט צבאי (ס´ 238 לחש"צ).

עו"ד בני קוזניץ

עו"ד בני קוזניץ להציג את כל הפוסטים של עו"ד בני קוזניץ

שימש במהלך שירותו הצבאי כתובע צבאי. במהלך שירות זה ניהל עו"ד קוזניץ מספר רב של דיוני מעצר, הקראות, טיעונים לעונש ומשפטי הוכחות במגוון הנושאים הפליליים והצבאיים הקיימים. במסגרת שירות המילואים שלו משמש עו"ד קוזניץ כסניגור צבאי במילואים וכיו"ר הועדה לתפיסת רכוש בפיקוד המרכז. 

השארת תגובה