הילד נעצר לחקירה – מה עושים ?! טיפים להורים המבוהלים

טיפים להורים שילדם עצוב במצ"ח

אחת הסיטואציות המפחידות ביותר בחייו של הורה הוא כשבנו או בתו נעצרים לחקירה. בשונה מבמערכת האזרחית, בה רק במקרים נדירים יחסית (ובגין עבירות חמורות מאוד) ייעצרו נערים צעירים, במצ"ח המעצר או העיכוב לצרכי חקירה ממושכת שכיח מאוד - ומבהיל מאוד את ההורים.

לא תמיד קוראים לילד בשמו. לפעמים הילד פשוט "נעלם" מהבית לחצי יום ואז מתקשר מאיזושהי תחנת מצ"ח עלומה, ומודיע שהוא נמצא בחקירת מצ"ח, הרבה פעמים תוך הרגעת ההורים והסבר ש"לא ידאגו, לא עשיתי שום דבר". בשלב הזה, מתערבבות הרבה מאוד רגשות ומחשבות. מה יהיה איתו? מתי הוא ישוחרר? האם הוא ישוחרר? מה יחשבו השכנים? מה יחשבו בעבודה? האם הוא עשה משהו לא בסדר? לא יכול להיות שהוא עשה משהו לא בסדר! במה הוא חשוד? וכיו"ב. מרגע זה, על הורים הרוצים בטובת הילד שלהם מוטלת החובה לנהוג בהיגיון ובשיקול דעת. דווקא בשלב זה, אחד הקשים שיש, על ההורים לנסות לחשוב כמו עורכי דין ולא כמו הורים, ולנסות לעשות כמיטב יכולתם על מנת לחלץ את ילדם מצרות. חשוב להבין כי רוב רובם של החשודים הנחקרים במצ"ח אכן עשו משהו, ומאידך, רוב ההורים שנתקלתי בהם משוכנעים שהילד שלהם לא עשה דבר, ולכן מאמר זה אינו נוגע אליהם (אבל הוא נוגע, בהחלט, גם לגבי אותו מיעוט שלא עשה דבר). השלב הראשון, אם כן, הוא להבין כי כרגע, השאלה אם הילד עשה או לא עשה משהו לא בסדר, עבר או לא עבר על החוק, היא חסרת חשיבות. הדבר היחיד החשוב היא איך מחלצים אותו מהצרה שהוא נקלע אליה. חוקרי המצ"ח אשר חוקרים את ילדכם מניחים שהוא אשם בעבירות שהוא חשוד בהם, ועושים כמיטב יכולתם להשיג ממנו הודיה בעבירה (או הפללה של חבר). לשם כך, הם משתמשים באינספור תרגילי חקירה ומניפולציות פסיכולוגיות. לעתים קרובות, ההורים, בשיחתם הראשונה (והיחידה) עם ילדם, מסייעים לחוקרים להפיל את ילדם בפח. כך, למשל, עצה נפוצה היא "תגיד את כל האמת ואת הכל, ואל תסתיר דבר. אל תחפה על חבריך ואם עשית משהו לא בסדר, תגיד הכל". ספק גדול אם עצה כזו תלמד את הילד לקח, אך אין כמעט כל ספק שהיא תשלח אותו לכלא לתקופה ממושכת. חקירת מצ"ח היא לא הזמן לקדם את הסטנדרטים הראויים שאתם מעונינים להנחיל לילדיכם. עצה זו, היא, אם כן, עצה גרועה, כי מטרתה אינה לחלץ את הילד מהצרה שנקלע אליה. זהו גם לא הזמן ללחוץ על הילד או להוציא עליו עצבים. כך, למשל, משפט דוגמת "אתה יודע מה עשית לאמא/אבא שלך! הוא יחטוף התקף לב", או "אנחנו צריכים אותך בבית" עשוי לעודד נחקר אשר חוקריו רומזים לו כי אם רק יודה, ילך הביתה - להודות במעשים שונים, אפילו כאלה שלא ביצע. השלב השני, אם כן, הוא לעצור, ומיד, כל נזק שילדכם גורם לעצמו. לכן, מה שעליכם לעשות, כהורים, בשלב השני, הוא להגיד לילד הנחקר שלא משנה מה, שלא יגיד יותר שום דבר לפני שהוא מדבר עם עו"ד, ושיצהיר על כך בפני חוקריו. חשוב להבין כי התעקשות לשוחח עם עו"ד לא נחשבת כשמירה על זכות השתיקה ואינה פוגעת בשום צורה בנחקר. למעשה, אם הנחקר יתעקש לשוחח עם עו"ד, חוקריו ינסו בהתחלה להניא אותו מכך, אך אם יראו כי הוא מתעקש, יתאמצו מאוד להשיג לו עו"ד. חשוב להבין כי עצם העובדה שנחקר ביקש להיוועץ בעו"ד לא תאריך, אפילו בדקה, את תקופת מעצרו, גם אם את עורך הדין ניתן יהיה להשיג רק בבוקר היום שלמחרת. עם זאת, אם לנחקר חשוב מאוד לדבר עם עו"ד באותו רגע, ניתן ליצור קשר טלפוני עם סניגור צבאי בכל רגע נתון (גם באמצע הלילה), וגם אם ההורים או הנחקרים מעונינים בייצוג על ידי עו"ד פרטי, עצתו של הסניגור הצבאי במהלך החקירה - ערכה לא יסולא בפז. השלב השלישי הוא להשיג לילד, מיד, עו"ד המתמחה במשפט צבאי - עו"ד "פלילי" רגיל לא יוכל לתת מענה טוב לצרכים המיוחדים של חקירה במערכת הצבאית. חשוב מאוד להבין כי המדיניות במערכת הצבאית הן של החוקרים והן של בתי הדין שונה לחלוטין מבמערכת האזרחית וגם עורכי הדין ה"פליליסטים" המוצלחים ביותר לא יתאימו לטיפול בעבירות צבאיות. קיימים מספר עורכי דין המתמחים בתחום הצבאי, ורצוי מאוד לבחור מביניהם. אל תסתפקו בכך שעורך הדין אומר שהוא עוסק בתחום הצבאי. בררו מהו בדיוק ניסיונו הצבאי, היכן שירת בשירות סדיר ומילואים, שאלו אותו שאלות בקיאות כללית (מי השופטים במערכת הצבאית), וכך - וודאו כי הוא אכן מתמחה בתחום. את האזהרה החמורה ביותר ראוי לתת בהקשר של המלצות של בני משפחה וחברים: "אני מכיר עורך דין מצוין. הוא עשה לי את חוזה הדירה והוא גם מתמחה בתחום הצבאי". למעשה, המלצתנו היא חד-משמעית - אם לא בוחרים עו"ד פרטי המתמחה בתחום הצבאי, חסכו את הכסף וקחו סניגור צבאי. הסניגורים הצבאיים טובים בהרבה מאלה הפרטיים שאינם מתמחים בתחום, וחסרונותיהם המרכזיים היחידים (עומס עבודה והעובדה שלא ניתן לבחור את עורך הדין המטפל) מתגמדים לעומת הבנתם את התחום. חשוב מאוד להבין כי ככל שעורך הדין יהיה מעורב בתיק מוקדם יותר, כך יסתיים התיק טוב יותר, בנזק מועט יותר - והכי חשוב - בזול (!) (יחסית). יש נטייה, לפעמים, לחכות שהחקירה תיגמר ו"לראות לאן הרוח נושבת" לפני ההחלטה להעסיק עו"ד. זוהי הטעות הגדולה ביותר שניתן לעשות. למעשה, ייעוץ טוב של עו"ד במהלך חקירת מצ"ח (העשוי לעלות מאות דולרים בודדים) הוא בעל ערך רב בהרבה מייצוג בהליך שלם ומורכב, אשר עשוי להגיע לאלפי דולרים. אל (!) תנסו לתת ייעוץ משפטי לילדכם לבד יש הסבורים כי עצות "משפטיות" כלליות ("תגיד שלא עשית כלום", "תשתוק בחקירה") יקדמו את האינטרס של ילדיהם. הסבורים כך פשוט לא מבינים את המורכבות העצומה של תיקי חקירה. אפילו תיק "פשוט" של שימוש או אחזקה בסם קל הוא מלחמת מוחות בין חוקר המצ"ח לבין עורך הדין, הדורשים הבנה מורבכת מאוד הן בפסיקת בתי הדין הצבאיים והן בשורה של פרמטרים פסיכולוגיים, כימיים, ועוד. לכן, כשהילד שלכם עצור במצ"ח, השאירו את העבודה למקצוענים, ותנו לעורכי הדין לתת ייעוץ. את החשש שילדכם "ייפול" בתרגיל חקירה יש לפתור באמצעות הנחייה ברורה ופשוטה - "תגיד להם שעד שאתה לא מדבר עם עו"ד, אתה סיימת לדבר איתם". והדבר האחרון והחשוב ביותר - זה לא הזמן להיכנס ללחץ ולהיסטריה. יש סיכוי נכבד כי מדובר בעניין קטן ושבסופו לא יקרה לילדכם דבר. גם אם כן, מרבית הנאשמים בעבירות צבאיות הם ילדים טובים אשר אינם נדונים לעונשים ממושכים מאוד. גם מחקרים פסיכולוגיים וגם המציאות המשפטית מוכיחים דבר ברור - זה זמן שהם צריכים את הוריהם ומשפחתם לצדם. תמכו בהם! ניתן להתייעץ עם משרדנו בנושאים הנוגעים לחקירות מצ"ח בכל עת.