השתמטות לתקופה של 7 שנים - פסיקה נבחרת

בית הדין הצבאי לערעורים דחה את ערעורו של משתמט משירות צבאי לתקופה של 7 שנים אשר ביקש כי תקופת מאסרו תיחשב לו כחלק מתקופת השירות.

ע/99/09

בבית הדין הצבאי לערעורים

בפני:

אל"ם דורון פיילס   -   המשנה לנשיא

אל"ם אבי         לוי  -   שופט

אל"ם עוזי   דאדון   -  שופט

 

בעניין:

 טור´ נ. ש. - המערער

נגד

התובע הצבאי הראשי – המשיב

 

ערעור על פסק דין של בית הדין הצבאי המחוזי במחוז שיפוטי מטכ"ל שניתן בתיק מט/627/09 (אל"ם רחל טבת-ויזל- שופטת) בתאריך 23/7/2009. הערעור (חומרת העונש) נדחה.

 

פ ס ק    ד י ן

המערער, טור´ נ. ש., הורשע לפני בית-הדין הצבאי המחוזי במחוז שיפוט מטכ"ל בעברה של היעדרות משירות לתקופה של כשבע שנים, אשר הסתיימה בהתייצבותו ביום 28/6/2009.

המערער ירד עם משפחתו לארצות הברית בהיותו כבן 18 וחים שם, תוך שהוא משתמט מחובת הגיוס. בשנים האחרונות, נקף אותו מצפונו והוא בא להחלטה, שלפיה עליו לעזוב את ארה"ב ולחזור ארצה עם אשתו הטרייה על מנת למלא את חובת השירות הצבאי.

הוא פנה לקונסוליה הישראלית בארה"ב והושג עימו הסדר, שלפיו ישוב ארצה, לא ייעצר בשדה התעופה, אחר כך יתייצב בלשכת הגיוס, יישפט בגין הערה ורק בהמשך, ישרת בצה"ל במשך 12 חודשים.

לפני בית-הדין קמא הנכבד הוצג הסדר טיעון, שלפיו התבקש להטיל על המערער 135 ימי מאסר לריצוי בפועל לצד עונש מאסר מותנה.

בית-הדין קמא ציין, כי ההסדר אשר הוצג לפניו ביחס למערער "מקל עמו באופן יחסי", אך חרף זאת פסק לכבדו.

סנגורו של המערער עתר לפני בית-הדין קמא הנכבד, שתקופת מאסרו של המערער תימנה כתקופת שירות. בית-הדין קמא הנכבד לא קיבל בקש זו והחליט להעבירה "לשיקול דעת והחלטת מפקד מיטב".

הערעור שלפנינו עוסק אך ורק בעניין אחרון זה.

לפי הנטען בו, ההסדר אשר הוגש בין המערער לבין הקונסוליה הישראלית בניו-יורק דיבר על כך שהמערער יוכל לשוב ארצה מבלי להיעצר כלל, וכי בהמשך, יישפט בגין היעדרותו מן השירות. מעצרו של המערער בלשכת הגיוס, לפי טענת בא כוחו, מהווה הפרת הבטחה זו.

הסנגור המלומד טען בערעורו, כי בית-דין קמא סבר בטעות כי אינו מוסמך להורות על חפיפת תקופת המאסר את חודשי השירות", ולפיכך, מצא להעביר העניין לשיקול דעת מפקד מיטב.

משבית הדין קמא מוסמך היה להורות, על פי סעיף 18 לחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986 כי תקופת המאסר לא תיחשב כתקופה בלתי נמנית, רואי היה, לפי טענת הסנגור, כי יעשה שימוש בסמכותו ויורה כך לנוכח נסיבותיו המיוחדות של המקרה. הנסיבות האישיות הקשות של משפחתו הצעירה של המערער, המבקשת למצוא מקומה בארץ "ללא כלים של תרבות ושפה" מצדיקים זאת לטעמו. טעם נוסף, אשר מצדיק, לפי הנטען, היעתרות למבוקש בערעור הינו "הדרך המטענה והלא הגונה שנהגה המערכת עם המערער, תוך הפרת הסיכום המוקדם עימו, טרם בואו ארצה".

בטיעוניו לפנינו, הוסיף סנגורו המלומד של המערער, עו"ד ורצברג וטען, כי עניין חפיפת התקופות בין המאסר לבין השירות נותר עמום בסיכומיו של המערער עם אנשי הקונסוליה וכי המערער לא העלה על דעתו כי הוא צפוי להיאסר בגין השתמטותו.

נציגת התביעה הצבאית ביקשה לדחות את הערעור. היא עמדה על כך, שהמערער עבר עברה חמורה שעניינה השתמטות משירות צבאי, זאת לאחר שכבר נקבע לו פרופיל כשר לשירות ושירותו נדחה לבקשתו. היא ציינה, כי היעדרותו של המערער הייתה ארוכה והצדיקה ענישה חמורה.

לדבריה, הסכמות הנתונה לבית הדין בסעיף 18 לחוק שירות ביטחון הינה חריגה ואין זה נכון להפעילה במקרהו של המערער.

המערער אמור היה, עובר להשתמטותו לשרת שלוש שנים. לבסוף, כתוצאה ממעשה העברה, הזמן שחלף והשינויים שחלו במצבו האישי חויב לשרת 12 חודשים בלבד. העונש אשר הוטל עליו, על פי ההסכמה, הוגדר על ידי בית-הדין קמא כמקל. הרשויות הלכו לקראת המערער בכל הפרמטרים, ולפיכך, אין כל הצדקה עניינית לקצר ממשית את תקופת שירותו עוד יותר.

ייאמר מיד, בערעור זה אין כל ממש.

כפי שציינה בצדק באת-כוח התביעה, הסכמות, הנתונה לבית-הדין בסעיף 18 לחוק שירות ביטחון הינה סמכות חריגה והשימוש בה צריך להיעשות במקרים נדירים ויוצאי דופן (ראו ע/170/02 התובע הצבאי נ´ טור´ איזיגאייב (2002); ע/71/01  התובע הצבאי הראשי נ´ רב"ט סקורניק (2001); ע/199/00  התובע הצבאי הראשי נ´ רב"ט ליפץ (2000)). המקרה שלפנינו איננו, בשום אופן, נופל לגדרם. עניין לנו במי שהשתמט משירות ביטחון למשך תקופה ארוכה, לאחר שתמו למעשה הליכי הגיוס בעניינו ,ותוך ניצול דחיית שירות שניתנה לו. לא מצאנו כל ביסוס בראיות לטענה, שלפיה הובטח למערער או נרמז לו כי תקופת השירות המקוצרת, אשר נקבעה לו תכלול בתוכה ריצוי תקופת מאסר בגין העברה. לא מצאנו גם כל רמז להבטחה שניתנה למערער שלפיה הוא איננו צפוי לרצות עונש מאסר.

לא היה למערער, אפוא, שום בסיס הגיוני להאמין כך.

בנסיבות העניין, מקום בו התחשבו במערער לעניין משך השירות, והוא חויב בשירות מקוצר מאוד ביחס לחובתו המקורית, ואילו רשויות התביעה הלכו לקראתו כברת דרך, בכל הנוגע לעונש המאסר, אשר לנפסק לו, לא מצאנו לנכון לקבוע, כי רואי שתוקפת המאסר תימנה כחלק מתקופת השירות.

בנסיבות העניין, אנו חוזרים על קביעת בית-הדין קמא הנכבד, שלפיה יש מקם להעביר את בחינת עניין קיצור התקופה הבלתי נמנית לבחינתו של מפקד מיטב ולהחלטתו בבוא השעה, בהתאם לסמכויותיו על פי דין.

הערעור נדחה, אפוא.

 

ניתן והודע היום, כ"ב באב התשס"ט,12 באוגוסט 2009, בפומבי ובמעמד בעלי הדין.

 

________________            ________________           ________________ 

           המשנה לנשיא                               שופט                                           שופט

 

חתימת המגיה: _______________                               העתק         נאמן        למקור

תאריך: _____________________                                רס"ן נילי שרעבי-בלומנטל

                                                                                                ק´             בית             הדין

עו"ד עידן פסח

עו"ד עידן פסח להציג את כל הפוסטים של עורך דין צבאי עו"ד עידן פסח

שימש במהלך שירותו הצבאי כתובע צבאי וכסניגור צבאי בכיר. במהלך שירותו, היה עו"ד פסח מבכירי והידועים שבסניגורים הצבאיים וטיפל ב"כבדים" שבתיקי הסניגוריה, בכל שלבי ההליך לרבות דיוני מעצר, הקראות, טיעונים לעונש ומשפטי הוכחות במגוון הנושאים הפליליים והצבאיים הקיימים. 

השארת תגובה