בית דין צבאי לעומת הדין המשמעתי

מקור הדין המשמעתי הנו באחריותו של מפקד על המשמעת של פקודיו

על המפקד מוטלת אחריות כוללת לקיום ושימור משמעת ביחידה.

הדין המשמעתי הוא אמצעי חשוב להשגת מטרה זו. לפיכך, הליך הדין המשמעתי (דמ"ש) מתקיים, ככלל, במסגרת יחידה צבאית, בפני מפקד (קצין שיפוט). ניתן לומר כי ההליך המשמעתי הינו הליך פיקודי בחלקו ומשפטי בחלקו.בשונה מכך, מטרתו של ההליך בפני בית דין צבאי הינה להתמודד עם הפרות חוקים חמורות יותר מאלה המטופלות בדרך כלל בדין המשמעתי. ההליך בפני בית הדין הצבאי הנו הליך משפטי-פלילי לכל דבר ועניין, ומטרתו לטפל בעבירות פליליות.

בין שני קצוות אלה ישנם מקרי ביניים, בהם מתלבטת הפרקליטות הצבאית האם לטפל בעניין מסוים בדרך של דין משמעתי או בדרך של משפט פלילי בפני בית דין צבאי.

להלן עיקרי ההבדלים בין ההליך המשמעתי לבין ההליך הפלילי:

השופט בבית דין צבאי הנו משפטן דן-יחיד, או הרכב שופטים, אשר בראשו משפטן, ולצד המשפטן שני שופטים, קצינים, שאינם משפטנים ("שופטי צד"). השופט בדין המשמעתי, הנו קצין ובדרך-כלל אינו משפטן.

בבית- דין צבאי לא תתקיים, ככלל, היכרות מוקדמת בין השופט, או הרכב השופטים, לבין הנאשם, והיכרות כזאת היא עילה לפסילת ההרכב.

בדין המשמעתי בדרך-כלל תתקיים היכרות מוקדמת בין השופט לבין הנאשם. בהיכרות מוקדמת זו אין כל פסול. היות וכל מהותו של ההליך המשמעתי הינה מתן כלים למפקד להשליט משמעת על פקודיו, הרי שמטבע הדברים בדרך-כלל יכיר המפקד את פקודו הנשפט בפניו. כמו כן, לעתים יהיה השופט עד לעבירה או אפילו קורבן העבירה. במקרה האחרון, ישנו סייג לפיו בעבירות של אלימות או איומים כלפי מפקד (לרבות התחצפות) לא ישפוט אותו מפקד את החייל. בעתיד, יורחב הסייג באופן זה שבכל מצב בו הקצין הוא קורבן העבירה, הרי שאותו קצין לא ישפוט.

בבית דין צבאי, זכאי הנאשם לייצוג על ידי עורך-דין. הנאשם זכאי לקבל סניגור צבאי, בחינם, או לשכור עורך-דין אזרחי אשר ייצגו בהליך המשפטי.

בדין המשמעתי, הנאשם אינו זכאי לייצוג עורך-דין. יחד עם זאת, במקרים בהם מועמד חייל לדין משמעתי בעקבות חוות דעת פרקליט צבאי המורה להעמידו לדין משמעתי כאמור, זכאי החייל להביא בפני קצין השיפוט חוות דעת כתובה של עורך-דין מטעמו.

בבית דין צבאי, צפוי חייל המורשע בדין לרישום פלילי, במרבית העבירות הנפוצות בבתי הדין הצבאיים (עריקות, סמים, שימוש בלתי חוקי בנשק וכו´). רישום זה, המופיע במחשבי משטרת ישראל מתיישן רק לאחר 7 שנים, ונמחק רק לאחר 10 שנים נוספות. מאמר מפורט על הרישום הפלילי יופיע בקרוב באתר. כתם זה אינו קיים בדין המשמעתי. חייל המורשע בדין משמעתי אינו צפוי לרישום פלילי.

בית דין צבאי מוסמך להטיל עונשים חמורים ביותר על חיילים המורשעים בעבירות שונות. בדין המשמעתי, מוגבלת סמכות הענישה כך שסמכות הענישה המקסימלית  המוענקת אך ורק לקצין בדרגת אל"ם, הנה להטיל על חייל 35 ימי מחבוש בכלא צבאי.

בית דין צבאי כפוף לסדרי הדין הפליליים, המוסדרים בחוק השיפוט הצבאי, ודומים מאוד לסדרי הדין בבתי המשפט האזרחיים, ואף לדיני הראיות. בדין משמעתי, נוהג קצין השיפוט על פי סדר דין אחר ומיוחד, והנו גמיש הרבה יותר. כמו כן, בדין המשמעתי רשאי קצין השיפוט לקבל כל ראיה כקבילה.