שימוש בלתי חוקי בנשק – פסיקה

חא/217/08

גזר דין 

הנאשם, סמ"ר ר.ר., נותן את הדין היום, על עבירה אשר נכללה בכתב אישום מתוקן, אשר הוגש נגדו. נכללה בו עבירה שעניינה שימוש בלתי חוקי בנשק, אשר עניינה בכך, שביום 30/03/08, במוצב תפוח, לאחר דין ודברים בינו לבין מ"פ המפקדה, אודות הצורך בהארכת שירות המילואים שלו, השליך הנאשם את נשקו על הרצפה, וכשהתכופף להרימו, הוציא מחסנית, הכניסה לבית המחסנית, הרים את הנשק בזווית של 60 מעלות, כשהוא עומד ליד הקצין ודרך את הנשק. הקצין הורה לו לפרוק את הנשק, תוך שהוא מציין כי קיים כדור בקנה. הנאשם הניע את הנאשם בחדות מעלה, מטה ולצדדים, באופן שקנה הנשק הופנה לעתים לעבר המ"פ, ולעבר חיילים אחרים אשר היו שם, דרך את הנשק עוד פעמיים, תוך שהאצבע נמצאת בפרקים סמוך לשמורת ההדק. לבסוף, הגיע למקום הסמג"ד, הניח את ידו האחת על כתפו של הנאשם, אחז בנשק ביד השנייה, כדי להפנות אותו כלפי הקרקע והנחה את הנאשם לבצע פעולות לשם פריקת הנשק.

מסמך הפרטים הנוספים לימד אותנו כי הנאשם הוא איש מילואים מאז שנת 91'. ביום 30/03/08, הוא היה שירות מילואים פעיל, וביקש מהמ"פ לקצר את תקופת המילואים בשל בעיות אישיות. יצוין במפורש, כי לנאשם היה סיכום מוקדם עם אחראית המרפאה, טרם תקופת המילואים, בהקשר לעניין זה. לסיכום זה, היה המ"פ מודע, אך הוא סירב להיענות לבקשת הנאשם, חרף הסיכום, בשל בעיות כוח אדם ביחידה. הוא הציע לנאשם לפנות אליו בבקשה מאוחר יותר. שעה אחר כך, פגש הנאשם ברס"ן רווה, ופנה אליו שוב בעניין זה. רווה ענה "מה עם מה שדיברנו לפני 10 דקות?". בתגובה לכך, עשה הנאשם את המיוחס לו בכתב האישום. המ"פ ציין כי למרות תחושת האיום שאותה חש באירוע, הוא חש שהיה יכול לשוחח עם הנאשם ולשכנע אותו לפורק את הנשק. אין ספק, שבמהלך האירוע, היה הנאשם נתון במצוקה, הוא היה נסער ורעד בכל גופו. בפריקת הנשק, לאחר האירוע, הסתבר כי לא היה כדור בקנה.

 הנאשם הוחזק במעצר סגור בימים 30/03/08-01/04/08 (שלושה ימים) ומאז ועד היום, הוא נתון ב"מעצר בית לילי", על פי הוראת בית הדין.

נקדים ונאמר, כי תיק זה הוא יוצא דופן, בנוף התיקים המובאים לדין בפני בית הדין זה. ענייו לנו באיש מילואים ותיק, חובש בכיר, אשר עשה שירות סדיר בלא עבירות משמעת, בגדוד 647, בתנאים לא פשוטים ומבצע בצורה סדירה שירות מילואים מדי שנה, במסגרת כנף 1. שמענו כי הוא מבצע אימונים, כמו גם תעסוקות, 10-28 ימים מדי שנה. עניין לנו בנאשם, אשר בגר תואר בטכניון, תחום הנדסת המכונות והוא מועסק כמהנדס בחברות שונות, בתחום ההיי-טק. הנאשם שלפנינו הוא אדם נשוי ואב לארבעה ילדים צעירים, בני 3-7, ולפי הנתונים אשר הוצגו לפנינו, הוא מעולם לא נדון בדין משמעתי או לפני בית דין צבאי.

אין ספק שהמעשה המיוחס לנאשם בכתב האישום הוא מעשה מסוכן, אשר ראוי להרתיע מפניו. אין ספק גם, כך התרשמנו באופן בלתי אמצעי, שהמעשה בוצע בסערת רגשות קיצונית, שהנאשם מבין לחלוטין את חומרתו ואת הפסול שבו, וכי אין בנמצא סיכוי ממשי, שהוא יחזור על מעשה שכזה, אי פעם. בכל הנוגע לסערת הרגשות הקיצונית שאליה נקלע הנאשם, ראוי לציין את העובדות שעמדו ברקע ביצוע המעשה, והן כי הנאשם, שהוא כאמור איש מילואים מסור ונאמן, פנה מראש אל הגורמים ביחידתו, וביקש לקבל קיצור שירות, על מנת לשהות לצד אביו, אשר צפוי היה לעבור ניתוח להסרת גידול סרטני. בקשתו של הנאשם נענתה בחיוב. כשפנה וביקש שההסדר עמו יכובד, הוא נענה בשלילה, ואין ספק, שטעמי השלילה, היו מקוממים – העובדה שחובשים אחרים, אשר אמורים היו להחליפו, שוחררו מטעמים אחרים משמ"פ. הנאשם, אשר על היותו אדם נורמטיבי, אין צורך להכביר מילים, נקלע לסערת רגשות קיצונית, ופעל באופן שלא ניתן להצדיקו בשום דרך שהיא. מיד לאחר מעשהו, נעצר, שהה מספר ימים במעצר סגור, וכאמור, עד עצם היום הזה, הוא מוחזק בתנאי הגבלת חירות מסוימת.

על אופיו של הנאשם, הרחיב הסנגור המלומד בטיעוניו והדברים אף באו לידי ביטוי ברור וחד משמעי בשורה ארוכה של חוות דעת ומכתבי המלצה, אשר הוצגו לפנינו.

אל"ם ד"ר ירון בר-דיין, מפקדו של הנאשם בשנים 88'-89', דיבר על שירותו של הנאשם כחובש גדודי, שירות אשר אופיין בהקרבה ובמסירות רבה, היעדר חופשות, למעט סופי שבוע, לעתים רחוקות, ביצוע השירות באהבה, תוך הפגנת מוטיבציה ורמה ערכית יוצאת דופן, מוכנות אין קץ להגן על המולדת. אל"ם בר-דיין ציין את אומץ הלב שהנאשם הפגין בנכונותו לטפל בפצועים תחת אש ותוך נטילת סיכונים אשר היו עלולים לעלות לו בחייו, והכל, לדברי העד, תוך אמונה בצדקת הדרך ותוך תחושת שליחות נדירה, שאותה אנו מוצאים אך ורק בחיילים הטובים ביותר. אל"ם בר-דיין הוסיף וציין, כי מתוך אלפי חובשים שעליהם פיקד, הנאשם בהחלט נמנה על המצטיינים שבהם, משכמו ומעלה, בולט בתכונותיו האישיות המקצועיות והערכיות. גם הרופא הגדודי, אשר היה מפקדו בשמ"פ האחרון, ציין את הנאשם כחייל מאוד אחראי, יסודי, מקצועי ונעים הליכות, אשר ביצע משימותיו על הצד הטוב ביותר, בצורה איכותית, מסורה וביעילות מרשימה. התרשמותו של הרופא הגדודי הינה, כי עניין לנו בחייל ממושמע, מסודר ובעל מוטיבציה גבוהה לשרת במילואים. דברים דומים ציינה הממונה על המרפאה בכנף 1.

הסנגור המלומד ציין, כי לדעתו, המסמך המרכזי באסופת מסמכי ההגנה, הינו מסמך, המלמד על עבודה התנדבותית שאותה מבצע הנאשם, להכנה לבגרות של תלמידים עולים, שלוש פעמים מדי שבוע. המסמך מלמד שהנאשם לימד מתמטיקה את אותם תלמידים עולים מאתיופיה, והללו עברו בהצלחה רבה מאוד את המבחנים. גם כאן, אופיין הנאשם כמסור, אחראי, רגיש ומי שהצליח לטעת בתלמידים מוטיבציה ועניין.

הנאשם שלפנינו הוא בן קיבוץ לביא, וגם יו"ר וועדת חברים בקיבוץ, ציינה אותו כחבר רציני ואחראי, היושב בגופים המרכזיים בקיבוץ, ואשר מעולם לא גילה גילויי אלימות כלשהם, אלא להפך, הוא ידוע בשקט הנפשי שלו, באחריותו ובמסירותו.

הסדר הטיעון הוצג לפנינו, על מנת להלום עונש ראוי למעשה שאותו ביצע הנאשם. אין ספק, ועמדנו על כך לעיל, האמור במעשה הראוי לענישה. האמור במעשה מסוכן, אשר עלול היה, בנסיבות אחרות, להסתיים בטרגדיה ממש. בתי הדין הצבאיים מצווים להטיל עונשים, אשר יש בהם כדי להרתיע את הנאשם עצמו, וגם אחרים, מפני ביצוע מעשים בנשק, המסכנים את הציבור. עם זאת, ציינו, כי עניין לנו במקרה מיוחד. עניין לנו במי שצבר לזכותו נקודות זכות רבות, במשך שנות שירות צבאי, אך גם במסגרות התנדבותיות אזרחיות. ציינו כבר, אין לנו כל חשש, שהנאשם יחזור ויבצע מעשה דומה אי פעם. לא יכולנו להשתחרר מהרקע, אשר הביא את הנאשם לאותה סערת נפש, אשר בתוכה התנהג באופן כה בלתי אופייני לו.

כל שופטי ההרכב סבורים, שהעונש אשר הוצע על ידי הצדדים, אף כי ככלל, היה מהווה ענישה ראויה, הוא עונש מחמיר מדי לגבי הנאשם.

אחד השופטים סבר, כי הלכות המחייבות בכגון דא, מחייבות את בית הדין לכבד הסדר טיעון, באשר הוא, ולהימנע, מקום בו הסטייה מהראוי הינה מצומצמת, מלהתערב בהסדר שכזה. שופט זה היה מכבד את הסדר הטיעון, ככתבו וכלשונו.

רוב השופטים סברו, כי ניתן לכבד את הסדר הטיעון בשינוי אחד, אשר עניינו דרך ריצוי העונש. רוב השופטים סברו, שלנוכח העובדה שהנאשם צפוי להיות מוכתם בכתם פלילי, ולנוכח מכלול הנסיבות האישיות אשר צוינו  לעיל, ניתן וראוי, במידה ותינתן המלצה חיובית מצד רמ"ד שיקום במקמצ"ר, ובמידה שהנאשם יביע רצונו בכך, להסתפק בדרך ריצוי של עבודה צבאית, חלף ריצוי בכליאה.

בכפוף, לחוות דעת חיובית של רמ"ד שיקום במקמצ"ר, מצאנו, בדעת רוב, להטיל על הנאשם עונשים כדלקמן:

א.      הורדה לדרגת טוראי.

ב.      4 חודשי מאסר, שמתוכם יהיו 30 ימים לריצוי בפועל בדרך של עבודה צבאית, בניכוי 3 ימי המעצר, והיתרה תהא על תנאי שלא יעבור במשך שנתיים עבירה שיש בה יסוד של איום, של אלימות, של שימוש מסוכן או בלתי מוסמך בנשק.

רשמנו לפנינו את הסכמת הצדדים לכך שהשופטים הצבאיים לא יהיו נוכחים בישיבה הנדחית.

התיק ייקבע לישיבת מתן גזר דין ליום 17/04/08, בשעה 09:00.

הנאשם לא יעזוב את בית הדין בטרם יקבל לידיו צו זימון לישיבה הנדחית.

ניתן והודע היום, 22/10/2008, בפומבי ובמעמד הצדדים והנאשם.

_____________                      _____________                      _____________

                  נשיא                                              שופט                                      שופט