הסכם קיבוצי לאזרחים עובדי צה"ל
עיקרים להסכם קבוצי מיוחד
בין
מדינת ישראל, משרד הבטחון מצד אחד שייקראו להלן לשם קיצור: "מערכת הבטחון"
.לבין
ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ־ישראל הארגון הארצי לעובדי צה"ל מצד שני שייקראו להלן: "ההסתדרות״
1. פירושים
א. כללי
2. קבלת עובדים
א. מערכת הבטחון תזמין ותקבל עובד רק באמצעות "הלשכה״.
ב. "הלשכה" תשלח את העובד הדרוש לכל מקום עבודה שמערכת הבטחון תזמין תוך התקופות המפורטות להלן מים קבלת ההזמנה ע״י הלשכה:
(1) עובדים בלתי מקצועיים - תוך 3 ימים;
(2) עובדים מקצועיים - תוך 4 ימים;
(3) פקידים ובעלי מקצועות חפשיים - תוך שבוע ימים.
ג. עובד יישלח ע״י ״הלשכה" הקרובה ביותר למקום העבודה. לא יכלה ״הלשכה" הקרובה ביותר לשלוח את העובד הדרוש, יישלח העובד על ידי ״הלשכה״ הקרובה ביותר ככל האפשר למקום העבודה, והודעה על כך תישלח למערכת הבטחון בכתב ע״י"הלשכה״.
ד. כל הזמנה תישלח ל״לשכה״ בכתב ותציין במפורט את מקצועו, תפקידו, וסוגו המקצועי של העובד, כדי לאפשר ל״לשכה" לשלוח עובד מתאים.
ה. היה צורך להזמין עובד, תמסור מערכת הבטחון הודעה מוקדמת על כך לועד העובדים. ועד העובדים רשאי להציע מועמד למשרה פנויה במקום העבודה מבין העובדים באותו המקום עבודה. על היחידה להשיב לועד על ההצעה באותה צורה שהועד פנה.
ו. לא ספקה ״הלשכה״ את העובד הדרוש במועד הקבוע בפסקה א׳ דלעיל, רשאית מערכת הבטחון לקבל את העובד הדרוש מחוץ למסגרת ״לשכה". במקרה כזה חייבת מערכת הבטחון להודיע על כך מיד ל״לשכה" ו״הלשכה" חייבת לתת לעובד כזה כתב שילוח לעבודה. הוראות אלה חלות גם על המקרים הנזכרים בפסקה ז׳ להלן.
ז. מערכת הבטחון רשאית לקבל עובד בדרגה י׳ ומעלה מחוץ.לתור הרגיל של "הלשכה״.
ה. בהגיע עובד למקום העבודה אליו נשלח, ימציא העובד למערכת הבטחון כתב שילוח מ״הלשכה", שהעתקו יימסר על ידו לועד העובדים. "הלשכה" השולחת את העובד תציין בגוף כתב השילוח את סימן, המספר והתאריך של ההזמנה שנמסרה ל״לשכה״ על־ידי מערכת הבטחון.
ט. ״הלשכה" תציין בכתב השילוח בין יתר הפרטים, גם את סוגו המקצועי של העובד, כפי שנקבע על ידי האיגוד המקצועי המתאים. אם טרם נקבע סוגו המקצועי של העובד תציין זאת "הלשכה" בכתב השילוח. במקצועות צבאיים, שלגביהם לא קיימת אגודה מקצועית, תציין ״הלשכה״ שסוגו לא נקבע.
י. מערכת הבטחון תזמין ותקבל נוער עובד רק באמצעות לשכת העבודה הכללית של הנוער העובד של שירות התעסוקה.
יא.בעבודה קבועה או זמנית במערכת הבטחון יעבוד רק אדם שהנו אזרח ישראל (יוצא מכלל זה עובד שנתקבל לפי חוזה מיוחד).
3. בדיקות רפואיות
א. כל עובד יהיה חייב בבדיקה רפואית;
ב. נוהל שליחת עובדים לבדיקות רפואיות ייקבע בתיאום עם מרכז קופת־ חולים, ו/או רופא תעשייתי של המפעל, מוכר ע״י המח׳ לרפואה תעסוקתית של קופ״ח, במרכז קופ״ח.
ג. עובד בתקופת הנסיון שנשלח לבדיקות רפואיות בקופ״ח לצורך קבלתו לעבודה, לא יהיה זכאי לתשלום בעבור השעות האלה.
ד. מערכת הבטחון רשאית לחייב עובדים המועסקים בעבודות מיוחדות, כגון: בוחני נשק ותחמושת, צבעים, טבחים וכו', להבדק בדיקות רפואיות תקופתיות בהתאם לצורך.
4. סדרי עבודה ומשמעת
א. על העובד לבצע במיטב יכולתו את עבודתו ולמלא את הוראות הממונים עליו בכל הנוגע לעניני העבודה.
ב. כל עובד אשר יידרש ע״י המוסמך לכך לעבוד שעות נוספות יהיה חייב לעבוד בהתאם לנדרש. הודעה מראש על העסקה בשעות נוספות תמסר לעובדים הנוגעים בדבר במועד המוקדם האפשרי ביותר.
ג. על העובד להמצא בזמן הקבוע במקום המיועד לעבודתו מוכן להתחלת העבודה.
ד. כל עובד חייב להירשם אישית ביומן נוכחות, או, בשעון בהתאם לסדרי מקום העבודה, החלפת בגדים ורחצה ייעשו מחוץ לזמן העבודה פרט למקרים שיוסכם עליהם אחרת, באשור הועדה הפריטטית.
ה. אסור לעובד לעזוב את העבודה או להפסיקה, או לקבל בקורים, או לנהל שיחות טלפוניות בשעות העבודה, בלי לקבל רשות מאת הממונים עליו.
ו. על העובד לשמור על השקט ועל הסדרים הנהוגים במקום העבודה ולהמנע משיחות בזמן העבודה שלא לצורך העבודה.
ז. על העובד למלא דו״ ח יומי על עבודתו, באם יידרש לכך.
ח. כל ערעור, הן מצד העובד והן מצד הועד, אין בכוחו לעכב ביצוע הוראות הממונים עד לבירור.
ט. לא ייעדר עובד מהעבודה ללא נטילת רשות מאת הממונים עליו, אלא אם היה נימוק סביר לכך. היעדרויות בלי סיבה מספקת חוזרות ונשנות, יהוו עילה לתביעת דיון לפטורי העובד.
י. העובד לא יגלה למאן דהוא ללא היתר מאת רשות מוסמכת של מערכת הבטחון כל ידיעה שהגיעה אליו בזמן עבודתו ועקב עבודתו במערכת הבטחון.
5. תקופת נסיון
א. נתקבל עובד לעבודה בעלת אופי קבוע, ייחשבו. שני עשר חדשי עבודתו הראשונים כתקופת נסיון. בתקופת הנסיון רשאית מערכת הבטחון לפטר את העובד, לאחר הודעה מוקדמת כאמור בסעיף 9 פסקה ב׳ (2) (1) בהסכם זה, עם העתק לועד העובדים.
ב. מערכת הבטחון בהסכמת ועד העובדים, רשאית להאריך תקופת הנסיון של העובד עד לקבלת תוצאות הבדיקות הרפואיות כאמור בסעיף 3 א׳.
ג. תקופות עבודה של עובד שפוטר, או, שהתפטר כתקופת הנסיון לא יובאו במנין תקופות הנסיון אם אותו עובד יתקבל מחדש לעבודה באותה יחידה או ביחידה אחרת במערכת הבטחון.
ד. בתום תקופת הנסיון ייחשב העובד לעובד קבוע ויהנה מכל הזכויות המוגדרות בהסכם זה, למפרע מיום היכנסו לעבודה.
6. עבודה זמנית
א. מערכת הבטחון רשאית להעסיק עובד זמני בעבודה בעלת אופי זמני, לתקופה שלא תעלה על 6 חדשים. תקופת העבודה של עובד זמני ניתנת להארכה עד 9 חדשים ועד בכלל בהסכמת שני הצדדים. הועסק עובד זמני במשך 9 חדשים בעבודה זמנית והמשיך לעבוד במערכת הבטחון, ייחשב בתום 12 החדשים לעובד קבוע, למפרע, מיום כניסתו לראשונה לעבודה.
ב. הועבר העובד מהעבודה הזמנית לעבודה קבועה תיחשב תקופת עבודתו הזמנית כתקופת נסיון, כאמור בסעיף 5 והוא יהנה מכל הזכויות המוגדרות בהסכם זה, למפרע, מיום כניסתו לעבודה.
7. הכשרה מקצועית ולימוד מקצוע
א. ההסתדרות ומערכת הבטחון יפעלו במשותף לארגון קורסים מקצועיים שמטרתם להעלות את רמתם המקצועית של העובדים.
ב. מערבת הבטחון תשלח עובדים להשתלמות על חשבונה, בהתאם לצרכיה ובתנאים שייקבעו על ידה.
8. כינוסי עובדים ופעילות ועדי עובדים
א. מערכת הבטחון תתן שחרור מהעבודה בתשלום מלא, לחברי המרכז הארצי של הארגון, בתנאי:
(1) שהתמורה בשכר תשולם לא יותר מאשר שלושה כינוסים לשנה;
(2) שהשחרור מהעבודה בתשלום יהיה רק ליום עבודה אחד לגבי כל כינוס.
ב. אין הוראות פסקה א׳ מונעות שחרור מהעבודה ללא תשלום שכר של נציגים נוספים לכנוסים נוספים מימי עבודה נוספים.
ג. (1) כנוסים, אסיפות וכן פעולות ארגוניות אחרות לא יקוימו בשעות העבודה אלא באשור מפקד הבסיס/היחידה או מנהל המתקן.
(2) מפקד בסיס/היחידה או מנהל המתקן רשאים להתיר כינוס או אכיפה של עובדים על פי בקשת הארגון הארצי לעובדי צה׳׳ל, או המחלקה לעובדי הצבא שע״י מועצות הפועלים וועד העובדים, אם הם משוכנעים כי אין אפשרות מעשית לקיימם מחוץ לשעות העבודה.
(3) ועד העובדים ישקוד לסייע למערכת הבטחון בקיום משמעת עבודה וביצירת יחסי גומלין בין מערכת הבטחון לבין העובדים.
(4) באם יש צורך לקיים ישיבת הועד בשעות העבודה, יתואם זמן הישיבה עם מפקד הבסיס או היחידה או מנהל המתקן במגמה שלא לפגוע במהלך העבודה התקין.
(5) מרכז ועד, או ממלא מקומו שנקבע מראש בהעדרו של המרכז במקום, רשאי לעסוק בפעילות הועד גם בשעות העבודה, בתנאי שהדבר לא יפגע במהלך העבודה התקין.
(6) חבר ועד, פרט למרכז ועד ולממלא מקומו שנקבע מראש בהעדרו של המרכז במקום, אינו רשאי לעסוק בפעולות הועד בשעות עבודתו,
אלא באשור מיוחד של מפקד הבסיס או היחידה או מנהל המתקן.
(7) חבר המזכירות הארצית של הארגון הארצי לעובדי צה״ל רשאי להעדר מן העבודה אם הוזמן ע״י הארגון לישיבה או לפגישה, במידה והעדר זה אינו פוגע במהלך התקין של העבודה; עליו להודיע להנהלת מקום העבודה על ההזמנה שקבל, יום אחד לפחות לפני הישיבה.
הנהלת מקום העבודה חייבת לעשות כמיטב יכולתה כדי לאפשר לו השתתפותו בישיבה או בפגישה אליה הוזמן.
(8) חבר המזכירות הארצית של הארגון הארצי לעובדי צה״ל אשר נעדר מן העבודה בהתאם לנאמר בפסקה (7) לעיל לא יותר משני ימים רצופים כל פעם, או 24 ימים בכל שנה תקציבית, ייזקף העדרו זה לחשבון העבודה, היעדר נוסף על מספר ימים זה ייזקף לחשבון חופשת המנוחה של העובד, או יראה כחופשה ללא שכר, אם לא נותרו לעובד ימי־חופשת מנוחה.
9. פיטורי עובדים
א. אם בתוצאה מצמצום בעבודה במקום העבודה יהיה צורך לפטר עובדים במקצוע או במקצועות שונים, תמסור מערכת הבטחון לועד העובדים הודעה בכתב על מספר העובדים בכל מקצוע שיש צורך לפטרם. העתק ההודעה יישלח ע״י מערכת הבטחון לידיעת מועצת הפועלים, המחלקה לעובדי צה״ל. שמות העובדים שיפוטרו, יקבעו תוך משא ומתן עם ועד העובדים תוך שמירה על העקרון של התאמת העובד לתפקידו ותוך שמירה על זכויותיו ובהתחשב עם תקנות ועדות הערעורים לעניני פטורים. אין לפטר עובדים אשר התקבלו לעבודה בהתאם לתקנות בדבר העסקת נכי מלחמה או בהתאם לתקנות בדבר העסקה בני משפחות חיילים, שנספו במערכה, אלא אם נתקבלה הסכמת הרשות המוסמכת לכך. כמו־כן, אין לפטר עובדת הרה, אלא אם נתקבל אישור ממשרד העבודה על כך.
ב. להלן שיעורי ההודעה המוקדמת על פיטורי עובדים:
1. לגבי עובד חדשי:
א. אם עבד לפחות שבוע ועד חודש - 2 ימים,
ב. אם עבד עד 3 חדשים - 7 ימים,
ג. אם עבד עד 6 חדשים 14 ימים;
ד. אם עבד למעלה מ-6 חדשים - חדש אחד
2. לגבי עובד יומי:
א. אם עבד לפחות שבוע ועד חודש - 2 ימים,
ב. אם עבד עד 6 חדשים - 7 ימים (כולל שבת)
ג. אם עבד למעלה מ־6 חדשים - 14 ימים(כולל שבת)
3. לא ניתנה הודעה מוקדמת, כנ״ל, לעובד מפוטר, ישולם לו בעבור הימים החסרים למכסת ימי ההודעה המוקדמת, כמפורט לעיל.
ג. לעובד העומד בפני פיטורין, תינתן מאת מערכת הבטחון, הודעה בכתב על פיטוריו, לאחר שהוסכם על שמות המפוטרים.
ד. (1) כתאריך הודעת הפיטורין לעובד ייחשב תאריך מסירת ההודעה לועד העובדים כאמור בפסקאות א׳ ו־ב' אך אם ההודעה לועד העובדים ■ התיחסה ל־25% או יותר ממספר העובדים במקום העבודה, ייחשב תאריך ההודעה לעובד מאוחר בשני ימים מתאריך מסירת ההודעה לועד העובדים.
(2) לגבי מועמד לפיטורין, הנעדר מהעבודה לרגל מחלה, תאונה, הופשה בתשלום או שרות מילואים ייחשב תאריך שובו לעבודה כתאריך הודעת הפיטורין.
ה. (1) פוטר עובד מחמת צמצום בעבודה כאמור, תהיה לו זכות קדימה לחזור לעבודה במערכת הבטחון תוך 6 חדשים מתאריך פיטוריו.
(2) עובד שהוחזר לעבודה, באמור, ולא קבל פיצויי פיטורים בעד תקופת עבודתו שקדמה לפטוריו - תצורף תקופת עבודתו שקדמה לפטוריו לתקופת עבודתו שאליה הוחזר, לצורך חישוב הותק בעבודה, בתנאי שהועסק לפחות, חדשיים לאחר החזרתו לעבודה.
(3) עובד שהוחזר לעבודה וקבל פצויי פיטורים בעד תקופת עבודתו שלפני פטוריו, תצורף תקופת עבודתו שקדמה לפטוריו לתקופת עבודתו שאליה הוחזר, בתנאי שהועסק לפחות הדשיים לאהר החזרתו לעבודה ושהחזיר את פצויי הפטורים שקבל.
(4) לפי בקשתו של העובד תסכים מערכת הבטחון, אם תמצא כי נסיבות המקרה מצדיקות זאת, להחזרת פצויי הפיטורים ע״י העובד בשיעורים חדשיים ובלבד שמשך החזרתם לא יעלה על שלש שנים.
(5) הסדיר העובד החזרת פצויי הפיטורים בשיעורים, ייהנה מזכות צרוף תקופת עבודתו הקודמת לתקופת עבודתו החדשה.
(6) עובד, שהוחזר לעבודה תוך 6 חדשים מתאריך פטוריו וקבל פצויי פטורים בעד תקופת עבודתו שקדמה לפטוריו ולא החזירם, ייחשב כעובד חדש לכל דבר.
(7) הזכות להחזרת הפצויים, כאמור לעיל, שמורה לעובד במשך 9 חדשים מיום החזרתו לעבודה במערכת הבטחון.
(8) במקרה של פיטורי עובד המועסק ב״חוזה גיל" - אם חסרות לו עד שנתיים למימוש זכויותיו לפנסיה ניתן יהיה לפטרו רק בהסכמת שני הצדדים.
ו. עובד שהעלים פרטים על מגבלות רפואיות - ניתן יהיה לדרוש את פיטוריו.
ז. במקרה של חילוקי דעות יופעל סעיף 40 מהסכם זה והברור בכל שלביו יסתיים בתקופת ההודעה המוקדמת. לא נסתיים הברור בתקופה האמורה - תחליט הועדה הפריטטית על הפטורים ומועדם.
10. התפטרות עובדים
יא. עובד הרוצה להתפטר מהעבודה, חייב למסור למערכת הבטחון הודעת ההפטרות מוקדמת, בכתב, בשעורי הזמן המפורטים בסעיף 9 פסקא ב׳ לעיל.
ב. לא מסר העובד המתפטר הודעה מוקדמת בכתב, כאמור בסעיף 9 ב׳ 1)
2) חייב הוא בתשלום בעבור הימים החסרים למכסת ימי ההודעה כמפורט בסעיף הנ״ל.
ג. עובד בחוזה גיל, המתפטר לאחר הודעה מוקדמת זכאי לפיצויי פיטורין בהתאם לתנאים המוסכמים על דעת הצדדים.
11. הפסקת עבודה
א. (1) מערכת הבטחון רשאית להפסיק ללא הודעה מוקדמת עבודתו של עובד, שנפתחה כנגדו חקירה באשמת ביצוע עבירת בגידה, גילוי סודות, גניבה, הוצאת רכוש מרכוש מערכת הבטחון, מעילה, חבלה, מתן או קבלת שוחד, רשלנות פלילית או כיוצא באלה.
(2) החליטה מערכת הבטחון להפסיק עבודתו של עובד כנ״ל, תודיע על החלטתה האמורה לועד העובדים ולמועצת הפועלים.
(3) לפי דרישת ועד העובדים, יתקיים תוך 3 ימים מיום מתן ההודעה, כאמור בסעיף קטן 2 לעיל, בירור בין ועד העובדים לבין מערכת הבטחון, בו תידון ההחלטה האמורה בסעיף 2 דלעיל. התנגד ועד העובדים להפסקת עבודתו של העובד, יתברר הענין בהתאם להוראות סעיף 40 להסכם זה.
ב. (1) הושעה עובד מעבודתו לתקופה של עד שלושה חודשים ועד בכלל -
לא יהיה זכאי לתשלום משכורתו בעד הקופה זו אלא אם יקבע אחרת במסגרת ישיבה שבועית על דעת שני הצדדים.
(2) הושעה עובד לתקופה העולה על שלושה חדשים - יהיה זכאי ל־50 אחוזים משכרו, ההל מהחודש הרביעי להשעיה.
(3) הופסקה עבודתו של עובד למשך תקופה העולה על 4 חדשים וטרם הסתיימו החקירה או ההליכים המשפטיים - המשך הפסקת העבודה טעון אישור הוועדה הפריטטית. הוראות סעיף קטן זה אינן חלות על מקרה בו חוייב העובד בערכאה ראשונה וערער נגד החיוב או העונש.
(4) למרות האמור בסעיף קטן ב (2) לעיל הרי אם השתכר העובד בזמן הפסקת עבודתו ע״י עבודתו מחוץ למסגרת מערכת הבטחון ישולמו לו רק הפרשי השכר לרעתו, במידה שנוצרו כאלה, בין שכרו במערכת הבטחון לבין הסכום אותו השתכר מחוץ למסגרת מערכת הבטחון.
ג. (1) הוגש נגד עובד כתב אישום בעבירה כאמור בסעיף קטן א׳(1) לעיל, רשאית מערכת הבטחון לתבוע את פטוריו של העובד, ותביעה זו תובא לדיון ולהכרעה, כאמור בסעיף 40 להסכם זה.
(2) הופסקה עבודתו של עובד כאמור בסעיף קטן א׳ (1) לעיל, והוחלט לאחר מכן לפטרו, הרי יראו את העובד מפוטר מתאריך הפסקת העבודה, אולם אין העובד חייב בהחזרת התשלומים אשר שולמו לו על־פי הוראות סעיף ב׳ דלעיל.
ד. (1) עובד אשר חוייב בדינו באחת מן העבירות כאמור בסעיף קטן א'(1)
יפוטר מעבודתו. ועדה הפיצויים תיקבע אם ישולמו לעובד כאמור ■פיצויי פיטורין ושיעורם.
(2) עובד אשר פוטר כאמור בסעיף קטן ג (1) לעיל, תושהה ההחלטה בדבר תשלום פיצויי הפיטורין עד לגמר ההליכים המשפטיים, או עד לזמן שיוסכם בין הצדדים.
ה. (1) עובד אשר הופסקה עבודתו ואשר זוכה בדינו והוצע לו לחזור לעבודתו, רשאי להחליט על התפטרותו מהעבודה. במקרה, כאמור,
ייהנה מכל הזכויות המוענקות לעובד מפוטר, לרבות פיצויי פיטורין, פרט לזכות לקבלת הודעה מוקדמת לפי סעיף 9 להסכם זה.
(2) עובד אשר הופסקה עבודתו ואשר זוכה בדינו, או שהוחלט להחזירו לעבודה מבלי להעמידו לדין, בין אם הוא חוזר לעבודה ובין אם הוא מתפטר כאמור בסעיף ה (1) לעיל, ישולם לו שכרו המלא בעד כל ימי הפסקת עבודתו, במידה שלא עבד במקום אחר.
עבד במקום אחר ישולמו לו הפרשי השכר, כאמור בסעיף ב(4) לעיל.
ו. נוסף לאמור בסעיף א (1) לעיל, רשאית מערכת הבטחון בהסכמת הארגון בנסיבות מיוחדות המצדיקות זאת לפטר עובד מעבודתו.
12. תעודת עבודה
עובד שפוטר או התפטר מעבודתו לפי הסכם זה, זכאי לקבל ממערכת הבטחון תעודה שתציין את תקופת עבודתו ובמידה שגורמי בטחון מאפשרים זאת, גם את תפקידו ומקצועו.
13. נוער עובד
האמור על עובד בסעיפי הסכם זה הל גם על נוער עובד, אלא אם נאמר בפירוש אחרת בהסכם זה או בהסכם להכשרת נערים חניכים.
14. הכרה בארגון העובדים
א. מערכת הבטחון מכירה בהסתדרות כגוף יחידי המייצג את עובדי מערכת הבטחון.
ב. מערבת הבטחון מכירה בועד העובדים שייבחר בכל מקום עבודה ואשר יאושר ע״י ההסתדרות כמייצג את ציבור העובדים באותו מקום עבודה.
ג. ועד העובדים ובא־כח ההסתדרות ידונו עם נציג מערכת הבטהון בענינים הנוגעים לעובדים במקום העבודה.
ד. לשם הדוק היחסים והגברת האחריות ההדדית וכדי להבטיח יעילות בעבודה רצוי לשתף את ועד העובדים ולהתייעץ אתו בשאלות סדורי העבודה במקום העבודה.
71. מערכת הבטחון תדאג לכך שתנתן רשות לבאי־כח ההסתדרות להיכנס למקומות העבודה לשם בירור עניני העבודה.
15. שעות העבודה הרגילות
א. (1) שעות העבודה הרגילות של כל עובד הן 45 שעות בשבוע כדלקמן:
בימים א׳ עד ה, - 8 שעות ליום - 40 שעות ביום ו' 5 שעות (בשכר של 8 שעות) - סה״כ 45 שעות
(2) בערבי חגים, הנזכרים בסעיף 24 להלן, עובד יעבוד 5 שעות בשכר של 8 שעות, למעט בערב יום הכפורים, בו יעבוד העובד 4 שעות בשכר של 8 שעות וערב ה־1 במאי, בו יעבוד העובד 7 שעות בשכר של 8 שעות. בערב כל שבתון אחר, יעבוד העובד 8 שעות בשכר של 8 שעות.
ב. עובד שיעבוד בשבת או באחד החגים המפורטים בסעיף 24 להלן, בתורנות או בעבודה שעשייתה הכרחית גם בשבת או בחג - יעבוד 7 שעות בשכר של 8 שעות, כפוף לאמור בסעיף 8 ו להלן בבל הנוגע לשכר.
ג. אם לילד אחד שגילו נמוך מ־8 שנים או אם לשני ילדים שגילם נמוך מ־12 שנה תעבוד יום עבודה מקוצר בן 7 שעות בשכר של 8 שעות בימים א׳ - ה׳ בשבוע.
ד. ההסדר לגבי אם, כאמור לעיל, יחול גם על אלמן או גרוש עם ילדים כנ׳׳ל.
ה. (1) בעבודה במשמרות תהיינה שעות העבודה הרגילות:
במשמרת ראשונה 8 שעות במשמרת שניה 7.5 שעות, בשכר של 8 שעות במשמרת שלישית (משמרת לילה) - 6.5 שעות בשכר של 8 שעות.
(2) במקום בו הוסכם על דעת שני הצדדים על עבודה במשמרות - יעבוד העובד לפי הוראות המפקד.
ו. תורנות-לילה
(1) תורנות לילה פירושה - הימצאות העובד במחנה לאחר שעות הפעילות הרגילות והכולל לינה, שהייה רצופה במחנה לצורך ביצוע תפקידים שונים לפי קביעת המפקד ובכלל זה - עבודה בהתאם לצורך.
(2) ככלל, לא יועסק עובד בתורנות לילה יותר מאשר פעם אחת בשבוע.
(3) לאחר התורנות - יקבל העובד מנוחה ללא שכר של 8 שעות עבודה לפחות.
41):' כפיצוי עבור התורנות כנ״ל, ישולם לעובד שכר הנהוג לגבי המתנה (ראה סעיף ז׳ להלן כולל המתנה בשבת ובחג).
(5) התורנות תיחשב ליום עבודה רגיל, לצורך שמירת התנאים הסוציאליים (במסגרת שבוע העבודה).
ז. המתנה:
(1) עובד אשר לאחר עבודת מכסת השעות היומית הרגילה, הושאר או הוזמן ליחידה וממתין לעבודה, יקבל עבור כל שעת המתנה כנ״ל שכר רגיל.
(2) בעד שעות המתנה שיחולו בשבת או בחג יקבל 80% מהשכר לו הוא זכאי בשבת או בחג.
ח. שעות העבודה לנוער עובד תהיינה בהתאם לחוק עבודת הנוער תשי״ג- 1953 או כל חוק אחר שיבוא תחתיו.
ט. בעבודות ובמקצועות מיוחדים שמטעמי בריאות העובד, יש צורך לעבוד בהם יום עבודה מקוצר או לחלק את שעות העבודה חלוקה מיוחדת ינהגו בהתאם להוות דעת משרד הבריאות ו/או משרד העבודה.
י. שעות הפעילות במקומות עבודה (התחלה, הפסקות וסיום העבודה) תיקבענה ע״י מערכת הבטחון, במסגרת שעות העבודה הרגילות, שחייב בהן העובד, כאמור בסעיף 15 (א) לעיל.
יא. שינויים בשעות הפעילות הקיימות, ייקבעו תוך תיאום עם ועד העובדים.
16. שכר עבודה
א. עובד, פרט לפקיד ובעל מקצוע חפשי, יקבל שכר עבודה בהתאם לתעריף הארצי של האיגוד המקצועי הארצי המתאים, בתנאי שאותו תעריף אושר ע׳׳י המחלקה לאיגוד מקצועי שע״י הועד הפועל של ההסתדרות.
ב. תעריף שכר ארצי של איגוד מקצועי ארצי מאושר כנ׳׳ל יחייב על כל התנודות שתבואנה בו בשטח השכר, בתנאי שאותן תנודות אושרו על ידי המחלקה לאיגוד מקצועי שע״י הועד הפועל של ההסתדרות.
ג. כל שכר יפורט בתעריף לפי שכר יסוד ותוספות.
ד. עובד מקצועי או בלתי מקצועי פרט לפקיד או בעל מקצוע חפשי, שאינו מאוגד באיגוד מקצועי ארצי, או שלגביו טרם נקבע תעריף שכר ארצי,
יקבל שכר בהתאם לתעריף שייקבע ע״י הארגון בהתיעצות עם הועדה הפריטטית, ובאישור המחלקה לאיגוד מקצועי שע״י הועד הפועל של ההסתדרות.
ה. נער עובד יקבל שכר עבודה בהתאם לתעריף הארצי של הסתדרות הגוער העובד, בתנאי שאותו תעריף אושר ע״י המחלקה לאיגוד מקצועי שע״י הועד הפועל של ההסתדרות.
ו. שכר העבודה של העובדים שעליהם חל הסכם: זה ישולם ע״י מערכת הבטחון במזומנים או בהמחאות כסף או ע״י העברת תשלום המשכורת לחשבונו האישי של העובד בבנק, עבור כל חדש שקדם לו, מועד התשלום כפי שנקבע בחוק הגנת השכר תשי״ח - 1958.
ז. פקיד ובעל מקצוע חפשי יקבל את משכורתו בהתאם ללוח תפקידים ודרגות שכר המוסכם או שיוסכם עליהם ע״י שני הצדדים.
ה. הוגדל שכר עובדים או של חלק מהם, או של סוג עובדים, או של חלק ממנו, ישולמו ההפרשים המגיעים להם במועדים שייקבעו ע״י הצדדים
מדי פעם בפעם.
17. שכר עבודה בעד שעות עבודה נוספות:
א. לעובד יומי או חדשי שאינו בעל מקצוע חפשי:
(1) בעד כל אחת משתי השעות הנוספות הראשונות, מעל לשעות העבודה הרגילות שבאותו יום, ישולם שכר בשעור של %125 מהשכר הכולל לשעת עבודה.
(2) בעד השעות הנוספות השלישית והרביעית באותו יום י ישולם שכר של %150 מהשכר הכולל לשעת עבודה.
(3) החל מן השעה הנוספת החמישית באותו יום ישולם שכר של %175 מהשכר הכולל לשעת עבודה.
(4) עובד שהועסק בשעות נוספות ׳׳בשעות הלילה", דהיינו: בתחום השעות 06.00-22.00 למחר בבוקר: או, אם הועסק בשעות נוספות אשר 2 שעות מהן - לפחות - היו בתחום "שעות לילה" כנ״ל, תחשבנה כל השעות הנוספות כעבודה בתחום "שעות לילה" והעובד יהיה זכאי לתשלום בשעור של 150% בעד השעות הנוספות הנ׳׳ל. אולם החל מהשעה הנוספת החמישית בלילה יהיה זכאי ל־־% 175.
(1) עובד שעבד שעות נוספות בלילה (06.00-22.00), נוסף ליום עבודה מלא באותו יום, יקבל שעת מנוחה בשכר ביום המחרת בעבור כל שעה נוספת שעבד בלילה, אך, לא יותר ממספר שעות העבודה הרגילות של יום המחרת, וזאת נוסף לתשלום עבור השעות הנוספות.
18. שכר עבודה בשבתות וחגים:
א. (ו) הועסק עובד יומי בשבת או באחד מימי ההג המפורטים בסעיף 24 להלן, יקבל אותו עובד תוספת של 750/0 לשכרו הרגיל בעד עבודתו בשבת או בחג ונוסף על כך יקבל אותו העובד יום חופשה ללא תשלום באהד מימי החול, תוך שבוע ימים אם עבד בשבת או תוך חודש ימים אם עבד בחג.
(2) היה העובד עובד חדשי רשאית מערכת הבטחון, לפי בחירתה, לתת חופשה לעובד, במקום תוספת השכר האמורה בשעור של שעה ושלושה רבעי השעה עבור כל שעת עבודה בשבת או בחג.
(3) הועסק עובד בשעות נוספות בשבת או בחג, יקבל תוספת של ־%100 לשכרו הרגיל (בסה״כ %200).
ב. היה העובד עובד יומי בעל ותק של 68 ימי עבודה, לפחות, ועבד באחד מימי החג המנויים בסעיף 24 להלן וכמוגדר באותו סעיף, יקבל תשלום בשעור יום עבודה רגיל עבור אותו יום, נוסף על התשלום האמור בפסקה א׳ לעיל (ס״ה 275 אחוז).
ג. עובד אשר לפי הוראות מערכת הבטחון לא יעבוד ביום אשר יוכרז ע"י מערכת הבטחון כיום ביטול מלאכה, יקבל שכר כאילו עבד.
19. חישוב חלקי שכר:
א. לצורך הסכם זה, שכר יום עבודה של עובד חדשי יחושב כשעור של החלק העשרים וחמישה של המשכורת החדשית הכוללת שלו.
ב. לצורך הסכם זה, שעת עבודה של עובד יומי תחושב בשעור של החלק השמיני מהשכר היומי הכולל.
ג. הוראות פסקה א׳ אינן חלות על עובד חדשי זמני שיקבל שכרו לפי תעריף מיוחד והוראות פסקה ב׳ אינן חלות על עובד חלקי המקבל לפי תעריף מיוחד המבוסס על שכר שעת עבודה.
20.חופשה שנתית והבראה
א. עובד מקצועי, למעט עובד בדירוג האחיד ובעל מקצוע חפשי, יקבל חופשה שנתית בשכר מלא כדלקמן:
(1) עבור שנות עבודתו הראשונה והשניה - 12 ימי עבודה
(2) עבור שנות עבודתו השלישית והרביעית - 13 ימי עבודה
(3) עבור שנת עבודתו החמישית - 14 ימי עבודה
(4) עבור שנות עבודתו הששית, השביעית והשמינית -19 ימי עבודה
(5) עבור שנת עבודתו התשיעית ואילך - 26 ימי עבודה
ב. מנהל עבודה יקבל חופשה שנתית בשכר מלא כדלקמן:
(1) עבור כל שנה משנת עבודתו הראשונה ועד לחמישית - 18 ימי עבודה
(2) עבור כל שנה משנת עבודתו הששית ועד לשמינית - 22 ימי עבודה
(3) עבור כל שנה משנת עבודתו התשיעית ואילך - 26 ימי עבודה
ג. עובד בדירוג האחיד ובעל מקצוע הפשי - בדרגה המקבילה לדרגות דלהלן - יקבל חופשה שנתית בשכר מלא כדלהלן:
בעלי דרגות ח׳ - ט׳
(1) על כל שנת עבודה עד סוף שנת העבודה הרביעית - 12 ימי עבודה
(2) על כל שנת עבודתו ההמישית - 14 ימי עבודה
(3) על כל שנת עבודתו הששית השביעית והשמינית - 19 ימי עבודה
(4) על כל שנת עבודתו התשיעית ואילך - 26 ימי עבודה
בעלי דרגות
י׳ - טו׳
(1) עבור כל שנת עבודה עד סוף שנת העבודה החמישית- 19 ימי עבודה
(2) עבור שנת עבודתו הששית ואילך - 26 ימי עבודה
י בעלי דרגות טז׳ ומעלה עבור כל שנת עבודה - 26 ימי עבודה
ד. עובד בגיל 50 ומעלה יהיה זכאי ל־19 ימי חופשה לפחות.
ה. (1) נער עובד, יומי כחדשי, יקבל 18 ימי חופשה שנתית עבור כל שנה משנות עבודתו בצ.ה.ל.
(2) לגבי עובד שהיה תחילה נער עובד, תקופת עבודתו כנער עובד במתקני מערכת הבטחון תובא כולה בחשבון בחישוב הותק בעבודה לצורך סעיף זה.
ו. שרות מילואים, ימי חופשת לידה,
ימי מחלה, ימי אבל במשפחה שאין עובדים בהם, ימי שביתה או השבתה, ימי הודעות מוקדמת לפיטורים כפי שנקבע בהסכם זה - לא ייזקפו על חשבון החופשה השנתית של העובד, ואם חל אחד הימים האמורים בימי החופשה, יושלמו ימי החופש במועד אחר.
ז. הוא הדין לגבי ימי חג, המוכרים בהסכם זה, שאינם חלים בשבת. ימים כאלה החלים בתקופת חופשה שנהיה לא יחשבו כימי חופשה.
ח. עובד רשאי לצבור חופשה שנתית עד 66 ימים, ללא התחשבות בשנות הצבירה. וזאת - כפוף לחובתו לנצל את ימי החופשה מידי שנה לפי המתחייב בחוק.
ט. מועד היציאה לחופשה שנתית של עובד ייקבע במשותף ע׳׳י מערכת הבטחון וועד העובדים בהתחשב בסדרי העבודה וצרכי העובד.
י. מפקדת היחידה בהסכמת ועד העובדים רשאית לקבוע ימי גשר על חשבון ימי החופשה השנתית של העובדים.
יא. עובדים בעבודות ובמקצועות מיוחדים הזכאים לחופשה שנתית מארכת לפי החוק, או לפי חוות־דעת משרד העבודה במקצועות שהתקנות טרם קבעו לגביהם דבר - יקבלו את החופשה המארכת בהתאם לכך. חופשה מאורכת זו אינה ניתנת לצבירה.
יב. מערכת הבטחון תשתתף בהוצאות העובד עבור הבראה בבית אירוח בשיעורים כספיים ליום הבראה כפי שיקבעו מעת לעת.
עובד יהיה זכאי למכסת ימי הבראה כדלהלן:
( 1) עבור כל אחת משתי שנות עבודתו הראשונות יזוכה העובד ב־5 ימי הבראה.
(2) עבור שנת עבודתו השלישית יזוכה העובד ב־6 ימי הבראה.
(3) עבור כל אחת משנות עבודתו הרביעית, החמישית והששית -יזוכה העובד ב־8 ימי הבראה.
(4) עבור כל אחת משנות עבודתו - השביעית ועד לעשירית - יזוכה העובד ב־9 ימי הבראה.
(5) עבור כל שנה משנת עבודתו האחת עשרה ועד ל־עשרים יזוכה העובד ב־11 ימי הבראה.
(6) עבור כל שנה משנת עבודתו ה־ 21 ואילך, יזוכה העובד ב־12 ימי הבראה.
יג. עובדים תושבי אילת ומרחב שלמה המועסקים במקום, יזוכו בימי חופשה והבראה נוספים כנהוג לגבי עובדי המדינה, בהתאם
לפרסומים ולהוראות של נציבות שירות המדינה.
21. חופשת מחלה:
א. נעדר עובד יומי מן העבודה מחמת מחלה, דהיינו, אינו מסוגל לבוא לעבודה עקב מחלה וקבל על כך אשור רפואי יקבל מאת מערכת הבטחון עבור ימי מחלתו את אותם התשלומים ולפי אותם התנאים, כפי שהיה מקבל ממבטחים כאילו היה מבוטח בה באותו זמן. עובד שניצל לרעה את חופשת המחלה ידונו הצדדים בדבר אמצעים שיש לנקוט נגדו.
ב. נעדר עובד חדשי מהעבודה מחמת מחלה, לא ינוכה מאומה משכרו עקב העדרו מהעבודה בימי המחלה, אך מספר ימי המחלה
בתשלום לא יעלה על 30 לכל שנה של עבודתו במתקני מערכת הבטחון.
שבתות וחגים החלים בתקופה מחלה לא יכללו בחשבון ימי המחלה, לצורך פסקא זו, הזכות לתשלום בימי מחלה ניתנת לצבירה לתקופה שלא תעלה על שמונה שנים. נמשכה מחלתו של עובד מעל לתקופה שהצטברה לזכותו, ידונו הצדדים בקשר לעזרה נוספת המשותפת,אם תהיה דרישה לכך.
ג. עובדת וכן אלמן או גרוש שהינם הורים לילד עד גיל 16, רשאים להעדר מהעבודה, לרגל מחלת ילדים - עד שישה ימים בשנה.
ימי העדרות אלו יזקפו על חשבון ימי המחלה שלזכותם. לגבי עובדים יומיי□ לא תחשב העדרות זו במסגרת ימי המתנה.
ד. עובד שנעדר מהעבודה יותר מיום אחד מחמת מחלה, חייב להודיע על מחלתו למערכת הבטחון במקום עבודתו, ביום השני להעדרו.
ה. מערכת הבטחון תכיר בהעדר מן העבודה מחמת מחלה רק על פי אישור מאת קופת־חולים או מוסד רפואי ממשלתי. נעדר עובד
חדשי מהעבודה מחמת מחלה יום אחד אינו חייב להמציא אישור כנ״ל. זכות זו מוגבלת ל־2 ימים לא רצופים בשנה.
ו. לצורך חישוב זכויות עובד חדשי לפי פסקא ב׳ דלעיל, לגבי חלקי שנת עבודה יבואו במקום 30 ימי־מחלה לשנה, 2.5 ימי מחלה לחודש ולפי יחס זה גם לגבי חלקי חודש.
ז. נעדר עובד מהעבודה מחמת מחלה מדבקת אשר פגעה באחד מבני ביתו ולדעת רופא ממשלתי, או רופא צבאי או רופא קופ״ח
נוכחותו במקום העבודה עלולה לסכן את בריאות הבאים עמו במגע, ייזקפו ימי העדרו מן העבודה לחשבון ימי המחלה, כמוגדר בסעיף זה.
ח. ניצל העובד את כל חופשת המחלה המגיעה לו ומחלתו נמשכת, הנו רשאי להשתמש בחופשתו השנתית, אם מגיע לו, פרט לשנים
עשר ימי חופשה הנתנים לפי החוק.
ט. ניצל העובד את חופשתו, כנ״ל, נוסף לימי המחלה ולא חזר לעבודה, יהיה עליו להמציא תעודת רופא על אי כשרו לשוב לעבודתו.
י. עובד שחלה במחלה ממושכת ואין הצדקה לפרישתו המוחלטת מהעבודה, או עובד,שקיימת הצדקה לפרישתו המוחלטת אולם ההליכים הקשורים בפרישתו לפנסיה (כגון פנסיתנכות) לא נסתיימו - יהיה זכאי לימי מחלה מארכים, כפוף לסעיף ח׳ דלעיל.
(1) מחלה ממושכת, לצורך סעיף זה, היא מחלה הנמשכת חדש ימים ומעלה.
(2) סעיף זה יחול על עובדים המועסקים שנתיים ומעלה, כפוף לאישור מרכז תע״צ במסגרת הכללים המוסכמים.
יא. (סעיף זה בטל והוא מכוסה בסעיף י(2).
22. חופשת אבל
עובד המועסק במערכת הבטחון יהיה זכאי לחופשה של 8 ימים בתשלום, במות עליו קרוב משפחה.
לצורך סעיף זה קרובי משפחת הנפטר הם: הורים אשה, בעל, בן, בת, אח ואחות.
חופשה זו אינה ניתנת לצבירה, דחיה או פצול.
על הכותב: קוזניץ בנימין
שימש במהלך שירותו הצבאי כתובע צבאי. במהלך שירות זה ניהל עו"ד קוזניץ מספר רב של דיוני מעצר, הקראות, טיעונים לעונש ומשפטי הוכחות במגוון הנושאים הפליליים והצבאיים הקיימים.
שתפו:
זקוקים לייעוץ משפטי מעורך דין צבאי?
השאירו פרטים ואנו נחזור אליכם עוד היום
