צו ביניים לפיטורים מהצבא

ועדת ערר לפי חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל                                    
וע׳ 1/10
בקשה1

בעניין:

סרן א. ג.                                       

נגד

1.       שר הביטחון

2.       שר האוצר

3.       ראש אגף כח אדם בצה״ל

4.       קצין שלישות ראשי בצה״ל

5.       רמ״ח הסגל

החלטה

בפנינו בקשה של המבקשת ליתן צו זמני שיורה על החזרתה לשירות מקבע בצה״ל.

המבקשת התגייסה לצה״ל בשנת 2000 ואת רוב שירותה שירתה בשירות הקבע כקצינה בתחום השלישות. משהוברר לה כי אין בדעת הצבא לאפשר המשך שירותה במסגרת של ״שירות קבע מובהק״ עתרה לבג״ץ בעתירה בה קבלה על נסיבות שחרורה הכפוי מצה״ל. במסגרת אותה עתירה כרכה גם בקשה לסעד זמני להקפאת הליכי שחרורה. בג״ץ לא נעתר לבקשה לצו ביניים, ביקש את עמדת הצבא ובהמשך הורה להעביר הטיפול לוועדה דנן שכוננה כידוע רק לאחרונה. בין לבין נכנס מועד שחרורה של המבקשת לתוקף וכיום היא במעמד של אזרחית.

בפנינו חוזר ב״כ המבקשת על טיעוניו המפורטים בכתב וסומך את עיקרי טענותיו בבקשתו לסעד הזמני בנימוקים של פרוצדורה וסמכות. מתשובת ב״כ המשיבים במסמך מפורט מיום 22/7/10 וכן מהטיעונים שהושמעו במהלך הדיון בפנינו, עולה כי עניינה של המבקשת נידון בכובד ראש על ידי הגורמים הנוגעים בדבר על פי הפקודות וכי מי שנתנו את ההחלטות היו בעלי הסמכות על פי פקודות הצבא.

בין שאר הנימוקים הוזכר כי המבקשת לא צברה את הניסיון המקצועי המגוון דיו בתחום מקצועה (השלישות) על מנת שתוכל לצלוח את מחסום השירות הרגיל אל ״הקבע המובהק״- וזאת כפועל יוצא מהחלטה מודעת שלה עצמה, למרות שעניין זה (ההכרח לגוון את הניסיון המקצועי) הודע לה והוצע לה עוד בשנת 2008.

על פי מדיניות הפסיקה המינהלית המקובלת בבתי המשפט־ מדיניות אותה עלינו לאמץ- מתן סעד זמני שבכוחו להקפיא או להשיב אחור מצב קיים, הינו אפשרי רק במקרים מיוחדים וחריגים בהם פסלותה של הפעולה המינהלית בולטת לעין. לא מצאנו שזה המצב במקרה שלפנינו. גם אם מדיניות הצבא איננה נוחה לעיתים לחייל זה או אחר, בנקודת זמן מסוימת, אין הדבר מוליד מיניה וביה סמכות התערבות של הערכאה השיפוטית, ובוודאי לא בהליכי ביניים. זאת ועוד, החלטת המשיבים סבירה ולא דבק בה פגם מהפגמים שיש בהם כדי לפסול החלטה מנהלית.

אין בהחלטתנו זו כדי לחרוץ את גורל הערעור עצמו, שישמע במלואו ובאופן מפורט ככל שיוחלט על ידי המבקשת וב״כ. ב״כ המשיבים הצהירה בפנינו את המובן מאליו, כי הצבא יממש כל החלטה עתידית שתצא מתחת ידי וועדה זו, והנזק, ככל שנגרם, איננו אפוא בלתי הפיך. לא מצאנו אפוא הצדקה להוצאת צו זמני.

הבקשה נדחית.

ניתנה היום, ר חשון, תשע״א(14.10.2010), בהעדר הצדדים ובאי בוחם.

לבקשת הצדדים, תשלח להם ההחלטה בפקסימיליה.

מר אריה רוטר, עו״ד              השופט(בדימוס) יהושע פלפל            הגב׳ לינדה שפיר, עו״ד
חבר ועדה                                    יו"ר הוועדה                        חברת ועדה

העתק מתאים למקור