פוליגרף בצבא

ועדת ערר לפי חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל                                       

ועדת ערר לפי חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל                                       
וע׳ 2/11

בעניין:

רס״ן ה. ס.  

נגד

צבא ההגנה לישראל

החלטה

ביום 5.7.2011, הגיש ב״כ העורר בקשה דחופה להצגת ראיה בפני הוועדה. עניין הראיה בדיקת פוליגרף.

בבקשתו, ציין ב״כ העורר כי חרף סירובה של הוועדה, בדיון שהתקיים בפניה בעניינו של העורר ביום 13.3.2011, כי יוצג בפניה הפוליגרף כראיה, יש לאפשר לו לעשות כן, וזאת בנימוק לפיו אין הוועדה כפופה לדיני הראיות.

ב״כ המשיב הניחה בפנינו את תגובתה, לפיה הינה מתנגדת להצגת הפוליגרף כראיה במשפט, מטעמים המפורטים בתגובה.

לאחר שקראנו את בקשת ב״כ העורר וכן את תגובת ב״כ המשיב, אנו מחליטים לדחות את הבקשה.

הלכה ידועה היא כי ניתן להיעזר בבדיקת פוליגרף כראיה לצורך הליכי ביניים כגון מעצר, אולם בוודאי שלא כראיה במשפט, וזאת לאור הספק הקיים בדבר אמינותה של בדיקת הפוליגרף. לכל היותר, יכולים הצדדים במשפט אזרחי להסכים על כי תוצאות הבדיקה של מכשיר הפוליגרף ישמשו כראיה במשפט(השוו: ע״א 61/84 ביאזי נ׳ לוי, פ״ד מב(1) 6 (1988)). גם פסק הדין שציטט ב״כ העורר בבקשתו, חוזר על הלכה זו, כפי שיובא להלן:

"אמנם, בשל היעדר הוכחה שאין עליה עוררין בדבר אמינותה של בדיקת פוליגרף, תוצאותיה אינן קבילות כראיה במשפט. יחד עם זאת, הפוליגרף משמש את המשטרה בחקירותיה ,יש שהתביעה מסתייעת במימצאי הבדיקה לצורך החלטות בדבר העמדה לדין במקרי גבול, ולעיתים גם בעלי־דין בסכסוכים אזרחיים נזקקים בהסכמה לפוליגרף. ראו א׳ המון, דיני ראיות (חלק שני תשמ״ה) 338. נראה לי, על־כן, כי גם בהליך של מעצר מינהלי – שבו מותר לסטות מדיני הראיות (סעיף 6 לחוק) ־ ניתן להסתמך על של תוצאות בדיקת פוליגרף. שנית, המערער דחה את הצעתן של רשויות הביטחון לשוחח בטלפון עם אלמוני. הטענה כי ההצעה עצמה מוכיחה כי רשויות הביטחון פקפקו במהימנות המידע אינה יכולה להתקבל, שכן עצם הנכונות לבדיקה נוספת של מידע אינה גורעת מאמינותו. מנגד תגובת המערער מחזקת את אמינות המידע.״

 

לעניין זה יפיס גם דברי בית המשפט העליון בע״א 8987/05 יהודה מלבי נ׳ סבון של פעם (2000) בע״מ(פורסם בנבו, 9.10.2007) :

״ מידת המהימנות והתוקף הראייתי של ממצאי בדיקות פוליגרף שנויים במחלוקת ומוטלים בספק (ראו גרשון בן שחר, מיה בר־הלל וישראל ליבליך ״הפוליגרף (מכונת האמת) בשירות המשפט - סוגיות מדעיות ומשפטיות״ משפטים ט״ז 269 (1986-7); ״שימוש בבדיקות פוליגרף על ידי רשויות המדינה״ הנחיות היועץ המשפטי לממשלה 3.1102 (התשס״ד)). קיימת הסכמה, גם בקרב המצדדים בשימוש בפוליגרף, כי לבדיקה שיעור לא מבוטל של תוצאות שגויות. לאור זאת, תוצאות הפוליגרף לא יהיו קבילות כראיה - גם לא במשפט אזרחי - אלא בהסכמת הצדדים. אולם גם משתינתן הסכמה שכזו לא יהיה בה להפוך ממצאי הפוליגרף לראיה מכרעת, אלא אם הצדדים הסכימו במפורש כי תוצאות הבדיקה הן שיכריעו בשאלה שבמחלוקת (ראו והשוו ע״א 61/84 ביאזי נ׳ לוי, פ״ד מב(1) 446 (1988); ע״א 1742/90 בית חרושת לנרות ״שער ציון״ נ׳ אררט חברה לביטוח בע״מ (לא פורסם, 3.11.94)).״

מכשיר הפוליגרף טרם זכה להכרה מדעית - הכרה אשר טומנת בחובה עמידה בפני ״מבחני אש״, להוכחת אמינות תוצאותיו. על מבחני האש אשר להם נדרשת ראיה על מנת שבית המשפט יכיר בה כראיה מדעית מקובלת, אפשר ללמוד מפסק דינו של בית המשפט העליון בע״פ 9724/02 אגו־ וזמאד נ׳ מדיגת ישראל, פ״ד נח(1) עמ׳ 79, החל מפסקה 17, כלהלן:

״ראיה ״מדעית״ חייבת לעבור ״מבחני־אש״ מסוימים עד שבתי־המשפט יכירו בה כראיה ״מדעית״ מקובלת, ועל דרך הכלל המדובר הוא במבחן בן שלבים אחדים: על בית־המשפט להשתכנע כי התאוריה המדעית, או הנחות היסוד שעל־פיהן נערכות הבדיקות מבוססות ומקובלות בעולם המדעי שלעניין; עד מומחה יעיד כי הליכי הבדיקה שנערכה מקובלים על המקצוע המדעי שלעניין;

עד מומחה יעיד כי ערך את הבדיקה וכי הבדיקה בוצעה כראוי; תובהר האפשרות שנעשתה טעות בבדיקה ובתוצאותיה.״

על השיקולים האם לקבל את תוצאות הבדיקה של מכשיר הפוליגרף כאמינות ועל המסקנה כי לפי המשפט הישראלי ניתן לקבל את תוצאות הבדיקה כראייה בהסכמת הצדדים ובכפוף למילוי תנאים נוספים ראו ע״א 61/84, שם, בע״מ׳ 51 ואילך לפסק דינו של השופט בך],

לאור האמור לעיל, אנו דוחים את הבקשה.

ניתנה היום, ד, תמוז, תשע״א(6.7.2011), בהעדר מצדדים ובאי כוחם.

השופט(בדימוס) משה רביד גג׳ לינדה שפיר, עו״ד                                                 מר יהודה שגג

יו״ר הוועדה                                          חברת ועדה                                           הבר ועדה

עו"ד עידן פסח

עו"ד עידן פסח להציג את כל הפוסטים של עו"ד עידן פסח

שימש במהלך שירותו הצבאי כתובע צבאי וכסניגור צבאי בכיר. במהלך שירותו, היה עו"ד פסח מבכירי והידועים שבסניגורים הצבאיים וטיפל ב"כבדים" שבתיקי הסניגוריה, בכל שלבי ההליך לרבות דיוני מעצר, הקראות, טיעונים לעונש ומשפטי הוכחות במגוון הנושאים הפליליים והצבאיים הקיימים. 

השארת תגובה