פיטורים מקבע

ועדת ערר לפי חוק שירות הקבע בצבא ההגנה לישראל                                 

ועדת ערר לפי חוק שירות הקבע בצבא ההגנה לישראל                                 
וע׳ 30/10

בעניין:

רס״מ מ. ש.
 
נגד

צה״ל - ראש אגף כח אדם 

החלטה

ביום 22.6.2011, הניח בפנינו ב״כ המשיב בקשה ליידע את העד מטעמו - אל״מ קרוליצקי, רמ״ח משא״ן באט״ל, בדבר המסמכים שהוגשו ע״י הצדדים לוועדה ביום 20.6.2011, תוך כדי חקירתו של אל״מ קרוליצקי ושלא בפניו. חקירתו של אל״מ קרוליצקי החלה בדיון הוכחות שהתקיים ביום 19.5.2011 וטרם נסתיימה.

על בסיס נימוקים שפורטו בבקשה שהגיש ב״כ המשיב, ציין ב״כ המשיב, בין היתר, כי הואיל ואין בחוק שירות הקבע בצה״ל(הליכים לעניין החלטות הנוגעות לחיילים בשירות קבע), התש״ע־2010 (להלן: ״החוק״) הוראה בדבר סדרי דין הנוגעים לעדכון עד במסמכים שהוגשו במהלך עדותו- יש להפעיל את סעיף 8 לחוק - לנהוג בדרך הטובה ביותר לעשיית צדק - ולאפשר לעד להיחשף למסמכים שהוגשו מטעם הצד שכנגד ובוודאי למסמכים שהוגשו מטעם המשיב, בפרט מסמכים של העד עצמו. כך טען ב״כ המשיב גם בהיקש מסדרי הדין האזרחי הנוגעים לעניין, ובהתחשב בהוראות חוק בתי דין מנהליים, התשנ״ב-1992.

ביום 28.6.2011 הניח ב״כ העוררת את תגובתו לבקשה שבפנינו. בתגובתו, ציין כי חשיפת המסמכים בפני העד תאיין את תכלית החקירה הנגדית. התנגדותו לבקשת המשיבים נובעת בין היתר מהטענה כי בהחלטת הפיטורין של העוררת לא נלקחו בחשבון מכלול הנתונים הרלוונטיים, ולא זו בלבד אלא שהצגת הנתונים היתה מוטה וחד צדדית לרעת העוררת.
 

לטענת ב״כ העוררת, המסמכים הנוספים אשר הוגשו ע״י הצדדים לוועדה ביום 20.6.2011, לא היו חלק מהחומר שהונח בפני העד אל״מ קרוליצקי או בפני גורמים אחרים בצה״ל עובר לגיבוש החלטת הפיטורין, וחשיפתם, כאמור, תסכל את מטרת החקירה הנגדית.

לאחר שעיינו בבקשת המשיבים ובתגובה שהגיש ב״כ העוררת, אנו מחליטים כי דין הבקשה להידחות.

החקירה הנגדית נחשבת לאחד הכלים היעילים ביותר לחשיפת האמת. על חשיבות החקירה הנגדית אפשר ללמוד גם מפסק דינו של ביהמ״ש העליון ברע״א 5281/06 צ׳מפיון מוטורס(ישראל) בע״מ נ׳ שירלי עוז(17.10.2006), כדלהלן:

״החקירה שכנגד רואים אותה כמכשיר היעיל ביותר שהומצא עד היום והמשמש בידי בעל-דין לשם גילוי האמת במשפטיי (בג״ץ 124/58 היועץ המשפטי לממשלה ני השופט המנהל את החקירה המוקדמת, פ״ד יג(1) 23,5 (השופט ־ בתארו אז - אגרנט)); ״דרך ארוכה עברנו במרוצת השנים מאז תם המנדט הבריטי וכבר אין לומר ששיטת הראיות, כולה, בישראל היא שיטת על פה. מקבלים אנו חוות-דעת של מומחים בכתב ואנו רשאים לסמוך על תצהירים המוגשים כראיה במקום חקירה ראשית; גם בעניינים אחרים מוכנים אנו לסמוך על ראיות שבכתב. עם זאת, הזכות העקרונית לקיים חקירה שכנגד נותרה בעינה״ (רע״א 2508/98 מתן י. מערכות תקשורת ואיתור בע״מ ני מילטל תקשורת בע״מ, פ״ד נג(3) 35,26 (המשנה לנשיא ש׳ לוין)! ראו גם ע״פ 5329/98 דגיאני נ, מדינת ישראל, פ״ד נז(2) 273, 280 (השופטת פרוקצייה)).

וכן מע״א 654/83 זאב מוסקוביץ נ׳ משה אגרבנאל, פ״ד לח(4) 131 (1984) :

״כבר עמד הנשיא אגרנט בבג״צ 124/58 [1], בעמי 17, על מהותה של זכות החקירה שכנגד, ועל ״העיקרון המקנה זכות - במובן של כוח - שהיא בעלת ערך רב עד מאוד ושמתייחסים אליה כאל אחת הזכויות החשובות - אם לא הזכות החשובה ביותר - המוקנית לבעל-דין לשם הגנה על האינטרסים שלו בדיון השיפוטי הנערך לגביו [...]

חשיבות החקירה הנגדית במכשיר לגילוי האמת מחייבת כי תינתן לבעל דין הזדמנות לנהל את חקירותיו בצורה אפקטיבית גם אם יש בכך משום ניצול זמן דיוני ניכר. עם זאת גם בהינתן חשיבותו של אמצעי דיוני זה נתונים בידי בית המשפט הכוחות והסמכות לשלוט בהליכי המשפט ולכוונם, ובכלל זה גם להתערב בנסיבות מתאימות באופן ניהול החקירה הנגדית, כאשר היא נערכת בדרך בלתי אפקטיבית ובלתי יעילה ומקום שאין בה כדי לקדם את בירור האמת, והיא צורכת זמן שיפוטי יקר שלא לצורך. כן רשאי בית המשפט להתערב בדרך ניהול החקירה הנגדית כדי להגן על שלומו וכבודו שלעד נחקר לבל יושפל ולבל ייפגע, תוך מודעות מתמדת לתכליותיה החשובות של החקירה הנגדית, וככל האפשר, בלא פגיעה בה כמכשיר לגילוי האמת."

מהות הטענה של ב״כ העוררת, כפי שבאה לידי ביטוי גם בחקירה הנגדית של אל״מ קרוליצקי ביום 19.5.2011, חרף שלא נסתיימה, הינה, כאמור לעיל, כי ההחלטה לשחרר את העוררת משירות בצה״ל, התקבלה שלא על בסיס מכלול השיקולים, כי אם רק חלק מהם - דווקא החלק אשר אינו נזקף לזכות העוררת.

בנסיבות המקרה ובהתחשב בכך שלב ליבה של טענת ב״כ העוררת, הינה כי המסמכים שהוגשו לוועדה ביום 20.6.2011 לא עמדו בפני מקבלי ההחלטה לשחרר את העוררת מצה״ל, נראה לנו כי במקרה הנ״ל, הפעלת סעיף 8 לחוק, מחייבת דווקא בהחלטה לפיה המסמכים לא יחשפו בפני העד לפני המשך חקירתו הנגדית, שכן אחרת תסוכל מטרת החקירה הנגדית.

באותה הרוח, אנו מחליטים כי התצהיר הנוסף שיוגש ע״י ב״כ העוררת לא ייחשף בפני העד מטעם המשיבים לפני המשך חקירתו הנגדית.

ניתנה היום, ג׳ תמוז, תשע״א(5.7.2011), בהעדר מצדדים ובאי כוחם.

השופט(בדימוס) יהושע פלפל        גב׳ לינדה שפיר, עו״ד                             מר יהודה שגב

יו״ר הוועדה                                          חברת ועדה                                            חבר ועדה

עו"ד עידן פסח

עו"ד עידן פסח להציג את כל הפוסטים של עורך דין צבאי עו"ד עידן פסח

שימש במהלך שירותו הצבאי כתובע צבאי וכסניגור צבאי בכיר. במהלך שירותו, היה עו"ד פסח מבכירי והידועים שבסניגורים הצבאיים וטיפל ב"כבדים" שבתיקי הסניגוריה, בכל שלבי ההליך לרבות דיוני מעצר, הקראות, טיעונים לעונש ומשפטי הוכחות במגוון הנושאים הפליליים והצבאיים הקיימים. עו"ד פסח התמחה מטעם הסניגוריה בטיפול בתיקים מיוחדים ומתוקשרים, לרבות בעבירות סחר בסמים, אלימות, ועד לתיקי הריגה. בין היתר, שימש עו"ד פסח כסניגור המוביל במשפט המפורסם של הרג פעיל השלום הבריטי תום הורנדייל. כיום, ממשיך עו"ד פסח לייצג נאשמים רבים בערכאות הצבאיות והאזרחיות ומתמחה בייצוג במשפט הפלילי והצבאי אל מול גורמי התביעה, בתי המשפט והתקשורת.

השארת תגובה