ערר על החלטת גוםר מוסמך

החלטה

ביום 16.9.2010 הגיש העורר, באמצעות בא כוחו, את הערר אשר מונח בפנינו.

עניינו של הערר בבקשת העורר כי ניתן לו סעד הצהרתי, לפיו גמלת פרישתו תחושב בהתאם לדרגת השכר שהייתה מגיעה לו אילו היה מקבל דרגת רנ״ג, שכן לטענתו, היה זכאי למינוי בכיר אשר מאפשר קבלת דרגת רנ״ג, לאור תקן התפקיד שמילא בתור מפקד ימ״ח וכן לאור סוגי התפקידים שבצע בתקופה שלאחר מכן.

הן מכתב הערר והן מכתב התשובה אשר הניחו בפנינו הצדדים, עולה כי לא נתקבלה בעניינו של העורר החלטה של גורם מוסמך, אשר עליה מבקש העורר לחלוק.

סעיף 4 לחוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל(הליכים לעניין החלטות הנוגעות לחיילים בשירות קבע), התש״ע־2010(להלן: ״החוק״), קובע כי חייל בשירות קבע רשאי לפנות לוועדת הערר כאשר הוא חש שנפגע מהחלטה של גורם מוסמך בצה״ל אשר נתקבלה בעניינו, כדלקמן:

״4. (א) חייל בשירות קבע הרואה את עצמו נפגע מהחלטה של גורם מוסמך בעניינים כמפורט להלן, למעט בעניין שניתן להגיש לגביו עתירה לפי חוק בתי משפט לעניינים מינהליים או שניתן לערער עליו לפי חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל(גמלאות) [נוסח משולב], התשמ״ה-1985 (להלן - חוק הגימלאות),

רשאי לערור על ההחלטה לפני ועדת ערר:

(1)   ענייני שכר... מימוש תכנית שירות שאינו כרוך בתפקיד או בקידום בדרגה...

(2)    ...

(ב) הרואה את עצמו נפגע מהחלטה של גורם מוסמך בעניין [...] רשאי לערור על ההחלטה לפני ועדת ערר״ .

בענייננו, לא ניתנה החלטה של גורם מוסמך כמוגדר בסעיף 4 לחוק. סמכותה של ועדת הערר מוגבלת לדיון בהחלטות שניתנו על ידי גורם מוסמך, ובתנאי שאין מדובר בהחלטות שעליהן ניתן להגיש עתירה לבית משפט לעניינים מינהליים או שניתן לערער עליהן לפי חוק הגימלאות. רק החלטות שהחוק הקנה לה סמכות לדון בהן היא מוסמכת לבחון(ראו גם תקנות 6 ו-7 לתקנות בתי דין מינהליים(סדרי דין), התשנ״ב־1992 ותקנה 1 לתקנות בתי דין מינהליים(סדרי דין בועדת הערר שלפי חוק שירות הקבע), התש״ע-2010. ראו גם דברי ההסבר להצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (ערר, ערעור ועתירה על החלטות הנוגעות לחיילים בשירות קבע), התש״ע- 2009, אשר פורסמה בהצ״ח של הממשלה מס׳ 458 ביום 26.10.09).

לאור האמור, גס אין לוועדה סמכות להעניק סעדים הצהרתיים.

ב״כ העורר יודיע תוך 14 יום מדוע יש לוועדה סמכות לדון בשאלת אי קידומו בדרגה של העורר, שהרי בתוספת הראשונה, פרט 36, לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש״ס־ 2000, הסמכות לדון בשאלת אי קידמו בדרגה של חייל מסורה לבית המשפט לעניינים מינהליים ונושא הקידום אף הוצא במפורש בסעיף 4 לחוק מגדר סמכותה של הועדה.

ב״כ העורר גם ינמק בתוך 14 יום מדוע, לעמדתו, יש לוועדת הערר סמכות לדון בהיקף הגמלה שנקבע לעורר וזאת כתוצאה מאי קבלת דרגת רנ״ג, שעה שהדרך לנקוט בה, כאמור בסעיף 4 לחוק היה להגיש ערעור לפי חוק הגימלאות. ערעורו של העורר נמחק, בהיעדר המצאה של החלטת הממונה על תשלום גמלאות, מאחר, שככל הנראה, העורר לא פנה אליו. העורר בחר שלא להגיש ערעור על החלטת המחיקה לבית המשפט המחוזי וניסה מזלו בערכאות אחרות ללא הצלחה.

ב״כ המשיבים יעבירו תגובתם בתוך 14 ימים נוספים.

ניתנה היום, י'׳ח סיון, תשע׳׳א(20.6.2011), בהעדר הצדדים ובאי כוחם.

השופט(בדימוס) משה רביד גב׳ לינדה שפיר, עו״ד                                                 מר יהודה שגב

יו״ר הוועדה                                          חברת ועדה                                            חבר ועדה