התיישנות נכות מצה"ל

חוק הנכים קובע מסגרת בת 3 שנים בלבד לשם הגשת תביעה לנכות עקב השירות הצבאי. חשוב להבהיר, כי תקופת ההתיישנות הינה 3 שנים מן המועד בו השתחרר החייל מן השירות הצבאי במהלכו ארעה המחלה ו/או הנכות ו/או החבלה שבגינה מוגשת התביעה להכרה בנכות.

לשם הדוגמא: חייל אשר התגייס ביום 10.10.2007, ובחלוף מספר חודשים, ביום 01.02.2008, נפגע בתוך הבסיס לאחר שמעד ונפגע ברגלו באורח המקים לו זכות תביעה, יהיה זכאי להגיש תביעת נכות, אך ורק לאחר מועד שחרורו מן השירות, היינו: לאחר יום 10.10.2010, ומאותו המועד מתחילת תקופת ההתיישנות בת 3 השנים, קרי: החייל יוכל לתבוע עד ליום 10.10.2013 ולא עד ליום 01.02.2011 (3 שנים מאז הפציעה).

ואולם, בשורה של מחלות קונקרטיות אשר נקבעו מפורשות בצו של שר הביטחון (ובכלל זה מחלות מסוג אפילפסיה, המטומה סובדורלה, מורסה במוח ובריאות, התנוונות סרטנית) – הוארכה תקופת ההתיישנות אל מעבר לתקופת 3 שנים.

חשוב לציין, כי ישנם מקרים בהם משרד הביטחון מסכים ליתן ארכה ומקבל לידיו תביעות נכות אף בחלוף תקופת ההתיישנות, ולעיתים גם שנים ארוכות לאחר שתמה תקופת ההתיישנות, וזאת כאשר סבור משרד הביטחון כי מן הצדק לעשות כן, ובהתקיימות התנאים הבאים:

1.                  יש אינדיקציה רשומה אודות קיומה של חבלה. הכוונה לכך שיש דו"ח פציעה או מסמך המתעד בזמן אמת את קיומה של החבלה, ולא מדובר בחבלה שאיננה מתועדת או ששנויה במחלוקת.

 2.                העיכוב שבהגשת התביעה אינו אמור להקשות במידה משמעותית על השגת הראיות לביסוסה של התביעה.

 3.                העיכוב בהגשת התביעה לא יקשה במידה בלתי סבירה על המדינה לממש את זכויותיה לגבי צד שלישי האחראי או עשוי להיות אחראי, לחבלה העומדת בבסיס התביעה.

 ואולם, במקרים רבים, המטופלים על ידי משרדנו, הוכרה נכותם של משרתי משטרת ישראל, צבא ההגנה לישראל ושירות בתי הסוהר, וזאת – אף בחלוף למעלה מ- 3 שנים מאז תום שירותם של התובעים, וזאת מקום בו ניתן היה להוכיח כי העיכוב לא היה באשמתם של התובעים או כאשר מצבם הרפואי ו/או הנפשי הרעוע, הוא שמנע מן התובעים להשכיל ולתבוע את נכותם בזמן הקבוע בחוק.

 חשוב להדגיש, כי במקרים רבים עלולה להתעורר בעיה משפטית של ממש כאשר בגין אותו אירוע ו/או חבלה מבקש התובע לתבוע נכות וקבלת תגמולים גם מקצין התגמולים במשרד הביטחון וגם מן הביטוח הלאומי. על הקשר שבין ביטוח לאומי וקצין התגמולים הנך מוזמן לעיין במאמרנו העוסק בתחום זה והמפורסם באתר.

 *קרדיט תמונה דובר צהל מתוך אתר פיקיוויקי

(*) כל האמור לעיל, אינו בבחינת חוות משפטית ואינו משמש תחליף לייעוץ משפטי.

(*) הערה: מאמר זה נכתב בלשון זכר, אך מתייחס לנשים וגברים כאחד.