לאחרונה אישרה הכנסת בקריאה שלישית הצעת חוק לתיקון שירות ביטחון שעניינה הפטור הידוע הניתן לנשים מטעמים של הכרה דתית.
המצב המשפטי אשר היה קיים עד היום היה פשוט מאוד – כל בחורה אשר הגישה את התצהיר הידוע לפיו היא שומרת על כשרות בבית ומחוצה לו, היא אינה נוסעת בשבת וטעמים שבהכרה דתית מונעים ממנה לשרת בשירות ביטחון זכאית הייתה, אוטומטית, לפטור משירות ביטחון על פי חוק.
התיקון שחוקק על ידי הכנסת, הקים בעצם מנגנון פיקוח שלם על המצהירות, במסגרתו על הנערות המצהירות להודיע לרשויות הצבא על כל שינוי במצבן, המתייחס לאי עמידה בתנאי ההצהרה, בכל התקופה שמגיל 18 ועד גיל 21. במידה ונערה מודיעה כי אינה עומדת יותר בתנאי ההצהרה, או מורשעת בפסק דין סופי של בית משפט כי הצהירה הצהרה שקרית מוכרז הפטור כבטל. התיקון החדש קובע גם כי התקופה שחלפה ממתן הפטור ועד לביטולו לא יתחשב במסגרת ה"חלון" בו ניתן לקרוא למיועדת לשירות ביטחון לשירות צבאי (שנתיים מהגיעה לגיל 18).
גם הדרך לביטול הפטור שניתן הפכה לקלה יותר עבור רשויות הצבא. עד התיקון, ניתן היה להכריז על הפטור שניתן כבטל רק אם המצהירה הורשעה בבית משפט כי הצהירה הצהרה שיקרית. ההסדר ההוא צמצם מאוד את האפשרות לבטל את הפטור שניתן מאחר ודרישת החוק היתה להוכיח ברמה של הרשעה פלילית כי הפטור הושג במרמה. ראיה שכזו מאוד קשה להשגה שכן תמיד יכולה הייתה הנערה המצהירה לטעון שנכון למועד ההצהרה עמדה בתנאיה.
כיום, לאחר התיקון, קיבלו רשויות הצבא לתקופת ניסיון של שלוש שנים את הסמכות לפנות לועדה מיוחדת של משרד הביטחון ולהגיש בקשה לביטול הפטור כאשר יש להן יסוד ממשי להניח כי המלש"בית שיקבלה פטור נוהגת באופן שאינו תואם את הצהרתה. בד"כ האפשרות הזו קיימת בידי הצבא עד הגיעה של המלשב"ית לגיל 21.
טרם הגשת הבקשה, הצבא אמור לפנות למלש"בית ולהודיע כי הוא מתכוון להגיש בקשה לביטול הפטור בצירוף כל הראיות עליהם מבוססת הבקשה. המלש"בית רשאית לשלוח טיעוניה בכתב תוך שלושים יום מיום שקיבלה את ההודעה.
במידה ולא השתכנעו רשויות הצבא מטיעוניה של המלש"בית, רשאי הוא להגיש את הבקשה לביטול הפטור לועדה אשר תחליט בבקשה תוך שלושים יום מיום שקיבלה את הבקשה ולאחר שנתנה לצדדים הזדמנות לטעון טיעוניהם בפניה.
החלטה סופית של הועדה ניתנת לערעור בפני בית משפט מחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים.
*קרדיט תמונה דובר צה"ל מתוך אתר פיקיוויקי