דחיית בקשה לעיכוב שחרור

ועדת ערר לפי חוק שירות הקבע בצגא הגנה לישראל

בעניין:

סרן ס. ב.

                                                                                           (המבקש)

נ ג ד

1. 1.       קרפ״ר
2. 2.       רמ׳׳ח הסגל

                                                                         (המשיבים)

החלטה

המבקש, סרן בשירות קבע, משרת בחיל הרפואה 9 שנים בקבע ראשוני(לאחר שתי הארכות). משלא נמצא למבקש תפקיד הולם בתקן קבע מובהק, גובשה ביום 17.5.2011 כוונת הגורם המוסמך (קרפ״ר), להורות על שחרורו, שנקבע ליום 1.12.2011.

ביום 12.7.2011, נערך למבקש ראיון בפני הגורם המודיע, מר״פ צפון, שבמסגרתו הודיע לו האחרון על הכוונה לשחררו בתאריך הנ״ל מן השירות.

ביום 24.7.2011, ניתנה למבקש זכות הטיעון בפני קרפ״ר, שלאחר ששמע את טענות המבקש, החליט שלא לשנות מההחלטה ולשחררו במועד שנקבע.

בנוסף לכך, מאז ערער המבקש על החלטת השחרור בעניינו בפני רמ״ח הסגל, וזו לא מצאה מקום לשנות מהחלטת הגורם המוסמך. המבקש פנה גם לרמטכ״ל ולנציב קבילות חיילים, אשר גם הם לא מצאו לנכון לשנות את רוע הגזרה.

במילים אחרות, המבקש ידע ויודע, הן על ההחלטה לשחררו מהשירות והן על התאריך שבו עליו להשתחרר - 1.12.2011, ובכל זאת פנה לוועדה בבקשה זו רק ביום 27.11.2011. לא יעלה על הדעת, שאדם שהוחלט לשחררו מצה״ל והוא ידע על כך ועשה ניסיונות רבים לבטל את ההחלטה, יגיש את הבקשה לעיכוב ביצוע לאחר מספר רב של חודשים.

מסיבה זו אני דוחה את בקשת המבקש לעיכוב ביצוע.

למעלה מן הדרוש, נזכיר כי בתאריך 24.11.2011 נפגע המבקש בתאונת דרכים. ואולם, מתגובת המשיבים (סעיף 34 לתגובה) נחה דעתנו כי לא קיים מצב לפיו המבקש יצטרך לקבל טיפול רפואי, אותו הוא לא יוכל לקבל כאשר יהיה משוחרר מהשירות, ככל אזרח אחר. המבקש לא הביא ראיות וכן לא טען כי האמור בסעיף 34 לתגובת המשיבים אינו נכון. על כן, גם מצבו הרפואי של המבקש, כמוסבר על ידי המשיבים, לא מעניק לו זכויות יתר בשל פציעתו, להיעתר לבקשה הזמנית.

מזכירות הוועדה תקבע מועד לשמיעת הערר גופו. כמו כן, תשלח מזכירות הוועדה, עוד היום, עותק מהחלטה זו למבקש ולמשיבים.

ניתנה היום, ה׳ כסלו, תשע׳׳ב(1.12.2011), בשעה 11:30, בהעדר הצדדים ובאי כוחם.               השופט (בדימוס) יהושע פלפל יו״ר הוועדה