גזר דין סחר בסמים טוראי ג.ח.

הנאשם, טוראי ג.ח., הורשע על פי הודאתו בשלוש עבירות שעניינן סחר בסם מסוכן. עובדות

כתב האישום המתוקן מלמדות, כי בתאריך 13/07/11, בעיר באר שבע, מכר הנאשם לסוכן חשאי

סם מסוכן מסוג קנאביס במשקל של 6.12 גרם נטו וזאת בתמורה לסכום של 200 ₪, כאשר עובר

לעסקה זו קדמו מגעים בין הנאשם ובין הסוכן כמפורט בפרט האישום הראשון בכתב האישום

המתוקן.

בנוסף, בתאריך 17/07/11, בעיר באר שבע, מכר הנאשם לסוכן חשאי סם מסוכן מסוג קנאביס

במשקל של כ־101 גרם נטו, וזאת בתמורה לסכום של 2200 ₪. במהלך אותה עסקה, הנאשם קיבל

מאדם שזהותו לא ידועה סם מסוכן מסוג קנאביס בכמות לא ידועה, כאשר סם זה נותר בחזקת

הנאשם בסיום אותה עסקה.

עוד עולה מהפרטים הנוספים, כי בתאריך 21/07/11, מכר הנאשם לסוכן חשאי סם מסוכן מסוג

קנאביס במשקל כולל של כ־972 גרם נטו, כאשר בגין סם זה קיבל הנאשם מהסוכן במזומן סכום

של 3,800 ₪ מתוך 24,000 ₪ אותם היה צריך לשלם הסוכן עבור עסקה זו. עובר לאותה עסקה,

התנהלו בין הסוכן לבין הנאשם מגעים לצורך מכירת הסם האמור, ובכלל זה בכל הקשור למחיר

הסם.

הפרטים הנוספים מלמדים, כי החקירה בתיק זה החלה בעקבות קבלת מידע מודיעיני שהחשידה

את הנאשם בסחר בסם מסוכן. הנאשם הופלל בעסקאות המפורטות בכתב האישום על ידי הסוכן

החשאי, אולם בחקירתו במצ״ח הוא גם הודה במיוחס לו. יחד עם זאת, הנאשם טען כי ביצע את

המעשים על מנת לעזור לאותו סוכן להשיג כספים עבור אימו החולה. עוד עולה מהפרטים

הנוספים, כי בין הנאשם לבין הסוכן התקיימו מגעים נוספים, במהלכם ביקש הנאשם לברר

אפשרות לרכישת סם מסוג אקסטזי מן הסוכן, אולם הדבר לא השתכלל לכדי עסקה. בגין תיק זה

הנאשם הוחזק במעצר סגור החל מיום 21/07/11.

במהלך ישיבת היום הציגו הצדדים הסדר טיעון בפני בית הדין, במסגרתו עתרו במשותף להשית

על הנאשם 20 חודשי מאסר לריצוי בפועל החל מיום מעצרו, מאסר מותנה לשיקול דעת בית הדין

בגין עבירות לפי פקודת הסמים המסוכנים או עבירה שעניינה סירוב להיבדק, וכן פסילת רנצ״א

בפועל לתקופה של 10 חודשים.

הצדדים לא התעלמו מהחומרה הרבה הטמונה במעשיו של הנאשם, אשר נכשל בשלוש עסקאות

שונות של סחר בסם מסוכן מסוג קנאביס בכמויות נכבדות. התביעה אף ביקשה להדגיש את

העובדה כי אותן עסקאות בוצעו עם הסוכן, לאחר שזה האחרון הציג עצמו כחייל צה״ל. על אף

האמור, הצדדים ביקשו להציג ענישה שחורגת לקולא מרף הענישה המקובל, וזאת תוך התחשבות

במצבו הנפשי של הנאשם כפי שעולה מחוות הדעת הפסיכיאטריות שהוגשו על ידי ההגנה, וכן

בעובדה כי הנאשם החל למעשה בתהליך של שיקום, כפי שמעידים המסמכים שהוגשו בעניין זה

לבית הדין.

הנאשם בדברו האחרון הביע חרטה על מעשיו. הוא ציין, כי במהלך אותה תקופה היה נתון במצב

נפשי קשה, ואשר כעת הוא מבקש להתמיד בתוכנית השיקום אליה הצטרף ולעשות מאמץ בכדי

להביא להצלחתה. יאמר מיד, התרשמנו כי הנאשם הביע בפנינו חרטה כנה.

על חומרת המעשים שבהם נכשל הנאשם אין צורך להכביר במילים. הפצת הסם בקרב החברה

בכלל, ובקרב הצבא בפרט פוגעת פגיעה אנושה בחברה, במוכנות הצבא ובמשמעתו. לא בכדי,

מעשים חמורים מאין אלו מחייבים על פי הפסיקה הנוהגת השתה של עונשי מאסר ממושכים

מאחורי סורג ובריח, וזאת בכדי להרחיק את העבריינים מן הציבור ולצמצם את המסוכנות

הנשקפת מהם. נוכח היקף העסקאות שבהן נכשל הנאשם, כאשר לכל הדעות מדובר בכמות נכבדה

של סם מסוכן, סברנו כי העונש שאליו עתרו הצדדים הוא עונש מקל מאד שמצוי ברף התחתון

ממש של הענישה, ורחוק מלשקף את העונש הראוי למקרים כגון אלו. יחד עם זאת, ולא בלי

התלבטות, מצאנו בסופו של דבר לאמץ את עתירת הצדדים לעניין העונש. בהגיענו להחלטה זו

ראינו להתחשב בעברו הלא מכביד של הנאשם, בהודאתו שחסכה מזמנו של בית הדין ואשר

מגלמת קבלת אחריות על המעשים, בחרטה הכנה שהביע הנאשם בפנינו, בעובדה כי סמוך לפני

ביצוע אותם המעשים אובחן הנאשם כמי שמצבו הנפשי הוחמר ואף הותאם לו פרופיל נפשי בשל

כך, וכן ראינו להתחשב בעובדה כי הנאשם החל למעשה בתוכנית של שיקום, ואף הגיש מטעמו

תצהיר, במסגרתו נתן הסכמה כי חוות דעת מטעם המטפלת יוגשו לוועדה לעיון בעונש ויילקחו

בחשבון על ידה.

נוכח כל אלו, מצאנו כאמור לאמץ את הסדר הטיעון.