טיפים להתנהגות בחקירת מצ"ח

מטרתה של החקירה הפלילית במשטרה הצבאית החוקרת או במשטרת ישראל הנה לגבות עדויות ולאסוף ראיות להוכחת ביצוע עבירה פלילית. במאמר טיפים להתנהגות חכמה בחקירת מצ"ח או משטרת ישראל.

מטרתה של החקירה הפלילית במשטרה הצבאית החוקרת או במשטרת ישראל הנה לגבות עדויות ולאסוף ראיות להוכחת ביצוע עבירה פלילית. הליך החקירה הוא אחד האירועים המלחיצים ביותר בחייו של אדם וחוקרי המצ"ח, עושים, לעתים, מאמצים להגביר לחץ זה על מנת להביא לקידום החקירה. ככלל, ישנם שני סוגים של נחקרים: כאלה הנחקרים כעדים, על מנת לבסס את האשמה של מישהו אחר, וכאלה הנחקרים כחשודים בביצוע עבירה. במידה ואדם נחקר כעד, הוא חייב, ככלל, להשיב על שאלות החוקרים, אך עומדת לו הזכות לאי הפללה עצמית. כלומר, הוא אינו חייב להשיב לשאלות אשר עלולות להפלילו בביצוע עבירה. אדם הנחקר כחשוד זכאי לכך שיזהירו אותו כי הוא אינו חייב לומר דבר, וכי כל מה שיאמר עשוי לשמש נגדו כראיה במשפט. לפיכך, חקירת חשוד קרויה גם "חקירה תחת אזהרה". במידה ואדם נחקר כעד, ותוך כדי החקירה מתגלה מידע המחשיד אותו בעבירה, חובה על החוקרים להזהירו, ומרגע זה, הוא הופך לנחקר תחת אזהרה. לנחקר החשוד בביצוע העבירה, עומדת זכות השתיקה, כלומר הוא אינו חייב להשיב לשאלות החוקרים כלל. חשוב לדעת כי עמידה על זכות השתיקה מועילה, לעתים, לחשוד, אך לעתים היא מזיקה לו , שכן היא עלולה לחזק את משקל ראיות התביעה נגדו. מרבית זמנם ומרצם של חוקרי מצ"ח מושקע בניסיונות לחלץ הודיות והפללות. הודיה היא אמירה של חשוד כי ביצע את העבירה המיוחסת לו. הפללה היא אמירה של עד כלשהו (שאף הוא יכול להיות חשוד) כי חברו ביצע עבירה. בתי הדין הצבאיים מייחסים משקל רב להודיות והפללות במהלך החקירה, ולמעשה, מרבית ההרשעות בפלילים מבוססות על ראיות אלה. על מנת לגבות אותן הודיות והפללות, משתמשים החוקרים בטכניקות חקירה ובתרגילי חקירה שונים, אשר מרביתם לא מוכרים לנחקרים, והם אינם יודעים כיצד להתמודד עמם. טכניקות אלה, לצד לחץ פסיכולוגי מתוחכם,  גורמות לנחקרים לחשוב שגורלם כבר נגזר ממילא, ומוטב שיודו בביצוע העבירה, או יפלילו את חבריהם. ככלל, מותר לחוקרי מצ"ח לעשות שימוש באמצעי חקירה מתוחכמים, אולם אסור שאמצעים אלה יביאו לשבירת רצונו החופשי של הנחקר בשל החשש, שבמצב זה הוא עלול למסור הודיית שווא בעבירות שלא ביצע, רק כדי להפסיק את החקירה  ולהימלט מידי החוקרים. למותר לציין כי טענות בדבר מסירת הודיה שלא מרצון חופשי מתקבלות רק לעתים רחוקות בבתי -הדין. זכותו של כל נחקר להיוועץ בעורך-דין בכל שלב של החקירה, למרות שהחובה להודיע לו על זכותו זו קמה רק מקום שהוא נעצר או צפוי להיעצר. הדבר הנבון ביותר שיוכל לעשות כל נחקר הנו להיוועץ בעורך-דין פלילי טוב, בשלב המוקדם ביותר של החקירה, ומוטב – לפני מסירת מידע כלשהו לחוקרים. חשוב להבין כי לאופן התנהגות החשוד בחקירה ישנה חשיבות מכרעת, העולה לעתים אף על אופן התנהלות הנאשם בבית הדין, ולחייל הנחקר בגין חשד לעבירה פלילית, יהיה חכם ככל שיהיה, אין את הכלים להתמודד עם שיטות החקירה של מצ"ח בכוחות עצמו. עורך-הדין אליו פונה החשוד (ואפילו תהיה זאת השיחה הטלפונית הראשונה של עורך-הדין עם החשוד) נאמן רק לטובתו של החשוד. יש לו חובה כלפי החשוד לסודיות מוחלטת ולנאמנות מלאה. להבדיל מחוקרי מצ"ח, המרבים לייעץ לחשודים כיצד לנהוג, עצותיו של עורך הדין מטרתם לעזור לחשוד ולא להזיק לו. חוקרי מצ"ח מודעים היטב לכך שחשוד, לאחר שנועץ עם עורך-דין, צפוי "להזיק לעצמו" בחקירה הרבה פחות, ולכן, הם מנסים, לעתים, לשכנע את החשוד לדחות את השיחה עם עורך-הדין ככל האפשר. חשוב לדעת כי חוקרי מצ"ח אינם יכולים לכפות על חשוד למסור עדות לפני שנועץ עם עורך-דין,  ובקשתו של החשוד לעצור את החקירה עד להיוועצותו עם עורך-דין אינה נחשבת כשימוש בזכות השתיקה והיא אינה פוגעת בחשוד בכל דרך שהיא. בהליכים במסגרת הצבאית רצוי, בהחלט, כי החשוד יבחר לו, כבר בשלב הראשון, עורך-דין, המתמחה במשפט צבאי, אשר הנו בעל אישור לייצג חיילים בבתי הדין הצבאיים, ויש לו עבר עשיר של ייצוג חיילים. חשוב להבין כי ההליכים בצבא אינם זהים לחלוטין להליכים האזרחיים, ועורך-דין פלילי המתמחה במשפט צבאי יידע לייצג טוב יותר את האינטרסים של לקוחו. ניתן להתייעץ עם משרדנו בנושאים הנוגעים לחקירות מצ"ח בכל עת.

עו"ד בני קוזניץ

עו"ד בני קוזניץ להציג את כל הפוסטים של עו"ד בני קוזניץ

שימש במהלך שירותו הצבאי כתובע צבאי. במהלך שירות זה ניהל עו"ד קוזניץ מספר רב של דיוני מעצר, הקראות, טיעונים לעונש ומשפטי הוכחות במגוון הנושאים הפליליים והצבאיים הקיימים. במסגרת שירות המילואים שלו משמש עו"ד קוזניץ כסניגור צבאי במילואים וכיו"ר הועדה לתפיסת רכוש בפיקוד המרכז. 

השארת תגובה