05.0206 תחימת סמכויות מעצר, חיפוש, חקירה, האשמה ומאסר- חיילים ואזרחים

הגדרות   1.בהוראה זו, אלא אם נאמר במפורש אחרת - א. "חייל" פירושו - 1)כל הנמנה עם הכוחות הסדירים של הצבא; 2)כל הנמנה עם כוחות המילואים של הצבא, כשהוא בשירות; 3) כל מי שחייב להתייצב לשירות סדיר או לשירות מילואים פעיל, אם לא עשה זאת, מן הזמן שנקבע להתייצבותו בצו, או בקריאה; 4) מי שעובד בשירות הצבא או עובד במפעל המשרת את הצבא ושר הביטחון קבעו בצו כשירות צבאי. ב. "אזרח" פירושו - אדם שאינו חייל. ג. "מרחב צבאי" פירושו - כל מרחב הנמצא ברשותו של הצבא, כגון: מחנה, בסיס, מאהל, מחסן, משרד וכל מיתקן צבאי אחר, לרבות:- 1) כל מרחב בתחום קו החזית, כפי שהוגדר על ידי אלוף הפיקוד המרחבי הנוגע בדבר; וכן 2) מיתקן או מפעל של המדינה, ששר הביטחון קבעו, בכל דרך פרסום שמצא למתאים, כ"מקום צבאי", לעניין סעיף 245 לחש"צ, תשט"ו1955-. 2. אדם שחוק השיפוט הצבאי, תשט"ו1955-, חל עליו לאור הוראות סעיפים  6, 7, 8, (1), (3)  ו11- לחוק השיפוט הצבאי, תשט"ו1955-. דינו בהוראה זו, בגבולות תחולת החוק האמור עליו, כדין חייל וכל מקום המדובר בהוראה זאת על חייל - גם אדם כאמור במשמע. עקרונות   3. הכלל הוא - א. אזרח ייעצר, ייחקר, ייאשם וייאסר על ידי השלטונות האזרחיים. חייל ייעצר, ייחקר וייאסר על ידי השלטונות הצבאיים; ב. אזרח שנעצר על ידי השלטונות הצבאיים באיזור אשמה שהיא, יימסר בהקדם האפשרי למשטרת ישראל, וחייל שנעצר על ידי משטרת ישראל באיזו אשמה שהיא, יימסר בהקדם האפשרי למשטרה הצבאית; ג. אזרח שנגזר עליו עונש מאסר בתוקף פסק דין, ייכלא בבית סוהר אזרחי, וחייל יירצה את תקופת מאסרו בבית סוהר צבאי או אזרחי; חייל שנידון למחבוש - יירצה את תקופת מחבושו בחדר משמר צבאי או במחנה מעצר צבאי. שיתוף פעולה 4. המשטרה הצבאית ומשטרת ישראל תשתפנה פעולה ותיעזרנה זו בזו. אם נערך פרוטוקול על כל פעולה שהיא על ידי המשטרה הצבאית, והחומר נוגע לעניין המחייב גם את טיפולה של משטרת ישראל, חייבת המשטרה הצבאית למסור למשטרת ישראל לפי בקשתה, העתק מכל פרוטוקול כזה וכן להיפך אם הפרוטוקול נערך על ידי משטרת ישראל. מעצר אזרח לפני משפט   5. הרשות לעצור אזרח ניתנת:- א. במרחב הצבאי - לשוטר צבאי רק באשמת עבירה שבוצעה במרחב צבאי, ואילו לשוטר אזרחי בכל מקרה, בתנאים שנקבעו בפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (נוסח משולב), תשכ"ט1969-. ב. במרחב שאינו צבאי - לשוטר אזרחי בכל מקרה ואילו לשוטר צבאי רק אם האזרח והעבירה בה הוא נאשם, נתונים לשיפוט צבאי. ג. כן נתונה הסמכות לעצור אזרח לכל קצין צבא-הגנה לישראל בעת מילוי תפקידו ולכל חייל כשהוא מפקד חוליית סיור בתפקידי אבטחה או סריקה בכל אחד מהמקרים הר"מ:- 1) כאשר האזרח מצוי בקרבת הגבול ויש יסוד סביר לחשוד בו כי מסר או שניסה למסור ידיעות בכל דרך שהיא לאנשים שמעבר לגבול; 2) כאשר האזרח מצוי או משוטט במיתקן צבאי או בקרבתו ויש יסוד סביר להניח כי ביצע או שניסה לבצע עבירה נגד המתקן; 3) כאשר האזרח ממשיך להמצא או לשוטט במיתקן צבאי או בקרבתו לאחר שנדרש על ידי חייל לעזוב את המקום; 4) כאשר האזרח מצוי בקרבת הגבול או בקרבת מיתקן צבאי והוא מסרב להזדהות בפני קצין או חייל כאמור; 5) כאשר האזרח מנסה לעבור את הגבול שלא כדין; 6) כאשר האזרח מצוי בקרבת הגבול או בקרבת מיתקן צבאי ולאחר שנשאל על ידי קצין או חייל בדבר זהותו, הוא אינו מסוגל להוכיח את זהותו בצורה המניחה את הדעת והקצין או החייל כאמור חושדים בו שפעל או שעומד לפעול נגד ביטחון המדינה; 7) כאשר האזרח מצוי בקרבת הגבול או בקרבת מיתקן צבאי ולאחר שנשאל על ידי קצין או חייל בדבר סיבת שהותו במקום, תשובתו אינה מניחה את הדעת והקצין או החייל חושדים בו שפעל או שהוא עומד לפעול נגד ביטחון המדינה; 8) כאשר האזרח נכנס לאיזור סגור או יוצא מאיזור סגור שלא לפי היתר כללי ואין בידו רישיון אישי לכך. 6. הסמכות לעצור אזרח ללא פקודת מעצר קבועה בפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (נוסח חדש), תשכ"ט1969-, בתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945 או בחוק השיפוט הצבאי, תשט"ו1955-. כן ייעצר אזרח על פי צו מעצר חוקי שניתן לפי החוק וכללי במדינה.   7. א. נעצר אזרח על ידי חייל, הוא יועבר מייד לתחנת משטרת ישראל הקרובה ביותר, יחד עם דיווח על הסיבות למעצרו ועל נסיבותיו. ב. נעצר עובד צבא-הגנה לישראל יודיע מפקד היחידה בה נעצר האזרח מייד, טלפונית, לתחנת משטרת ישראל הקרובה ביותר ולבסיס חמ"צ, אשר בתחום פעולתו נמצאת היחידה, על עובדת מעצרו. ג. אזרח עובד צבא-הגנה לישראל לא ייעצר במיתקן כליאה צבאי לצורכי חקירה, אלא על פי פקודת מעצר של קצין שיפוט שהוא קצין המשטרה הצבאית. ד.1) החליט קצין המשטרה הצבאית, המנהל חקירתו של עובד צבא-הגנה לישראל, כי המשך החקירה ייעשה במסגרת הצבא, אף כי יש לכלוא את האזרח במיתקן כליאה אזרחי, יעביר את העציר במישרין לאחד מבתי הסוהר הכפופים לשירות בתי הסוהר. כאסמכתא למעצר תשמש פקודת המעצר שנערכה על פי הוראות חש"צ, תשט"ו1955-. 2) החליט קצין המשטרה הצבאית כי החקירה תועבר למשטרת ישראל, יעביר את העציר תוך 24 שעות ממעצרו לידי משטרת ישראל. 8. לבקשת עציר תעביר משטרת ישראל לבסיס המשטרה הצבאית הקרוב, הודעה על אי יכולתו להתייצב לשירות מילואים פעיל, עקב מעצרו. מעצר חייל לפני משפט   9. הרשות לעצור חייל ניתנת: א. במרחב צבאי - לשלטונות הצבאיים בכל מקרה, ולשוטר אזרחי, כמפורט בהוראה זו. ב. במרחב שאינו צבאי - לשוטר צבאי ולשוטר אזרחי. ג. אין האמור לעיל גורע מסמכותו של חייל, שאינו שוטר צבאי, לעצור חייל אחר, הן במרחב צבאי והן שאינו במרחב צבאי, בהתאם לסעיף 228 לחוק השיפוט הצבאי, תשט"ו - 1955.   10. א. סמכותו של שוטר צבאי, וכן של שוטר אזרחי, לעצור חייל קבועה בפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (נוסח חדש), תשכ"ט1969-, וכן בחוק השיפוט הצבאי, תשט"ו1955-. ב. סמכותו של חייל שאינו שוטר צבאי, לעצור חייל אחר קבועה בסעיפים  229,228 ו233- לחוק השיפוט הצבאי, תשט"ו1955-, ואולם חייל שאינו שוטר צבאי לא ישתמש בסמכות זו כדי לעצור חייל אחר, אם אותו חייל ממלא באותה עת תפקיד של שמירה או אבטחה. ג. צו מעצר חוקי שניתן לפי החוק הכללי במדינה, מחייב גם את המשטרה הצבאית. פקודת מעצר של קצין שיפוט, שופט משפטאי של ביה"ד הצבאי לערעורים, שופט חוקר ואב בית דין צבאי מחייבת גם את משטרת ישראל. מקום המעצר של החייל   11. א. בסעיף זה כולל המונח "חייל":- 1) חיילים בשירות סדיר. 2) חיילים בשמ"פ, כולל איש הגמ"ר בפעולות ביטחון שוטף, ועובד צבא-הגנה לישראל, בכל מקרה בו יהיה קצין משטרת ישראל סבור כי לעבירה נגיעה בצבא, בין בכך שבוצעה במסגרת הצבא או עקב השתייכות העבריין לצבא או בדרך אחרת. ב. נעצר חייל על ידי שלטונות הצבא, יוחזק בחדר משמר צבאי או במחנה מעצר, ובמקרה הצורך, בבית סוהר צבאי או בבית סוהר כמשמעותו בפקודת בתי הסוהר (נוסח חדש), תשל"ב1971-. ג. 1) נעצר חייל על ידי משטרת ישראל (כולל כל מקרה בו הואשם חייל על ידי משטרת ישראל בעבירה), תודיע תחנת משטרת ישראל העוצרת, טלפונית או בדרך מהירה אחרת, לבסיס המשטרה הצבאית הקרוב ביותר על המעצר ונסיבותיו תוך 6 שעות מעת הבאת העציר לתחנת משטרת ישראל. הודעה כזאת, תכלול את מספרו הצבאי, דרגתו, שמו המלא ובמידת האפשר את יחידתו של החייל העצור. 2) מפקד בסיס המשטרה הצבאית, שקיבל הודעה, כאמור לעיל, ימציא לתחנת משטרת ישראל, תוך 24 שעות מעת קבלת ההודעה, תשובה בכתב, בה יודיע אם החליט להשאיר את החייל במעצר אזרחי או להעבירו לידי הצבא. לא ניתנה תשובה כנ"ל, ייחשב הדבר בהסכמת המשטרה הצבאית להשאיר את העצור בטיפולה של משטרת ישראל. 3) מפקד בסיס משטרה צבאית, שקיבל הודעה, כאמור, יודיע על דבר מעצרו של החייל ומקום הימצאו למפקדו של החייל, תוך 24 שעות מעת שהגיעה הודעה על מעצרו למשטרה הצבאית, בדואר "דחוף", במברק, ובאין אפשרות כזו - באמצעות הודעה טלפונית. 4) הודיע מפקד בסיס המשטרה הצבאית על רצונו שהחייל יועבר לידי הצבא, תמסור משטרת ישראל את העציר לידי המשטרה הצבאית, בדרך שתתואם מראש. (א) אם נמסר החייל למשטרה הצבאית כשאין נגדו צו מעצר מאת שופט אזרחי, רשאית המשטרה הצבאית להחזירו עם הוראה למפקד היחידה שיוודא, הופעת החייל לכשיידרש להופיע לחקירה או למשפט. הסדר זה אינו מונע משלטונות הצבא מלבקש ולקבל מרשות צבאית מוסמכת פקודת מעצר נגד אותו חייל, ולעצרו על פיה. משטרת ישראל תעביר למפקד בסיס המשטרה הצבאית את דרישתה להוצאת פקודת מעצר על ידי רשות צבאית במקרה הצורך. מפקד בסיס המשטרה הצבאית ידאג להוצאת פקודת מעצר בהתאם לדרישה. (ב) אם נמסר החייל למשטרה הצבאית וניתן כבר נגדו צו מעצר מאת שופט אזרחי או אם תמסור משטרת ישראל למשטרה הצבאית צו מעצר כזה, לאחר שנמסר החייל למשטרה הצבאית, חייבת המשטרה הצבאית להחזיקו במעצר במיתקניה או לצוות על עצירתו ביחידה אחרת. 5) אם החייל העצור בידי משטרת ישראל עומד להשתחרר בערבות, חייבת משטרת ישראל להודיע על כך למשטרה הצבאית לפני שחרורו של העציר כדי לאפשר את מסירת העציר לידי המשטרה הצבאית. המשטרה הצבאית תקבלו ותעבירו ליחידתו. אם המשטרה הצבאית לא תקבל את העציר תוך 12 שעות, תשחררו משטרת ישראל בהתאם לפקודת השופט. סמכויות מעצר של שוטר אזרחי   12. א. כל שוטר אזרחי יכול לעצור בלא צו מעצר כל אדם - 1) אשר שופט שלום מורה לו לעצרו לפי החוק; או 2) כשיש לשוטר, יסוד סביר להניח שאותו אדם עשה פשע (דהיינו עבירה שנענשים עליה ביותר משלוש שנות מאסר); או 3) שעבר בפניו, או שעבר לא מכבר, עבירה שנענשים עליה במיתה או ביותר משישה חודשים מאסר; או 4) המפריע לשוטר במילוי תפקידו או שנמלט או מנסה להימלט ממעצר חוקי או כשנזעקים אחריו בשל עבירה; או 5) העובר עבירה או שהאשימוהו בפניו שעבר עבירה או שיש לשוטר יסוד סביר להניח שאותו אדם עבר עבירה והוא מסרב למסור את שמו וכתובתו, או שאין לו מקום מגורים ידוע או קבוע; או 6) שמצאוהו בנסיבות חשודות כשהוא אוחז באמצעי זהירות להסתתר או שאין לו אמצעי מחיה נראים ואינו יכול להסביר באופן מניח את הדעת את מעשיו.   ב. כל שוטר אזרחי יכול לדרוש מכל אדם (בין חייל ובין אזרח), אם יש לו יסוד מספיק להאמין שעבר עבירה, למסור לו את שמו וכתובתו, ויכול הוא לדרוש מאותו אדם שילך עימו לתחנת המשטרה. אם סרב האיש להילוות אליו, יכול הוא לעצרו.   13. בכל אחד מהמקרים המפורטים לעיל, יודיע השוטר האזרחי למשמר, בהיכנסו למקום צבאי, שבכוונתו לעצור בו אזרח או חייל. המשמר ילווה את השוטר למפקד המקום (או בהיעדרו לקצין תורן) והקצין ילווה את השוטר בעת המעצר או ישלח חייל במקומו ויגיש לשוטר האזרחי את כל העזרה הדרושה. משטרת ישראל תעביר למשטרה הצבאית העתק דו"ח בכתב על המקרה ועל נסיבות המעצר.   14. האמור בהוראת הפיקוד העליון זו אינו גורע מסמכותו של כל אדם לעצור אדם אחר לפי סעיף 6 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (נוסח חדש), תשכ"ט1969-. חיפושים   15. מי שרשאי לעצור אזרח או חייל וכן מי שנמסר לו עציר בין אם נעצר לפי צו מעצר או פקודת מעצר, או ללא צו או פקודה, רשאי לערוך חיפוש בכליו ולקחת, לרשום ולשמור את חפציו כאמור בפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (נוסח חדש), תשכ"ט - 1969.   16. לבית דין צבאי, שופט חוקר וקצין שיפוט בכיר יהיו לגבי מקום צבאי הסמכויות הנתונות לשופט שלום על פי פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (נוסח חדש), תשכ"ט1969-, אלא שבפקודת חיפוש לפי סעיף זה תהיה ערוכה אל שוטרים צבאיים. לקצין שיפוט זוטר תהיינה סמכויות זהות לגבי מקום שבפיקודו בלבד. לעניין סעיף זה כולל המונח "מקום צבאי": - מיתקן או מפעל של המדינה ששר הביטחון קבעו, בכל דרך פרסום שמצא למתאים, כמקום צבאי לעניין זה או דירתו של חייל בשירות סדיר או בשמ"פ - אם הדירה היא במקום שבהחזקת הצבא או שהיא בהחזקתו של חייל כאמור או של חייל כאמור ובת זוגתו.   17. חיפוש ביוזמת הצבא בכל מקום שאינו "מקום צבאי" כמוגדר לעיל ייערך על ידי משטרת ישראל, בהתאם לסמכויותיה כדין. אין האמור בסעיף זה בא לגרוע מסמכויות משטרת ישראל לערוך חיפוש על פי סדר הדין הפליל (מעצר וחיפוש) (נוסח חדש), תשכ"ט1969-, וחוק העונשין, תשל"ז1977-, גם במקום המוגדר כמקום צבאי.   18. היה מפקד יחידה שדרגתו רס"נ או מעלה משוכנע, כי יש יסוד מספיק להניח שנעברה עבירה לפי הסעיפים 111  (מסירת ידיעה לאויב), 112  (ריגול) או 115  (כניסה למקום צבאי) לחוק העונשין, תשל"ז1977-, והוא סבור כי העניין או סובל דיחוי וכי ביטחון המדינה דורש פעולה מיידית ואין אפשרות לפנות למשטרת ישראל על מנת שהחיפוש ייערך על ידה על פי הוראת סעיף 126 לחוק הנ"ל, רשאי הוא לתת לחייל הוראה בכתב, חתומה בידו, אשר דוגמתה מובאת בנספח א´ להוראה זו, לערוך חיפוש על גופו ובכליו של אדם בקשר לאותה עבירה ודין אותה הוראה יהיה, לכל דבר, כדין צו חיפוש שניתן על ידי שופט שלום, לפי פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (נוסח חדש), תשכ"ט1969-. אין למפקד היחידה סמכות להורות על עריכת חיפוש בבית מגורים. הוראתו זו של מפקד היחידה טעונה אישור על ידי שופט שלום או על ידי נשיא בית דין צבאי מחוזי, תוך שלושה ימים אחרי נתינתה.   19.בכל מקרה בו יש צורך בעריכת חיפוש על ידי משטרת ישראל במרחב צבאי או בכל מקום אשר משמש או אשר נועד לשמש לכל מטרה שהיא את צבא-הגנה לישראל, תפנה משטרת ישראל לבסיס המשטרה הצבאית הקרוב ולפי פנייה כזאת חייב קצין המשטרה הצבאית לשלוח שוטר צבאי או שוטרים צבאיים לשמש כליווי לשוטרי משטרת ישראל העורכים את החיפוש.   20.שוטר אזרחי רשאי להיכנס ולערוך חיפוש בכל מקום צבאי כנ"ל ולדרוש זיהוי של כל אדם שיימצא במקום צבאי כנ"ל, גם בלי ליווי שוטר צבאי ובלי צו חיפוש מרשות מוסמכת, בכל אחד מהמקרים הר"מ:- א. אם יש לו יסוד להניח שמבצעים שם פשע או שפשע בוצע שם זה מקרוב. ב. אם תופש הבית או המקום פונה לעזרת המשטרה. ג.אם אדם המצוי שם פונה לעזרת המשטרה ויש יסוד להניח שמבוצעת שם עבירה. ד.אם השוטר רודף אחרי אדם המתחמק או נמלט ממשמורת חוקית.   21. בכל המקרים המפורטים בסעיף 20 שלעיל, יודיע השוטר האזרחי למשמר, בהיכנסו למקום הצבאי, שבכוונתו לערוך בו חיפוש. המשמר ילווה את השוטר למפקד המקום (או בהיעדרו לקצין תורן), והקצין הזה ילווה אל השוטר בזמן החיפוש או ישלח חייל במקומו ויגיש לשוטר האזרחי את כל העזרה הדרושה. השוטר יעביר למטרה הצבאית העתק דו"ח בכתב על המקרה, על מהלך החיפוש ועל תוצאותיו.   22. אם במהלך חיפוש על ידי שוטר אזרחי במרחב צבאי או במקום צבאי, כאמור לעיל, יימצאו חפצים הדרושים לצורכי חקירה או כהוכחות במשפט, והחפצים הם רכוש צבאי (רכוש צבאי - כמוגדר בסעיף 1 לחוק השיפוט הצבאי, תשט"ו1955-), יערוך השוטר רשימה מלאה של כל החפצים הנ"ל בשני העתקים ויעביר את החפצים יחד עם העתק הרשימה החתום על ידיו לקצין האחראי במקום. השוטר יקבל את ההעתק השני כשהוא חתום על ידי אותו קצין. הקצין הזה יהיה אחראי, באופן אישי, לשמירת החפצים בהתאם לדרישות השוטר האזרחי. אם בחיפוש שנערך במרחב צבאי נמצא חומר בעל ערך ביטחוני, יודיע על כך הקצין האחראי לקצין ביטחון שדה פיקודי. השוטר האזרחי יפנה לבסיס המשטרה הצבאית הקרוב עם בקשה לאסוף את החפצים האמורים והמשטרה הצבאית תמלא אחרי דרישת השוטר האזרחי ותמסור את החפצים למשטרת ישראל נגד קבלה. חקירה ובדיקה לפני משפט   23. בסעיף זה, ובסעיפים הבאים, כולל הביטוי "חקירה" גם את החקירה המתנהלת על ידי משטרת ישראל לפני משפט גם את הבדיקה המתנהלת על יד שלטונות הצבא לפני משפט.   24. לצורכי סעיף זה - "אזרח" - כולל עובד צבא-הגנה לישראל. אם הואשם אזרח בעבירה, תתנהל החקירה:- א. בעבירה צבאית - על ידי השלטונות הצבאיים בלבד. ב. בעבירה שאינה עבירה צבאית הנתונה לשיפוט צבאי ולשיפוט אזרחי כאחד - על ידי השלטונות הצבאיים. ג. בעבירה שאינה עבירה צבאית ושאינה נתונה לשיפוט צבאי - על ידי משטרת ישראל, אף אם בוצעה העבירה במרחב צבאי.   25. אם הואשם חייל (למעט עובד צבא-הגנה לישראל) בעבירה, תתנהל החקירה:   א. בעבירה צבאית - על ידי השלטונות הצבאיים. ב. בעבירה שאינה צבאית - על ידי השלטונות הצבאיים, כשהעבירה בוצעה במרחב צבאי או כשהעבירה בוצעה במרחב שאינו צבאי והחקירה הועברה על ידי משטרת ישראל לפי פניית השלטונות הצבאיים. ועל ידי משטרת ישראל - כשהעבירה בוצעה במרחב שאינו צבאי והשלטונות הצבאיים לא פנו, כאמור לעיל. ג. פניית השלטונות הצבאיים, כאמור לעיל, תיעשה על פי החלטת ראש מטכ"ל-אכ"א, אלוף פיקוד, מפקד חיל האוויר או חיל הים, לפי המקרה, ובאמצעות מצ"ח. הזמנת עדים   26. משטרת ישראל תסייע בביצוע מסירת הזמנות לנאשמים ולעדים אזרחים, החתומות על ידי נשיא בי"ד צבאי מחוזי או על יד מי שהוסמך על ידו לכך, על ידי אב"ד צבאי, שופט בי"ד צבאי לעבירות תנועה, על ידי יו"ר ועדת חקירה או על ידי שופט חוקר, במקרים הר"מ:- א. הזמנת נאשמים אזרחיים. ב. הזמנות לעדים, אשר נשלחו באמצעות הדואר או הוחזרו על ידי הדואר בלתי מבוצעות. ג. הזמנות לעדים המתגוררים בישובים מחוסרי סדרי דואר קבועים. ד. הזמנת דחופות לעדים.   27. משטרת ישראל תבצע צווים להבאת עדים אזרחיים, חתומים על ידי אב"ד צבאי, שופט ביה"ד הצבאי לעבירות תנועה או שופט חוקר. כמו כן תסייע בהבאת עדים אזרחיים (כולל עדים מומחים) הדרושים לצורכי חקירה המתנהלת על ידי שלטונות צבאיים.   28. המשטרה הצבאית תסייע בהבאת עדים שהם חיילים (כולל עדים מומחים) הדרושים לצורכי חקירה המתנהלת על ידי משטרת ישראל או הדרושים בבתי הדין המשמעתיים של משטרת ישראל.   29. לצורכי בקשת סיוע כמפורט לעיל, רשאים בסיסי המשטרה הצבאית ותחנות משטרת ישראל לקיים מגע ישיר ביניהן.   30. בסעיפים לעיל "נאשמים ועדים אזרחיים" - נאשם או עד - אשר בזמן משלוח ההזמנה:   א. אינו חייל כמשמעותו של מונח זה בסעיף 1 לחש"צ, תשט"ו1955-. ב. חש"צ, תשט"ו1955-, חל עליו, מאחר שתמסר לו נשק מטעם הצבא. ג. חש"צ, תשט"ו1955-, חל עליו, מאחר שהוא איש מילואים שלא בשירות או עובד בשליחות הצבא או בשירותו. הגשת כתבי אישום   31. התנהלה חקירת מעשה עבירה של עובד צבא-הגנה לישראל או חייל ("חייל" להלן - למעט עובד צבא-הגנה לישראל) על ידי מוסדות הצבא, יועבר התיק לפרקליט הצבאי, בהתאם לפקודת מטכ"ל הנוגעות בדבר. ואם התנהלה החקירה על ידי משטרת ישראל תועבר הודעה על גמר החקירה ותוצאותיה על ידי משטרת ישראל לפרקליט הצבאי של המחוז השיפוטי אליו משתייך הנאשם. הפרקליט רשאי יהיה לדרוש כי יועבר אליו תיק החקירה לפני מתן חוות דעתו.   32. כתב אישום נגד עובד צבא-הגנה לישראל או חייל על עבירה הנתונה לשפיטה צבאית בלבד, יוגש לבית דין צבאי.   33. החליט פרקליט צבאי כי יש לסגור תיק שבו התנהלה החקירה על ידי מוסדות הצבא, ינהג על פי פקודות המטכ"ל הנוגעות בדבר.   34. א. במקרה, ותיק החקירה המשטרתי דן בעבירה שאינה עבירה צבאית של חייל (כאשר העבירה נתונה הן לשיפוט צבאי והן לשיפוט אזרחי) או של עובד צבא-הגנה לישראל אשר בוצעה במסגרת הצבא או עקב השתייכות העובד לצבא יחליט הפרקליט הצבאי אם הנאשם יובא לדין בצבא או כי אין לצבא עניין בהבאת הנאשם לדין או כי יש לסגור את התיק. ב. במקרים שהחליט הפרקליט הצבאי לא להביא את הנאשם לדין או על סגירת התיק, יחזיר את התיק למשטרת ישראל בלווית ציון החלטתו בכתב, ויוסיף נימוקיו להחלטתו לסגור את התיק. ג. היה ראש ענף חקירות במשטרת ישראל סבור, כי לא היתה הצדקה לסגירת התיק, יביא נימוקיו לפני ראש המחלקה לחקירות פליליות במשטרת ישראל, אשר רשאי לערער על החלטת הפרקליט הצבאי בדבר סגירת התיק, בפני הפרקליט הצבאי הראשי. ד. החליט אף הפרקליט הצבאי הראשי, כי יש לסגור את התיק, רשאי ראש המחלקה לחקירות פליליות במשטרת ישראל להביא נימוקיו נגד סגירת התיק, בפני היועץ המשפטי לממשלה.   35. א. השלטונות האזרחיים לא יגישו כתב אישום נגד חייל או עובד צה"ל של עבירה שאיננה צבאית, הנתונה גם לשיפוט צבאי, בטרם נתקבלה חוות דעתו בכתב של פרקליט צבאי. ב. פרקליט צבאי יתן את חוות דעתו תוך שבעה ימים מן התאריך בו קיבל את ההודעה או הועבר אליו התיק - הכל לפי התאריך המאוחר יותר. אם לא תתקבל תשובת הפרקליט הצבאי תוך הזמן הנקוב, תפעל משטרת ישראל כראות עיניה. ג. כל עוד לא נפתח הדיון נגד חייל או עובד צבא-הגנה לישראל בפני בית משפט אזרחי או בית משפט צבאי, יכול הפרקליט הצבאי הראשי לבטל או לשנות את חוות דעתו האמורה של פרקליט צבאי, וכתב האישום יוגש והמשפט יתנהל בהתאם לחוות דעתו הסופית של הפרקליט הצבאי הראשי. ד. כל עוד לא הוכרע הדין במשפטו של חייל, בפני בית דין צבאי, הנאשם בעבירה שאינה עבירה צבאית, יכול היועץ המשפטי לממשלת להורות, כי החייל יישפט על ידי בית משפט אזרחי, אם הוא סבור כי העבירה האמורה לא נעברה במסגרת הצבא או עקב השתייכות החייל לצבא. ה. הובא עובד צבא-הגנה לישראל או מי שפעל בשליחות הצבא לדין צבאי באשמת עבירה שאינה עבירה צבאית, רשאי היועץ המשפטי לממשלה בכל עת, עד להכרעת הדין, לצוות כי דינו של האדם יתברר בבית משפט אחר.   36. א. במקרה והוחזר למשטרת ישראל תיק חקירה מתוך הסיבה שאין לצבא עניין בהבאתו של חייל או עובד צבא-הגנה לישראל לדין במסגרת הצבא, רשאים המוסדות הנוגעים בדבר להגיש כתב אישום נגד חייל או עובד כאמור, בבית משפטי אזרחי. ב. כאשר עבירת עובד צבא-הגנה לישראל בוצעה שלא במסגרת הצבא ושלא עקב השתייכותו לצבא והיא אינה עבירה צבאית, יוגש כתב האישום על ידי השלטונות האזרחיים בפני בית משפט אזרחי, אף אם העבירה בוצעה במרחב צבאי.   37. העקרונות שנקבעו בהוראה זו יחולו גם על עבירות תנועה, בשינויים הר"מ:- א. תיקי עבירות תנועה של חיילים שנהגו ברכב צבאי יועברו על ידי משטרת ישראל במישרין, למפקדת קצין המשטרה הצבאית הראשי. ב. במקרה של חילוקי דעות לגבי שאלת ההבאה לדין יחולו ההוראות כפי שפורטו לעיל. ג. תיקי עבירות תנועה של החיילים שנהגו ברכב אזרחי יובאו על ידי משטרת ישראל בפני בימ"ש אזרחי בלי שיהיה צורך לקבל הסכמתו של פרקליט צבאי, למעט מקרים של תאונת דרכים קטלנית או תאונת "פגע וברח". בסעיף זה "רכב אזרחי" - כלי רכב הנושא מספר רישום אזרחי, אך למעט כלי רכב כאמור אשר בבעלות מערכת הביטחון או בשימושה.   ריצוי עונש מאסר על ידי אזרחים   38. א. אזרח אשר נידון לעונש מאסר על ידי בית דין צבאי, יירצה את עונשו בבית סוהר אזרחי כמשמעותו בפקודת בתי הסוהר 1946 או בבית סוהר צבאי. ב. אזרח אשר נשפט לעונש מאסר על ידי בית משפט צבאי הפועל על פי תקנות ההגנה (שעת חירום) 1945, יירצה את עונשו בבית סוהר אזרחי או במקום שייקבע לכך על ידי הרמטכ"ל או על ידי "מפקד צבאי" בתוקף סמכויותיו על פי התקנות האמורות, הן באופן כללי והן לצורכי מקרה מסוים או סוג של מקרים.   נספח א להוראה 5.0206   חוק העונשין תשל"ז1977-   הוראות חיפוש   הואיל והנני משוכנע, כי יש יסוד מספיק להניח שנעברה עבירה על סעיף  112,111 ו115- לחוק העונשין, תשל"ז1977-  (להלן "החוק"), והואיל והנני סבור כי העניין אינו סובל דיחוי וכי ביטחון המדינה דורש פעולה מיידית ואין אפשרות לפעול על פי סעיף 126 לחוק, הנני מורה בזה, בתוקף סמכותי על פי סעיף 127 לחוק, ל-